בכל מה שנוגע לחובה לגייס את בני הציבור החרדי לצה"ל, ממשלת ישראל מפירה את פסקי הדין של בג"ץ מזה שנים ארוכות. אלא שעד לאחרונה, הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה דאגו לייצר כסות משפטית שתאריך את המועדים ל"יישום" החובה למלא אחר פסיקות בג"ץ, לבקש עוד ועוד ארכות, לעדכן על עוד דיונים, עוד מהלכים לגיבוש מדיניות, עוד הקמת צוותי יישום והטמעת נהלים.

לא עוד. בפסק דין שניתן לפני קרוב לחודשיים, בג"ץ הורה לממשלה לגבש מדיניות סדורה על מנת לוודא את חובת הגיוס השוויוני, לרבות נקיטת צעדים אישיים בתחום הפלילי ובתחום הכלכלי והאזרחי. ומשעה שהממשלה הפסיקה להעמיד פנים שהיא מתכוונת לנקוף אצבע על מנת ליישם את פסק הדין הזה, היא איבדה גם את מעטפת ההגנה של היועצת והפרקליטות.

אם כך מתנהגת הממשלה, הפרקליטים לא ימשיכו לעמוד באולם בית המשפט העליון, ולהתבזות בגמגומים מול גערות השופטים. הודעת היועצת המשפטית לממשלה, שהוגשה אתמול (שני) לבג"ץ בתגובה לבקשת העותרות בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט, היא חסרת תקדים בחומרתה.

ההפתעה נעוצה בתיאור החריף, הדרמטי, של הסכנה ליציבות המשטר הדמוקרטי של המדינה, כפועל יוצא מכך שהממשלה מרשה לעצמה להתעלם במופגן מפסק דין מחייב

הצהרתה כי הממשלה לא נקפה אצבע על מנת ליישם את פסק דינו של בג"ץ, אינה מפתיעה; הדברים הופיעו במכתביה של גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שמשרד המשפטים אף הפיץ בפומבי. ההפתעה נעוצה בתיאור החריף, הדרמטי, של הסכנה ליציבות המשטר הדמוקרטי של המדינה, כפועל יוצא מכך שהממשלה מרשה לעצמה להתעלם במופגן מפסק דין מחייב.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בכנסת, 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הממשלה", כתבה היועצת לבית המשפט, "לא פעלה לבצע את פסק הדין, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין. התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות.

"הפרת צווים שיפוטיים, תוך שעולה כי אין כל כוונה של ממש לקיימם, בלא פנייה מסודרת לבית המשפט לקבלת ארכה לביצוע הצו השיפוטי, ובפרט שעה שהמפרים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל, משמעותה היא ריקון מתוכן של יכולתן של ערכאות שיפוטיות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות הממשלה".

לא בנקל כותבת פרקליטות המדינה, בשם היועצת המשפטית לממשלה, מילים כה חריפות, בהודעה רשמית לבית המשפט העליון. אם זה הניסוח שננקט, מוטב לייחס לדברים רצינות מלאה – שהרי אנשי משרד המשפטים יודעים טוב יותר מכל אחד אחר את היקפה המלא של ההתפרקות הכללית של הרשות המבצעת מעולו של שלטון החוק.

אי אפשר להגזים בחומרת המצב: לדעת היועצת המשפטית לממשלה, סירובם של ממשלת ישראל ושל ראש הממשלה – לא פחות – מלמלא אחר פסק דין מפורש של בג"ץ, מהווה סכנה למשטר הדמוקרטי במדינה

אי אפשר להגזים בחומרת המצב: לדעת היועצת המשפטית לממשלה, סירובם של ממשלת ישראל ושל ראש הממשלה – לא פחות – מלמלא אחר פסק דין מפורש של בג"ץ, מהווה סכנה למשטר הדמוקרטי במדינה. בדיוק בהתאם לחשש שהביעו מאות אלפי אזרחים ברחובות לאורך שנות ההפיכה המשטרית. הסכנה מגיעה מלמעלה.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית ברחוב קפלן בת"א בצילום מרחפן, 15 ביולי 2023 (צילום: אמיר גולדשטיין)

אין גרם אחד של הגזמה בעמדתה של היועצת המשפטית, לא בהקשר הכללי של הסכנה ליציבותו של המשטר הדמוקרטי, ולא בהקשר הקונקרטי של ההפרה הנמשכת של פסקי דינו של בג"ץ מצד הממשלה.

