האם חייו האישיים של מנהיג רלוונטיים לנו? האם זה עניין של סקרנות גרידא, או שמא אחריות אזרחית מהמעלה הראשונה? מחקר חדש מבית "משפחה חדשה" שופך אור על התא המשפחתי של מי שמוביל את העולם, ומציע תשובות מפתיעות לשאלות אלו.
המחקר, המבוסס על ניתוח מקיף של מנהיגי 20 המדינות המשפיעות ביותר בעולם נכון ליוני 2025, מראה כיצד פרטים אינטימיים משפיעים על התפיסה הציבורית, על סגנון המנהיגות ואף על עתידם הפוליטי של שליטי עולם.
מחקר, המבוסס על ניתוח מקיף של מנהיגי 20 המדינות המשפיעות ביותר בעולם נכון ליוני 2025, מראה כיצד פרטים אינטימיים משפיעים על התפיסה הציבורית, על סגנון המנהיגות ואף על עתידם הפוליטי של שליטי עולם
במבט ראשון, נדמה שרוב מנהיגי העולם מתחזקים תדמית של יציבות משפחתית, נשואים ובעלי ילדים, מודל הנתפס כ"נורמטיבי" על ידי רבים – אך בחינה מעמיקה יותר חושפת מגוון רחב בהרבה. ישנם מנהיגים גרושים, פרודים, ואף כאלה החיים בזוגיות ללא נישואין רשמיים. הסקרנות הציבורית לפרטים אלו אינה עניין של רכילות, אלא הכרחית כדי להבין את מי שמייצג אותנו. עם זאת, המחקר מצביע על פערים אדירים ברמת השקיפות של מידע אישי בין מדינות, במיוחד כשזה נוגע למעמדם המקצועי של בני/בנות הזוג.
תפקידם של בני ובנות זוגם של מנהיגים הוא לרוב טקסי ותומך, ללא שכר ישיר מהמדינה. מלאניה טראמפ, למשל, מילאה תפקיד טקסי כגברת הראשונה, ללא שכר, למרות שמשרדה נתמך מתקציב המדינה. גם ויקטוריה סטארמר, רעייתו של קיר סטארמר מבריטניה, עובדת בשירות הבריאות הלאומי (NHS) ללא שכר ממלכתי על תפקידה כרעיית ראש הממשלה.
אך ישנם חריגים בולטים, המטשטשים את הגבולות שבין התפקיד האישי לציבורי, ומעלים שאלות חשובות על ניגוד עניינים פוטנציאלי והשפעה בעלת אינטרס אישי מובהק. דוגמה לכך היא ג'נט מוסווני, אשתו של שליט אוגנדה יוורי מוסווני, המכהנת כשרת החינוך וחברת קבינט בכירה.
ולא רק בני זוג בוחשים בקדרה השלטונית. ניתן גם לראות שושלות המצמיחות מנהיגים, הנותנים על מגש של כסף את השלטון לצאצאיהם מבלי שהם מוכשרים לכך או מוכשרים בכלל. למשל, המקרה של מארין לה פן המככבת בשורות מפלגתו של אביה ז'אן-מארי לה פן עד שירשה אותו, או מקרים כמו בשאר אסד שירש בלי כל הכשרה או יכולת את אביו חאפז אל אסד שהיה נשיא סוריה.
ישנם בני זוג ובני משפחה אחרים שטשטשו את הגבולות בין התפקיד האישי לציבורי. יש שושלות המצמיחות מנהיגים, שנותנים את השלטון לצאצאיהם מבלי שהם מוכשרים לכך או מוכשרים בכלל
המחקר מציג גם תמונה מרתקת של מבנים משפחתיים פחות קונבנציונליים, המשקפים את הדינמיקה המשתנה של התא המשפחתי בעידן המודרני. עמנואל מקרון, נשיא צרפת, למשל, נישא למורתו מבית הספר התיכון, המבוגרת ממנו ב-24 שנים ואין לו ילדים ביולוגיים, אך הוא סב לשבעה נכדים מילדיה של אשתו מנישואיה הקודמים.
נתון חשוב נוסף מציין כי חלה עלייה בייצוג מנהיגים להט"בים בעולם, כמו נשיא לטביה אדגרס רינקביצ'ס, ראש ממשלת אנדורה חבייר אספוט זמורה, וסגן ראש ממשלת לוקסמבורג קסאבייה בטל. מנהיגים אלו לא רק מייצגים גיוון, אלא גם מובילים שינויי חקיקה משמעותיים למען שוויון זכויות, ומהווים השראה לנראות וקבלה חברתית.
