1

לאן נעלמה אבירת הדמוקרטיה

כשגלי בהרב-מיארה מונתה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, לפני קרוב לשנתיים, היא באה עם ניסיון בתחום הפלילי ועם קרבה מקצועית ורעיונית למערכת הביטחונית. מאז הספיקה להדגים עמוד שדרה מפלדה, ולעמוד איתנה אל מול הסערה שהנחיתה עליה ממשלת נתניהו-לוין בדמות חוקי ההפיכה המשטרית.

ואולם מאז פרוץ המלחמה, בהרב-מיארה נראית כמי שנסחפת בגל הפופוליסטי ומיישרת קו עם היוזמות הקיצוניות ביותר של הממשלה – החל מתקנות שעת חירום, הצעות חוק להקלת שלילת אזרחות ולאיסור צריכת פרסומי טרור, ועד גיבוי מדיניותה החדשה של הפרקליטות לרדוף אזרחים בגין פרסומי הסתה בקבוצות ווטסאפ סגורות קטנות.

בכל הנוגע לחוק הסבירות, חוק הנבצרות, חוק טבריה, כינוס הוועדה לבחירת שופטים, הצעת החוק לצמצום הביקורת השיפוטית על חוקים וההצעות להפוך את היועצים המשפטיים למינויים פוליטיים – בהרב-מיארה והצוות הבכיר במשרד המשפטים מצטיירים כמעין סיירת יעילה, הפועלת בהרמוניה ומשמיעה קול בהיר וצלול, ואינה נותן לשיגיונות של פוליטיקאים קיצוניים להסיט אותה ממסלולה.

אך כשהדברים מגיעים לצעדים משפטיים רדיקליים בחסות המלחמה – היועצת מתקפלת, ואינה מהססת לאשר גם את היוזמות הפרועות ביותר.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בכנס למשפט ציבורי שנערך בחיפה ב-12 בינואר 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש90)

בין אם מתוך קרבתה האידיאולוגית לאנשי מערכת הביטחון, ובין אם מתוך חישוב טקטי המוליך אותה לשתף פעולה בעיניים עצומות עם חברי הממשלה – היועצת המשפטית לממשלה אינה ממלאת בימים אלה את תפקידה כשומרת סף מטעם שלטון החוק.

בין אם מתוך קרבתה האידיאולוגית לאנשי מערכת הביטחון, ובין אם מתוך חישוב טקטי – היועצת המשפטית לממשלה אינה ממלאת בימים אלה את תפקידה כשומרת סף מטעם שלטון החוק

בהתנהלותה, היא נותנת יד לתפיסה המעוותת, הקונה לה אחיזה נרחבת, שלפיה כשהתותחים יורים כללי המשפט שותקים.

2

שופט עמית כן, נשיא עמית לא

אם למישהו נותר ספק בדבר כוונותיו של שר המשפטים יריב לוין לחדש את מאמצי ההפיכה המשטרית רגע לאחר שהמלחמה תסתיים, באה ההודעה אתמול (חמישי) בדבר מינוי שופטים-עמיתים, וסתמה את הגולל על ההתלבטות. לוין לא זז מילימטר בנוגע לכוונותיו.

לראיה – הוא עדיין עומד בסירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ולמנות שופטים חדשים בעשרות התקנים השיפוטיים הפנויים בכל הערכאות.

ביום ראשון בעוד תשעה ימים אמור בג"ץ לדון בעתירות הדורשות מלוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לשם מינוי שופטים חדשים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תומכת, כידוע, בעמדת העותרים, והממשלה נעזרת בעורכי דין פרטיים, העושים – במצוותו של לוין – כל שביכולתם על מנת למסמס ולעכב את הדיון בעתירה.

שר המשפטים יריב לוין בישיבת הממשלה ירושלים, 7 במאי 2023 (צילום: RONEN ZVULUN / POOL / AFP)

ביום ראשון אמורה הממשלה להגיש את תצהיר התשובה של לוין לצו על-תנאי שהוצא בעתירה. אפשר להניח שבתצהיר יטען לוין שהמחסור החמור בשופטים בכלל בתי המשפט אינו כה חמור, מאחר שאף שהוא מונע מינוי שופטים במינוי קבע, הוא ממלא את השורות באמצעות שופטים-עמיתים.

