ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה אתמול (שני) דיון ראשון בהצעת חוק חדשה לתיקון חוק העמותות, שהוגשה על ידי ח"כ אריאל קלנר מהליכוד ונוסחה דרקוני במיוחד. ההצעה קובעת כי עמותות המקבלות מימון מישות מדינית זרה לא יוכלו עוד לפנות לבג"ץ, ועל פעילותן יוטל מס בשיעור של 80%.

מי יוחרג מהחוק הקיצוני? עמותות הזוכות למימון מתקציב המדינה – כלומר, עמותות הנהנות מחסדי השלטון – וכן עמותות ששר האוצר יחליט להחריג. משמעות החוק היא שכל פעילות אזרחית בישראל תעבור דרך מסננת המונעת, כאמור, קבלת תרומות ממדינות זרות ופנייה לבג"ץ.

כמו במקרים רבים בממשלה ה־37, גם כאן חקיקה בעלת השלכות משטריות מרחיקות לכת מוגשת באמצעות הצעת חוק פרטית, ללא כל הכנה מקצועית על ידי משרדי הממשלה. ההצעה עברה בקריאה טרומית בפברואר 2025 ברוב של 47 חברי כנסת מול 19 מתנגדים, וכעת מנסים בוועדת החוקה לטפל בעיקרי ההצעה.

כמו במקרים רבים בממשלה ה־37, גם כאן חקיקה בעלת השלכות משטריות מרחיקות לכת מוגשת באמצעות הצעת חוק פרטית, ללא כל הכנה מקצועית על ידי משרדי הממשלה

אלא שכפי שהובהר אתמול בדיון – אף מצד יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית – הדברים אינם כה פשוטים.

הדיון שנערך אתמול בוועדת החוקה היה רגוע וענייני עד כדי כך, שניתן היה לחשוב לרגע שרוטמן עבר סדנת שליטה בכעסים והכשרה בסיסית בניהול ישיבות. על אף שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, רוטמן פתח בטון רגוע במיוחד, הקשיב לחברי הכנסת מכל הסיעות, לא הוציא איש מהאולם, ואפשר לארגוני החברה האזרחית – מכל הקשת הפוליטית – להשמיע את טענותיהם במלואן.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון על חוק העמותות, 5 במאי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

למי שעקב אחר דיוני הוועדה בשנים האחרונות, אפשר היה לתאר את הישיבה אתמול כאירוע חריג ממש, נוכח אופיו הענייני של הדיון.

בשלב מוקדם של הדיון העיר ח"כ אחמד טיבי לרוטמן: "הטון הרגוע שלך משרה ממש ביטחון בחדר היום". אך השלווה היחסית לא הסתירה את הבעיות המהותיות בהצעת החוק – ובעיקר את הצביעות הפוליטית הזועקת לשמיים.

דוגמה מובהקת לפער הזה היא מודל המימון הידוע של עמותות כמו "קהלת", שפעלה לקידום שינוי משטרי במדינת ישראל תוך הסתמכות על תרומות של נדבנים פרטיים עשירים במיוחד שאינם מתגוררים בישראל

הצעת החוק מתמקדת בעמותות המקבלות מימון מיישות מדינית זרה – לרבות האיחוד האירופי, האו"ם, וגורמים מדינתיים נוספים כמו ארה"ב, גרמניה ודנמרק – אך מתעלמת לחלוטין ממימון המועבר דרך לוביסטים, חברות זרות או תורמים פרטיים ממדינות זרות.

דוגמה מובהקת לפער הזה היא מודל המימון הידוע של עמותות כמו "קהלת", שפעלה לקידום שינוי משטרי במדינת ישראל תוך הסתמכות על תרומות של נדבנים פרטיים עשירים במיוחד שאינם מתגוררים בישראל – ארתור דנצ'יק וג'פרי יאס, שני יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית קיצונית.

ח"כ אריאל קלנר מדבר בוועדת החוקה על חוק העמותות, 5 במאי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

במשך זמן רב הצליחה "קהלת" להסתיר את זהות תורמיה, אך לאחר סדרת חשיפות עיתונאיות, גל מחאות ציבוריות וסיקור שלילי, הפסיקו הקרנות Claws, סילבר ואלי, והקרן המרכזית לישראל (CFI) את תרומתן לעמותה.

צביעות נוספת שריחפה מעל הדיון אתמול הייתה סוגיית גיוס ההשפעה וקמפייני התודעה המופנים לציבור הישראלי, המבוצעים באמצעות לוביסטים או עורכי דין שמשלמים שכר לגורם בתוך לשכת ראש הממשלה – דוגמת פרשת "קטאר־גייט".

אלא שחברי כנסת מהאופוזיציה הצביעו בדיון על הסתירה הגלומה בכך: מה באשר למבצעי השפעה זרה המבוצעים באמצעות לוביסטים, המשמשים צינור להעברת כספים ממדינה כמו קטאר? לשאלה הזו לא ניתנה תשובה

על פי ח"כ קלנר, תכלית החוק היא לצמצם את השפעתן של מדינות זרות על התודעה הציבורית בישראל: עמותות לא יוכלו לעתור לבג"ץ, ותרומות ממדינות זרות צפויות להיפסק אם 80% מהן יופנו למס הכנסה.

אלא שחברי כנסת מהאופוזיציה הצביעו בדיון על הסתירה הגלומה בכך: מה באשר למבצעי השפעה זרה המבוצעים באמצעות לוביסטים, המשמשים צינור להעברת כספים ממדינה כמו קטאר? לשאלה הזו לא ניתנה תשובה.

