נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, התייצב אתמול (שלישי) במקום שממנו ברחה שבוע אחד קודם לכן השופטת יעל וילנר, כשישבה בראש הרכב השופטים שדנה בעתירות בעניין חקירת פרשת הפצ"רית.

בעוד שווילנר התעלמה מסדרת ההפרעות הבלתי פוסקת של ח"כ טלי גוטליב שישבה בשורה הראשונה באולם ודרשה בקולניות שוב ושוב את זכות הדיבור, עמית – שישב אתמול בראש ההרכב שדן בעתירות נגד מינויו של דוד זיני לראש שב"כ – נהג בצורה הפוכה.

גוטליב התייצבה שוב כהרגלה באולם המשפט, ושוב כהרגלה הייתה שקועה באשליה שהשופטים, עורכי הדין וכל יתר הנוכחים התכנסו במיוחד על מנת לשמוע אותה. האירוע הסלים כשעו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, טמן לה כמה מוקשים שמהם היא לא הצליחה להתעלם.

שרגא אמר שזיני הגיש לבג"ץ תצהיר שקר, גוטליב צעקה מהקהל שגם היועצת המשפטית הגישה תצהיר שקר, ועמית הזהיר אותה: "זו התראה ראשונה, לא נסבול התראה נוספת".

שרגא אמר שזיני הגיש לבג"ץ תצהיר שקר, גוטליב צעקה מהקהל שגם היועצת המשפטית הגישה תצהיר שקר, ועמית הזהיר אותה: "זו התראה ראשונה, לא נסבול התראה נוספת"

שרגא החליט להסלים את הפרובוקציה, זרק לעברה שלא לקחה את כדור ההרגעה הבוקר והוסיף: "ידעתי שקרקס מדראנו יגיע לכאן". גוטליב איבדה את זה, ועמית הורה להוציאה מהאולם.

ח"כ טלי גוטליב מגיעה לבית המשפט העליון לדיון על העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש שב"כ, 18 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גוטליב לא נשארה חייבת וצעקה לעבר נשיא העליון: "תתבייש לך אדוני, אתה עוד הרבה שנים תראה אותי". עמית חתם: "צר לי לומר, זו דריסת רגל גסה של הרשות המחוקקת מתוך אולם בית המשפט, זה לא מקובל".

דבריו של נשיא העליון בעניינה של הח"כית המפריעה, ועוד יותר מכך התנהלותם של אנשי משמר בתי המשפט כלפיה וכלפי חברי כנסת שעשו להם מנהג להגיע לבתי המשפט ולהפריע למהלכם התקין של הדיונים – הם מתונים ומנומסים הרבה מעבר למידה הדרושה.

למעשה, אפשר להאשים באופן חלקי את כושר הספיגה וההתעלמות שמפגינים שופטים בכל הערכאות אל מול ההתנהגות הפרועה הזו של נבחרי ציבור, כמעין לגיטימציה משתמעת להתרת הרסן הזו

למעשה, אפשר להאשים באופן חלקי את כושר הספיגה וההתעלמות שמפגינים שופטים בכל הערכאות אל מול ההתנהגות הפרועה הזו של נבחרי ציבור, כמעין לגיטימציה משתמעת להתרת הרסן הזו.

גם מטעם עקרוניים של השלטת נורמה ציבורית ראויה, וגם מטעמים פרקטיים של מניעת תמריצים לח"כים לקיים את תעלולי הפריימריז שלהם באולמות המשפט – כאן נדרשת גישה קשוחה בהרבה.

במובן זה, עמית עשה אתמול צעד מתבקש במסלול שהרשות השופטת חייבת להתקדם בו. ההקשר שבו הוא הציב את הדברים – ולא בפעם הראשונה, דברים דומים הוא אמר גם בהתפרעות באולם המשפט בפרשת הדחת רונן בר מראשות שב"כ – הוא ההקשר הנכון. מדובר באיום אסטרטגי, פעולת קומנדו תוקפנית של הרשות המחוקקת כלפי הרשות השופטת.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נוזף בח"כ טלי גוטליב לאחר שהתפרצה בדיון על העתירות נגד הדחת רונן בר מראשות שב"כ, 8 באפריל 2025 (וידיאו: טליה פלד קינן בטוויטר)

לזמן ישראל נודע כי משמר בתי המשפט, המשמש כוח שיטור והשלטת הסדר הציבורי בכל היכלות המשפט בישראל, פועל תחת הנחיה מפורשת של השופטים עצמם, להימנע מלאכוף על חברי כנסת את הוראות הדין וכללי ההתנהגות הנדרשים.

