עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התרגל שמשפט ראש הממשלה מתנהל כתוכנית כבקשתך.

קשה להאשים אותו. בכל היבטי המשפט, הפרוצדורליים והמהותיים כאחד, השופטים מפגינים מורך יד יוצא דופן ובלתי מוסבר, ובמידה רבה מאפשרים לנתניהו ולחדד לנהל את אולם המשפט, ואת ההליך כולו.

אבל האמת היא שמשפט פלילי איננו תוכנית לבקשת הנאשם, וחדד עתיד ככל הנראה לגלות שזעקות שבר על העומס הבלתי אפשרי שיגרום המעבר הצפוי של המשפט לארבעה ימי דיונים בשבוע, לא בהכרח ישיגו לו את התוצאה המבוקשת.

הרכב השופטים – רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם – מדבר זה חודשים רבים על הצורך לעבות את ימי הדיונים במשפט, ואיכשהו זה לא קורה, במידה רבה נוכח היענותם החריגה של השופטים לבקשותיו החוזרות ונשנות של נתניהו לבטל ולקצר ימי דיונים.

השופטים מדברים זה חודשים רבים על הצורך לעבות את ימי הדיונים במשפט, ואיכשהו זה לא קורה, במידה רבה נוכח היענותם החריגה של השופטים לבקשותיו החוזרות ונשנות של נתניהו לבטל ולקצר ימי דיונים

השבוע, לקראת חידוש הדיונים במשפט נתניהו בחודש הבא, עם תום פגרת הקיץ בבתי המשפט, הודיעו השופטים כי מתחילת חודש נובמבר יעבור המשפט למתכונת של ארבעה ימי דיונים בשבוע, כשבשלושה מתוכם תישמע עדותו של נתניהו בחקירה נגדית, וביום הנוסף יישמעו עדים נוספים.

השופטים במשפט האלפים ביום הראשון של עדות בנימין נתניהו: עודד שחם, רבקה פלדמן-פרידמן ומשה בר-עם. 10 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השופטים נקטו גישה מדורגת, כדי לאפשר לצדדים להיערך מבעוד מועד – שלושה ימי דיונים מספטמבר; ויום דיונים רביעי יתווסף חודשיים לאחר מכן.

כמובן שבמציאות של משפט נתניהו זוהי נקודת פתיחה בלבד במו"מ, שכן אצל נתניהו כל מה שבלתי צפוי, קורה: מחלות מכל סוג, פגישות מדיניות דחופות, נסיעות לחו"ל, מלחמות פורצות. הכול למגינת ליבו של הנאשם, שהודיע שוב ושוב עד כמה הוא להוט למסור עדות, שלה המתין שנים רבות. המתכונת של ארבעה ימי דיונים היא לפיכך שאיפה בלבד.

אתמול (חמישי) הגיעה תגובתם הנזעמת של נתניהו וחדד. הסנגור הגיש לבית המשפט "בקשה להתיר לצוות ההגנה לשוחח עם ראש הממשלה" – וזאת נוכח האיסור המוטל עליו ליצור קשר עם נתניהו, מאחר שאסור לסנגור לתדרך את הנאשם בעת שהוא מצוי בעיצומה של חקירה נגדית. ואולם לדברי חדד, ההיוועצות הזו חיונית נוכח כוונה להוסיף יום דיונים רביעי במשפט נתניהו.

"צוות ההגנה לא יכול לשאת על שכמו נטל נוסף, ולא יוכל להמשיך ולייצג את ראש הממשלה במשך ארבעה ימים בשבוע", כתב חדד. "שמיעת ההוכחות בתדירות זו תפגע הן בהגנתו של ראש הממשלה והן בצוות ההגנה באופן אישי ומקצועי".

"צוות ההגנה לא יכול לשאת על שכמו נטל נוסף, ולא יוכל להמשיך ולייצג את ראש הממשלה במשך ארבעה ימים בשבוע. שמיעת ההוכחות בתדירות זו תפגע הן בהגנתו והן בצוות ההגנה באופן אישי ומקצועי"

זאת, לטענתו של חדד, "שכן היא לא תאפשר הכנה ראויה של עדי ההגנה", ובנוסף "לצוות ההגנה של ראש הממשלה יש התחייבויות קודמות ללקוחות האחרים שהם מייצגים, כולל דיונים שנקבעו זה מכבר ליום א' בשנת המשפט הבאה".

עו"ד עמית חדד מעדכן את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר מעצרם של יועציו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בזמן שהוא מעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 31 במרץ 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הפרקליטות ביקשה להגיב בנפרד לבקשה הזו של עו"ד חדד, ויש להניח שבית המשפט ידון בבקשה עוד בטרם יתחדשו הדיונים במשפט. ואולם בניגוד לטענתו של חדד, נקודת המוצא היא שאין לו זכות קנויה להודיע על השתחררות מייצוגו של הנאשם, אלא שעליו לקבל את רשותו של בית המשפט.

במשפטים פליליים מורכבים ורחבי היקף, השופטים אינם נוהגים לשחרר את הסנגורים מייצוג בטרם הוסדר ייצוגו של הנאשם על ידי סנגור חדש, ותוך שנעשים כל הסידורים הנדרשים על מנת לוודא שההחלפה לא תביא לעיכוב משמעותי בהליך המשפטי.

