שעת כושר נדירה לעסקת חטופים

תשעה חודשים לאחר זוועת 7 באוקטובר ישראל ממשיכה לדשדש בעזה. מערכת הביטחון אמרה את זה השבוע בפה מלא: להמשך הפעולה הצבאית במתכונתה הנוכחית אין תכלית ואין שום היגיון. שתי המטרות עליהן הכריזה הממשלה בתחילת המלחמה לא הושגו – עשרות חטופים עדיין נמצאים בעזה, בעוד שחמאס לא חוסל, לא כשלטון ולא כרעיון.

היום עדיין ניתן להשיג את המטרה הראשונה והמיידית – החזרת החטופים. את חמאס ניתן להחליש ואולי לחסל בהמשך רק אם יהיה שלטון פלסטיני חלופי בעזה – הרשות הפלסטינית במתכונת כלשהי. הרשות הזאת, שהוחלשה במכוון על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, תצליח במשימתה רק בשיתוף פעולה צמוד עם ישראל ובתמיכת מדינות האזור המתונות, ארה"ב והאיחוד האירופי.

כמו שאין פתרונות אחרים לסכסוך הישראלי–פלסטיני מלבד הנוסחה "שתי מדינות לשני עמים", אין עוד פתרון למשבר החטופים מלבד עסקה. השותפות של ישראל למאבק באיראן כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן, מרוקו, בחריין ועוד יהיו שם כדי לתמוך – ציבורית, כלכלית וצבאית – במציאות החדשה שתיווצר ברצועה בעקבות העסקה.

מדובר בשעת כושר נדירה שלא תחזור עוד זמן רב. אם הממשלה המונעת על ידי אינטרסים אישיים לא תנצל את ההזדמנות הזאת, זאת תהיה בכייה לדורות

מדובר בשעת כושר נדירה שלא תחזור עוד זמן רב. אם הממשלה המונעת על ידי אינטרסים אישיים לא תנצל את ההזדמנות הזאת, זאת תהיה בכייה לדורות. משום שאין בחירות באופק, לישראלים יש רק דרך אחת לדאוג למיצוי המלא של ההזדמנות הזאת – מחאה ושיתוק מלא של המשק.

הפגנה באשקלון לשחרור החטופים, 19 ביוני 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

אחרת החטופים והחטופות לא יחזרו; ישראל תשאב למלחמת נצח ברצועה; הביטחון האזורי יתערער; והמלחמה בצפון תכלה את הסדר האזורי הנוכחי. אף אחד לא יודע לומר בוודאות כיצד ייראה המזרח התיכון לאחר מכן. אולם כולם מסכימים שהוא יהיה מקום הרבה יותר מסוכן עבור כולם – וקודם כל עבור המדינה היהודית היחידה בעולם, מדינת ישראל.

הטורקים נגד הסורים – ולהפך

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר לאחרונה שאין לו שום בעיה להתפייס עם סוריה, אך ככל הנראה לסורים ולטורקים רבים יש עם זה בעיה גדולה מאוד.

פעם, בשנת 2010, טורקיה וסוריה חתמו על ברית הגנה ונראו קרובות מתמיד. לאחר כמה חודשים פרץ "האביב הערבי" וטורקיה החלה לצדד במורדים הסורים נגד משטר בשאר אל־אסד – וגם השתלטה בהדרגה על כ־20% משטח סוריה. מיליוני פליטים סורים ברחו לטורקיה בעקבות המלחמה, וגם היום – 13 שנים לאחר התחלת המלחמה בסוריה – הם לא מתכוונים או יכולים לעזוב.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בפסגת נאט"ו שנערכה בוילנה, 11 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Mindaugas Kulbis)

השבוע שוב פרצה אלימות בין הטורקים לסורים משני צדי הגבול. הפליטים הסורים התלוננו על אלימות מצד הטורקים, בעוד שבצפון־מערב סוריה, שנמצאת דה פקטו תחת כיבוש טורקי, אזרחים סורים פגעו בחיילים ובאזרחים טורקים.

