החוק לביטול עילת הסבירות הוא תוצר של שימוש לרעה בכוח פרלמנטרי, ותוכנו אינו דמוקרטי. זוהי מסגרת לנטרול בתי המשפט שנועדה להכשיר את ההמשך.
ההמשך הוא חקיקה דיקטטורית: החוק למניעת נבצרות של ראש הממשלה כדי לחסנו מביקורת; חקיקה הפוטרת תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל ופוגעת בעיקרון השוויון; כפייה דתית שאינה מכבדת את החופש מדת; הרחבת סמכויות בתי דין רבניים שלא מכהנת בהם אף אישה; הטלת מגבלות למימוש הזהות המינית (להט"בים); אפליית בני מיעוטים (ערבים לא יורשו להתגורר ביישובים יהודיים); הכשרת מינויים מושחתים של מקורבים ועוד.
ההמשך הוא חקיקה דיקטטורית: מניעת נבצרות של רה"מ כדי לחסנו מביקורת; חקיקה הפוגעת בעיקרון השוויון; כפייה דתית; הרחבת סמכויות בתי דין רבניים שלא מכהנת בהם אף אישה ועוד
עילת הסבירות מצוינת לטיפול בעיוותים כאלה. זוהי מלכת העילות. היא מהווה כלי קיבול המאפשר לראות את החברה במורכבות שלה, להתחשב באינטרסים סותרים, ולתת לכל שיקול מקום יחסי בחברה פלורליסטית.
למשל, אוטובוסים לא יסעו בכביש בר-אילן בירושלים בשעות התפילה בשבת, ומצד שני חרדים יידרשו לתרום שירות לאומי לצד אחיהם הנושאים בסיכוני השירות הצבאי.
הסבירות מאפשרת למצוא פתרון של ויתור הדדי. המחנה הפשיסטי מנסה עתה למחוק את הסבירות מהמילון, אך הוא לא יוכל להעלים את הצורך הבועט לאזן בין קבוצות שונות בחברה.
הסבירות כמובן אינה חייל בודד במערכה; לצידה ניצבות זקופות העילות של חוסר סמכות, ניגוד עניינים, שיקולים זרים, שרירות לב וטוהר מידות. גם המידתיות, אחותה הצעירה, היא בעלת עמוד שדרה משלה.
עתה מתעורר הצורך לרענן ולחדש כלי איזון אלה, ותיקים וטובים. כך, חוק גזעני המבקש לנקות יישובים מערבים איננו רק בלתי סביר, אלא שהוא גם נחקק בחוסר סמכות קיצוני. גם החוק החדש לביטול עילת הסבירות נחקק בחוסר סמכות קיצוני.
עילת הסבירות מצוינת לטיפול בעיוותים כאלה. זוהי מלכת העילות. כלי קיבול המאפשר לראות את החברה במורכבותה, להתחשב באינטרסים סותרים, ולתת לכל שיקול מקום יחסי בחברה פלורליסטית
מדוע חוסר סמכות קיצוני? משום שהממשלה איננה כל יכולה. היא נבחרה על ידי העם, והעם נותר הריבון. מתוך ריבונות העם צומחת האמנה החברתית שנכרתת בין האזרחים לממשלה: על הממשלה לשרת את העם ולא את עצמה.
האמנה החברתית היא רעיון מדיני של הוגים גדולים בתורת המדינה כמו תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן ז'ק רוסו. מטרתה להסביר את מוסד המדינה כדרך למנוע מלחמה מתמדת בין אזרחים, שהייתה מתקיימת אלמלא הסכימו על חלוקה הוגנת של הכח והמשאבים בחברה.
האמנה החברתית מחייבת שיתופיות רחבה בהליכים של חקיקה משמעותית. היא מחייבת את הממשלה לפעול מתוך התחשבות במכלול האינטרסים ולחתור לפשרה יציבה. גם אם יוציאו את המילה סבירות מהשפה, המשפט לא יפסיק לדבר. כמו במשחק שבו אסור לשחקנים להשתמש במילים: כן-לא-שחור-לבן, כך יהא עלינו להפעיל כלים חלופיים כדי להשיג הגינות.
מה בג"ץ צריך לעשות?
בג"ץ צריך לפסול בנחישות את החוק לביטול עילת הסבירות, בהיותו נוגד את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הנוהגת בישראל מאז הקמתה. עקרונות היסוד של הדמוקרטיה היוו מאז ומעולם בסיס לפסיקת בג"ץ בעניינים מהותיים של שוויון, דת ומדינה וזכויות אדם.
מדוע ביטול "הסבירות" לוקה בחוסר סמכות קיצוני? כי הממשלה אינה כל יכולה. היא נבחרה ע"י העם, שנותר הריבון. מריבונותו צומחת האמנה החברתית: על הממשלה לשרת את העם ולא את עצמה
בג"ץ ביסס את פסיקותיו על מסורת הדמוקרטיה המקובלת בעולם המתקדם, כמו גם על מגילת העצמאות שלנו:
"מְדִינַת יִשְׂרָאֵל … תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת".
