חשדנותו הפתולוגית של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי שופטים הובילה אותו לצמצם את מאגר המועמדים שמתוכם הוא ממנה שופטים בדימוס לוועדות ציבוריות.

כך קרה שנשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, המתויג בחוגים הפוליטיים בתיוג המטעה "שמרן", מונה לעמוד בראש שלוש ועדות ציבוריות המצויות בתפר שבין העולם הפוליטי למשפטי:

• הוועדה המייעצת למינויים בתפקידים בכירים;
• ועדת האיתור הציבורית לעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה;
• וכן, ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט.

רק לוועדה השלישית – ועדת החקירה הממלכתית – גרוניס מונה שלא על ידי נתניהו. ועדה זו הוקמה בימי ממשלת בנט-לפיד, ומי שמינתה אותו לעמוד בראש הוועדה הייתה נשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות. לשאר מינוייו של גרוניס אחראי נתניהו.

גרוניס מכהן כיו"ר ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש החל משנת 2016, והחל מאפריל 2024 הוא עומד גם בראש הוועדה המייעצת למינויים בכירים. שני המינויים האלה נעשו על ידי ממשלות בראשות נתניהו

גרוניס מכהן כיו"ר ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש החל משנת 2016, והחל מאפריל 2024 הוא עומד גם בראש הוועדה המייעצת למינויים בכירים. שני המינויים האלה נעשו על ידי ממשלות בראשות נתניהו.

שופטי ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט (פרשת הצוללות) בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, 28 בדצמבר 2022 (צילום: ניר קידר)

כעת נתניהו לכוד בצבת של גרוניס, משלושה צדדים.

זה כנראה רק צירוף מקרים שאתמול (שני) הודיעה ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, כי שלב שמיעת העדים מטעם מוזהרי הוועדה – ובראשם ראש הממשלה נתניהו – יתחיל בעוד כחודשיים, ב-21 במאי.

בנוסף, שאלת הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, אם הממשלה תחליט "להביע אי אמון" בגלי בהרב-מיארה ביום ראשון הקרוב, תועבר למתן חוות דעת על ידי ועדת האיתור שבראשה עומד גרוניס.

ואם לא די בכך, אמש התברר כי גם יוזמתו של נתניהו להדחת רונן בר מתפקיד ראש שב"כ מצויה בידיו של גרוניס, בתפקידו כיו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים.

זאת, לאחר שלפתע צפה מעל פני השטח החלטת ממשלה מפברואר 2016, הקובעת כי אם תחפוץ הממשלה לסיים את כהונתו של מי שמכהן באחד משבעת התפקידים שהמינוי אליהם עובר דרך ועדת גרוניס, הממשלה תצטרך לעבור דרך הוועדה גם בשלב ההדחה.

החלטת ממשלה מפברואר 2016 קובעת כי אם תחפוץ הממשלה לסיים את כהונתו של מי שמכהן באחד משבעת התפקידים שהמינוי אליהם עובר דרך ועדת גרוניס, הממשלה תצטרך לעבור דרך הוועדה גם בשלב ההדחה

שבעת התפקידים שבהם עוסקת הוועדה הם – הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש שב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. בשלב בחינת המועמד לתפקיד אמורה הוועדה לבחון רק היבטים של טוהר המידות וניגודי עניינים של המועמד, ולא התאמה מקצועית לתפקיד.

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)

אך בהתאם לתפקיד שהוטל עליה בהחלטת הממשלה מ-2016, בשלב הדחתו של נושא המשרה, יש לוועדה תפקיד רחב בהרבה.

ביחס לתפקיד ראש שב"כ, החלטת הממשלה משלימה חסר הקיים בחוק. בעוד שחוק שירות הביטחון הכללי אינו מגדיר עילה כלשהי שרק בהתקיימה רשאית הממשלה להפסיק את כהונתו של ראש השירות, החלטת הממשלה מגדירה מהן העילות המצדיקות את הפסקת כהונתו:

• אי-התאמה מובהקת של נושא המשרה לתפקידו;
• או "משבר אמון חריף ומתמשך";
• או חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין נושא המשרה לבין הממונים עליו, היוצרים מצב המונע תפקוד יעיל ותקין.

עד היום לא נעשה שימוש בהחלטת הממשלה הזו, והוועדה המייעצת למינויים בכירים לא נדרשה מעולם לדון בעילות להדחתו של נושא משרה באחד משבעת התפקידים הבכירים.

עד היום לא נעשה שימוש בהחלטת הממשלה הזו, והוועדה המייעצת למינויים בכירים לא נדרשה מעולם לדון בעילות להדחתו של נושא משרה באחד משבעת התפקידים הבכירים

כעת, אם נתניהו ידבוק בהחלטתו להדיח את בר, ועדת גרוניס תצטרך לבחון בפעם הראשונה היבטים הנוגעים לאופן מילוי תפקידו של ראש שב"כ, וכן את מארג היחסים שבין בר לבין ראש הממשלה והממשלה כולה, כדי שתוכל לחוות דעה האם אכן מתמלא התנאי של "משבר אמון חריף ומתמשך", כפי שטוען נתניהו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש השב"כ רונן בר, ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל, 17 בינואר 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)

כמו בהקשר של הכוונה להדיח את בהרב-מיארה, גם ביחס להדחתו של בר, לא יהיה די בהצהרתו של ראש הממשלה כי איבד את אמונו בראש שב"כ. אלה אינן מילות קסם שעצם אמירתן מכשירה את ההדחה.