פעילים סורים קראו להחרים את המוצרים הטורקיים ולראשונה קמה תנועה משמעותית של סורים המתנגדים לנוכחות הטורקים בשטחם. טורקיה אף נאלצה לסגור את מעברי הגבול בין שתי המדינות למשך מספר ימים. ארדואן הרגיע את תומכיו בסוריה והבטיח כי טורקיה לא מתכוונת להסיג את כוחותיה מהרצועה שהיא מחזיקה בסוריה, אך הבהיר שהוא אכן מעוניין בחימום היחסים עם אסד.

בעיצומו של גל האלימות הגיעה בשורה על תאונת דרכים קשה בה הייתה מעורבת לונה שיבל, יועצת בכירה של אסד וממהנדסות ההתקרבות בין שתי המדינות

בעיצומו של גל האלימות, שלווה בגל שמועות, הגיעה הבשורה על תאונת דרכים קשה בה הייתה מעורבת לונה שיבל, יועצת בכירה של אסד וממהנדסות ההתקרבות בין שתי המדינות. כידוע, במדינה כמו סוריה רכבים משוריינים לא פוגעים ברכב של בכירה המקורבת לאסד במקרה.

האיחוד האירופי משקיע מיליארדים בכלכלה המצרית

במהלך מפגש פסגה שהתקיים השבוע בקהיר בין ההנהגה המצרית לבין ראשי האיחוד האירופי, הצדדים חתמו על חבילה רחבה של עסקאות בתחום האנרגיה הירוקה, רכבי החשמל והתשתיות, בגובה של כ־67.7 מיליארד אירו. האיחוד האירופי למעשה מזרים למצרים חמצן בתקווה לייצב את המצב הכלכלי במדינה.

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בקהיר, 11 בינואר 2024 (צילום: Evelyn Hockstein/Pool via AP)

הסחרור הכלכלי במצרים החל כבר בשנת 2011, עם פריצת הגל המהפכני, ומאז המדינה הערבית הגדולה ביותר לא מצליחה להתייצב. משבר האנרגיה גורם להפסקות תכופות באספקת החשמל; הסובסידיות על מחירי הלחם מבוטלות או מתכווצות; ופרויקטים ענקיים כמו בירה אדמיניסטרטיבית חדשה מתבררים כהימור בעייתי משום שהם לא יוצרים מציאות כלכלית חדשה.

לכל אלה מתווספת הסחבת הבירוקרטית וההשפעה ההולכת וגדלה של הצבא על הכלכלה. ועדיין, ברור לכולם שמצרים גדולה מדי מכדי ליפול. כל התערערות כלכלית וביטחונית במצרים תשפיע לרעה גם על שכנותיה הערביות והאפריקאיות, וגם על מדינות האיחוד האירופאי – בגלל התגברות ההגירה.

לכולם ברור שלמרות הביקורת מדינות ערב, אירופה וארה"ב לא יכולות לתת למצרים להתרסק כלכלית, ולכן ימשיכו להגיש לה חבל הצלה, פעם אחר פעם

השנה קהיר זכתה לסיוע כלכלי משמעותי מאיחוד האמירויות וערב הסעודית – וגם מקרן המטבע העולמית. המבקרים מבית ומחוץ מתלוננים על כך שהעולם לא מעניש את קהיר על הפרות של זכויות אדם, אך לכולם ברור שלמרות הביקורת מדינות ערב, אירופה וארה"ב לא יכולות לתת למצרים להתרסק כלכלית, ולכן ימשיכו להגיש לה חבל הצלה, פעם אחר פעם.

מדינות ערב שוב מנסות להציל את לבנון מעצמה

בעבר, בימי ראש הממשלה רפיק אל־חרירי, שהיה מקורב מאוד לשלטון הסעודי, מדינות ערב שפכו כסף רב על לבנון בתקווה שההשקעות הללו יעצרו את ההתדרדרות ואת המלחמה הבאה במדינה שפעם כונתה "שווייץ של מזרח התיכון".

