הנה דברים שכתבו עורכי דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ באפריל 2020, ביחס לטענה שאסור להטיל עליו את המנדט להרכבת הממשלה, מאחר שמי שעומד למשפט בעבירת שוחד אינו יכול לכהן במקביל כראש הממשלה:

"ביחס לטענות בדבר נבצרות טכנית או מנטלית, הרי שעדיף היה שטענות אלה לא היו נטענות כלל על ידי העותרים. ישנם אין ספור נושאים אחרים אשר יכולים להטריד כל בן אדם נפשית ולהעמיס על סדר יומו, בכל תפקיד אותו ימלא.

"האם, לטענת העותרים, אמא לילדים קטנים מנועה מלכהן כראש ממשלה, היות שהיא אינה פנויה טכנית ומנטלית למילוי התפקיד כמו אדם ללא ילדים? ומה עם אדם שיש לו קרוב משפחה חולה? ומה עם אדם אשר זקוק לשעות שינה מרובות מהרגיל, האם גם הוא פסול לתפקיד?

"ברור שהרעיון מגוחך, מה גם שניסיונו הרב של ראש הממשלה ותכונותיו מאפשרים לו להתמודד עם המשימה ללא כל קושי".

יכול להיות שבמבט לאחור, ההשוואה שנעשתה בין כהונת ראש ממשלה לבין האתגרים העומדים בפני אימא לפעוטות או אדם שיש לו קרוב משפחה חולה, נראים משונים במקצת.

הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון בדיון בעתירות נגד מתן המנדט להרכבת הממשלה לבנימין נתניהו בשל היותו חשוד בפלילים, 4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)

אך מי שערך את ההשוואה הזו היו עורכי דינו של נתניהו עצמו, כאשר ביקשו לשכנע את 11 שופטי בג"ץ שאין כל קושי להתיר לחבר כנסת העומד בפני משפט פלילי חמור, לכהן כראש הממשלה. זו הייתה התחייבותו של נתניהו: ניתן לנהל מדינה ובמקביל לנהל משפט כנאשם.

נכון לרגע זה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עדיין שומרת את הקלף הזה בכיס.

בתגובה שהגישה אתמול (שלישי) פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בעקבות בקשתו של נתניהו לדחות בחודשיים וחצי את מועד תחילת עדותו במשפט האלפים, לא הוזכרה התחייבותו של נתניהו לבג"ץ מ-2020 שניהול משפטו לא ייפגע עקב כהונתו כראש הממשלה.

יכול להיות שהתביעה שומרת את הנימוק הזה לדיון בעל-פה, שיתקיים היום (רביעי) בצוהריים, שלושה שבועות לפני שנתניהו אמור לעלות אל דוכן העדים.

הטענה, בלבושה המשפטי, היא טענת השתק שיפוטי. כזכור, בינואר 2023 החליטו חלק משופטי בג"ץ לפסול את כהונתו של אריה דרעי בתפקיד שר בממשלת נתניהו, על יסוד עילת ההשתק השיפוטי – בשל התחייבותו לבית משפט השלום בירושלים, שנה קודם לכן, כי הוא פרש מהחיים הפוליטיים, כנימוק לענישה מקילה בעקבות הרשעתו בעבירות מס.

הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון במהלך הדיון בבג"ץ על העתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בדומה, נתניהו התחייב שכהונתו כראש ממשלה לא תפגע בניהול המשפט, ולכן אינו יכול לטעון כעת במשפטו כי יש לדחות את עדותו נוכח העומס הרובץ עליו בתפקידו כראש הממשלה.

אם שופטי המחוזי יקבלו את עמדת התביעה, הם יכולים לבסס עליה את החלטתם לסרב לבקשת נתניהו, ולהותיר את מועד תחילת עדותו ב-2 בדצמבר.

מובן שאין בכוחם לקבוע דבר ביחס לכהונתו כראש ממשלה: טענות על נבצרות נתניהו ממילוי תפקידו – נוכח הודאתו-שלו שקשה לו לתפקד במקביל כנאשם וכראש הממשלה – הן בסמכותם של שופטי בג"ץ, שעד עתה דחו על הסף כל עתירה שרמזה על דרישה לנבצרות בהקשר זה.