אין גרם אחד של הגזמה בעמדתה של היועצת המשפטית, לא בהקשר הכללי של הסכנה ליציבותו של המשטר הדמוקרטי, ולא בהקשר הקונקרטי של ההפרה הנמשכת של פסקי דינו של בג"ץ מצד הממשלה

שנתיים וחצי חלפו מאז פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, שמכוחו יכולה הייתה הממשלה לפטור תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל. החלטת הממשלה שעברה ביוני 2023, ושהשהתה כביכול את המצב החוקי על מנת לאפשר לממשלה שהות לחוקק חוק גיוס חדש, הוכרזה ביוני 2024 כבלתי חוקית, בפסק דינו של בג"ץ בהרכב מורחב.

פירוש הדבר שלפחות במשך שנה וחצי, הממשלה מתנערת מחובתה לפעול לאכיפתו של החוק הקיים, המחייב גיוס שוויוני לכל. עתירותיהן של התנועה לאיכות השלטון, "ישראל חופשית" ו"אמא ערה" הן בסך הכול עתירות ליישומו של פסק הדין הקודם – דהיינו, לחייב את הממשלה לפעול בהתאם לחוק שירות ביטחון ולהביא לגיוסם לצה"ל של בני הציבור החרדי.

בפסק הדין שניתן לפני כחודשיים, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, נקבע פה אחד, בהתאם לפסק דינו של המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, כי במישור הפלילי "על המדינה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית, לשם נקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי, כך ששיעור המשתמטים בני הציבור החרדי שננקט לגביהם הליך פלילי, לא יהיה נמוך מזה של ציבורים אחרים".

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, ינואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במישור הכלכלי והאזרחי הורה בג"ץ לממשלה לנקוט צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצא להם צו גיוס, ולגבש בתוך 45 יום "מדיניות אכיפה אפקטיבית, שוויונית ומידתית". החובה הזו עמדה במוקד מכתביה החוזרים ונשנים של בהרב-מיארה לנתניהו. ראש הממשלה לא טרח אפילו לענות.

בתחילת השבוע שעבר דנה הממשלה בנושא הצעדים הכלכליים שעל הממשלה לנקוט בעניין גיוסם של תלמידי הישיבות. בדיון הזה השתתפו חמישה שרי ממשלה; ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כ"ץ ושר האוצר סמוטריץ' לא שהו בחדר. המשנה ליועצת המשפטית (משפט ציבורי-מינהלי), ד"ר גיל לימון, הודיע לשרים כי הממשלה מפרה את פסק דינו של בג"ץ. בתגובה הוא זכה למטח של צעקות.

מבחינת הממשלה, מאמצי החקיקה של חוק הפטור מגיוס, הנמשכים במקביל בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הם-הם ה"מדיניות" הממשלתית שננקטת במענה לפסק הדין.

מבחינת הממשלה, מאמצי החקיקה של חוק הפטור מגיוס, הנמשכים במקביל בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הם-הם ה"מדיניות" הממשלתית שננקטת במענה לפסק הדין

ואולם עמדה כזו סותרת את הוראות הדין: בג"ץ קבע אין-ספור פעמים כי על הממשלה לפעול בהתאם לחקיקה הנוכחית, ולא בהתאם לחקיקה עתידית פוטנציאלית. כך בפרט בנושא כמו גיוס בני הציבור החרדי, שבו כלל לא ברור אם החקיקה שהממשלה מקווה לה, אכן תיחקק בסופו של יום.

