ההיבט המדאיג ביותר בסיפור חסימת הענן של מיקרוסופט הוא זהות הגורם החוסם. הפעם לא מדובר במדינה עוינת ולא בתנועת חרם אנטישמית, אלא בחברת מיקרוסופט עצמה – ענקית טכנולוגיה עם מרכזי פיתוח מפוארים בישראל, שנחשבה עד לאחרונה לשותפה אסטרטגית.
דווקא משום שמיקרוסופט לא נתפסת כמי ש"חשודה" באנטישמיות, פעולתה מהדהדת בעוצמה רבה יותר ומסמנת עידן חדש ומסוכן.
שבויים בידי ענקיות הטכנולוגיה
איך ייתכן שיחידת המודיעין הטכנולוגית המהוללת של ישראל תלויה בחסדיה של חברה אמריקאית? התשובה טמונה בשילוב של נוחות, כסף וקִדמה.
ברגע שמידע מודיעיני סודי מאוחסן על שרתים בהולנד, כפי שהיה במקרה זה, הוא כבר לא באמת בשליטתך. הוא כפוף לחוקים ותקנות זרים, וגרוע מכך – נתון למדיניות של תאגיד שחושש בראש ובראשונה למוניטין שלו
בשנים האחרונות, ישראל – כמו רוב מדינות העולם – התמכרה לקסם ה"ענן". מיקרוסופט, אמזון וגוגל מציעות כוח מחשוב אדיר, יכולות אחסון עצומות וגישה לכלי בינה מלאכותית מהמתקדמים בעולם – והכול מרחוק. המידע נגיש בישראל, אך בפועל מאוחסן ב"ענן" – שרתי ענק הממוקמים בחלקם במדינות זרות.
עבור יחידה כמו 8200, הנדרשת לנתח כמויות מידע אדירות – כמו למשל, בפרויקט המדובר בעל המוטו הפנימי של "מיליון שיחות לשעה" – זה היה פתרון קסם. הקמת תשתית כזו באופן עצמאי הייתה עולה הון עתק ונמשכת שנים.
אלא שהמחיר הוא אובדן שליטה. ברגע שהמידע המודיעיני הסודי מאוחסן על שרתים בהולנד, כפי שהיה במקרה זה, הוא כבר לא באמת בשליטתך. הוא כפוף לחוקים ותקנות זרים, וגרוע מכך – נתון למדיניות של תאגיד שחושש בראש ובראשונה למוניטין שלו, ומושפע מלחץ העובדים ודעת הקהל העולמית.
מיקרוסופט אינה מקרה חריג, אלא ביטוי למדיניות לאומית רחבה של מעבר לענן. כך למשל, פרויקט "נימבוס" – פרויקט הדגל של ממשלת ישראל – נועד לספק שירותי ענן למשרדי הממשלה ולמערכת הביטחון, ומתבסס על שיתוף פעולה עם שתי ספקיות זרות: אמזון וגוגל. גם "אורקל" מספקת שירותים לצה"ל, לעיתים באמצעות מרכז נתונים מקומי בישראל.
ההחלטה של מיקרוסופט הגיעה בעקבות תחקיר של "הגרדיאן". התחקיר חשף כי יחידת 8200 השתמשה בשירותי הענן Azure כדי לאחסן בהיקף המוני שיחות טלפון של אזרחים פלסטינים – בהם גם רבים תמימים
התקדים המסוכן של מיקרוסופט
ההחלטה של מיקרוסופט לא נפלה מהשמיים, אלא הגיעה בעקבות תחקיר של עיתון "הגרדיאן". התחקיר חשף כי יחידת 8200 השתמשה בשירותי הענן Azure של מיקרוסופט כדי לאחסן בהיקף המוני שיחות טלפון של אזרחים פלסטינים – בהם גם רבים תמימים שלא היו מבוקשים על ידי ישראל.
קמפיין ציבורי אגרסיבי תחת הסיסמה "No Azure for Apartheid" גרם לכך ששיקולי אתיקה וממשל תאגידי הפכו חשובים יותר מחוזה אסטרטגי עם מערכת הביטחון הישראלית. מיקרוסופט העדיפה את התדמית שלה על פני השותפות הביטחונית. זהו תקדים מסוכן, המכשיר את הקרקע למה שעלול עוד לבוא.
במערכת הביטחון ניסו להרגיע, וטענו ש"לא נגרמה פגיעה מבצעית" וכי הייתה "היערכות מוקדמת". ייתכן שזה נכון בטווח המיידי. לפי הדיווחים, היחידה הצליחה להעביר במהירות את כמויות המידע האדירות שלה לפלטפורמה של אמזון.
עם זאת, עצם הבהלה והצורך ב"מבצע חילוץ" דיגיטלי מוכיחים כי גודל הפגיעות נקלט שם היטב. האיום של הורדה מהפלטפורמה הפך בן רגע מתרחיש תיאורטי רחוק למציאות מוחשית.
עצם הבהלה והצורך ב"מבצע חילוץ" דיגיטלי מוכיחים כי גודל הפגיעות נקלט שם היטב. האיום של הורדה מהפלטפורמה הפך בן רגע מתרחיש תיאורטי רחוק למציאות מוחשית
אפקט דומינו
השאלה הגדולה היא האם ענקיות טכנולוגיה נוספות ילכו בעקבות מיקרוסופט.
