ארה"ב לא תושיע את הכורדים בסוריה

השבוע סוריה הודיעה על הפסקת אש עם הכוחות הכורדים, מהם כבשה בשבועות האחרונים שטחים נרחבים בצפון-מזרח המדינה.

בדמשק הקציבו להם ארבעה ימים על מנת להסכים להשתלבות של הלוחמים הכורדים בכוחות הביטחון של המדינה, ואם לא – המבצע הצבאי לכיבוש מלא של צפון-מזרח סוריה צפוי להתחדש.

בדמשק הקציבו לכוחות הכורדים ארבעה ימים על מנת להסכים להשתלבותם בכוחות הביטחון של המדינה, ואם לא – המבצע הצבאי לכיבוש מלא של צפון-מזרח סוריה צפוי להתחדש

מאז שמשטרו של בשאר אסד נפל וכוחותיו של אחמד א-שרע נכנסו לדמשק, היה ברור לכל שהרגע הזה – התנגשות חזיתית בין הצבא הסורי החדש למיליציות הכורדיות בצפון-מזרח המדינה – בוא יבוא.

הכורדים מעולם לא סמכו על דמשק (לא בעידן אסד, ועוד פחות מכך בעידן א-שרע), בעוד שהשליטים החדשים של סוריה לעולם לא התכוונו לאפשר לכורדים אוטונומיה משלהם.

תגבורות צבא של ממשלת סוריה מגיעות דרך הכביש הבינלאומי M4 לאזור דיר חאפר, מזרחית לעיר חלב, 14 בינואר 2026 (צילום: Bakr ALKASEM / AFP)

חייבים לומר כמה מילים גם על השחקנים החיצוניים: אין ספק שאנקרה דחפה את דמשק לקיים את המבצע הזה ואף סייעה לוגיסטית במהלכו. כמו-כן, קשה להאמין שהמשטר הסורי החדש פתח במבצע כה נרחב ומשמעותי ללא ידיעתם של האמריקאים, איתם הם מתואמים בימים אלה באופן מלא.

כאשר קריאות נואשות לעזרה החלו לבקוע מהמעוזים הכורדים, הסנטור הרפובליקאי לינדזי גרהאם הזהיר את המשטר הסורי שמא יפגע בכורדים. במקרה כזה, אמר גרהם, הוא ישקול להטיל מחדש את הסנקציות במסגרת "חוק קיסר" על דמשק.

אין ספק שאנקרה דחפה את דמשק לקיים את המבצע הזה ואף סייעה לוגיסטית במהלכו. כמו-כן, קשה להאמין שא-שרע פתח במבצע כה נרחב ומשמעותי ללא ידיעת האמריקאים, איתם הוא מתואם בימים אלה באופן מלא

אך נראה שהקול הדומיננטי יותר במערכה הזאת היה דווקא זה של השגריר טום ברק, השליח המיוחד של טראמפ לענייני סוריה. ברק פצח בפוסט ארוך ב-X בו הסביר כמה טוב יהיה לכורדים בסוריה המאוחדת, וגם הזכיר שארה"ב לעולם לא הבטיחה לכורדים שום אוטונומיה וזכויות מיוחדות.

למעשה, ברק הודה לכורדים על לחימתם האמיצה נגד דאעש ב-2014-2015, אך טען שכרגע אין בהם יותר צורך, כיוון שדמשק עצמה הסכימה לשתף פעולה עם ארה"ב במלחמה נגד דאעש. איך שהגלגל מסתובב.

The greatest opportunity for the Kurds in Syria right now lies in the post-Assad transition under the new government led by President Ahmed al-Sharaa. This moment offers a pathway to full integration into a unified Syrian state with citizenship rights, cultural protections, and…

— Ambassador Tom Barrack (@USAMBTurkiye) January 20, 2026

בשלב הזה נראה שהמשחק הזה אבוד לכורדים. הם כבר איבדו כשני שליש מהטריטוריה שבה שלטו במהלך העשור האחרון, ואם הלחימה תתחדש – מצבם לא יהיה טוב יותר.

כאשר ארה"ב נוטה בבירור לכיוונה של אנקרה, היא מוכנה לעשות ויתורים מפליגים – על חשבונם של אלה שלא מכבר היו בני בריתה הנאמנים ביותר.

כרגע נראה שהמשחק אבוד לכוחות הכורדים. הם כבר איבדו כשני שליש מהטריטוריה שבה שלטו זה עשור, ואם הלחימה תתחדש – מצבם לא יהיה טוב יותר, בעיקר כשארה"ב נוטה בבירור לכיוונה של אנקרה

האמריקאים יכלו לקדם עסקה טובה יותר עבור הכורדים, אך בחרו שלא. הסיפור הזה חשוב ומלמד הרבה על התנהלותו של ממשל טראמפ ועל קשריו ההדוקים עם טורקיה של ארדואן.

אפשר וכדאי להסיק ממנו מסקנות לגבי עתידה של עזה והמעורבות הטורקית והקטארית ברצועה.