לזמן ישראל נודע כי משמר בתי המשפט פועל תחת הנחיה מפורשת של השופטים עצמם, להימנע מלאכוף על חברי כנסת את הוראות הדין וכללי ההתנהגות הנדרשים

אזרח מן השורה שהיה מרשה לעצמו ולו מעט מההתנהגויות התוקפניות והפרועות של ח"כ גוטליב, היה מוצא בכוח מאולם המשפט, מייד בהזדמנות הראשונה. מחברי הכנסת מעלימים עין, בהוראת השופטים. משמר בתי המשפט לא יוציא מהאולם נבחר ציבור, ולא משנה באיזו מידה הוא יפריע למהלך הדיון.

כך בדיוק אירע בשבוע שעבר, בעת הדיון בעתירות בפרשת הפצ"רית. גוטליב לא אהבה דברים שהשמיע לאוזנה הרב דב הלברטל, שישב בשורה מאחוריה. היא החליטה שעל משמר בתי המשפט להוציאו.

למרבה התדהמה, משמר בתי המשפט עשה בדיוק את זה – הוציא את הלברטל מהאולם, למרות שלא התפרע ולא הרים את קולו, והשאיר את גוטליב באולם.

זהו אם כך המצב, ונראה שגוטליב וחברי הכנסת מודעים לו היטב: להם מותר הכול, כולל להשתמש במשמר בתי המשפט כזרועם הארוכה, על מנת שאוזניהם הרגישות לא ישמעו מילים שאינן נעימות להם.

ח"כ טלי גוטליב ודב הלברטל (מימין) בדיון בבג"ץ בפרשת הפצ"רית, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המדיניות האולטרה-סובלנית הזו של מערכת בתי המשפט כלפי חברי הכנסת המפריעים באולמות המשפט, התפוצצה לה בסופו של דבר בפנים. גוטליב הבינה מהר מאוד שהכול מותר לה.

המדיניות האולטרה-סובלנית הזו של מערכת בתי המשפט כלפי חברי הכנסת המפריעים באולמות המשפט, התפוצצה לה בסופו של דבר בפנים. גוטליב הבינה מהר שהכול מותר לה

בדיון בשבוע שעבר וילנר הגדילה לעשות, ולא רק שאפשרה לגוטליב להישאר באולם, ולא זו בלבד שחלקה לגוטליב מחמאות על כך שנותרה שקטה בחלקים מהדיון – כמו גננת המחמיאה לילד סורר בגן – אלא שבסופו של דבר אף העניקה לה את זכות הדיבור, על יסוד טענתה של גוטליב שהיא "מגישה בקשה בעל פה להצטרף כצד לדיון".

זהו צעד חסר תקדים ומסוכן, שאם יהפוך לנורמה עלול להתיר לחברי כנסת להצטרף לכל דיון משפטי שבו יחפצו, סתם כך. בכך יקיץ הקץ על ההפרדה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, וגם על טוהר ההליכים המשפטיים.

התנהגות פרועה באולם בית המשפט עשויה להוות עבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה שחוק העונשין מציב לצידה עונש של שלוש שנות מאסר.

ובנוסף, קובע חוק בתי המשפט בסעיף שכותרתו "איסור הפרעה" כי בית המשפט רשאי לצוות על הרחקתו של הנוהג כך – ואף להטיל עליו מאסר של עד שלושה חודשים או קנס, אם פעל בדרך של אלימות או איומים, או בדרך פרועה או מבישה, או הפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.

משמר בתי המשפט מוציא את טלי גוטליב מהאולם בבית המשפט המחוזי בלוד, 19 באוגוסט 2025 (וידיאו: לירי בורק שביט בטוויטר)

הסמכות, אם כך, קיימת. המזג השיפוטי והאתוס שהשופטים מכילים כמעט הכול, כמעט תמיד, מכתיבים הימנעות משימוש בסמכות הזו עד כמה שניתן.

אך מוטב להחליף דיסקט. הגישה המרוככת אינה משיגה תוצאות טובות. האיום מצד חברי כנסת פרועים לשבש במכוון את עבודת בתי המשפט, ועל הדרך לזכות בפרסום שמשרת אותם במעגליהם, הופך להיות איום אסטרטגי על עבודת השופטים.

הגישה המרוככת אינה משיגה תוצאות טובות. האיום מצד חברי כנסת פרועים לשבש במכוון את עבודת בתי המשפט, ועל הדרך לזכות בפרסום שמשרת אותם במעגליהם, הופך להיות איום אסטרטגי על עבודת השופטים