מלבד זאת, הטרוניה על כך ששמיעה רצופה של המשפט פוגעת בהגנתו של הנאשם או מהווה הצדקה לשחרור מייצוג – אינה נתמכת לא בהוראות החוק ולא בפסיקת בתי המשפט.

הטרוניה על כך ששמיעה רצופה של המשפט פוגעת בהגנתו של הנאשם או מהווה הצדקה לשחרור מייצוג – אינה נתמכת לא בהוראות החוק ולא בפסיקת בתי המשפט

סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך". ובמילים אחרות, ברירת המחדל היא שמיעה רצופה של משפטים.

מובן שבמציאות הדברים אינם מתרחשים כך, ברוב רובם של המשפטים הפליליים. משום כך, בשנת 2009 קמה זעקה מצד סנגוריו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, בעת ששופטי בית המשפט המחוזי – שם עמד קצב לדין בעבירות אונס – קבעו כי המשפט יתנהל בקצב של ארבעה ימים בשבוע.

עורכי דינו של משה קצב בבית המשפט ב-6 באפריל 2008: אביגדור פלדמן, אבי לביא וציון אמיר (צילום: אן קפלן/פלאש90)

הסנגורים – עורכי הדין ציון אמיר, אבי לביא ואביגדור פלדמן – הודיעו שלא יעמדו בניהול המשפט בקצב כזה, השופטים דחו את בקשתם, ואז עשו השלושה צעד בלתי שגרתי ועתרו לבג"ץ – בשם עצמם, לא בשם הנאשם קצב – נגד בית המשפט.

השופט אשר גרוניס, לימים נשיא העליון, כתב אז בפסק הדין כי מאחר שהעתירה הוגשה בשמם של עורכי הדין, הם אינם רשאים להעלות טענות לפגיעה באינטרסים של הנאשם, אלא בהם בלבד, וזאת על מנת למנוע מעקף של ההוראה האוסרת ערעור על החלטות ביניים במשפט פלילי.

לגופם של דברים קבע גרוניס כי "לחובת השמיעה הרציפה יש חשיבות רבה מהיבטים שונים", מאחר ש"עינוי הדין עלול לגרום לעיוות דין", ובכך גלומה פגיעה הן באינטרס הציבורי והן בזה של הנאשם.

בית המשפט העליון ציין עוד כי "לא ניתן להתעלם מכך שלעתים נאשמים וסנגורים נוקטים טקטיקה של דחיות חוזרות ונשנות, מתוך מחשבה שהיה ובסופו של יום יוכרע הדין על דרך הרשעה, יביא חלוף הזמן להקלה בעונש".

"לא ניתן להתעלם מכך שלעתים נאשמים וסנגורים נוקטים טקטיקה של דחיות חוזרות ונשנות, מתוך מחשבה שהיה ובסופו של יום יוכרע הדין על דרך הרשעה, יביא חלוף הזמן להקלה בעונש"

אשר לאינטרסים של עורכי הדין, קבע גרוניס בצורה ברורה: אם שמיעה רצופה במשפט אחד גורמת לעורך הדין עומס רב, עליו להימנע מליטול תיקים נוספים ולייצג לקוחות נוספים.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס (צילום: יואב ארי דודקביץ/, פלאש 90)

"אין ספק כי האינטרס הכלכלי של עורך הדין הוא לייצג קליינטים רבים ככל האפשר", כתב גרוניס והוסיף: "עומס יתר של עבודה על עורך הדין, כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מדי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו".

אין זה סוד שעו"ד חדד נטל על עצמו ייצוגם של לקוחות נוספים, חלקם מקורבים לנתניהו עצמו. מבלי להיכנס לשאלה אם עלול להתגלע ניגוד בין האינטרס של נאשם אחד לזה של חשוד אחר, המיוצגים שניהם על ידי אותו עורך דין – עניין שוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין מטפלות בו – והאם האינטרס של נתניהו כולל את העובדה שעורך דינו ייצג גם את אותם לקוחות נוספים, הורה בית המשפט העליון דברים ברורים בעניין זה: אם חדד לא יכול להתמודד עם העומס, היה עליו להימנע מליטול את הייצוג בתיקים רבים כל כך.

כמו במקרה של משפט קצב, גם במשפט נתניהו קיבלו הסנגורים התראה ארוכה מאוד, הנמדדת בשנים ולא בחודשים, לכך שקצב שמיעת הדיונים יתגבר בשלב ההוכחות. היה עליהם להיערך מראש, או לנצל את פגרת הקיץ הארוכה לשם כך.

כמו במקרה של משפט קצב, גם במשפט נתניהו קיבלו הסנגורים התראה ארוכה מאוד, הנמדדת בשנים ולא בחודשים, לכך שקצב שמיעת הדיונים יתגבר בשלב ההוכחות. היה עליהם להיערך מראש

מכל מקום, עומס של תיקים נוספים איננו מהווה הצדקה לריווח המשפט; ולא ניתן גם לקבל טענה שקיום דיונים רציפים, כמצוות החוק, פוגע באינטרסים של הנאשמים, מאחר שזוהי אינה טענה כלפי בית המשפט אלא כלפי המחוקק.

השלב הבא עשוי להיות התפטרותם של הסנגורים, אבל גם כאן – ההחלטה מצויה בידי בית המשפט, שצריך רק לנקוט גישה החלטית, התואמת את הוראות הדין.