עשן מיתמר לאחר תקיפה ישראלית על הכפר שובא שבדרום לבנון, 25 באפריל 2024 (צילום: Omar YEHYA / AFP)

אחרי שחרירי נרצח ובנו לא הצליח לעצב מחדש את לבנון ולרסן את חזבאללה, מדינות המפרץ החלו את התנועה החוצה. לנוכח התעצמות חזבאללה, ההשקעות בארץ הארזים כבר לא נראו כדאיות. מדינות ערב משכו את ידן מלבנון והורו פעם אחר פעם לאזרחיהם לא להגיע לביירות, שם לעיתים קרובות הם נחטפו ושוחררו בתמורה לכופר נדיב.

עתה המלחמה שעלולה לפרוץ בלבנון בעקבות ההתגרות הבלתי פוסקת של חזבאללה בישראל מאיימת לא רק על לבנון ועל ישראל, אלא על כל שכניהם באזור. לאחרונה שגריר סעודיה בלונדון הנסיך חאלד בין בנדר בין עבד אל־עזיז הזהיר ממלחמה אזורית, שלדבריו עלולה גם להפוך למלחמת עולם.

כסף לבדו לא יעזור הפעם. בדיוק כמו חמאס הדבק בשלטונו בעזה ההרוסה, כך גם חזבאללה ייאבק בציפורניו בכל מי שינסה לנשל אותו ולהפחית את השפעתו

לנוכח האיום הממשי הזה, קטאר החליטה להעניק לצבא לבנון 20 מיליון דולר בעוד שערב הסעודית תרמה 10 מיליון לטובת פיתוח התשתיות במדינה. אך להבדיל משנות ה־90, אז בלבנון היו כוחות פוליטיים חיוביים המעוניינים בפריחה כלכלית וביטחון, הפעם מי ששולט בכיפה הוא חזבאללה, שבמהלך 30 שנה עבר תהליך של לגיטימיזציה, נכנס לפרלמנט הלבנוני והפך לחלק משמעותי בממשלה.

כסף לבדו לא יעזור הפעם. בדיוק כמו חמאס הדבק בשלטונו בעזה ההרוסה, כך גם חזבאללה ייאבק בציפורניו בכל מי שינסה לנשל אותו ולהפחית את השפעתו. הסעודים והקטארים מודאגים בצדק. הם יודעים שבמקרה של מלחמה אזורית, גם המשטרים שלהם עלולים להיפגע, אולם, האזור עדיין לא מסוגל לייצר פתרונות הולמים למדינות חלשות שנשבו על ידי גורמים אלימים ומסוכנים.

חייל צה"ל בגליל העליון עם אפוד שעליו איור של חסן נסראללה כמטרה, 4 בינואר 2024 (צילום: Jalaa Marey / AFP)

השבוע במזה"ת: נשיא מצרים מורסי נעצר והודח

ב־3 ביולי 2013, לאחר ארבעה ימים של הפגנות ומחאות בלתי פוסקות נגד משטרו של הנשיא מוחמד מורסי, פרצו הכוחות המיוחדים למעונו ועצרו אותו ואת מקורביו ששהו עימו. המעצר הזה קרה בהמשך להצהרה דרמטית של שר ההגנה עבד אל־פתאח א־סיסי וראשי הצבא, שהכריזו על אולטימטום בן 48 שעות.

למעשה, הם הציעו למורסי – איש האחים המוסלמים שעלה לשלטון בעקבות תוצאות הבחירות ביוני 2012 – לעזוב את תפקידו "בגלל הסכנה למצרים". מורסי סירב והתבצר במעונו עד הרגע האחרון. לאחר מעצרו כוחות הביטחון המצריים החלו במעצרים סיסטמיים של בכירי האחים המוסלמים. כל הצמרת הפוליטית והדתית מצאה את עצמה מאחורי סורג ובריח.

לאחר מעצרו כוחות הביטחון המצריים החלו במעצרים סיסטמיים של בכירי האחים המוסלמים. כל הצמרת הפוליטית והדתית מצאה את עצמה מאחורי סורג ובריח

משפטו של מורסי התנהל כמה שנים. הוא הואשם בבגידה במולדת ובשיתוף פעולה עם סוכן זר. בשנת 2019 הנשיא לשעבר מת במהלך משפט נוסף שהתנהל נגדו. תומכיו ממשיכים לטעון כי הוא היה נשיא לגיטימי – ולא בגד במדינה.

נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי בכלא, אוגוסט 2013 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)