JavaScript is required for our website accessibility to work properly. רודריגו רמניק: האם הפילוסופיה יכולה להציל את ישראל? | זמן ישראל

האם הפילוסופיה יכולה להציל את ישראל?

דגל ישראל הגדול בארץ ב"גן העשרים", אתר ההנצחה לזכרם של הנרצחים באסון השבעה באוקטובר בקיבוץ נתיב העשרה, 6 באוקטובר 2024 (צילום: שלום ירושלמי)
שלום ירושלמי
דגל ישראל הגדול בארץ ב"גן העשרים", אתר ההנצחה לזכרם של הנרצחים באסון השבעה באוקטובר בקיבוץ נתיב העשרה, 6 באוקטובר 2024

מאז סיום המלחמה נגד איראן, מתגברת תחושת מחנק של כמעט שנתיים. המציאות הפכה למקום עמוס רעש, צעקה וכאב עמוק שאין לו מילים. קשה להבחין בין עובדה לפרשנות, בין זיכרון לטראומה. הכל מתערבב בתוך שיח מתלהם ושטוח, מעין מרק סמיך שבו כמעט בלתי אפשרי לומר משהו שיישמע אמת. אבל אולי דווקא כאן, בתוך הבלבול, יש מקום לפילוסופיה – לא כתשובה חכמה, אלא כשאלה פתוחה, כבקשת נשימה.

הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק, שנחשב כיום לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, מתאר בדיוק את מה שקורה לנו עכשיו: "אנחנו יודעים מאוד טוב שזה לא נכון, אבל אנחנו ממשיכים לנהוג כאילו זה כן נכון".

הפילוסוף ז'יז'ק, שנחשב כיום לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בעולם, מתאר בדיוק את מה שקורה לנו עכשיו: "אנחנו יודעים היטב שזה לא נכון, אבל אנחנו ממשיכים לנהוג כאילו זה כן נכון"

הרעש הפוליטי, הסיסמאות הריקות, מטאפורות הלחימה – כולם יודעים שזה לא באמת עובד, אבל ממשיכים להשתמש באותם מילים. זה לא ציניות, זה שיתוק. ברגעי עייפות כמו אלה, כשלא נשאר כוח לייצר עוד הסברים ומניפסטים, הפילוסופיה מבקשת רק דבר אחד: להפסיק לרגע ולראות מה באמת קורה כאן. לא להסביר, לא לנתח – רק לראות.

"שאף אחד לא יתעייף מהפילוסופי, כי כל אחד צריך לטפל בבריאות נשמתו", כתב אפיקורוס לפני כ-2300 שנה. אולי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו – לא עוד מילים על כוח ונחישות, אלא קצת טיפול בנפש. קצת הקשבה למה שכואב.

הפילוסוף הגרמני-יהודי ולטר בנימין, שחי בצל השואה ובסופו של דבר התאבד על גבול צרפת-ספרד כשברח מהנאצים, הבין שההיסטוריה איננה סיפור של התקדמות. במסתו המפורסמת "על מושג ההיסטוריה", הוא כותב על "מלאך ההיסטוריה" – דמות שפניה פונות לעבר, שרואה רק חורבן על גבי חורבן ורוצה להישאר ולאסוף את השברים, אבל סערה מהעתיד סוחפת אותו קדימה.

אולי זה מה שאנחנו חיים עכשיו: הסערה הזו שדוחפת אותנו "קדימה" כל הזמן, למטרות ו"הישגים", בזמן שכל מה שאנחנו רוצים זה להישאר ולטפל בשברים. בנימין מלמד אותנו שלפעמים ההתקדמות האמיתית היא בעצירה, בהקשבה לקולות שההיסטוריה הרשמית משתיקה.

