במהלך מערכת "שומר החומות" שמענו פוליטיקאים קוראים לחזור לקשר עם רמאללה, מכיוון שהעדפת עזה על חשבון רמאללה "הייתה שגיאה", וכי ישראל ניתקה את עזה מרמאללה כי לא רצתה "לעשות תהליך שלום".
אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר שלא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות.
אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר לא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות
ראשית, מהתבוננות במה שקרה בסוריה עולה שצריך לשחרר את ישראל מרגשות אשמה על כך "שבגללה" השיחות עם אשף נכשלו ושהיא גרמה לפילוג הפלסטיני בכוונה. מה שראינו בסוריה היה, שבמזרח התיכון אף אחד לא מוותר לאף אחד, ואין פשרות. אחרי כל סבבי "ההסכמות" בוועידות ז'נבה על סוריה, התחדשו הקרבות מייד, עד שבאה רוסיה ושמה סוף למהתלה הטרגית.
כך הדבר גם בבעיה הפלסטינית. כל ההתקדמויות שהושגו היו כאשר ישראל ויתרה. הפלסטינים לא ויתרו ולא התפשרו. מתי ראינו זאת שוב? בשיחות של פתח וחמאס. שם שני הצדדים לא ויתרו והנתק בין הגדה לעזה העמיק והתבסס. אין שום סיבה לחשוב שאם יתחדשו השיחות עם ישראל כעת, המצב ישתנה ובלי ויתורים ישראליים שיסכנו את קיומה של מדינת ישראל – שוב נגיע למבוי סתום שיסכן אותנו בפרץ אלימות חדש.
מהי תחנת הסיום של השיחות עם ישראל כפי שהפלסטינים רואים אותה? ישראל נסוגה לקווי 1967, עם חילופי שטחים של 2 אחוז, אשר פירושם הוא שישראל צריכה לבחור בין פינוי אריאל לפינוי מעלה אדומים, כלומר: מלחמת אזרחים אמיתית.
נוסף על כך, הקשר בין הגדה לעזה יעבור במעבר בטוח שהוא בעצם שטח פלסטיני אקס טריטוריאלי, שהופך את הנתק בין הגדה לעזה לנתק בין צפון ישראל לדרומה.
גם השמים מעל המדינה הפלסטינית הם ריבוניים פלסטיניים ואסור יהיה לחיל האוויר לטוס מעליהם.
זאת תמונת הסיום של הפלסטינים לשיחות מוצלחות, ועליה הם לא מוכנים לוותר.
עכשיו, העברת הסיוע לעזה דרך רמאללה. הרעיון הזה נוסה גם בעבר. חמאס לא יכול לקבל זאת, וגם לא יקבל. בעבר, כאשר הגיעו לעזה בכירי הרשות כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות.
בעבר, כשהגיעו לעזה בכירי הרש"פ כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות
החרמת קטאר כרגע לא תחזיק מים, כי מי שבאמת הביא להפסקת אש הייתה קטאר, בזכות הכסף שהיא מזרימה לחמאס, והעובדה שראשי חמאס כמו הנייה ומשעל נמצאים בה.
כרגע, מצרים וירדן דוחפות למנגנון שיעביר את כספי הסיוע דרך רמאללה, אבל עדיין אין כספי סיוע, ואם עזה לא תסכים, זה לא יתממש.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית.
אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה – הביאו להקמת ממשלה בהקדם.
לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סיכומים עם ביבי .
האפשרות הצפויה לדעתי היא שביבי יביא לפיזור הכנסת רגע לפני שיצטרך להיפרד מראשות הממשלה.
מהלך כזה ייתן לו עוד כמה חודשים בממשלת מעבר.
האלטרנטיבה היחידה לבחירות היא ממשלת מיעוט המתבססת על כחול לבן, ישראל ביתנו,
מפלגות מרכז נוספות ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
ישראל ביתנו, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא מוכנים להיות בממשלה עם המשותפת.
המשותפת, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא רוצים להיות חלק מהממשלה.
שתי העמדות האלו יכולות להתיישב עם ממשלת מיעוט לתקופת ביניים שבהמשכה יצורפו הליכוד (או חלקו) ומפלגות אחרות לממשלה שתהפוך לממשלת אחדות ליברלית והמשותפת תישאר מפלגת אופוזיציה ראשית.
ראשות האופוזיציה תהווה הישג אופטימלי לציבור הערבי הן במעמד הסמלי והן במעורבות הממשית.
זו הדרך היחידה להקמת ממשלה בלי ביבי תוך הצמדות לעמדות העקרוניות של שלושת המפלגות.
מתווה הנשיא בא מרצון טוב אבל להערכתי הוא לא מתאים ליישום מול ביבי שברגע האמת – יבריז.
זו אשליה מסוכנת. אנו נגרר לחוסר יציבות שלטונית שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות.
חלון הזמן לעשיית הפתרון היחיד הזה – הולך וניסגר. זו תהיה טעות טראגית אם לא תנצלו אותו.
בבקשה –
תוציאו אותנו מהמצב הנוכחי ע"י הקמת ממשלת מיעוט שתהווה מסדרון לממשלה רחבה יותר.