חרדים מפגינים נגד מעצר עריקים שלא התייצבו לגיוס, מול כלא 10 בבית ליד, בסמוך לנתניה, 14 באוגוסט 2025 (צילום: טל גן/פלאש90)

הדיון בממשלה בשבוע שעבר נעשה לאור הפצרותיה של היועצת המשפטית, שהודיעה לממשלה כי חייבים לקיים דיון על מנת שניתן יהיה להציג תמונה של התקדמות בפני בג"ץ, בשעה שהעותרות כבר הגישו בקשות לביזיון בית משפט נגד הממשלה.

אך לממשלה לא אצה הדרך. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הודיע ליועצת כי הדיון הבא בממשלה ייערך רק בשבוע הבא, בתקווה שראש הממשלה והשרים הבכירים אכן יבחרו להשתתף בו – ו"רק לאחר שראש הממשלה יסכם את הדיון וייתן הנחיותיו", הודיע פוקס, "ניתן יהיה לעדכן על המשך הפעולות בעניין".

בהרב-מיארה הבינה שראש הממשלה, באמצעות מזכיר הממשלה, לא מתכוון לעשות כלום, והוא רק מושך זמן. ולכן החליטה להפסיק לשחק בנדמה לי.

מה בג"ץ יכול לעשות אל מול הסיטואציה חסרת התקדים הזאת? ככל הנראה, לא הרבה. כדי לעשות שימוש של ממש בפקודת ביזיון בית משפט, השופטים יצטרכו קודם כל לקבל החלטה תקדימית – שלא התקבלה מאז קום המדינה – ולפיה ניתן לעשות שימוש בפקודה זו נגד המדינה ורשויותיה.

כדי לעשות שימוש של ממש בפקודת ביזיון בית משפט, השופטים יצטרכו קודם כל לקבל החלטה תקדימית – שלא התקבלה מאז קום המדינה – ולפיה ניתן לעשות שימוש בפקודה זו נגד המדינה ורשויותיה

עד היום בית המשפט הותיר את השאלה הזו ללא הכרעה, אף שהוגשו לא מעט בקשות ביזיון נגד רשויות המדינה, ואף שבית המשפט ידע להשתמש בהליכים הללו כדי למתוח ביקורת חריפה על המדינה, בנסיבות שבהן זו גררה רגליים בביצוע פסקי דין.

הדיון בבג"ץ בעתירות הנוגעות לאי-אכיפת הסנקציות על חרדים המשמטים מגיוס, 29 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כך גם במקרה הנוכחי. השופטים יוכלו לרכוב על הבקשות שהגישו העותרים, ויותר מכך על התגובה המוסדית החריפה שהניחה בפניהם היועצת המשפטית לממשלה, ולזמן את נציגי הממשלה אליהם לתת תשובות. לא רק באופן מטאפורי, ולא רק בהגשת מסמכים בכתב.

מן הראוי שהשופטים, במקרה הזה, יזמנו את ראש הממשלה להתייצב בפניהם. צעד כזה עשוי, כשלעצמו, לייצר את האימפקט הציבורי הנדרש על מנת לנער את נתניהו ולהעמידו במקומו.

מן הראוי שהשופטים יזמנו את ראש הממשלה להתייצב בפניהם. צעד כזה עשוי, כשלעצמו, לייצר את האימפקט הציבורי הנדרש על מנת לנער את נתניהו ולהעמידו במקומו

צריך כמובן לקחת בחשבון גם את האפשרות שמהלכיה של הממשלה בעניין גיוס חרדים – שהם בבחינת הפרה מפורשת של פסק הדין אף שאולי השרים הניחו שהם רק מהלכים על קו הגבול – הם בבחינת ניסוי כלים.

מוחרתיים אמור בג"ץ לדון בעתירות הנפיצות הדורשות מבית המשפט להורות לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. במערכת הפוליטית נשמעים קולות, ולא בלחישה, הקוראים לנתניהו להתעלם מצו עתידי של בג"ץ, אם השופטים יורו לו לפטר את השר הסורר.

התעלמותה של הממשלה מחובתה ליישם את פסק הדין המורה לה לנקוט צעדים לקידום גיוסם של החרדים לצבא, עשויה להתברר כנקודה בדרך להתנגשות משטרית חזיתית בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. משבר משטרי שעלול, חלילה, להוביל לשבר מדינתי מלא.