כוחות המשטר הסורי בכלי רכב משוריינים נכנסים למחנה אל־הול במחוז חסכה שבצפון־מזרח סוריה, לאחר נסיגת כוחות SDF, 21 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Ghaith Alsayed)

כ-12 מיליון סודנים הפכו לפליטים במלחמה הנשכחת

השבוע טראמפ שוב איים לספח את גרינלנד והשיק את מועצת השלום שכוללת מספר לא מבוטל של רודנים, ובינתיים המלחמה הנשכחת בסודאן חצתה את הרף המפחיד של 1000 ימי לחימה.

מאז שפרצה המלחמה בסודאן, כ-12 מיליוני בני אדם הפכו לפליטים, 21 מיליון חווים רעב. אלפים רבים נרצחו באכזריות, ואף אחד לא טוען שהוא יודע בוודאות בכמה קורבנות בדיוק מדובר.

מאז שפרצה המלחמה בסודאן, כ-12 מיליוני בני אדם הפכו לפליטים, 21 מיליון חווים רעב. אלפים רבים נרצחו באכזריות, ואף אחד לא יודע בוודאות בכמה קורבנות בדיוק מדובר

פליטי סודאן פזורים היום ברחבי מדינות גבול כגון צ'אד, מצרים ולוב ומצבם קשה מאוד, כאשר במחנות פליטים בצ'אד יש דיווחים על רעב קשה ומחסור במים לשתייה.

לכבוד התאריך "העגול" של 1000 ימי לחימה, גופים הומניטרים קיימו השבוע מספר מסיבות עיתונאים במוקדים שבהם מתגוררים הפליטים, ופנו לעולם בבקשה להתערב ולעצור את הלחימה על מנת להקל על הפליטים ולאפשר להם לחזור לביתם.

After 1,000 days of conflict in #Sudan:

▪️12M people are uprooted
▪️21M people face hunger
▪️Famine has been confirmed in parts of the country

WFP delivers life-saving food to 4 million people every month. ???? But without urgent support, hard-earned gains risk being reversed.

— World Food Programme (@WFP) January 15, 2026

הכתבים של העיתון הצרפתי "לה מונד" ביקרו בעיירה כופרה שבלוב, שם מתגוררים אלפי פליטים סודנים חסרי כל.

לוב קלטה כ-350,000 פליטים מאז תחילת הלחימה, אך לאור המצב הקשה במדינה השרויה בסכסוך בין שתי ממשלות ועשרות מיליציות חמושות, הסיוע לו זוכים הפליטים הסודנים הוא דל ביותר.

"לאורך הכביש הראשי בכופרה צצו שווקים מאולתרים שבהם עקורים ומקומיים מחפשים עבודה; רבים ממתינים שעות בתקווה למצוא עבודת יום בבנייה או בחקלאות, בקושי מצליחים לספק את צרכיהם הבסיסיים", כך דיווח העיתון הצרפתי.

לוב קלטה כ-350,000 פליטים מאז תחילת הלחימה, אך לאור המצב הקשה במדינה השרויה בסכסוך בין שתי ממשלות ועשרות מיליציות חמושות, הסיוע לו זוכים הפליטים הסודנים הוא דל ביותר

בינתיים, הממשלה הסודנית בחרטום החלה לבחון את ההצעה להפסקת האש שמקדמות ארה"ב וערב הסעודית, אך נראה שהעניין הסודני אינו דחוף לאף אחד ואין גורם בינלאומי שמתעקש לסיים את הלחימה ולשים סוף לזוועות.

סודאן רחוקה מדי ועניה מדי, ויש יותר מדי ידיים זרות שבוחשות בה על מנת לקדם את האינטרס שלהם, כלכלי, צבאי או פוליטי.

פליטים סודנים במחנה עקורים שאליו נמלטו מהלחימה בין כוחות הממשלה לכוחות RSF, בטווילה שבחבל דרפור בסודאן, 31 באוקטובר 2025 (צילום: NRC via AP)

הזוועות באיראן נמשכות

"העזרה בדרך", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למפגינים האיראנים לפני כשבוע, אך העזרה לא הגיעה, ועתה המשטר האיראני שוב עושה שפטים במתנגדיו.

על פי הדיווחים המגיעים מטהרן, במדינה נמשכים חיפושים ומעצרים נרחבים של האזרחים שנטלו חלק בפעולות המחאה. במרכז אספהאן נעצרו 73 בני אדם: הם הואשמו ב"השתייכות למזימה ציונית-אמריקאית". מפגינים אחרים, ביניהם בעלים של חנויות ובתי קפה שהצטרפו למחאה, הואשמו ב"השתייכות לארגון טרור".

"העזרה בדרך", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למפגינים האיראנים לפני כשבוע, אך העזרה בוששה להגיע, והמשטר האיראני שוב עושה שפטים במתנגדיו

למרות ההצהרות של טראמפ על כך שהשלטונות האיראנים ביטלו את ההוצאות להורג, אין ספק שהמפגינים ישלמו מחיר כבד וחלקם אף יוצא להורג בדרך כזאת או אחרת, בסמטאות החשוכות שבהן ייעצרו או בין כתלי בתי הסוהר, שם מענים את האסירים למוות.