אתמול הודיעו לוין וממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על הכוונה למנות 14 שופטים-עמיתים לבתי המשפט השלום והמחוזיים ולבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

שופט-עמית הוא שופט שפרש לגמלאות, וחוק בתי המשפט מאפשר לשר ולנשיא בית המשפט העליון למנותו לתקופה נוספת, עד הגיעו לגיל 75. ההסדר הזה תקף רק בבתי משפט השלום והמחוזי ובבתי הדין האזוריים לעבודה, ולא בעליון.

ואולם, אף שהסמכות למנות שופט-עמית נתונה בידי השר והנשיא (ובמקרה הנוכחי – ממלא מקום הנשיא, השופט פוגלמן), החוק מחייב את השר והנשיא להודיע לוועדה לבחירת שופטים על הכוונה למנות את אותו שופט-עמית. אם הוגשה הסתייגות על ידי מי מחברי הוועדה, מחויב שר המשפטים לכנס את הוועדה כדי לדון בהסתייגות.

החוק מחייב את השר והנשיא להודיע לוועדה לבחירת שופטים על הכוונה למנות את אותו שופט-עמית. אם הוגשה הסתייגות על ידי מי מחברי הוועדה, מחויב שר המשפטים לכנס את הוועדה כדי לדון בהסתייגות

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, בדיון על חוק האימוץ, 2 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיאורטית, יכול כל אחד מחברי הוועדה – למשל ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) – להגיש הסתייגות ביחס לאחד המינויים המוצעים, ובכך לחייב את לוין לכנס את הוועדה. לוין עשוי להתחכם ולכנס את הוועדה אך ורק לצורך הדיון באותה הסתייגות, ולהימנע מדיון במינוי שופטים חדשים או במינוי נשיא לבית המשפט העליון, אבל זה בוודאי יביך אותו אם ייאלץ לעשות זאת – ככל שרגש המבוכה קיים אצלו.

מינוי 14 שופטים-עמיתים עשוי להקשות על שופטי בג"ץ לקבל את העתירות ולחייב את השר לכנס את הוועדה, אם כי מדובר רק בכדור אקמול, נוכח החוסר העצום, המגיע לקרוב ל-100 שופטים בבתי המשפט.

מינוי 14 שופטים-עמיתים עשוי להקשות על שופטי בג"ץ לקבל את העתירות ולחייב את השר לכנס את הוועדה, אם כי מדובר רק בכדור אקמול, נוכח החוסר העצום, המגיע לקרוב ל-100 שופטים בבתי המשפט

המצב המיוחד בבתי המשפט, הנובע ממצב המלחמה, המביא לדחיית רוב-רובם של הדיונים שאינם מוגדרים דחופים, רק מעמיק את המשבר שיחזור במלוא עוזו כשבתי המשפט יחזרו לפעילות.

כמו כן, אפשר לראות במהלכו של לוין הודאה בכך שיש עומס בלתי נסבל של תיקים, וחסר בלתי נסבל של שופטים.

3

יחסי הציבור של רוטמן

מוקדם לקבוע את מידת האשמה המוטלת על כתפיהם של קברניטי ההפיכה המשטרית – בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן – ביחס למפלה הצבאית והביטחונית שספגה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר מידי חמאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין מסתודדים בישיבת הממשלה, 28 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אך ברור לחלוטין שהפניית מלוא תשומת הלב הממשלתית לאורך תשעה חודשים למהלכי ההפיכה המשטרית, וההתעלמות המוחלטת מהקרע בציבור, מהתפוררות הלכידות ומההשלכות על צה"ל , תרמו לרפיון שהוליד את המחדל. רבים רבים, ובראשם נתניהו, לוין ורוטמן, יצטרכו לעשות חשבון נפש עמוק בעניין זה.

כנראה שאין צורך בהכשרה מתקדמת בתחום הפסיכולוגיה, כדי להבין שמי שמידה כה גדולה של אשמה רובצת על כתפיו, לא יוכל לעולם להכיל אותה. אינסטינקטיבית, הוא יודע זאת כבר עתה, ולכן פועל להדחיק ולהרחיק מעצמו כל פירור של אחריות ואשמה. התוצאה היא עזות מצח בלתי נתפסת והתנהלות חצופה ומקוממת, או בקצרה – שמחה רוטמן.

