הנטייה הטבעית של בג"ץ היא להימנע מלתת פסקי דין בנושאים שההכרעה בהם התייתרה. זה הדבר הנכון מבחינת השופטים – לא רק מבחינת העומס שמוטל עליהם, שמחייב אותם להתמקד רק בתיקים שיש להם משמעות פרקטית במציאות, אלא גם מבחינה מוסדית:

תפקידו של בית משפט הוא לתת פתרון במצבים של סכסוכים אמיתיים, לא מדומים, גם אם בעלי הדין אינם שני צדדים לחוזה, אלא עותרים ציבוריים מצד אחד ורשויות המדינה מצד שני.

אך אסור בשום אופן שהודעתו של ראש שב"כ רונן בר מאמש (שני) כי בכוונתו לסיים את כהונתו בעוד חודש וחצי, ב-15 ביוני, תגרום לשופטי בג"ץ לפטור את עצמם ממתן פסק דין בשמונה העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטרו.

אסור בשום אופן שהודעתו של בר כי בכוונתו לסיים את כהונתו ב-15 ביוני תגרום לשופטי בג"ץ לפטור את עצמם ממתן פסק דין בשמונה העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטרו

זהו בדיוק המקרה שמצדיק שימוש מצד השופטים בחריג לעקרון העתירה התיאורטית. משמעותו של החריג הזה הוא כי על אף שהעתירה הפכה תיאורטית, יש טעם ויש הצדקה לתת פסק דין, על מנת לשרטט את הנורמות המשפטיות הראויות להבא.

הודעתו של בר בדבר מועד סיום תפקידו באה יממה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבג"ץ את תצהירו, בתשובה לתצהיר של בר שהוגש בשבוע שעבר.

נאומו של ראש שב"כ רונן בר במטה הארגון, באירוע לזכרם של חללי שב"כ, 28 באפריל 2025 (וידיאו: דוברות שב"כ)

אפשר לראות בזה צעד טקטי מצד בר: הוא המתין עד שסבב התצהירים יושלם ומידע נרחב – גם אם לא כלל המידע השלם – הונח בפני הציבור בנוגע להתנהלותו של נתניהו בשורה של היבטים, וכעת התפנה להפעיל את שעון העצר עד למועד עזיבתו.

עצם החלטתו לפרוש לפני סיום כהונתו הייתה ידועה, כמובן. החידוש בהודעתו אמש הוא רק בנוגע למועד עצמו. בדבריו אמש בטקס לזכרם של חללי שב"כ במטה הארגון, בר חיזק את המסקנה כי המתין עם ההודעה על המועד שבו יפרוש, עד לאחר הגשת שני התצהירים.

"מימוש האחריות הלכה למעשה הוא חלק בלתי נפרד מהדוגמה האישית וממורשת מנהיגינו ואין לנו לגיטימציה להובלה בלעדיה", בר ירה חץ מדויק לעברו של נתניהו, "זהו ארגון שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

"מימוש האחריות הלכה למעשה הוא חלק בלתי נפרד מהדוגמה האישית וממורשת מנהיגינו ואין לנו לגיטימציה להובלה בלעדיה", בר ירה חץ מדויק לעברו של נתניהו

"בחודש האחרון נאבקתי על כך, והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שיינתן יבטיח ששב"כ יישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא".

הודעתו של בר מציבה כאמור דילמה לא פשוטה בפני השופטים. יש להניח שהיום או מחר תימסר לבג"ץ הודעה רשמית מטעם בר או הפרקליטות, הכוללת את הפרטים החדשים שבר הודיע עליהם.

השופטים דפנה ברק-ארז (מימין), יצחק עמית ונעם סולברג בבית המשפט העליון, 8 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הפתרון הקל מבחינת שופטי ההרכב – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – יהיה לכתוב פסק דין של שניים-שלושה עמודים, המתאר את ההשתלשלות, מציין כי נוכח עזיבתו של בר אין תוחלת להכרעה בשאלת חוקיות מהלך הפיטורים שעשתה הממשלה, ולסיים בכך.

אך למתן פסק דין מהותי, לגופן של העתירות, יש במקרה הזה חשיבות קריטית, היסטורית ממש.

למעשה, דווקא עצם העובדה שבר איננו נאחז בקרנות המזבח ומודיע על עזיבתו עוד לפני שהשופטים מתיישבים לכתוב את פסק דינם, משחררת אותם מהצורך לחשוב כיצד להתיר את הפקעת של הסיטואציה הנוכחית, ולהתמקד בהשלכות העקרוניות, הרחבות וארוכות הטווח של מהלך הפיטורים הבלתי חוקי של הממשלה.