המשטר אף מחרים את רכושם של המפגינים שנעצרו והואשמו בבגידה, "על מנת לפצות על הנזק שנגרם בעקבות המחאות".

מפגינים שורפים תמונות של חמינאי ומשתמשים באש כדי להדליק סיגריה, במהלך עצרת סולידריות עם ההתקוממות באיראן, בלונדון, בריטניה, 11 בינואר 2026 (צילום: CARLOS JASSO / AFP)

במקביל, המשטר בטהרן מתכונן להמשך המחאות – אולי לא כרגע, אך מתישהו בקרוב, כיוון שהמשבר הכלכלי לא נעלם לשום מקום והדיכוי הקשה רק יגביר את השנאה לראשי הרפובליקה האסלאמית.

בטהרן מתכוננים להמשך המחאות, כיוון שהמשבר הכלכלי לא נעלם לשום מקום והדיכוי הקשה רק יגביר את השנאה לראשי המשטר. המתנגדים מעריכים כי איראן תנסה להקים רשת אינטרנט פנימית, בדומה לצפון קוריאה

באופוזיציה האיראנית מעריכים כי איראן תנסה להקים רשת אינטרנט פנימית בדומה לצפון קוריאה, על מנת לנתק את איראן מהרשת הגלובלית ולמנוע את הפצת התמונות והסרטונים הקשים מתוך המחאות וההפגנות, כפי שהיה הפעם.

כך המשטר האיראני מראה שהוא איננו מתכוון להשתנות ולוותר, גם אם במקביל הוא שולח מסרים מרגיעים לוושינגטון ומאותת על נכונותו לדון בעסקת הגרעין.

מפגינים שורפים תמונות של חמינאי, במהלך עצרת סולידריות עם ההתקוממות באיראן, בלונדון, בריטניה, 11 בינואר 2026 (צילום: CARLOS JASSO / AFP)

השבוע ב-1981 – שחרור הדיפלומטים האמריקאים השבויים באיראן 

ב-20 בינואר 1981, דקות ספורות לאחר השבעתו של רונלד רייגן לנשיא ה-40 של ארצות הברית, שוחררו 52 בני הערובה האמריקאים שהיו לכודים בשגרירות האמריקאית בטהרן.

שחרורם סימן את סופה של תקופת שבי מפרכת בת 444 ימים, ששיתקה את מדיניות החוץ האמריקאית והעיבה על שנתו האחרונה של ממשלו של ג'ימי קרטר.

ב-20 בינואר 1981, דקות ספורות לאחר השבעתו של רונלד רייגן לנשיא ה-40 של ארצות הברית, שוחררו 52 בני הערובה האמריקאים שהיו לכודים בשגרירות האמריקאית בטהרן 444 ימים

משבר השבויים החל ב-4 בנובמבר 1979, כאשר סטודנטים איראנים קיצונים, תומכיו של האייתוללה חומייני, הסתערו על שגרירות ארה"ב בטהרן.

המפגינים זעמו על החלטת ממשלת ארה"ב לאפשר לשאה האיראני המודח להגיע לניו יורק לצורך טיפול רפואי, והשתלטו על מבנה השגרירות והאנשים שבתוכו. 

דייוויד רודר צועק ומנופף עם הגעתו לבסיס חיל האוויר האמריקאי ריין־מיין בפרנקפורט שבגרמניה המערבית מאלג'יריה, לאחר שהיה בין 52 החטופים האמריקאים שהוחזקו באיראן במשך 444 ימים בעקבות השתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן, 21 בינואר 1981. (צילום: AP Photo)

בשלבים מוקדמים של המשבר, חומייני שחרר מספר נשים ובני מיעוטים, אך 52 אנשי צוות נותרו בטהרן עד ליום השבעתו של רייגן.

למרות שהמשא ומתן לשחרורם הושלם בהצלחה בתיווך אלג'יראי על ידי צוותו של קרטר, הממשלה האיראנית עיכבה במכוון את השחרור בפועל עד לרגע השבעתו של רייגן, על מנת למסגר את השחרור כ"ג'סטה" לממשל האמריקאי החדש. 

למרות שהמשא ומתן לשחרורם הושלם בהצלחה בתיווך אלג'יראי על ידי צוותו של קרטר, הממשלה האיראנית עיכבה במכוון את השחרור עד להשבעת רייגן, על מנת למסגר את השחרור כ"ג'סטה" לממשל האמריקאי החדש

לאחר שחרורם, הועברו בני הערובה לשעבר לאלג'יריה, ומשם הוטסו לבית חולים צבאי אמריקאי בוויסבאדן שבמערב גרמניה, שם קיבל את פניהם הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר.

ב-25 בינואר, מטוס שכונה "Freedom One" החזיר אותם סוף סוף לאדמת אמריקה, שם התאחדו עם משפחותיהם בווסט פוינט.

שיירת אוטובוסים הנושאת את החטופים האמריקאים לשעבר ובני משפחותיהם עושה דרכה בין המונים שקיבלו את פניהם בשדרת פנסילבניה בוושינגטון, לאחר שהוחזקו באיראן במשך 444 ימים בעקבות ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן, 27 בינואר 1981 (צילום: AP Photo)