אולי זה מה שאנו חיים עכשיו: הסערה שדוחפת אותנו "קדימה" כל הזמן, למטרות ו"הישגים", בזמן שכל מה שאנו רוצים זה להישאר ולטפל בשברים. בנימין מלמד אותנו שלעתים ההתקדמות האמיתית היא בעצירה

גם הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה התמודד עם שאלת השפה והזיכרון באופן שנוגע ללב המציאות הישראלית. דרידה, שגדל כיהודי באלג'יריה, נטול אזרחות זמן רב, הבין שהזהות תמיד בנויה על "עקבות" – דברים שנעלמו אבל עדיין מפעילים אותנו. דרידה טען שכל טקסט, כל זיכרון, כל סיפור מכיל בתוכו את החוסר שלו, את מה שנשכח או נמחק. כשאנחנו מנסים לבנות נרטיב קוהרנטי על "המצב", אנחנו בעצם מדחיקים את כל הקולות שלא מתאימים לסיפור. דרידה מזמין אותנו להקשיב דווקא לעקבות האלה, למה שמטריד את הוודאות שלנו. אולי זה מה שקורה כשאנחנו שומעים את הדממה של החטופים – הם נוכחים בהיעדרותם, מטרידים כל ניסיון להרגיש "נורמליים".

הפילוסופיה לא נותנת פתרונות. אין לה נוסחאות. אבל היא כן יודעת לזהות את הסדקים. היא יודעת לעצור כשכולם רצים, לשאול כשכולם קובעים ולבכות כשכולם מנתחים. בישראל של 2025, ייתכן שזו התרומה הגדולה ביותר שאפשר לבקש: לא עוד טיעון, אלא מקום להרגיש את הסתירה בלי למהר לסגור אותה.

כשמשפחות החטופים עומדות בכיכרות, כשהמילה "ניצחון" נשמעת ריקה ואפילו סמלי הלאום כבר לא מצליחים להחזיק את הרגש — שם אולי נכנסת הפילוסופיה. לא כדי להגיד לנו מה לחשוב, אלא כדי לאפשר לנו לא להדחיק. להבין שלא כל כאב אפשר למסגר, שלא כל דימוי אפשר לבלוע, שלא כל מציאות אפשר לעבד דרך ספין.

הפילוסופיה לא תציל את ישראל מהאויבים שבחוץ, אבל אולי היא תוכל להציל אותה מהאטימות שבפנים. מההרגל להמשיך הלאה. מהפיתוי לחזור ל"נורמלי" כשכלום כבר לא נורמלי. אולי היא תוכל להזכיר לנו שמאחורי כל נרטיב יש אנשים. ושאין שום דרך לקוות לעתיד, אם לא נקשיב קודם לכל מה שנשבר.

הפילוסופיה אולי תציל מהאטימות שבפנים. מהפיתוי לחזור ל"נורמלי" כשכלום כבר לא נורמלי. אולי היא תוכל להזכיר לנו שמאחורי כל נרטיב יש אנשים. ושאין דרך לקוות לעתיד, אם לא נקשיב קודם לכל מה שנשבר

הפילוסופיה לא תציל את ישראל לבדה. אבל היא יכולה להתחיל בלחישה אחת שקטה: "תסתכלו. תעזו לשאול". ולפעמים, זה כל מה שצריך כדי להתחיל לחיות מחדש.

רודריגו רמניק הוא רב חילוני הומניסטי מטעם מכון תמורה, איש חינוך, מנחה טקסים וסוציולוג. גדל במחתרת בצ'ילה בתקופת הדיקטטורה הצבאית, להורים שנאבקו למען זכויות אדם ודמוקרטיה, עלה לישראל ב-1999 ומתגורר בקיבוץ כפר גליקסון עם בת זוגו ענבל וילדיהם אילן, אורי ומאיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
12

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
קראתי בעניין. אני מתחברת לקריאה לשאול שאלות ולהסתכל על העבר בעיניים פתוחות, לתת מקום לסתירות ולקשיים, אבל באותה נשימה חוששת שהרכבת דוהרת ודורסת את מי שעוצר ונוהג בסבלנות ובהקשבה. הלוואי... המשך קריאה

קראתי בעניין. אני מתחברת לקריאה לשאול שאלות ולהסתכל על העבר בעיניים פתוחות, לתת מקום לסתירות ולקשיים, אבל באותה נשימה חוששת שהרכבת דוהרת ודורסת את מי שעוצר ונוהג בסבלנות ובהקשבה. הלוואי שאני טועה.