עקרונות הדמוקרטיה מעוגנים היטב בפסיקה, מבג"ץ "בז'רנו" הוותיק שכונן את חופש העיסוק, דרך בג"ץ "קול-העם" המפורסם שעיגן את חופש הביטוי, בג"ץ "כהנא" שפסל מפלגה גזענית, ופסיקות רבות שהפכו את הדמוקרטיה לעוגן חיינו. גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מדבר דמוקרטיה, בכך שהוא מרומם את כבוד האדם ואוסר על פגיעה, אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
בג"ץ צריך לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות גם מתוך ראייה מפוכחת של ההיסטוריה, ולהיזהר לא לשמש כלי בשירות הפשיזם. חוק ההסמכה הנאצי, ובשמו המכובס – החוק לתיקון מצוקת העם – נחקק בגרמניה בשנת 1933 במטרה להעניק לממשלה סמכויות שאינן כפופות לביקורת שיפוטית. חוק זה נחשב כמהלך שאיפשר לנטרל את בתי המשפט בדרך לחיסול הדמוקרטיה הויימארית. בג"ץ אינו רשאי להמתין לחוקה פורמלית שתאפשר לבטל חוק לא דמוקרטי, שכן בכך הוא ייכשל בתפקידו כמגן הדמוקרטיה.
על בג"ץ לקבוע שהמשפט בישראל מבוסס על עקרונות הדמוקרטיה, אינו מתיר חורבן של הפרדת הרשויות, ולא יסכין עם משחק בחיים של אזרחים. על בג"ץ לפסוק שהממשלה הפרה את האמנה החברתית, ושהכנסת, הנשלטת על ידי הממשלה, איננה כל יכולה.
חוק ההסמכה הנאצי, ובשמו המכובס – החוק לתיקון מצוקת העם – נחקק בגרמניה ב-1933 כדי להעניק לממשלה סמכויות שאינן כפופות לביקורת שיפוטית. החוק איפשר לנטרל את בתיהמ"ש בדרך לחיסול הדמוקרטיה
הכנסת חרגה מסמכותה כפרלמנט דמוקרטי בכך שביקשה לנטרל ביקורת שיפוטית על השלטון באופן גורף. שופטות ושופטי בג"ץ: זהו תפקיד חייכם.ן.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואיריס סורוקר מנסה לחפות בהרבה מלל ולהג על כמה עובדות משפטיות שבהן בית המשפט דרס ברגל גסה את סמכויות הכנסת ושדד לעצמו כוחות שחוק יסוד השפיטה מעולם לא העניק לו.
א. דיון בחוק יסוד – הסמכות היחידה שיש לבגצ נשאבת מחוק יסוד השפיטה של הכנסת. אהרון ברק הסתמך על חוקי היסוד כדי לדון בחוקים רגילים ולבחון האם הם תואמים.
אולם אין בחוק יסוד השפיטה כל הרשאה שהיא לדון בחוקי היסוד עצמם. לכן, דיון כזה הוא דיון שנעשה בחוסר סמכות קיצוני וחורג מסמכות בית המשפט ולכן, הדיון והפסיקות ככל שיהיו בו אינן חוקיות.
נשיאת בית המשפט הרהיבה עוז כאן לשים עצמה באופן לא חוקי שדגל שחור מתנוסס מעליו, מעל הכנסת המכוננת ומהווה בכך סיכון עצום לדמוקרטיה ולאמון העם במערכת המשפט.
ב. עילת הסבירות כשלעצמה פסולה כלל ועיקר באופן שאהרון ברק החליט להשתמש בה.
במשפט האנגלי קיימת עילת סבירות שלפיה על השופט לבחון האם ההחלטה של הגוף השלטוני היתה לא סבירה באופן קיצוני כך שאף אדם לא היה יכול לקבל אותה, ואז הוא רשאי להתערב ולפסול את ההחלטה.
אצלנו החליט אהרון ברק שאם הדופט, על-פי אמונתו וסולם ערכיו, מחליט שההחלטה לא סבירה בעיניו, הוא רשאי לפסול אותה גם ללא עילה חוקית כלשהי.
הגישה בזו מעקרת למעשה את ספר החוקים של מדינת ישראל ואת המדיניות שמפעילה ממשלת ישראל והופכת אותה לתלויה באמונתו ודיעותיו של השופט, שמונה רק לפרש את החוקים ולא לקבוע מגיניות. זו התערבות בוטה בסמכויות הכנסת והממשלה וכגזו דינה להתבטל.
הכנסת אכן צימצמה את עילת הסבירות אך ורק להחלטות שאינן של הרשויות האחרות, קרי חוקי הכנסת והחלטות שרי ממשלה ועיגנה את החלטתה בתיקון לחוק יסוד השפיטה.
אולם, בגצ החליט בחוסר סמכות שזכותו לדון באותו חוק יסוד המקנה לו בכלל את סמכויותיו ולדון באפשרות להרחבת סמכויותיו בנעגוד להחלטת הכנסת בשבתה כאסיפה מכוננת.
זו כבר מרידה בדמוקרטיה הישראלית.
היום בצג מורד בחוק יסוד הדפיטה ומחר תתקבל עתירה לעניין הבמכות להפעיל את צה"ל ובגצ ידון ויחליט להכפיף את צה"ל לנשיא בית המשפט העליון במרום לראש הממשלה. ואנינו – אנא אנו באים.
לכן, חובה על בגצ מייד עם תחילת הדיון בתיקון לחוק יסוד השפיטה, לעצור את הדיון בהחלטה חד משמעית שהנושא אינו שפיט ולדחות את כל העתירות בעניין זה.
כל המשך דיון או החלטה אחרת יכניסו את בגצ לחריגה מהותית מסמכויותיו ועל הכנסת לקבל החלטה לפזר מיעגית את בגצ ולבחור שופטים חדשים אשר הדמוקרטיה היאננר לרגליהם ולא שאיפות ההשתלטות על הרשויות האחרות.
ד"ר נחשון מרגליות