ברור שפיטוריו של בר היו בלתי חוקיים. בראש ובראשונה בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל החקירות בפרשת ההדלפה לעיתון "בילד" ובפרשת "קטאר-גייט", ואסור היה לו להביא לממשלה את הצעת ההחלטה לפטר את בר.

ברור שפיטוריו של בר היו בלתי חוקיים. בראש ובראשונה בשל העובדה שנתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל החקירות בפרשות "בילד" ו"קטאר-גייט", ואסור היה לו להביא לממשלה את הצעת ההחלטה לפטר את בר

בנוסף, ההחלטה התקבלה בהליך המנוגד לדין, אין בה נימוקים סדורים להחלטה לפטר את בר, היא מונעת משיקולים זרים והיא נעשתה ללא מתן זכות טיעון לבר ובלי להידרש לחוות דעתה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל במטה השב"כ, 14 בספטמבר 2023 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

אלמלא היה בר מודיע על תאריך עזיבתו, אפשר להניח כי הכרעת השופטים הייתה כזו:

• החלטת הממשלה על פיטורי בר בטלה בשל כל הפגמים שדבקו בה;
• כל עוד לא הסתיימו החקירות בפרשות הפליליות ששב"כ חוקר והנוגעות לאנשי לשכת נתניהו, לא ניתן להביא החלטה לסיום כהונתו להחלטת ממשלה;
• לאחר שיסתיימו החקירות, ניתן יהיה להתחיל במהלך חדש לסיום כהונתו, הפעם באופן העולה בקנה אחד עם הדין – דהיינו בהחלטה מנומקת, מבוססת, ולאחר שניתנה שהות לוועדת גרוניס להידרש לנושא.

פרוצדורה כזו לא רק שהייתה תוקעת את בר בתפקיד למשך עוד כמה חודשים, עד שיסתיים תהליך הפיטורים התקין, אלא גם מלבה את זעמם של הממשלה ותומכיה על בג"ץ (זה כמובן לא שיקול שהשופטים רשאים לשקול בבואם לתת פסקי דין). כעת, השופטים יכולים להכריע בנושאים העקרוניים, אף שעקרונות אלה כבר לא יחולו בעניינו של בר.

בראש ובראשונה, על השופטים לקבוע קריטריונים שיבטיחו את עצמאות ראש שב"כ הבא, ואת עצמאותם של הבכירים הן בממסד הביטחוני והן בשירות הציבורי

בראש ובראשונה, עליהם לקבוע קריטריונים שיבטיחו את עצמאות ראש שב"כ הבא, ואת עצמאותם של נושאי המשרות הבכירים הן בממסד הביטחוני והן בשירות הציבורי: ראש שב"כ, ראש המוסד, היועצת המשפטית לממשלה, מפכ"ל המשטרה, נגיד בנק ישראל, נציב שירות המדינה, וגם הרמטכ"ל.

הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ראש השב"כ, רונן בר, ראש המוסד, דדי ברנע וראש מפקדת השבויים והנעדרים, אלוף (מיל') ניצן אלון, 15 בפברואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

על אף השוני בהסדרת המעמד, הסמכויות ודרכי המינוי וההדחה של כל אחד מהם, המשותף הוא הצורך להבטיח עצמאות מוסדית ותפקודית. הממשלה אינה רשאית לפטר אף לא אחד מהם בלא נימוקים מסודרים, על סמך גחמות פוליטיות או תירוצים מומצאים בדבר "אובדן אמון".

בעניינו של בר, השורה התחתונה צריכה להיות שכהונתו של בר באה לסיומה בהתפטרותו שלו, ולא בהחלטת הממשלה לפטרו, החלטה שדינה בטלות.

המטרה איננה רק להבטיח את המשך תפקודו הראוי של שב"כ, כפי שאמר בר אמש. המטרה היא האפשרות להפעיל את כל מערכות השלטון בישראל, באופן המשרת אך ורק את האינטרס הציבורי

המטרה איננה רק להבטיח את המשך תפקודו הראוי של שב"כ, כפי שאמר בר אמש. המטרה היא האפשרות להפעיל את כל מערכות השלטון בישראל, באופן המשרת אך ורק את האינטרס הציבורי, פעולה למען הממלכה ולא למען המלך.

לשופטי בג"ץ לא תהיה הזדמנות נוספת לקבע את הנורמות הנדרשות. עכשיו הרגע.