מהלכו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מאתמול (ראשון) למנות את עו"ד רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה, אינו מכוון רק להשגת מינוי של איש שלומו, המחויב לו, לתפקיד רגיש ובעל השפעה מכרעת על מערכות השלטון, אלא נועד בראש ובראשונה להשפיל את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הן במישור הסימבולי־ציבורי והן במישור הפרקטי.

נתניהו שואף להקטין את תפקידה של היועצת למעין פקידה משפטית זוטרה, המשיאה עצות שהפוליטיקאי ירום הודו רשאי להדוף ללא הנד עפעף.

הצורך במינוי ממלא מקום לנציב שירות המדינה התעורר בעקבות צו הביניים שהוציא בג"ץ, במסגרת העתירות התלויות ועומדות נגד כוונת הממשלה להסמיך את נתניהו למנות את הנציב הקבוע הבא כמעין מינוי אישי. בית המשפט עצר – לבקשת העותרים והיועצת – את הכוונה, והקפיא את ההליכים לקביעת שיטת המינוי של הנציב הבא. הדיון הבא בעתירות אמור להתקיים בעוד שבוע.

אתמול הודיע נתניהו ליועצת כי "עצתה" נדחתה, ושיגר לכחלון כתב מינוי, שמכוחו הוא נכנס לתפקיד ממלא מקום הנציב באופן מיידי. את ההשפלה שמר נתניהו לבהרב־מיארה בריבוי השימוש שלו בפועל "לייעץ"

בינתיים האריכה הממשלה את כהונתו של הנציב היוצא, דניאל הרשקוביץ. אולם, לפני כשלושה שבועות נתניהו החליט לעקוף את המחלוקת על מנגנון מינוי הנציב הקבוע הבא, והחליט למנות את עו"ד רואי כחלון, שניסיונו המקצועי הופך אותו לבלתי כשיר למינוי. לפני שבוע הודיעה היועצת לראש הממשלה כי על כוונתו זו חלה מניעה משפטית.

אתמול הודיע נתניהו ליועצת כי "עצתה" נדחתה, ושיגר לכחלון כתב מינוי, שמכוחו הוא נכנס לתפקיד ממלא מקום הנציב באופן מיידי. את ההשפלה שמר נתניהו לבהרב־מיארה בריבוי השימוש שלו בפועל "לייעץ", ובהפיכתו את עצמו למעין ערכאה שיפוטית המכריעה בין עמדתה של היועצת לבין הבהרותיו של המועמד עצמו.

עו"ד רואי כחלון (צילום: שלי פדן לורבר)

מתברר שלאחר חוות דעתה של היועצת, נתניהו פנה לכחלון וקיבל ממנו "הבהרות", שלמרבה ההפתעה הניחו את דעתו של נתניהו. "קראתי בעיון את מכתבו המפורט של עו"ד כחלון", הוא כתב אתמול ליועצת, "המגובה באישורים של נציבות שירות המדינה, ואיני רואה פער, כפי שטענתם, בין אופן הצגת הדברים לבין העובדות כהווייתן, ולפיכך איני מקבל את פרשנותכם השגויה.

"לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים ושקלתי בכובד ראש את עמדתך כגורם המייעץ בביצוע המינוי, בחרתי שלא לאמץ את עצתך".

"לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים ושקלתי בכובד ראש את עמדתך כגורם המייעץ בביצוע המינוי, בחרתי שלא לאמץ את עצתך"

נתניהו אולי מקפיד לצאת מהחדר בכל פעם שראשי מפלגות הקואליציה מחליטים לקיים דיון על האפשרות להדיח את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה, אבל מראית העין הזו של מי שכביכול שומר על הוראות הסדר ניגוד העניינים שלו כבר לא מצליחה להסתיר את האמת: ראש הממשלה הצטרף באופן מלא ורשמי למאמצי ההפיכה המשטרית.

בין אם מדובר בהדחתה של בהרב־מיארה, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה או רק הקטנת משקלו המוסדי והפיכתו למעין פקיד משפטי מייעץ – נתניהו נכנס אתמול, פעם נוספת, חזק לאירוע.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת החוקה בכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עו"ד גלעד ברנע, הרוח החיה מאחורי אחת משלוש העתירות הנדונות בבג"ץ בעניין הליך מינוי הנציב הקבוע, מיהר להגיש אתמול לבג"ץ בקשה בהולה למתן צו ביניים ביחס למינויו של כחלון לממלא מקום: "דרך פעולתו של ראש הממשלה בעניין זה נראית כניסיון נוסף לקבוע עובדות בשטח לגבי המינוי בעת הזו.

