החוק לביטול עילת הסבירות הוא תוצר של שימוש לרעה בכוח פרלמנטרי, ותוכנו אינו דמוקרטי. זוהי מסגרת לנטרול בתי המשפט שנועדה להכשיר את ההמשך.
ההמשך הוא חקיקה דיקטטורית: החוק למניעת נבצרות של ראש הממשלה כדי לחסנו מביקורת; חקיקה הפוטרת תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל ופוגעת בעיקרון השוויון; כפייה דתית שאינה מכבדת את החופש מדת; הרחבת סמכויות בתי דין רבניים שלא מכהנת בהם אף אישה; הטלת מגבלות למימוש הזהות המינית (להט"בים); אפליית בני מיעוטים (ערבים לא יורשו להתגורר ביישובים יהודיים); הכשרת מינויים מושחתים של מקורבים ועוד.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
הכותרות הראשיות עכשיו
עם סיום השבוע הראשון במשפטו הפלילי של דונלד טראמפ, עסקה התקשורת בעיקר בדרמה סביב בחירת המושבעים ובהשלכות המשפט על הבחירות לנשיאות.
אלא שהדיווחים מאולם המשפט בניו יורק מעלים גם השוואות בלתי נמנעות, ואיתן מחשבות נוגות, לגבי משפט אחר, המתקיים כאן אצלנו, בבית המשפט המחוזי בירושלים. זהו כמובן משפטו הפלילי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המתנהל כבר כארבע שנים – ואשר סופו כלל אינו נראה באופק.
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
כמו חג הפסח, ופורים שקדם לו, גם חג המימונה יצוין בשמחה מהולה בעצב, בצל החטופים השבויים עדיין ומלחמת חרבות ברזל, שהציפה מאורעות מימים חשוכים של פרעות ביהודים.
המימונה, עם ברכת "תרבחו ותסעדו" ומטעמים מתוקים, כבר מזמן אינה נחלתם של יוצאי צפון אפריקה בלבד. והחג שהיה מזוהה בעיקר עם יהודי מרוקו ופוליטיקאים "היורדים" אל העם, הפך תוך כמה עשורים לחג כלל ישראלי. גם כאלה שמוצאם רחוק מהרי האטלס ומדבר סהרה מכינים מופלטה וספינג' וחוגגים את החג.
אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רק אצלי המימונה היא סמל לשטחיות לפופוליזם של מרכז הליכוד?
עוגן לפוליטיקת הפירוד והשנאה מבית מדרשם של ארתור פינקלשטיין וברדוגו?
חג בלי שורשים בלי מורשת שבמרכזו סלפי של אפסי הליכוד וחסימת עורקים בלב
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הגיע הזמן לחשוף את טיבה של הסיסמה החדשה שפרצה לחיינו ב-7/10: ביחד ננצח. מדובר בקופירייטינג גאוני, שדי קשה להתווכח איתו. הסיסמה הזו פרצה דרך כל גדרות החשיבה הביקורתית, ולמרות כל התראות התצפיתניות של האמת וההיגיון.
נכון היה לפרק את הסיסמה לשתי מילים, ולשאול מה זה אומר ננצח, ומיהם הביחד שאמורים לנצח. הקופירייטר הגאון הוא לבטח תומך הממשלה, אולי אפילו העומד בראשה.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכימה עם כל מילה.
הביחד הוא ביחד אינטרסנטי לימין. מהיום הראשון דעתי היתה קחו את כל האסירים שמכבידים עלינו והחזירו לנו את כולם, היו ניצלים כל החיילים שמתו בחודשים האחרונים, כולם בניינו, וגם 2 חברים טובים מאוד של הבן שלי. אנחנו הסכנה של עצמנו אנחנו האוייבים של העם הזה. מי יצילנו מידיו?
תגובות אחרונות
הלב השבור של חוף זיקים
מחאת הסטודנטים עשויה להחזיר את טראמפ לבית הלבן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איריס סורוקר מנסה לחפות בהרבה מלל ולהג על כמה עובדות משפטיות שבהן בית המשפט דרס ברגל גסה את סמכויות הכנסת ושדד לעצמו כוחות שחוק יסוד השפיטה מעולם לא העניק לו.
א. דיון בחוק יסוד – הסמכות היחידה שיש לבגצ נשאבת מחוק יסוד השפיטה של הכנסת. אהרון ברק הסתמך על חוקי היסוד כדי לדון בחוקים רגילים ולבחון האם הם תואמים.
אולם אין בחוק יסוד השפיטה כל הרשאה שהיא לדון בחוקי היסוד עצמם. לכן, דיון כזה הוא דיון שנעשה בחוסר סמכות קיצוני וחורג מסמכות בית המשפט ולכן, הדיון והפסיקות ככל שיהיו בו אינן חוקיות.
נשיאת בית המשפט הרהיבה עוז כאן לשים עצמה באופן לא חוקי שדגל שחור מתנוסס מעליו, מעל הכנסת המכוננת ומהווה בכך סיכון עצום לדמוקרטיה ולאמון העם במערכת המשפט.
ב. עילת הסבירות כשלעצמה פסולה כלל ועיקר באופן שאהרון ברק החליט להשתמש בה.
במשפט האנגלי קיימת עילת סבירות שלפיה על השופט לבחון האם ההחלטה של הגוף השלטוני היתה לא סבירה באופן קיצוני כך שאף אדם לא היה יכול לקבל אותה, ואז הוא רשאי להתערב ולפסול את ההחלטה.
אצלנו החליט אהרון ברק שאם הדופט, על-פי אמונתו וסולם ערכיו, מחליט שההחלטה לא סבירה בעיניו, הוא רשאי לפסול אותה גם ללא עילה חוקית כלשהי.
הגישה בזו מעקרת למעשה את ספר החוקים של מדינת ישראל ואת המדיניות שמפעילה ממשלת ישראל והופכת אותה לתלויה באמונתו ודיעותיו של השופט, שמונה רק לפרש את החוקים ולא לקבוע מגיניות. זו התערבות בוטה בסמכויות הכנסת והממשלה וכגזו דינה להתבטל.
הכנסת אכן צימצמה את עילת הסבירות אך ורק להחלטות שאינן של הרשויות האחרות, קרי חוקי הכנסת והחלטות שרי ממשלה ועיגנה את החלטתה בתיקון לחוק יסוד השפיטה.
אולם, בגצ החליט בחוסר סמכות שזכותו לדון באותו חוק יסוד המקנה לו בכלל את סמכויותיו ולדון באפשרות להרחבת סמכויותיו בנעגוד להחלטת הכנסת בשבתה כאסיפה מכוננת.
זו כבר מרידה בדמוקרטיה הישראלית.
היום בצג מורד בחוק יסוד הדפיטה ומחר תתקבל עתירה לעניין הבמכות להפעיל את צה"ל ובגצ ידון ויחליט להכפיף את צה"ל לנשיא בית המשפט העליון במרום לראש הממשלה. ואנינו – אנא אנו באים.
לכן, חובה על בגצ מייד עם תחילת הדיון בתיקון לחוק יסוד השפיטה, לעצור את הדיון בהחלטה חד משמעית שהנושא אינו שפיט ולדחות את כל העתירות בעניין זה.
כל המשך דיון או החלטה אחרת יכניסו את בגצ לחריגה מהותית מסמכויותיו ועל הכנסת לקבל החלטה לפזר מיעגית את בגצ ולבחור שופטים חדשים אשר הדמוקרטיה היאננר לרגליהם ולא שאיפות ההשתלטות על הרשויות האחרות.
ד"ר נחשון מרגליות