המחדל הזה כל כך ברור, עד שכמעט אין צורך לכלול אותו בנושאים שתעסוק בהם וועדת החקירה שתקום אולי בסוף המלחמה. ישראל נתפסה עם המכנסים למטה בכל הקשור לכמות התחמושת שהייתה לצה"ל ב-7 באוקטובר.
פשוט לא להאמין. מישהו באגף הלוגיסטיקה של צה"ל ומישהו במשרד הביטחון כנראה חיו בסרט ששמו "מלחמות קצרות". בשני המוקדים האלה העריכו שמלחמה באחת הזירות או יותר לא תמשך יותר משבוע עד עשרה ימים. אחרת אי אפשר להבין איך ישראל נתפסה כשמחסני הנשק שלה כמעט ריקים.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
הכותרות הראשיות עכשיו
את בנימין נתניהו שלאחר ה-7/10 לא מעניינת דעתו של העם, אלא רק התחזוק של גוש נאמניו "הביביסטים". גוף שההצלחה לשמור על ליכודו הפנימי היא זו שתאפשר לו לשקם ברבות הימים את מעמדו.
לצורך כך, מה שנדרש ממנו הוא לספק לאותו הגוש רציונל נוגד, לסתור את חיצי האשמה הברורים כל-כך שמופנים כלפיו ומצביעים על אחריותו לקטסטרופה. ואת זה הוא עושה בכישרון אומנותי של ממש.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
כבר חמש שנים שאני לא גר בארץ. התקופה הזו הייתה עם עליות ומורדות אישיות וחברתיות, אבל נראה שהחברה הישראלית נמצאת באחד הרגעים הכי נמוכים שלה בעשרות השנים האחרונות.
נכון, אני לא גר בארץ, אבל מציאות זו מעניקה לי נקודת מבט מעניינת במיוחד על התקופה הזו. אני עדיין חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית ובאותו זמן יכול להביט בה מהצד. מתוך נקודת מבט זו אבקש לדבר על החוויה שלי של חופש הביטוי במרחב הישראלי. או יותר נכון – המחסור בו.
ניצן דיסקין מתגורר בקנדה הצרפתית אחרי שנים של חינוך באמצעות טיולים במדבר הישראלי. השינוי הבלתי צפוי קרה יחד עם הטלטלה העולמית של תקופת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמציאות הישראלית. הריחוק הפיזי לצד ההכרות המעמיקה עם החברה הישראלית מעניקים לו מבט אחר על החברה, הפוליטיקה והמרחב הישראלי.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
כל דבר נפיץ פה במדינה הזו. אסון טבע או רשלנויות אנושיות – מיתרגמות ישירות לחיפוש אשמים זדוניים. כזו הייתה שריפת הענק שהשתוללה פה ערב יום העצמאות. לציבור הישראלי, כמו לראש הממשלה היה ברור – מדובר בהצתות מכוונות. "כולנו יודעים בידי מי".
ובכן, נכון לעכשיו, בחלוף שבועות, סימן השאלה סביב ההנחה הזו הולך וגדל. כלל לא ברור וכלל לא בטוח שמדובר בהצתות מכוונות.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תגובות אחרונות
יום העצמאות
עשן בלי גבול
"אחרי ההתרסקות - המדינה תצטרך להתעורר למשהו חדש"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח כמעט בכל נאום ש"נצח ישראל לא ישקר" ומייד חוזר לשקר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בדיוק מה שדודו ישורון כתב בתגובתו. רק שלדעתי יש גם אחריות למפקדי צה"ל ובראשם הרמטכ"לים לדורותיהם ולאלופי המטכ"ל (כנ"ל), וראשי משרד הבטחון ובראשם המנכ"לים (כנ"). מדובר באנשים שלא רק כשלו בתפקידם אלא ממש בגדו בו. מחסור כרוני בחימושים למלחמות חזר ונשנה החל ממלחמת יום כיפור עבור במלחמת לבנון השניה אז נזקקנו לרכבת אספקה כבר אחרי שבועיים של לחימה (בלבנון הראשונה דווקא היה די חימוש אבל צריך לזכור שנלחמנו אז נגד שני האויבים החלשים ביותר שהיו למדינת ישראל אי פעם, הפת"ח וחלק בלבד מצבא סוריה) , וכ"כ במבצעי צה"ל הגדולים בעזה רק בעשור הקודם.
שום לקח לא נלמד, בשום שלב. תרבות השקר, הכיסוי וההתעלמות, בדיוק כפי שהאלוף יצחק בריק מץאר ומתריע מזה שנים, ואיש לא הקשיב. סירבו להקשיב.
מדינת ישראל הופקרה לחלוטין ביודעין ובמחשבה תחילה, מראש הממשלה ודרומה לאורך כל צמרת הניהול הבטחוני, מערכות הרכש ופיקוד הצבא. במדינות מתוקנות האנשים האלה כולם, כולל כל הרמטכ"לים והאלופים בעשרים השנים האחרונות, היו עומדים למשפט צבאי ואלו שאשמתם תוכח צריכים לשלם לפחות בדרגותיהם, במשרותיהם, בחילוט נכסיהם ובאובדן הפנסיה שלהם, אנשי צבא ואזרחים כאחד.
אתה עושה את זה קל מידי ומפיל את האחריות על הש"ג. על ה"מישהו באגף הלוגיסטיקה של צה"ל ומישהו במשרד הביטחון כנראה חיו בסרט ששמו "מלחמות קצרות"."
האחראי על בטחון המדינה הוא ראש הממשלה. זה קודם כל כשלון מוחלט של הכשלון המוחלט שבורח מאחריות. ואנשים כמוך עוזרים לו לברוח מאחריות.
כשאין דיונים אסטרטגיים, ואין מחשבה לעתיד, ואין הכנה של הצבא למלחמה – האשם העיקרי הוא הדרג המדיני ובראשם ראש הממשלה.
הצבא הוא זרוע ביצועית. ואם היו דורשים ממנו מלאים של מלחמה של שנה ושנתיים, סביר להניח שהיו מלאים לשנה שנתיים. אבל אף אחד לא התכונן למלחמה. סגרו אוגדות, שיחררו מילואימניקים צעירים, לא גייסו את חייבי הגיוס (כולל החרדים המשתמטים). למעשה לא עשו כלום חוץ מלחזק ולחמש את החמאס.
זה לא מחדל זו מדיניות מופקרת של ראש ממשלה שלא מתעניין בבטחון המדינה ולא אכפת לו מחבלי ארץ שננטשים. את המחיר האישי גם ככה הוא לא משלם, אז מה זה משנה לו?
כל עוד אריה אגוזי וכל התקשורת לא ימצאו את האשם האמיתי למצבנו, לא יהיה שינוי. היחידים שפועלים היום הם ערוץ 14 שעבורם ישראל מעולם לא היתה במצב טוב יותר וזה רק עניין של זמן עד שנכבוש את עזה ולבנון גם בלי פגזים.