במקום לבחון את התנהלותו עד פרוץ המלחמה, רוטמן החליט בשבועות האחרונים פשוט להעלים את חלקו בהפיכה המשטרית, ולרתום את ועדת החוקה לטובת יחסי ציבור עבורו.

במקום לבחון את התנהלותו עד פרוץ המלחמה, רוטמן החליט בשבועות האחרונים פשוט להעלים את חלקו בהפיכה המשטרית, ולרתום את ועדת החוקה לטובת יח"צ עבורו

בפועל, הוועדה מקיימת דיוני סרק ומוציאה הודעות מתלהמות המקדמות אג'נדה קיצונית, כמעט פשיסטית, שעניינה רדיפת אזרחים. כל זאת, תוך שהוא לא שוכח להטיל רפש ביריביו משכבר הימים – הפרקליטות, משרד המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה ובתי המשפט.

ח"כ שמחה רוטמן מנהל ישיבה בוועדת החוקה של הכנסת, 1 בנובמבר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ביום שלישי השבוע קיימה ועדת החוקה דיון בנושא מדיניות החקירה וההעמדה לדין בעבירות של הסתה לטרור. אין באמת צורך שוועדת החוקה תדון בעניין הזה – הפרקליטות פועלת בנושא במלוא הקצב מאז שינוי המדיניות שעליו הכריז פרקליט המדינה עמית איסמן לאחר 7 באוקטובר, ואין כל שינויי חקיקה על הפרק.

אין באמת צורך שוועדת החוקה תדון בעניין הזה – הפרקליטות פועלת בנושא במלוא הקצב מאז שינוי המדיניות שעליו הכריז פרקליט המדינה עמית איסמן לאחר 7 באוקטובר, ואין כל שינויי חקיקה על הפרק

העיתונאי גיא פלג פרסם בחדשות 12 כי בפגישה סגורה שקיים רוטמן עם נציגי משרד המשפטים והפרקליטות, הוא אמר כי "הדם של האחים הלל ויגל יניב ז"ל, שנרצחו בחווארה, אדום יותר מדם הנרצחים ב-7 באוקטובר".

העיתונאי אביעד גליקמן פרסם בחדשות 13 כי רוטמן הטיח בנציגת משרד המשפטים כי "דמם של 1400 הנרצחים על ידייך" – כביכול מאחר שהפרקליטות לא טיפלה בעבירות הסתה לפני פרוץ המלחמה.

רוטמן הכחיש בתוקף את שני הפרסומים. אך הכחשותיו לא עשו רושם מיוחד על איש.

פרקליטות המדינה פרסמה אתמול (חמישי) הודעה חריגה ובה נאמר כי היא "מגנה בכל תוקף את הטענות החמורות שהעלה יו"ר ועדת חוקה השבוע. מטענות אלה עולה, בין היתר, כי מדיניות הפרקליטות ביחס לאכיפת עבירות הסתה הביאה כביכול לקיפוח חיי אדם. מדובר בהאשמה מרושעת, חסרת שחר, הגובלת בהסתה ופוגעת במשרתי ציבור העושים מלאכתם נאמנה".

פרקליטות המדינה מגנה בכל תוקף את הטענות החמורות שהעלה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט השבוע. מטענות אלה עולה, בין היתר, כי מדיניות הפרקליטות ביחס לאכיפת עבירות הסתה הביאה כביכול לקיפוח חיי אדם. מדובר בהאשמה מרושעת, חסרת שחר, הגובלת בהסתה ופוגעת במשרתי ציבור העושים מלאכתם נאמנה. pic.twitter.com/NOSgv8UMa5

— פרקליטות המדינה (@praklitut) November 2, 2023

פלג פרסם עוד כי קיימת תרשומת של השיחה שנערכה על ידי נציגי שב"כ והעריך כי כשהתרשומת תתפרסם – תסתיים הקריירה הפוליטית של רוטמן.

איש איש ואשמתו, איש איש וסגנונו. נתניהו, לוין ורוטמן, כל אחד מהם בדרכו ובסגנונו פוסעים אל עבר מה שמסתמן כסיום הקריירה הציבורית שלהם, בין אם בשל אחריותם לקריסה הביטחונית, ובין אם בשל אחריותם לניסיון ההפיכה המשטרית שהיה חלק מהקריסה החברתית שהביאה אותנו אל אסון אוקטובר.