החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לשלוף את הכרטיס האדום של "מניעה משפטית" ביחס לכוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את עו"ד רואי כחלון לממלא-מקום נציב שירות המדינה, היא הצעד האחרון לפי שעה במאבק על אחד המשלטים האחרונים של שומרי סף בעמדות בכירות.

היועצת מנהלת מאבק איתנים נגד הממשלה ונגד נתניהו, במטרה למנוע את נפילת המבצר. וביחס לנציבות שירות המדינה, אפשר לראות במאבק הזה ניסיון לקומם את המשלט מן ההריסות, לאחר קדנציה דהויה שבה מילא פרופ' דניאל הרשקוביץ את התפקיד, במידה רבה כזרועו הארוכה של נתניהו.

ביחס לנציבות שירות המדינה, אפשר לראות במאבק של היועמ"שית ניסיון לקומם את המשלט מן ההריסות, לאחר קדנציה דהויה שבה מילא הרשקוביץ את התפקיד, במידה רבה כזרועו הארוכה של נתניהו

המאבק מתנהל כעת בשני מסלולים מקבילים: בבג"ץ מתייצבת היועצת לצד העותרים בשלוש העתירות שהוגשו נגד כוונת הממשלה להפקיד בידי נתניהו, באופן אישי ובכפוף לבדיקה מינורית של ועדה מיוחדת שתתכנס לשם כך, את בחירתו של נציב שירות המדינה הבא שימונה לקדנציה מלאה;

בד בבד, מכתבה של היועצת לנתניהו בתחילת השבוע מבקש לחסום את מינוי כחלון, שנבחר באופן פרסונלי על ידי נתניהו, לממלא-מקום הנציב לתקופת ביניים.

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל ואוליבייה פיטוסי/פלאש90, מונטז')

הנימוקים בשני המסלולים שונים, אך המטרה זהה: מניעת עשיית שימוש לרעה בעמדת הכוח הדרמטית שהיא לשכת הנציב.

בעוד הנימוק המרכזי במסלול בג"ץ עניינו ביצירת הליך תחרותי, באמצעות ועדת איתור, ולא בדרך של בחירה אישית של נתניהו שתעבור אישור בידי ועדה כלשהי; הנימוק המרכזי הנוגע לסמכותו של ראש הממשלה לנקוב בשמו של ממלא המקום, נעוץ בכישוריו של המועמד למילוי מקום.

מאז נקב נתניהו בשמו של כחלון, המשמש כעת כראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, ערך המשנה ליועצת לעניינים מנהליים, ד"ר גיל לימון, בדיקה של קורות החיים של כחלון. זאת בעקבות חשיפה של מיכאל שמש ב"כאן 11" לפיה קורות החיים שהגיש כחלון אינם תואמים את שורת התפקידים שביצע עד כה.

מסקנתו של לימון: בניגוד לתיאור הגרנדיוזי שלפיו כחלון מצויד ב"רקע משמעותי של ניהול בכיר בשירות המדינה, ניסיון רב בתחום המשמעת בשירות המדינה, ניסיון בניהול משאבי אנוש בצה"ל ובפרקליטות המדינה וניסיון בעבודה מקצועית רציפה מול נציבות שירות המדינה", המציאות קצת פחות ורודה.

בניגוד לתיאור הגרנדיוזי שלפיו כחלון מצויד ב"רקע משמעותי של ניהול בכיר בשירות המדינה, ניסיון בניהול משאבי אנוש וניסיון בעבודה מקצועית רציפה מול נציבות שירות המדינה", המציאות קצת פחות ורודה

נציבות שירות המדינה ממונה על 80 אלף עובדי השירות הציבורי. זה תפקיד עצום החולש על כל זרועות הגוף המכונה מדינת ישראל. תחתיו מכהנים 19 מנהלים, מהם 16 מנהלי אגפים בכירים, ואלה מנהלים באופן ישיר את 350 עובדי הנציבות.

מועמדו של נתניהו לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה והבירור אחרי שציין בקורות חייו כי "ניהל 50 עובדים בעקיפין" | הפרסום של @shemeshmicha #חדשותהערב pic.twitter.com/uTazQ7FmEJ

— כאן חדשות (@kann_news) December 24, 2024

"נתוניו האישיים אינם מאפשרים לראות בו, ולו בקירוב, כמועמד מתאים למילוי התפקיד הבכיר של נציב שירות המדינה בכלל, ובאופן זמני בפרט", כתב לימון. לדעת בהרב-מיארה ולימון, מינויו של כחלון לתפקיד ממלא-מקום הנציב תהיה נגועה באי-סבירות קיצונית. מה שמבטיח שהיועצת שוב תתייצב לצד העותרים, אם הממשלה תתעקש למנותו ותוגש עתירה בנושא.