1. זו גישה פילוסופית אחת. ישנן גישות אחרות (למשל: סוטו-זן, דאואיזם, שינטו) שרואות הפוך לחלוטין את המצב. 2. אני חולקת על לוח הזמנים שציינת (כנקודת השבר של החברה הישראלית). לדעתי נקודת הש... המשך קריאה

1. זו גישה פילוסופית אחת. ישנן גישות אחרות (למשל: סוטו-זן, דאואיזם, שינטו) שרואות הפוך לחלוטין את המצב.
2. אני חולקת על לוח הזמנים שציינת (כנקודת השבר של החברה הישראלית). לדעתי נקודת השבר, או קו פרשת המים, היתה בתקופת מלחמת לבנון השניה.

לצערי אנחנו בעידן פוסט-מודרני, שבו, כל תעוזה לשאול שווה לערך לכל תעוזה של הבעה. כל אחד טוען שיש לו את הרגש האישי שלו, ושהדעה שלו היא לגיטימית כמו של כל אחד אחר, ובזמן שהוא מתבסס על הצדק... המשך קריאה

לצערי אנחנו בעידן פוסט-מודרני, שבו, כל תעוזה לשאול שווה לערך לכל תעוזה של הבעה. כל אחד טוען שיש לו את הרגש האישי שלו, ושהדעה שלו היא לגיטימית כמו של כל אחד אחר, ובזמן שהוא מתבסס על הצדק שבדר, נותרת השאלה – למה לטעון כך? למה אני צריך להראות לאחרים שהדעה שלי היא לגיטימית, או שאני סובייקט ייחודי שחושב אחרת? האם זה למען ה'להראות'? או למען המסר – אנרגיה של שינוי בדפוסי החשיבה ההגמוניים.

המאמר שלך כתוב היטב ומעלה בי בדיוק את השאלה של הפילוסופיה, האם הדברים נשקלים במטרה לייצר חשיבה גדולה, גבוהה יותר שתביא שינוי תפיסתי? או שהכיכרות, ההזדהות, הפיתוי לחזור לעבר – לנורמה – ולקדש אותו אל מול השינוי שאנו חווים – זה רק ניסיון שלנו להרגיש איזהושהיא שליטה- במציאות שאנחנו יודעים שאיננה בשליטתנו.

בני האדם אוהבים שליטה, ובמקום ובזמן שבו יש שינוי מבני של האנושות – של העולם, אנחנו מנסים לשמור על שליטה שהיא מראש פנטזיה אחת גדולה. אז הכי קל לנו לעשות זאת, באמצעות טיעונים, זריקה של מסרים קיצוניים, וסמלי לאום.

תכלס: ישות קטנה מפולגת מאותגרת לא תשרוד במקום בו שקר הוא אמת וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה וקדושת חיים נעקדת וניכתשת במלחמה נצחית ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים וצבא פועל... המשך קריאה

תכלס:
ישות קטנה מפולגת מאותגרת
לא תשרוד
במקום בו שקר הוא אמת
וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה
וקדושת חיים נעקדת
וניכתשת במלחמה נצחית
ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים
וצבא פועל לפי פנטזיות משיחיות
של טרנספר ופוגרומים
ועושק וגזל ושחיתות
מחליפים טוהר מידות וחוק צדק
ומינוי בורים ביריונים
מלווה ברמיסת אנשי מקצוע ישרים
ואין עוצר.
אוטוקרטיה פשיסטית תיאוקרטית פירומנית
קלפטוקרטית משעבדת קקיסטוקרטית בורה
תקרוס.
קונספציה
ואף פילוספיה (והדחקה) לא יועילו
בלי שינוי מהותי, עכשיו.

לפוסט המלא עוד 636 מילים ו-12 תגובות
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים

בינה מלאכותית, רגשות אמיתיים

בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".

מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,259 מילים

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים
אמיר בן-דוד

סיפור לשבת דו-קרב

ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע. 

עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,133 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-2 תגובות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.