במקום להזכיר לנתניהו את התחייבותו, בחרו היועצת והפרקליטות להדגיש את החשיבות שבקידום מהיר של משפט האלפים, שנגרר באופן בלתי סביר על פני שנים.

במקום להזכיר לנתניהו את התחייבותו, בחרו היועצת והפרקליטות להדגיש את החשיבות שבקידום מהיר של משפט האלפים, שנגרר באופן בלתי סביר על פני שנים

"כל עיכוב נוסף נוגד באופן חריף את האינטרס הציבורי", כתבה הפרקליטות לבית המשפט, והזכירה שהחלטת בית המשפט מחודש יולי השנה – שקבעה כי עדות נתניהו תישמע מתחילת חודש דצמבר – ממילא התייחסה גם לקושי הנובע מהצורך להכין את נתניהו לעדות במהלך המלחמה.

התובעת הראשית במשפט נתניהו ליאת בן-ארי מגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

"התחלת פרשת ההגנה במועד שנקבע", כתבה הפרקליטות, "מחויבת למען שמירה על האינטרסים הציבוריים, על הגינות ההליך ועל עקרון היסוד לפיו הכול שווים בפני החוק".

"התחלת פרשת ההגנה במועד שנקבע", כתבה הפרקליטות, "מחויבת למען שמירה על האינטרסים הציבוריים, על הגינות ההליך ועל עקרון היסוד לפיו הכול שווים בפני החוק"

אפשר לראות בדברים הללו התעשתות של הפרקליטות מהגישה המנומנמת שגם היא הייתה שותפה לה, של ניהול שלב ההוכחות במשפט נתניהו. אפשר גם לראות בהם שטר התחייבות, מעין סנדול עצמי של התביעה: מעתה היא לא תזרום עם שום יוזמה לעכב או לדלל את הדיונים.

בקשתו של נתניהו, באמצעות סנגורו עו"ד עמית חדד, הוגשה לבית המשפט שלשום (שני), לאחר שבועות של רחשים ושמועות שהבקשה בדרכה. חדד בחר להדגיש שורה של אירועים בתחום הביטחוני והמדיני, שאירעו לטענתו לאחר מועד ההחלטה הקודמת של בית המשפט בעניין מועד עדותו של נתניהו, מחודש יולי.

הוא הזכיר את מבצע חיסולו של מוחמד דף, את חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה "על ידי גורם שלא זוהה", את המגעים לעסקה להשבת החטופים במהלך חודש אוגוסט, ואת "הצטרפות איראן באופן ישיר לעימות הצבאי" החל מחודש ספטמבר.

זה לא מדויק: איראן תקפה באופן ישיר את ישראל כבר בחודש אפריל, אבל הנתון הזה כנראה אינו מסייע לחדד לשכנע את השופטים שהתמונה השתנתה מהקצה אל הקצה מאז שנתנו את החלטתם הקודמת.

עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 9 במאי 2023 (צילום: יונן זינדל, פלאש 90)

הטיעונים הללו יישמעו בהרחבה בדיון שיקיימו השופטים היום בנוכחות הצדדים. עובדה אחת, הידועה לכולם, תרחף בחלל האולם וככל הנראה לא תישמע במפורש: אין שום תאריך בלוח השנה שיהיה מתאים לנתניהו להתפנות מעיסוקיו ולבוא להעיד במשפט. לא בדצמבר, לא בינואר ולא במרץ.

גם אם השופטים ייענו, באופן חלקי או מלא, לבקשתו של נתניהו לדחות את מועד תחילת עדותו, בהתקרב התאריך תוגש בקשה נוספת לדחייה, וכך עד אין קץ.

האמת הפשוטה היא, שכעת גם נתניהו – בעצם פניותיו לבית המשפט – מסכים שלא ניתן לשלב בין ראשות ממשלה לבין תפקוד כנאשם במשפט פלילי. רק שלמסקנה הזאת אין לשופטי המחוזי סמכות להגיע.