נתניהו יצטרך להתמודד עם כל הצהרות הגיבוי וההערכה שהשמיע כלפי בר, לרבות אחרי מתקפת 7 באוקטובר ועד ממש לאחרונה; עם העובדה שמינה את בר לצוות המו"מ לעניין השבת החטופים; ועם השינוי החריף בעמדתו כלפי בר, שהגיע בתזמון מדהים יחד עם החקירות ששב"כ מנהל נגד גורמים בלשכת ראש הממשלה.

ההחלטה מפברואר 2016 העבירה את תפקיד מתן חוות הדעת, במקרים של כוונת הממשלה להדיח מכהונתו אחד מנושאי המשרה הבכירים, מוועדה ציבורית בלתי תלויה במסגרת נציבות שירות המדינה, אל הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שבראשה עמד באותה עת השופט בדימוס יעקב טירקל.

נתניהו כנראה חשב אז שבכך הוא מגביר את שליטתו בתהליך, הוא רק לא לקח בחשבון שכעבור תשע שנים, הוא ייתקל בקיר הברזל הקרוי אשר גרוניס, אדם שלא ניתן להשפיע עליו או לכופפו לשום כיוון, לא ימינה ולא שמאלה.

נתניהו כנראה חשב אז שהוא מגביר את שליטתו בתהליך, הוא רק לא לקח בחשבון שכעבור תשע שנים, הוא ייתקל בקיר הברזל הקרוי אשר גרוניס, אדם שלא ניתן להשפיע עליו או לכופפו לשום כיוון

כוונתו של נתניהו לפעול בהתאם לדוקטרינת ההלם, ולהעביר את ההחלטה להדיח את בר בישיבת הממשלה עוד הערב (שלישי), תיכנס כעת למסלול איטי ומסורבל בהרבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על החלטתו לפטר את ראש שב"כ רונן בר, 16 במרץ 2025 (צילום: צילום מסך, וידאו לשכת ראש הממשלה)

כמו בהליך המיועד להדחתה של בהרב-מיארה, גם במקרה של בר, הכוח שבידי הוועדה בראשות גרוניס הוא כוח מייעץ בלבד. על הנייר, הממשלה רשאית להתעלם מחוות דעתה של הוועדה, אם זו תקבע שאין הצדקה להדחתו של ראש שב"כ, ולהעבירו מכהונתו בכל זאת. ואולם צעד כזה של הממשלה לא ישפר את סיכוייו לעמוד בבג"ץ.

אולם לא רק שצריך להעביר את הנושא לבחינת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, אלא שקיים קושי לכנסה בהקשר להדחת בר: בוועדה מכהנים ארבעה חברים; מלבד גרוניס היו"ר, יושבים בה שני נציגי ציבור (משה טרי ופרופ' טליה איינהורן) וכן נציב שירות המדינה, מתוקף תפקידו.

אלא שממלא-מקום הנציב, עו"ד רואי כחלון, מנוע מלשבת בוועדות מינויים נוכח החקירה המתנהלת נגדו בפרשת ניפוח קורות החיים – וממילא כהונתו כממלא-מקום עתידה לפוג ב-5 באפריל.

ואילו איינהורן לא תוכל לדון בעניינו של בר שכן היא עצמה מצויה בניגוד עניינים, בשל העובדה שחקירת "קטאר-גייט" המתנהלת בשב"כ מתמקדת גם בבנה, ישראל (שרוליק) איינהורן, ששימש יועץ תקשורת לנתניהו.

איינהורן לא תוכל לדון בעניינו של בר שכן היא עצמה מצויה בניגוד עניינים, בשל העובדה שחקירת "קטאר-גייט" המתנהלת בשב"כ מתמקדת גם בבנה, ישראל (שרוליק) איינהורן, ששימש יועץ תקשורת לנתניהו

בהחלטת ממשלה אחרת, משנת 2018, נקבע מפורשות כי הוועדה רשאית לדון בנוכחות שלושה מחבריה, אך לא פחות מכך.

פרופסור טליה איינהורן מחוץ לבית הנשיא בירושלים, 12 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם יצליח נתניהו להיחלץ מהפלונטר הפרוצדורלי, שהוא במידה רבה מעשה ידיו? הימים הקרובים יפתרו את התעלומה.

ראש הממשלה יכול, תיאורטית, להעביר החלטת ממשלה המבטלת את הצורך בפרוצדורה הכרוכה בוועדת גרוניס לשם פיטורי ראש שב"כ. אך בכך הוא יבטיח למעשה שגם הרגרסיביים ביותר מבין שופטי העליון יפסלו את המהלך ואת הדחתו של בר.