בלב חוק הגיוס המתגבש בימים אלה ניצב הפטור משירות צבאי לאוכלוסייה החרדים, כשהדיון הפוליטי מתמקד בשאלה מאיזה גיל יינתן פטור מלא ● אם כך אכן ייראה חוק הגיוס החדש שהממשלה מתכוונת לחוקק - הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ ● הסדר הפטור שהוא מייעד לתלמידי ישיבות מהווה פגיעה עמוקה בזכות לשוויון ולמעשה חמור יותר מזה שנפסל על ידי בית המשפט בשנת 2017 ● פרשנות
המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.
המהלכים האמריקאיים האסרטיביים והתקיפים מייד עם תחילת המלחמה, הבהירו באופן ברור מאד כי וושינגטון תפעל בנחרצות למנוע הסלמה אזורית רחבה. איראן הגיבה במשתמע, שההתקפה של חמאס לא תואמה עימה, ועל-כן היא פחות מחויבת להתגייס באורח נרחב מדי לצידה.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
בסוף השבוע פורסם כי בנימין נתניהו אמר למזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, שבתום המלחמה מתכוונת ישראל להקים "רצועת ביטחון עמוקה" בשטח רצועת עזה.
הדברים מצטרפים לאמירות דומות שהשמיעו בכירים בישראל. לדוגמה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, השר גדעון סער, טען:
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.
אז הנה:
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
דניאל, מה דעתך?
מתוך הבנה שצריך ללחוץ כמה שאפשר אחרת לא יחזירו לנו אותם , שולחת פה רעיון, ששמעתי אותו מכמה אנשים וחברה בשם אסתי לידר ניסחה כקריאה… מה אתה ועוד אנשים סביבך אומרים?
לדעתי לצעדה הזאת צריך להוסיף עששיות – להביא אור לחושך.
בחנוכה אנשים פנויים ויבואו לצעוד! חייבים להחזיר אותם ! את כולם !
לגבי המסלול צריך לחשוב
קריאה –
נשים, אימהות, בנות, סבתות
הגיע הזמן שלנו.
אנו, הנשים,
האמונות על הזמן, ההולדה, ההזנה, הטבע וקדושת החיים,
אנו נקראות כעת,
לשאת את קולנו,
בדרכנו אנו.
מעלינו רועמים מטוסי הקרב
ושורקים הטילים.
על פני האדמה,
נלחמים ילדינו, אבותינו, אהובינו, ונכדינו.
ומתחת,
רוחש הרוע.
מפעפע, לא חדל,
ועמו,
בחשיכה הנוראה,
כלואים, בנינו, בנותינו, אמותינו ואבותינו,
אהובינו, ואהובותינו, נכדינו ונכדותינו.
כל חיינו.
כבר הוכחנו לעולם את כוחנו המחזק. המרפא, המטפל, היודע להחזיק, ולגייס.
הגיע הזמן
ללכת,
בדרך המוכרת והנכונה.
כמו שהלכה לפנינו,
ויקי כנפו ממצפה רמון!!
כמו שהלכו לפנינו נשות עושות שלום!!
וכמו שצעד העם ועלה בהמוניו לירושלים!!
האם לא הגיע הזמן
לצעוד אל עבר עוטף עזה?
כמה שקרוב יותר לגבול?
היכן שנוכל
לקרוא אליהם מהמקום הכי קרוב?
ואל כל העולם?
נעמוד שם,
לבושות שחורים,
ואולי
לבן?
תופים ודגלים בידנו,
ונצעק! נצעק! נצעק!
הכי קרוב ללב האטום,
הכי קרוב
לגדר החרבה
שלא השכילו לשמור עליה.
למעננו.
ונצעק.
החזירו לנו
את אהובינו!
אסתי מרוה לי-דר
המייל שלי dina.cohenor@gmail.com
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).
חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.
אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.
סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם