מי שמקשיב לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וסביר כי בעת האחרונה מקשיבים לדבריו מיליוני בני אדם בכל רחבי הגלובוס, לא יכול להתעלם מהטון המונוטוני שלו, לכל אורך הרצאת דבריו. וזאת במנותק וללא שום קשר לרמת החשיבות ולתוכן הנושאים.

וכך, בנוגע למעורבות מדינת קטאר בנעשה לאחרונה במזרח התיכון הוא אמר, כאילו בחצי פה ובהיסח הדעת – "קטאר תעזור". בכך טראמפ התכוון לומר כי מדינת קטאר, זו המטפחת את חמאס וגורמי טרור אחרים – תסייע לארצות הברית להשכין שלום באזור, וכי הוא משוכנע בסיועה.

אין זאת אלא שלארצות הברית יש מנופי לחץ כבדי משקל כדי לשכנע את הקטארים לפעול בניגוד לעמדתם המסורתית לחרחר מלחמה – בכיוון אחר, שהוא השכנת שלום אזורי.

אין זאת אלא שלארצות הברית יש מנופי לחץ כבדי משקל כדי לשכנע את הקטארים לפעול בניגוד לעמדתם המסורתית לחרחר מלחמה – בכיוון אחר, שהוא השכנת שלום אזורי

קטאר אינה מסוגלת להשיב ריקם את פני ארצות הברית כאשר לארה"ב יש בסיס צבאי ענק בארצה, וכאשר טראמפ מעניק לה מעמד מיוחד בין העמים ועמדת השפעה וכוח. קטאר יודעת שהבסיס שם הוא על תנאי, וכי גם בתחומים אחרים טראמפ הוכיח כי הוא מסוגל לגרום לשינויי מדיניות מהירים של 180 מעלות.

והנה, לגבי מצרים, טראמפ מתבטא ומצהיר כי היא תשתף פעולה עם הטרנספר של תושבי עזה – מבלי לשאול לדעתה אפילו. ויש לו סיבות טובות לומר זאת, כי הסיוע שטראמפ מעביר למצרים הוא כ-1.3 מיליארד דולר בשנה, סיוע שהוא עשוי להפסיק באחת, כפי שנפסקה תמיכת ארה"ב באונר"א.

זאת ועוד, הנשיא אינו זקוק לשמוע מהי עמדתו של עבד אל פתח א-סיסי כדי לומר בביטחון כיצד תנהג מצרים. והוא אינו זקוק לשמוע את עמדת המלך של ערב הסעודית, כדי לומר שהיא אינה מתנה את הברית המתגבשת בינה לבין ישראל בהקמת מדינה פלסטינית.

טראמפ קובע כי ערב הסעודית אינה דורשת מישראל להסכים להקמת מדינה פלסטינית. וכשערב הסעודית מכחישה – טראמפ אינו נסוג מקביעתו וממשיך לנהל את מדיניות החוץ הגלובלית באזור על בסיס של הטרנספר. ובסופו של דבר, ערב הסעודית תשתוק ותיאלץ להסכים.

משמע, טראמפ זיהה באופן נכון את המהלכים, ואת העובדה שלא בכל מקום הדברים מתנהלים כראוי, ודאג לאכוף את רצונו ולגרום למדינות אחרות להתיישר – כי כך טוב לארה"ב, כך טוב לישראל, כך טוב לעולם המערבי ולעולם בכללותו. מבחינתו – כך יהיה, ודי לו, מצדו ברמיזה בלבד, במילה או שתיים, הנאמרות כאילו במקרה, כלאחר יד.

טראמפ דואג לאכוף את רצונו וליישר מדינות אחרות – כי כך טוב לארה"ב, לישראל, לעולם המערבי ולעולם בכללותו. מבחינתו – כך יהיה, ודי לו, מצדו ברמיזה בלבד, במילה או שתיים, הנאמרות כאילו במקרה, כלאחר יד

אפשר לכנות את העידן החדש כעידן המדיניות הנוצרת ברמיזה מקרית, כלאחר יד,  וכך אמירה בשפה רפה ובקול מונוטוני ללא פתוס, אך כזו שחוזרת שוב ושוב, ובסופו של יום זוכה למימוש ויוצרת מציאות. כך גם כשמדובר בטרנספר, ביטוי שבעידנים שלפני טראמפ היה אסור אפילו להעלות על דל השפתיים.

כיום, מדובר בתכנית שנמצאת על השולחן, וכל שמחפשים זה לאן תבוצע הגירה מרצון לטובת מאות אלפי תושבים מעזה – אל ירדן, מצרים, איראן, עיראק, אירופה או כל מקום אחר שטראמפ יבחר. הוא יאמר כבדרך אגב שמדינות אלה מסכימות לקבל בברכה את הפליטים – וצפוי שזה גם יקרה.

צריך להבין כי חזרת טרמפ לנשיאות לאחר הפסקה של ארבע שנים, תרמה רבות למוכנותו של טראמפ לתפקיד. הוא כשל במובנים רבים בקדנציה הראשונה שלו, בעיקר עקב המעבר החד מעסקים לפוליטיקה, ולנוכח היעדר כל ניסיון קודם שלו בתחום המדיני, אבל היה לו זמן לאורך ארבע שנים לשחזר את תקופת כהונתו ולהפיק לקחים, לשפר ולמקסם את צעדיו בקדנציה השנייה.

טראמפ הצליח להימנע ממעידות טרם ניצחונו, ולהפיק את כל מה שאפשר מהאירועים שפקדו אותו. כך, כדוגמה מאלפת, אפשר לציין אירוע שלא יישכח -אגרופו המונף אל על מייד לאחר ניסיון ההתנקשות בו, בעודו ניצב על במת הנואמים, כאילו היה זה אירוע מבוים בידי במאי סרטים.

בראשית כהונתו הוא המשיך להפתיע, לא רק את הציבור אלא גם את מנהיגי המדינות. גם צמרת השלטון בישראל לא הייתה מוכנה כלל לבאות – וההפתעה ממדיניות טראמפ במזרח התיכון תפסה אותם (את כולם) נדהמים לטובה. נחישותו והדרך שלו להפוך הערות שכאילו נפלטו ללא מחשבה תחילה – לעיקרי המדיניות – בלבלה את המתנגדים למדיניותו.

בראשית כהונתו טראמפ המשיך להפתיע, לא רק את הציבור אלא גם את מנהיגי המדינות. גם צמרת השלטון בישראל לא הייתה מוכנה כלל לבאות – וההפתעה ממדיניות טראמפ במזה"ת תפסה אותם נדהמים לטובה

לאחרונה טראמפ הודיע כי אם מדינות ערביות לא יתיישרו על תכניתו להעביר את אוכלוסיית עזה לארצותיהם, הוא לא יעביר אליהן כסף ואת כל מה שאמריקה יכולה לתת (ונותנת). וידוע שהוא מתכוון לכך.

בשבוע שעבר, כאשר חמאס איים לעכב את המשך הפעימה ואת שחרור החטופים האחרון מסיבה כזו או אחרת, הציב טראמפ אולטימטום, שבמסגרתו דרש את החזרת כל החטופים או "שהגיהינום ייפתח". הוא השאיר לישראל את האופציה אם לאמץ את האולטימטום או לא. בסופו של דבר לא הוחזרו כל החטופים, אך חמאס הסיר מייד את איומי העיכוב שלו מהפרק והשחרור התקדם כסדרו.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il