הצהרתו של שר המשפטים יריב לוין כי בכוונתו "להכחיד" את בית המשפט העליון, משל היה זן נדיר מן החי, מהווה איום ישיר על בית המשפט ושופטיו ובעלת ניחוח מאפיוזי.

זוהי שבירה מוחלטת של כללי המשחק הדמוקרטי, איום שכמותו מעולם לא נשמע על עצם קיומו של המוסד הבכיר של הרשות השופטת. התקפה אוטואימונית של מדינת ישראל כלפי עצמה.

זוהי שבירה מוחלטת של כללי המשחק הדמוקרטי, איום שכמותו מעולם לא נשמע על עצם קיומו של המוסד הבכיר של הרשות השופטת. התקפה אוטואימונית של מדינת ישראל כלפי עצמה

לפני כעשרה ימים, לוין אמר דברים דומים במהותם, בשיחה עם פעילי ליכוד, שאיכשהו הוקלטה והופצה באופן שמשרת את לוין. הוא הצהיר שם על עמדתו שלפיה או ש"ראשי מערכת המשפט" יגיעו איתו להסכם שיאפשר את מינוים של אנשי קהלת אביעד בקשי ורפי ביטון לבית המשפט העליון; או "שבית המשפט ייעלם, עם מספר של שישה שופטים שלא מאפשר לו לתפקד בשום צורה".

אתמול (חמישי), בראיון לפודקסט הימין "בלתי סביר בעליל", לוין החריף את הטון. "בית המשפט ייעלם" הפך ל"בית המשפט ייכחד". וכך הסביר לוין:

"אם אנחנו מנצחים (בבחירות) ואנחנו חוזרים (לשלטון) – אני חוזר. ואם אני חוזר, אני איתם. אנחנו נחכה לשר הבא אחריי, רק שבינתיים כבר לא יהיה צריך רפורמה כי בית המשפט ייכחד וירד לשישה (שופטים), וכאשר זה המצב לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו להסכים לקבל מינויים אחרים לגמרי".

ההיגיון של לוין נסמך על המועדים הצפויים לפרישתם של השופטים המכהנים בבית המשפט העליון, בהנחה שכל 11 השופטים היושבים כעת בעליון אכן יישארו עד ליום הולדתם ה-70, המועד שבו עליהם לפרוש בהתאם לחוק.

נכון לעכשיו, במהלך הקדנציה של הכנסת והממשלה הנוכחית, התכווץ בית המשפט העליון בארבעה שופטים, מ-15 ל-11, עם פרישתם של השופטת ענת ברון, הנשיאה אסתר חיות, ממלא-מקום הנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יוסף אלרון.

ההרכב הנוכחי של העליון אמור להישאר ללא שינוי עד לאחר הבחירות הצפויות במהלך השנה הקרובה. בקדנציה הבאה של הכנסת, אם זו תימשך ארבע שנים, צפויים לפרוש לא פחות משישה שופטים המכהנים כיום בעליון: אלכס שטיין באוקטובר 2027; חאלד כבוב במרץ 2028; הנשיא יצחק עמית והשופטת גילה כנפי-שטייניץ באוקטובר 2028; דוד מינץ במאי 2029; ויעל וילנר בספטמבר 2029.

פירושו של דבר הוא שאם המבוי הסתום בכל הנוגע למינוי שופטים לבית המשפט העליון יימשך, יישאר בית המשפט העליון בהרכב מזערי של חמישה שופטים בלבד: לצד הנשיא נעם סולברג יכהנו השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן. כלומר, העליון יחזור לגודל המקורי שלו עם הקמתו בשנת 1948, כמעין סיפור מסגרת של הקמת והריסת הרשות השופטת.

פירושו של דבר הוא שאם המבוי הסתום בכל הנוגע למינוי שופטים לבית המשפט העליון יימשך, יישאר בית המשפט העליון בהרכב מזערי של חמישה שופטים בלבד

ההרכב הראשון של שופטי בית המשפט העליון, בעת ישיבת הפתיחה החגיגית של בית המשפט העליון, לאחר קום המדינה, ב-14 בספטמבר 1948. על הבמה יושבים, מימין לשמאל: ד"ר שניאור זלמן חשין, יצחק אולשן, ד"ר משה זמורה (נשיא בית המשפט העליון), הרב שמחה אסף ומשה דונקלבלום (צילום: אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית)

אי אפשר לנרמל או להתייחס בשוויון נפש להתנהלות מופקרת כזו של שר משפטים במדינת ישראל. בין אם הוא מושפע משיקולי פריימריז, מאידיאולוגיה ניהיליסטית או מדיבוק שאינו מרפה ממנו, אסור לאפשר לשר המשפטים של מדינת ישראל לצאת למתקפה חזיתית נגד הרשות השופטת.

