עד היום נמנע בית המשפט העליון, לאורך עשרות שנים, מלהכריע באופן עקרוני אם ניתן לקבוע שרשויות המדינה אשמות בביזיון בית משפט – כלומר, האם ניתן בכלל להשתמש בפקודה המנדטורית הקרויה "פקודת ביזיון בית משפט" נגד רשות מרשויות המדינה, או נושא משרה ממלכתית.

הדיון הקבוע בבג"ץ ליום ראשון בפרשת גיוס תלמידי הישיבות עשוי להיות צומת היסטורי ומכריע בהתפתחותם של דיני הביזיון, נוכח התנהלותה של ממשלת ישראל ונקודת הקיצון שאליה המצב הגיע.

חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, יתכנסו בדיון מוחרתיים וישמעו את טענת העותרים לפיה הממשלה מפירה את הוראותיו המפורשות של בג"ץ, בפסק הדין שניתן לפני שלושה חודשים, בדבר הצעדים שיש לנקוט על מנת להביא לעלייה בשיעורי גיוס החרדים לצה"ל.

העותרים צודקים: כפי שהיועצת המשפטית לממשלה נאלצה להודות בהודעה שהגישה לבית המשפט באמצעות הפרקליטות, הממשלה אכן נמנעת מלהטיל את הסנקציות הנדרשות שיביאו לאכיפה שוויונית בין משתמטים חרדים לשיעור המשתמטים בכלל האוכלוסייה.

העותרים צודקים: כפי שהיועצת המשפטית לממשלה נאלצה להודות בהודעה שהגישה לבית המשפט באמצעות הפרקליטות, הממשלה אכן נמנעת מלהטיל את הסנקציות הנדרשות שיביאו לאכיפה שוויונית

הממשלה אף מנסה למצוא כל דרך על מנת להזרים לאוכלוסייה החרדית תקציבים שנאסר עליה להזרים למוסדות תורניים המאכלסים את חייבי הגיוס החרדים שאינם טורחים להתייצב בלשכת הגיוס.

שופטי בית המשפט העליון עפר גרוסקופף, דוד מינץ, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר בדיון בעתירות לחייב את הממשלה לאכוף באופן שוויוני את גיוס החרדים, 29 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

התנהגות הממשלה בעניין זה אינה מתיישבת עם שום נורמה מקובלת. לא זו בלבד שהשרים פורקים את זעמם על היועמ"שית ואנשיה בכל פעם שאלה מודיעים כי הממשלה מפירה את פסק הדין ועליה לנקוט צעדים שעליהם ניתן יהיה לדווח לבית המשפט; אלא שהממשלה גם אינה משתפת פעולה עם הפרקליטות, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס שולח על דעת עצמו וללא קבלת אישור הודעות לבג"ץ, כאילו מישהו מינה אותו להיות עורך הדין הפרטי של הממשלה.

ביום ראשון האחרון שיגר מזכיר הממשלה הודעה לבית המשפט, לאחר שהפרקליטות העבירה אליו את טיוטת ההודעה שאמורה להיות מוגשת מטעם המדינה לבית המשפט, לקראת הדיון.

"התברר כי הייעוץ המשפטי לממשלה בחר שוב לייצג את עמדת העותרים ולא להגן על עמדת הממשלה", קונן פוקס בהודעתו, "זאת תוך הצעת תמונה מטעה בכל הנוגע לפעילות הממשלה, שנועדה להביא להגברת שיעור המתגייסים לצה"ל בכפוף לדין".

הודעתו של פוקס לבג"ץ כוללת חילופי מיילים בין מחלקת הבג"צים בפרקליטות לבין הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה, בניסיון נואש לקבל מהממשלה איזשהו לוח זמנים לפעולה, שניתן יהיה לדווח עליו לבית המשפט

הודעתו של פוקס לבג"ץ כוללת חילופי מיילים בין מחלקת הבג"צים בפרקליטות לבין הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה, בניסיון נואש לקבל מהממשלה איזשהו לוח זמנים לפעולה, שניתן יהיה לדווח עליו לבית המשפט.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 28 בדצמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

כך, למשל, ב-7 בינואר כתבה עו"ד שירלי הרמולין מהלשכה המשפטית לעו"ד נטע אורן, סגנית מנהל מחלקת הבג"צים כי "מזכיר הממשלה ציין כי לאור העובדה שהמשנה ליועצת, עו"ד גיל לימון, כבר הביע עמדתו בישיבת הממשלה כי הממשלה מפירה את פסיקת בג"ץ, הרי שאין כל אפשרות להגיש תגובה אחודה לבית המשפט" – זאת, בניסיון להלבין את מנהגו החדש של פוקס, לשלוח הודעות עצמאיות מטעמו לבג"ץ.

למחרת כתבה אורן להרמולין:

"על מנת שנוכל לגבש מענה לבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, נבקש לקבל מכם מענה לשאלה הבאה – מה מבחינה מעשית ראש הממשלה מתכוון לעשות בתקופת הארכה המבוקשת, כדי לקיים את פסיקת בג"ץ ובאיזה לוח זמנים.

"בפרט, האם בכוונת ראש הממשלה להטיל על גורם רלוונטי כלשהו לגבש מדיניות אפקטיבית, כפי שהורה בית המשפט בפסק דינו, בתוך פרק זמן נקוב שיקצוב ראש הממשלה? המענה דרוש לנו עוד היום".

ב-17 בפברואר כתב פוקס למשנה ליועמ"שית לימון, ופירט על הדיון בממשלה שהתקיים ב-18 בינואר שבו הוחלט על הקמת צוות שרים, על כינוס צוות השרים ב-28 בינואר ושוב ב-16 בפברואר.

המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון בישיבה של ועדת החוקה של הכנסת, 9 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"במהלך הישיבה התברר כי אין בנמצא כלי אכיפה מוכנים על המדף שניתן להפעיל באופן מיידי ללא עבודת מטה נוספת", כתב פוקס. "בניגוד לרושם שהתקבל בדיונים בבית המשפט, הבהירה נציגת אגף התקציבים כי מדובר בעקרונות בלבד. יתרה מכך, התברר כי לאור החשש מפגיעה בשוויון, לא ברור אם ניתן לקדם את ההצעות שנזכרו על ידי אגף התקציבים באוצר, שלא באמצעות חקיקה ראשית".

פוקס ביקש מלימון, בשם הממשלה, לבקש מבית המשפט לדחות את הדיון המיועד ליום ראשון הקרוב, ב-45 ימים.

צריך לקרוא כדי להאמין: מזכיר הממשלה מהדהד חשש שמא אכיפת חובת הגיוס השוויונית על הציבור החרדי, תביא לפגיעה בשוויון כלפי בני הציבור החרדי

צריך לקרוא כדי להאמין: מזכיר הממשלה מהדהד חשש שמא אכיפת חובת הגיוס השוויונית על הציבור החרדי, תביא לפגיעה בשוויון כלפי בני הציבור החרדי.

לימון השיב לפוקס כעבור יומיים, ב-19 בפברואר:

"בחלוף שלושה חודשים ממועד פסק הדין, אשר קצב לממשלה 45 ימים לגיבוש מדיניות ממשלתית לעידוד גיוס משתמטים, לא חלה כל התקדמות בגיבושה של מדיניות כאמור".

לימון קבל על כך שבמקום למלא אחר פסק הדין, הממשלה הנחתה את הייעוץ המשפטי "לגבש חוות דעת מנומקת באשר להיתכנות המשפטית ליישום הרעיונות שנזכרו במסמך העקרונות מטעם אגף התקציבים […] הנחיה זו של צוות השרים היא המשך של גרירת הרגליים בגיבוש התוכנית הממשלתית עליה הורה בית המשפט".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

כדי להוריד את הדברים אל הקרקע, לימון מנה את הצעדים שניתן ליישם באופן מיידי, ללא עבודת מטה נוספת וללא צורך בחקיקה ראשית:

• במשרד המשפטים – תיקון תקנות באופן שימנע מתן הנחות למחזיקי נכסים שהוגדרו כמשתמטים;
• במשרד החינוך – תיקון מבחני התמיכה לסבסוד תשלומי הורים במסגרות משלימות וצהרונים, כך שתישלל זכאותו של מי שהוגדר משתמט;
• במשרד התחבורה – תיקון צו פיקוח על מצרכים ושירותים בעניין סבסוד תחבורה ציבורית כך שתישלל זכאותם של משתמטים; וכך גם במשרד הבינוי והשיכון.

הכול ניתן ליישום. השרים רק צריכים להחליט.

בית המשפט יצטרך להתמודד לא רק עם ממשלה שאינה רואה עצמה מחויבת למלא אחר פסק הדין בלוח הזמנים שנקבע בו, אלא גם עם מנגנון ממשלתי מפורק, שבו הממשלה רואה בייעוץ המשפטי שלה גורם עוין, השש להצטרף לעמדת העותרים.

בית המשפט יצטרך להתמודד לא רק עם ממשלה שאינה רואה עצמה מחויבת למלא אחר פסק הדין בלוח הזמנים שנקבע בו, אלא גם עם מנגנון ממשלתי מפורק

מעניין אם הפרקליטות תצטרף גם לעמדת חלק מהעותרים, שפנו לבית המשפט בימים האחרונים וביקשו להורות למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, להתייצב אישית לדיון.

מפכ"ל המשטרה דני לוי בירושלים, 6 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל'/פלאש90)

לטענת העותרים, הודעת הפרקליטות מהימים האחרונים מלמדת כי המשטרה מתפרקת מסמכותה להשתתף במאמץ לאכוף את חובת הגיוס על משתמטים חרדים, ואף מונעת מהמשטרה הצבאית לבצע מלאכה זו, בין בפעולות יזומות ובין במפגשים אקראיים, "מחשש להפרות סדר".

בנסיבות אלה, טוענים העותרים, "אין מנוס מלהורות למפכ"ל להתייצב בעצמו להליך, ולהעיד בפני בית המשפט על אודות אותם טעמים המצדיקים או מאפשרים לשיטת המשטרה התנהלות מעין זו".

על השופטים לזמן לא רק את מפכ"ל המשטרה להתייצב בפניהם. עליהם לזמן גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את מזכיר הממשלה פוקס ואת שרי הממשלה הרלוונטיים, על מנת שאלה יסבירו בקולם ובמילותיהם כיצד ניתן להצדיק את אי מילוי פסק הדין.

על השופטים לזמן לא רק את מפכ"ל המשטרה, אלא גם את ראש הממשלה, מזכיר הממשלה ושרי הממשלה הרלוונטיים, על מנת שאלה יסבירו בקולם ובמילותיהם כיצד ניתן להצדיק את אי מילוי פסק הדין

גם אם בית המשפט לא יגיע לפתחה של הכרעה תקדימית שלפיה ניתן להחיל את פקודת הביזיון על נושאי משרה אלה, אפשר שהאקט השיפוטי של זימונם להתייצב בבית המשפט יסייע לדחוף את נבחרי הציבור לעבר המסלול השפוי האפשרי היחיד: ציות לפסק דין מחייב של בית המשפט העליון.