"רכבת בשער" – תיק המשטרה העוסק בקטאר־גייט. 1 באפריל 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הצביעות השלישית שעלתה בדיון אתמול נגעה לאחת הסוגיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית כיום – גיוס לצה"ל. ח"כ קלנר טען כי ישויות מדיניות זרות מממנות עמותות ישראליות המעודדות השתמטות מהשירות הצבאי. לדבריו, קמפיינים לעידוד סרבנות מופעלים על ידי עמותות כמו "המרכז לפיתוח יוזמות שלום", "עומדים ביחד" ו"פרופיל חדש".

אלא שח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי השיבה בחריפות: "עמותות שמעודדות סרבנות? יש המון כאלה. הממשלה עצמה מממנת ארגונים שמעודדים השתמטות. לשכת ראש הממשלה מתמרצת אנשים לא להתגייס. מדינת ישראל מממנת סרבנות".

כלומר, בעוד שהממשלה מעבירה תקציבים לעמותות חרדיות המעודדות השתמטות, היא מבקשת לחסום את פעילותן של עמותות אזרחיות אחרות המעודדות השתמטות

כלומר, בעוד שהממשלה מעבירה תקציבים לעמותות חרדיות המעודדות השתמטות, היא מבקשת לחסום את פעילותן של עמותות אזרחיות אחרות המעודדות השתמטות.

לפי נוסח החוק, עמותות הנהנות ממימון ממשלתי – ובהן גם עמותות חרדיות – מוחרגות מההגבלות החדשות. כך נוצרת מציאות של אכיפה בררנית: מצד אחד, סתימת פיות לארגונים שאינם מזוהים עם השלטון; ומן הצד השני, אישור בפועל לפעילות דומה – רק משום שמקורות המימון שלה מגיעים מהקואליציה עצמה.

ועדת החוקה דנה בחוק העמותות, 5 במאי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

הצביעות בדיון הגיעה לשיאה כאשר ח"כ קלנר נשען על מידע ומחקר של עמותת "אם תרצו" – ארגון שרוב תרומותיו מגיעות מחו"ל, לא מ"ישות מדינית זרה", אלא מגורמים פרטיים.  חברות הכנסת אפרת רייטן מהעבודה וקארין אלהרר מיש עתיד ביקרו את קלנר על כך.

רייטן אמרה: "הטרלול פה הוא בשיא, כשאתם מביאים את 'אם תרצו', מי שרודף אחרי אזרחים ישראלים, להציג כאן נתונים. תנועת 'הביטחוניסטים' מביאה 70% מהתרומות שלה מחו"ל, 'קהלת' מומנה מכספי חו"ל – אז במקרה הזה זה לגיטימי להביא תרומות מתורמים אנונימיים, מלוביסטים פרטיים ואין שום בעיה עם התערבות באג'נדות של מדינת ישראל?"

ח"כ לשעבר אלון טל הסביר לוועדה כי מרבית המחקרים האקולוגיים, תחום הסביבה והגנת הטבע בישראל לאורך השנים התאפשרו אך ורק בזכות תרומות ממדינות זרות

בין הסוגיות שעלו במהלך הדיון הייתה סוגיית המימון לעמותות העוסקות בזכויות נשים, בהגנה על נשים מפני אלימות, בזכויות הקהילה הגאה ובעמותות הפועלות למען הסביבה. ח"כ לשעבר אלון טל הסביר לוועדה כי מרבית המחקרים האקולוגיים, תחום הסביבה והגנת הטבע בישראל לאורך השנים התאפשרו אך ורק בזכות תרומות ממדינות זרות.

"אף אחד לא יתרום כסף לפעילות הזו אם הוא יֵדע שכל הכסף ילך למס", אמר טל. "אנחנו צריכים להגיד תודה למדינות זרות שעזרו לנו לשמור על איכות הקרקע ואיכות האוויר במשך השנים. החוק הנוכחי אינו מבדיל בין סוגי הפעילות, וממשלת ישראל מעולם לא מימנה פעילות של החברה האזרחית בתחום הזה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם ח"כ עאידה תומא סלימאן מחד"ש הדגישה שכל פעילותה האזרחית בעבר, בעמותות להגנה על נשים מפני אלימות, התאפשרה בזכות תרומות ממדינות זרות. "זה חוק רדיפת החברה האזרחית. הארגון שלי בנושא אלימות נגד נשים לא היה מצליח לעשות דבר ללא תמיכה ממדינות זרות, וזאת משום שמדינת ישראל לא הייתה מוכנה לקחת על עצמה אחריות בסיסית להגנה על נשים.

"החוק הנוכחי יוצר מסננת, כך שכל מי שתומך בעמדות ממשלת ימין וערכי ימין יקבל תמיכות – ולכל האחרים יסתמו את הפה".

בסיום הדיון העיר נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד אריאל ניסים, כי הגישה העומדת בבסיס הצעת החוק אינה ברורה, שכן חוק העמותות הקיים מאפשר לפסול או להוציא מחוץ לחוק עמותות השוללות את אופייה של המדינה, עוסקות בטרור או בפעולות לא חוקיות.

"החוק הנוכחי יוצר מסננת, כך שכל מי שתומך בעמדות ממשלת ימין וערכי ימין יקבל תמיכות – ולכל האחרים יסתמו את הפה"

מאחר שהצעת החוק, בנוסחה הנוכחי של ח"כ קלנר, מבקשת לתפוס בסל אחד מספר מצומצם של עמותות שהשלטון מתעב – כגון "בצלם", "המוקד להגנת הפרט", "גישה" ואחרות — תהה ניסים מדוע הממשלה איננה מתמודדת עם עמותות אלה במסגרת פעילותן הקיימת, ובמקום זאת בוחרת להעניש את כלל פעילות החברה האזרחית בישראל.