לפוליטיקאים יש חופש ביטוי רחב ביותר, כמעט אינסופי, אך בסופו של דבר חייב להתקיים איזשהו קו גבול. "הכחדה" של בית המשפט העליון אינה אמורה להיות משאת נפש של מי שטוען שבא לתקן את המערכת.

לפוליטיקאים יש חופש ביטוי רחב ביותר, כמעט אינסופי, אך בסופו של דבר חייב להתקיים איזשהו קו גבול. "הכחדה" של בית המשפט העליון אינה אמורה להיות משאת נפש של מי שטוען שבא לתקן את המערכת

בנוסף לכך, ברור לגמרי שהתוכנית הזו של לוין היא בלתי חוקית. כבר היום תלויה ועומדת בפני בית המשפט עתירה הדורשת לחייב את השר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, על מנת למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במקום הארבעה שפרשו בשנתיים האחרונות. לוין מצפצף, בית המשפט טרם אמר את דברו; דיון בעתירה צפוי להתקיים בשבועות הקרובים.

כשם שבית המשפט חייב את לוין לעשות שימוש בסמכותו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים ולכנס את הוועדה על מנת לבחור נשיא חדש לעליון, כך הוא אמור בסופו של יום לקבוע כי הקפאת פעילות הוועדה, כאשר בית המשפט העליון הולך ומתרוקן, נגועה באי סבירות קיצונית.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד שר המשפטים יריב לוין, שעניינה כינוס הוועדה לבחירת שופטים על מנת לבחור נשיא לבית המשפט העליון. 12 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עם זאת, ניתן להניח שבשל לוח הזמנים לשמיעת העתירה, פסק דין כזה כבר לא יהיה רלוונטי לגבי הקדנציה הנוכחית של לוין כשר המשפטים, שכן ממועד תחילתה של תקופת הבחירות מוקפאים הליכי מינוי שופטים.

אך אין כל ספק שהכרזה מראש על הקפאת עבודת הוועדה לבחירת שופטים למשך כל הקדנציה הבאה – בהנחה שלוין ישוב לכהן כשר המשפטים לאחר הבחירות – היא בלתי חוקית בעליל.

אך אין כל ספק שהכרזה מראש על הקפאת עבודת הוועדה לבחירת שופטים למשך כל הקדנציה הבאה – בהנחה שלוין ישוב לכהן כשר המשפטים לאחר הבחירות – היא בלתי חוקית בעליל

התניית כינוס הוועדה בכך שיימצא רוב למועמדיו של לוין, אינה מתיישבת עם ההכרעה החופשית שממנה אמור ליהנות כל אחד מחברי הוועדה. בדיוק כפי שבג"ץ פסק בעניין החובה לכנס את הוועדה לשם בחירת נשיא לעליון.

לוין גם טועה – או משקר ביודעין – ביחס למצב המשפטי שישרור אחרי הבחירות.

כידוע, אחד מהחוקים המרכזיים של ההפיכה המשטרית, תיקון חוק יסוד השפיטה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אושר בכנסת במרץ 2025, ושורת עתירות לבג"ץ תלויה ועומדת נגדו.

ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין מתחבקים במליאת הכנסת אחרי העברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

התיקון הזה אמור להיכנס לתוקף מייד לאחר הבחירות לכנסת הבאה, ופירוש הדבר הוא שהוועדה לבחירת שופטים שתכונס בקדנציה הבאה של הממשלה והכנסת, תהיה שונה מאוד בהרכבה מזו הנוכחית, אלא אם בג"ץ יתערב, ויקפיא או יבטל את התיקון לחוק היסוד. 11 שופטי העליון – הרכב מלא של השופטים – ידון בעתירות בחודש יוני הקרוב.

אם התיקון לא יבוטל, הרכבה של הוועדה בבואה לדון במינוי שופטים יוכל להישלט לחלוטין על ידי הרוב הקואליציוני, ומשמעות הדבר הוא שמאזן האימה שמנסח לוין – או שהשופטים ייכנעו ויסכימו למנות את מועמדיו או שהרכב בית המשפט העליון ילך ויצטמק – כלל אינו רלוונטי.

למעשה, הקואליציה תוכל למלא את בית המשפט העליון בשופטים כאוות נפשה, ולהפוך אותו למעון לעסקנים סוג ג', במקום לגלריה של הבכירים במשפטני ישראל

למעשה, הקואליציה תוכל למלא את בית המשפט העליון בשופטים כאוות נפשה, ולהפוך אותו למעון לעסקנים סוג ג', במקום לגלריה של הבכירים במשפטני ישראל.