קצת מביך להיכנס לקרביים של קורות החיים של מועמד, שהוא כנראה איש מוכשר, רק כדי להראות את הנורמות הרקובות שראש הממשלה נתניהו ממשיך לדחוף בניסיונו להשתלט סופית על הנציבות. השורה התחתונה היא שהניסיון למנות את כחלון לממלא-מקום נציב שירות המדינה, דומה לניסיון למנות סרן בצבא לרמטכ"ל. לתקופת-ביניים בלבד, כן? עד למציאת רמטכ"ל חדש.

הניסיון למנות את כחלון לממלא-מקום נציב שירות המדינה, דומה לניסיון למנות סרן בצבא לרמטכ"ל. לתקופת-ביניים בלבד, כן? עד למציאת רמטכ"ל חדש

במשך שש שנים, עד לשנת 2023, שימש כחלון "ראש צוות ביטחוני" במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ובמקביל במשך ארבע שנים "ראש צוות פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית" באותה מחלקה. בקורות החיים שלו הפליג כחלון ותיאר את תפקידיו כבעלי רכיב של ניהול ישיר של עובדים, ו"ניהול עקיף" של קבוצות גדולות יותר של עובדים.

אבל קילוף שכבה דקה מגלה שיש כאן סינדרום מוכר מתחום ראיונות קבלה לעבודה – ניסיון להאדיר את קורות החיים כך שכל פקיד הוא למעשה "מנהל תחום עפרונות" בשולחן שבו הוא מוצב. אגב, זהו בדיוק מסוג הסינדרומים שנציב שירות המדינה אמור להיאבק בהם בהליכי קבלה לעבודה של גורמים בכירים וזוטרים בשירות המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המל"ל צחי הנגבי, מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי ופרויקטור למאבק בפשיעה בחברה הערבית רואי כחלון. 7 בספטמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

לימון מבהיר שמדובר בדרג ביניים בפרקליטות, כאשר מעליו נמצאים המשנים למנהל המחלקה ומנהל המחלקה עצמו, שמעליו המשנים לפרקליט המדינה ופרקליט המדינה עצמו. ראש צוות אף איננו משמש מנהל של אנשי הצוות, אינו מבצע הערכות עובד ואינו רשאי לפטרם. מנהל בכיר הוא לא. גם לא מנהל בכלל.

מפתה לראות בניסיונו של נתניהו למנות את כחלון לממלא-מקום נציב שירות המדינה – תוך שימוש בכוח העודף הניתן לדרג הפוליטי במינוי ממלא-מקום, ועקיפת מנגנוני הבקרה שבכל זאת קיימים ביחס למינוי קבע – כמעין שכפול של ניסיונו של אמיר אוחנה, בתפקידו כשר המשפטים, למנות בשנת 2020 את עו"ד דן אלדד לממלא-מקום פרקליט המדינה.

היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט, קבע שיש מניעה משפטית למנות את אלדד לתפקיד, אוחנה שם קצוץ, וכהונתו הקצרה של אלדד בתפקיד זה, בדרכו החוצה משירות המדינה, נחשבת עד היום רגע כאוב במיוחד במאבק ההשתלטות של הפוליטיקאים על שלטון החוק.

יכול להיות שהשוואה רלוונטית יותר, ונעימה פחות מבחינת היועצת, היא למהלכו של שר התקשורת שלמה קרעי מלפני חודשים אחדים למנות את אודליה מינס לממלאת-מקום יו"ר הרשות השנייה

אך יכול להיות שהשוואה רלוונטית יותר, ונעימה פחות מבחינת היועצת, היא למהלכו של שר התקשורת שלמה קרעי מלפני חודשים אחדים למנות את אודליה מינס לממלאת-מקום יו"ר הרשות השנייה. גם אז קבעה היועצת שחלה מניעה משפטית על המינוי, גם אז זה היה מנימוקים של כשירות נוכח קורות החיים של ד"ר מינס, שלא כללו רכיבי ניהול הנדרשים לתפקיד, אף במילוי מקום.

ד"ר אודליה מינס, מ"מ יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

אך לצערה של היועצת, ולשמחתו הרבה של מזכיר הממשלה יוסי פוקס המרבה מאז להזכיר את האירוע – בג"ץ לא התייצב אז לצידה של בהרב-מיארה. מינויה של מינס אושר, ונקבע שלא היה בסיס לקביעתה של היועמ"שית כי יש מניעה משפטית למינוי.

ניכר בחוות הדעת של לימון בעניין כחלון שהלקח נלמד: הפעם נראה שכלל לא מדובר בתחום אפור או של שיקול דעת, אלא שקורות החיים שהוגשו במסגרת הליכי אישורו של כחלון לממלא-מקום נציב שירות המדינה, הם פשוט פיקציה.

הפעם נראה שכלל לא מדובר בתחום אפור או של שיקול דעת, אלא שקורות החיים שהוגשו במסגרת הליכי אישורו של כחלון למ"מ נציב שירות המדינה, הם פשוט פיקציה

בלשכת היועצת מקווים, ומאמינים, שאם נתניהו לא ייסוג מכוונתו למנות את כחלון והנושא יגיע (בוודאות כמעט מלאה) לשולחן בג"ץ, הם לא יחוו שידור חוזר של אירוע מינס.