נכון לעכשיו, המועמדת בעלת הסיכון הגבוה ביותר לכך היא גוגל. לחברה יש היסטוריה של כניעה ללחץ עובדים: היא נסוגה מפרויקט "מייבן", חוזה לפיתוח בינה מלאכותית עבור הפנטגון, בעקבות מחאה פנימית נרחבת. התרבות הארגונית האקטיביסטית של גוגל הופכת אותה לפצצה מתקתקת עבור כל פרויקט ביטחוני ישראלי רגיש.
מנגד, בשנים האחרונות הנהלת החברה נוקטת עמדה קשוחה נגד עובדים המוחים על קשריה העסקיים עם ישראל.
אמזון, לעומתה, נחשבת לשותפה יציבה יותר. יש לה אינטגרציה עמוקה עם מערכת הביטחון האמריקאית, והיא פחות רגישה ללחצים ציבוריים – ויש לה לא מעט כאלה.
אף על פי כן, מדובר עדיין בחברה אמריקאית, הכפופה למדיניות הממשל בוושינגטון. ייתכן שהיא לא תפסיק את שיתוף הפעולה בגלל קמפיין ברשתות החברתיות, אך שינוי במדיניות הבית הלבן או לחץ עולמי עלול לחשוף גם כאן את נקודת הפגיעות.
כדאי לזכור כי גם אמזון וגם גוגל מחויבות להסכם פרויקט "נימבוס". לפי פרסומים שונים, ההסכם מקנה לישראל חופש פעולה נרחב בשימוש בשרתים, אך מטיל מגבלות ומכשולים גבוהים יותר על האפשרות של החברות לסגת מהשיתוף.
דוח של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי כבר המליץ להכריז על "תוכנית אסטרטגית" שתפחית את התלות של המחקר והפיתוח העסקי בגורמים זרים
"אורקל" אומנם לא שותפה בפרויקט "נימבוס", אך נחשבת לפרו־ישראלית ביותר. היא מפעילה מרכז נתונים מקומי בירושלים, וההנהלה שלה ידועה כאוהדת ישראל. הדבר מפחית סיכונים – אך לא מאפס אותם. בסופו של דבר, גם "אורקל" היא חברה אמריקאית הפועלת בזירה גלובלית ותחת הכללים האמריקאיים, שיכולים להשתנות.
הדרך לעצמאות טכנולוגית
דוח של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי כבר המליץ להכריז על "תוכנית אסטרטגית" שתפחית את התלות של המחקר והפיתוח העסקי בגורמים זרים. המלצה זו רלוונטית כפליים עבור המגזר הביטחוני.
הפתרון המקיף ביותר הוא פיתוח אסטרטגיית "ענן ריבוני" לאומית. הרעיון נראה פשוט אך מורכב ליישום: ישראל תקים תשתית ענן שתמוקם פיזית בתוך גבולותיה, תנוהל בידי גורם ישראלי, ותהיה כפופה לריבונות המשפטית של מדינת ישראל. כך ניתן יהיה לחזק את השליטה והעצמאות על הנתונים הרגישים.
אין פירוש הדבר ניתוק מוחלט מהעולם. אחת ההצעות היא לאמץ מודל היברידי – או "תיק סיכונים מנוהל". לפי מודל זה, המידע האסטרטגי והרגיש ביותר יאוחסן אך ורק בענן הריבוני המקומי, בעוד ששירותים פחות קריטיים ימשיכו לפעול בפלטפורמות בינלאומיות – אך תמיד בצד תוכנית מגירה ותשתית מוכנה למעבר מהיר בעת חירום.
פרשת מיקרוסופט היא למעשה קריאת השכמה צורמת. עידן התמימות והאמון העיוור בענקיות הטכנולוגיה הגיע לסיומו. בניית ענן ריבוני אינה עוד פרויקט תשתית רצוי – אלא צורך ביטחוני, שעשוי להפוך קיומי בעתיד
פרשת מיקרוסופט היא למעשה קריאת השכמה צורמת. עידן התמימות והאמון העיוור בענקיות הטכנולוגיה הגיע לסיומו. בניית ענן ריבוני אינה עוד פרויקט תשתית רצוי – אלא צורך ביטחוני, שעשוי להפוך קיומי בעתיד. הצונאמי הטכנולוגי כבר צובר תאוצה, ולוחות הזמנים להכרעה בנושא הולכים ומתקצרים.


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולכותב הכתבה אין לך אפילו רבע מושג קלוש ליוכלות של הצבא. אתה ניזון מכתבת פייק מהארץ ומקשקש את עצמך לדעת בלי לדעת את העובדות. מביך..רמת עיתונות של אל ג'אזירה. וטוב שאתה נוזף ביחידת המודיעין חתיכת כלומניק בלי להבין את ההישגים המטורפים של היחידה הזאת במלחמת איראן ישראל למשל. העיקר לשמש שופר של אווילים וכסילים א-לה אל ג'אז'ירה