"ברור כי בית המשפט ביקש לשמר מצב עד להכרעה בעתירות ולא לאפשר שינוי מהותי בו, או ביצוע פעולה שעשויה להשליך על הליך המינוי העתידי", כתב ברנע.

התנועה לאיכות השלטון, לעומת זאת, הגישה הבוקר (שני) עתירה חדשה ומלאה נגד מינויו של כחלון. לטענתה החלטתו של נתניהו נגועה בחוסר סבירות קיצונית, נוכח הפגיעה בנציבות שירות המדינה ובמעמדה הגלומה במינוי. היא מצטטת את בג"ץ עצמו, שקבע בשנת 2009 ש"משרדי הממשלה אינם מעבדה ניסיונית לבעלי תפקידים שכישוריהם הבסיסיים מוטלים בספק".

במחיר של להישמע כמו תקליט שבור – ראש הממשלה טועה בתיאור המצב המשפטי. חוות הדעת של היועצת המשפטית אינן בגדר עצה בלבד שראש הממשלה רשאי לאמץ או לדחות

במחיר של להישמע כמו תקליט שבור – ראש הממשלה טועה בתיאור המצב המשפטי. חוות הדעת של היועצת המשפטית אינן בגדר עצה בלבד שראש הממשלה רשאי לאמץ או לדחות. כפי שנקבע שוב ושוב בפסיקת בית המשפט העליון, עמדתה המשפטית של היועצת משקפת את הדין.

אם היא אומרת שיש מניעה משפטית מביצוע פעולה מסוימת – הפעולה אינה חוקית, לפחות עד שבית משפט יקבע אחרת. במילים אחרות, אם נתניהו אינו מרוצה מקביעתה של היועצת שחלה מניעה משפטית ממינויו של רואי כחלון לממלא מקום הנציב – נתניהו מוזמן לעתור לבג"ץ נגד היועצת. לבג"ץ מותר להפוך את קביעתה. עד אז – עמדתה מחייבת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום הראשון של עדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 10 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

עם זאת, מוכרחים להודות שהמקרה של מינוי ממלא מקום לאחד התפקידים הבכירים המוזכרים בחוק שירות המדינה (מינויים), מעורר שאלה מעניינת על מעמדה של קביעת היועצת. סעיף 23א לחוק מאפשר מינוי ממלאי מקום לשורה של משרות, שמשרת הנציב כנראה מנויה ביניהן במשתמע.

ביחס לששת החודשים הראשונים של מילוי מקום, מחייב הסעיף היוועצות עם נציב שירות המדינה, ובמקרה של מינוי ממלא מקום הנציב עצמו, היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה.

משרת נציב שירות המדינה היא רגישה ועוצמתית מדי מכדי שניתן יהיה להתעלם מהמהלך של נתניהו. הצבת איש הסר למרותו בעמדה הזו עלולה למוטט את מה שנותר מהשדרה הבכירה של הפקידות הבכירה

לעומת זאת, החוק קובע מפורשות כי אם שר מבקש להאריך את כהונתו של ממלא מקום מעבר לשישה חודשים, הדבר מחייב את הסכמת היועצת המשפטית לממשלה.

השאלה היא האם המשמעות היא שלגבי ששת החודשים הראשונים עמדתה של היועצת אינה מחייבת? התשובה היא שגם ביחס לתקופה זו מתקיים הכלל הכללי, שלפיו אין להתעלם מחוות דעת משפטית של היועצת, כאשר היא קובעת שיש מניעה משפטית מביצוע פעולה או מינוי מסוימים. זאת, גם במצב שבו הסכמתה למינוי הפרסונלי המסוים שנבחר אינה מתחייבת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון בטקס הפרידה מהשופט עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

בין במסגרת דיון בצו ביניים בעתירות הקיימות, או במסגרת עתירה חדשה – בג"ץ יצטרך להידרש לשאלת כהונתו של כחלון כממלא מקום הנציב, כבר בימים הקרובים.

משרת נציב שירות המדינה היא רגישה ועוצמתית מדי מכדי שניתן יהיה להתעלם מהמהלך של נתניהו. הצבת איש הסר למרותו בעמדה הזו עלולה למוטט את מה שנותר מהשדרה הבכירה של הפקידות הבכירה, שומרי הסף של שלטון החוק, הקופה הציבורית והאינטרס הציבורי. זהו שלב קריטי במאבק על דמותו של השלטון, רגע דרמטי במסגרת ההפיכה המשטרית המתגלגלת.