הדוח מתייחס גם למצבם המשפחתי של חברי הכנסת בישראל, ומגלה תמונה מורכבת: קיים פער משמעותי בין ההצהרה של אתר הכנסת הרשמי על זמינות "פרטים אישיים" לבין היעדר מידע מקיף בפועל, על מצבם המשפחתי ומספר ילדיהם של רוב חברי הכנסת. חוסר שקיפות זה מעיד על מדיניות המגבילה את הנגישות למידע ציבורי חשוב.
המצב בישראל משקף פער בין הצהרה למציאות, מניתוח הנתונים הזמינים, נחשפת דומיננטיות של מבנים משפחתיים מסורתיים בכנסת ה-25 – 65% מחברי הכנסת נשואים, ובולטת במיוחד העובדה שרבים מחברי הכנסת הם בעלי משפחות מרובות ילדים, לעיתים יותר מעשרה.
המחקר של "משפחה חדשה" מדגיש כי חייו האישיים של מנהיג אינם נפרדים מתפקודו הציבורי. היכרות עם התנהלותו האישית, עם כבודו לאחרים ועם יכולתו לקחת אחריות – משקפת את התנהגותו הצפויה כלפינו, הציבור. בעוד שמשפחה יכולה לשמש כנכס פוליטי אדיר, היא עלולה גם להפוך לנקודת תורפה כאשר אירועים אישיים מסיטים את תשומת הלב מהמדיניות.
הדוח מתייחס גם למצבם המשפחתי של חברי הכנסת בישראל, ומגלה תמונה מורכבת: קיים פער משמעותי בין ההצהרה של אתר הכנסת הרשמי על זמינות "פרטים אישיים" לבין היעדר מידע מקיף בפועל
בעידן של שקיפות הולכת וגוברת, הציבור דורש לדעת יותר. מנהיגות פוליטית משתנה, ותפיסת המנהיג על ידי הציבור מושפעת עמוקות מהפרופיל האישי והמשפחתי. הממצאים ממחישים כיצד הדינמיקה המשפחתית המודרנית משתקפת בהנהגה הפוליטית ומעלים שאלות קריטיות לגבי הייצוגיות והלגיטימציה של הנבחרים. להכיר את מי שמנהיג אותנו, זו לא רכילות, זו הדרך להבטיח שהוא יזכור שהוא משרת אותנו, ולא להפך.
אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".
המלחמה הוציאה אותנו מהבמה הקדמית המלוטשת אל המפגש האנושי החשוף. עכשיו, כשחוזרים לשגרה כפויה, כדאי שנשאל את עצמנו מה באמת למדנו על תקשורת ועל היכולת להיות פשוט נוכחים.
* * *
כמעט בן רגע הגיעה הפסקת אש. הרחובות מתמלאים, הילדים חוזרים למסגרות, היומנים חוזרים להתמלא בפגישות, ואנו נדרשים לעבור מ־0 ל־100. או שאולי זה בכלל מ־100 ל־0. ומי יודע מתי שוב נידרש להאיץ או לבלום שוב.
ד"ר רויטל שרעבי כהן מתמחה בתקשורת המונים, תרבות פופולרית, ותקשורת בינאישית- ומרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה, בחוג לפסיכולוגיה ובחוג לתקשורת צילומית במרכז האקדמי הרב תחומי, ירושלים וכן במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומנהלות ומנהלים, עם סיומן הזמני של המלחמות, אני מוצא לנכון לכתוב אליכם בעניין השאלה: מה ראוי לעשות בחלק האחרון של שנת הלימודים תשפ"ו ויהיה ראוי להמשיכו בשנת הלימודים תשפ"ז?
אני סבור בכל מאודי, שאין אפשרות להמשיך ב"עסקים כרגיל". ב-4 בינואר 2023, לפני שלוש ורבע שנים, החלה המהפכה המשטרית בישראל, תשעה חודשים לאחר מכן התרחשה "השבת השחורה" ואחריה מלחמת חרבות ברזל שנמשכה שנתיים וחצי, ואחריה מלחמת לבנון ומלחמת איראן. לא שפוי!
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו