המחדל הזה כל כך ברור, עד שכמעט אין צורך לכלול אותו בנושאים שתעסוק בהם וועדת החקירה שתקום אולי בסוף המלחמה. ישראל נתפסה עם המכנסים למטה בכל הקשור לכמות התחמושת שהייתה לצה"ל ב-7 באוקטובר.

פשוט לא להאמין. מישהו באגף הלוגיסטיקה של צה"ל ומישהו במשרד הביטחון כנראה חיו בסרט ששמו "מלחמות קצרות". בשני המוקדים האלה העריכו שמלחמה באחת הזירות או יותר לא תמשך יותר משבוע עד עשרה ימים. אחרת אי אפשר להבין איך ישראל נתפסה כשמחסני הנשק שלה כמעט ריקים.

פשוט לא להאמין. באגף הלוגיסטיקה של צה"ל ובמשרד הביטחון כנראה חיו בסרט ששמו "מלחמות קצרות", כשהעריכו כי מלחמה באחת הזירות או יותר לא תמשך יותר משבוע עד עשרה ימים

ולא מדובר דווקא על מערכות נשק מתקדמות. מדובר בעיקר במחסור אדיר בתחמושת לטנקים וארטילריה.

מה קרה? ארה"ב מחזיקה בישראל מלאי חירום של תחמושת מסוגים שונים. ישראל יכולה לבקש אישור מוושינגטון להשתמש בהם, ואם האישור ניתן, המאגר יועמד לרשות צה"ל. סידור נהדר. אבל מישהו במערכת הביטחון לא ידע או שכח, שרוב המאגר הזה הועבר על ידי ארה"ב לאוקראינה כדי לסייע לה במלחמה נגד רוסיה.

וכאמור, זה היה המצב כשהמלחמה החלה.

על פי דיווח באתר המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה (JINSA), הנשק – בשווי של יותר ממיליארד דולר, משולם על ידי ארה"ב, אך צה"ל אחראי לאחסנתו.

ישראל ניצלה את המאגרים (באמצעות תשלום ומשיכת הנשק) לפחות פעמיים, ב-2006 וב-2014, במהלך הסכסוכים בלבנון ובעזה, בהתאמה.

המלאי הנוכחי מורכב בעיקר ממה שמכונה "תחמושת טיפשה", כלומר ללא מערכות הנחיה מתוחכמות. חימושים כמו פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ, ואלפי "פצצות ברזל" שפשוט מוטלות ממטוסים כדי שכוח הכבידה יוכל לעשות את עבודתו. הדוח התייחס כמובן למצב שהיה לפני ה-7 באוקטובר.

אבל כאמור משרד הביטחון הישראלי התעלם מהעובדה שכמעט כל המאגר של ארה"ב נשלח על ידי ארה"ב לאוקראינה.

במשרד סירבו להגיב על כך.

ארה"ב מחזיקה בישראל מלאי חירום של תחמושת וניתן לבקש מוושינגטון להשתמש בה, אך מישהו במערכת הביטחון לא ידע או שכח, שרוב המאגר הועבר ע"י ארה"ב לאוקראינה כסיוע במלחמה נגד רוסיה

בגלל ההסתמכות הזו על המאגר האמריקאי, משרד הביטחון לא הזמין בתעשיות הביטחוניות את פריטי התחמושת האלו, וחלק מקווי היצור אפילו נסגרו. אם יש מאגר בבסיס נבטים, למה להשקיע ברכש חדש?

המצב העגום התברר במהרה, וההיסטריה החלה להשתולל. ארה"ב החלה לסייע במשלוחי חירום, אבל בשלב מסוים, כסנקציה נגד ישראל, עצרה חלק ממשלוחים אלה.

עכשיו מנסים לתקן את המצב. משרד הביטחון, יחד עם התעשיות הביטחוניות, עובדים על תכנית חירום לבנייה מחדש של היכולות הישראליות הקשורות לצורך להחזיק מלאי גדול הרבה יותר של תחמושת, כדי למנוע את המחסור שנוצר מהמלחמה המתמשכת עם חמאס בעזה וחזבאללה בלבנון. "המצב הנוכחי לא הגיוני. מישהו נרדם וישראל נאלצה לנקוט בצעדי חירום כדי לספק את התחמושת לכוחות באזורי המלחמה", אומר מקור ביטחוני.

כאשר החל צה"ל את פעולתו בעקבות ההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, המחסור בתחמושת מסוגים שונים הפך לבעיה. זה הורגש בעיקר במחלקת הפצצות "הטיפשות" ופגזי הארטילריה 155 מ"מ.

תחמושות מסוג זה מיוצרות בישראל, אך ניכר כי הסכומים שהורה משרד הביטחון הישראלי להקציב לרכש של תחמושות כאלה, התבססו על הנחות שגויות, שגויות מאוד.

ישראל, על פי המקורות, תצטרך באופן מיידי לפחות להכפיל את יכולות הייצור המקומי של סוגי תחמושת שונים, בעיקר פצצות ופגזי ארטילריה. כעת אומרים מקורות ביטחוניים בישראל שכל בסיס החישוב יצטרך להיבנות מאפס. "זו מסקנה מאוד ברורה, והמצב יצטרך להשתנות מהר מאוד", אמר גורם ביטחוני בכיר.

המצב שנוצר בעקבות המלחמה המתמשכת בשתי החזיתות ישפיע על התוכניות העתידיות של תעשיית הנשק הישראלית. ההתמקדות תהיה בפצצות אוויר, תחמושת ארטילרית וגם במיירטים של מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל וקלע דוד.

התחמושות הנדרשת מיוצרת בישראל, אך ניכר כי הסכומים שהורה משרד הביטחון הישראלי להקציב לרכש של תחמושות כאלה, התבססו על הנחות שגויות, שגויות מאוד. כל בסיס החישוב יצטרך להיבנות מאפס

מקורות אומרים, כי אלביט מערכות ורפאל כבר מתכננות שדרוג "מאסיבי" של קווי הייצור שלהן. אלביט מייצרת פגזי ארטילריה וטנקים, בעוד שרפאל מייצרת פצצות אוויר מסוגים שונים ומיירטים.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.