בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה הביתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחת למגרש הרוסים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות לא מעט ממצאים חשובים ומרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל. אז די שפוטין ידע מה באמת קורה שם, בואו נתחיל.

בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחתיו התגלו בחפירות ארכיאולוגיות לא מעט ממצאים מרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ  ישראל

מגרש הרוסים הוא שטח של בערך 70 דונם ששוכן מצפון מערב לעיר העתיקה בירושלים. השטח נקנה על ידי משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, והוא היה מעורב מאוד, והשקיע הרבה כסף בפיתוח ובניית המתחם. בשנת 1864 הסתיימו העבודות במתחם, עבודות שכללו בין היתר בניית חומה שהקיפה את שטח המתחם ומבנים שונים שעיקר מטרתם היתה לשרת את הצליינים הרוסיים הרבים שהגיעו לעיר.

הקונסול הרוסי ואורחיו במעונו, שנות ה-1890 (צילום: American Colony photographers – American Congress Library)

עם סיום מלחמת קרים בין רוסיה לאימפריה העותמאנית כמות הצליינים הזו הלכה וגדלה, ומכאן עלה בצורך במתחם שיספק להם מקומות לינה ומזון. בתחילת הדרך קראו למתחם "ירושלים החדשה" ורק לאחר היציאה מהחומות הוחלף בשנת 1890 השם ל"מגרש הרוסים".

האיזור של מגרש הרוסים היה נקודה אסטרטגית למשך רוב ההיסטוריה של ירושלים. חפירת הצלה ארכיאולוגית שנערכה במקום בשנת 2016 על ידי רשות העתיקות, לקראת בניית מבנה חדש לבית ספר בצלאל לעיצוב ואומנות, חשפה עד כמה מקום זה היה חשוב בימי בית שני.

מגרש הרוסים הוא שטח של כ-70 דונם, רכש משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, שהיה מעורב מאוד והשקיע כסף רב בפיתוח ובניית המתחם: מבנים שונים וחומה מקיפה לשירות הצליינים הרוסים הרבים שהגיעו לעיר

אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכיאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול. הקרב זה, שמתואר גם בספרו של יוסף בן מתיתיהו, נסוב סביב הנסיון של הרומאים לבקע את החומה השלישית ולפרוץ לתוך ירושלים.

אבל מהי אותה חומה שלישית? החומה הזו היא החומה המאוחרת ביותר שנבנתה סביב ירושלים בימי בית שני. הבנייה שלה התחילה בימי המלך אגריפס הראשון, אבל היא בעצם הושלמה רק 20 שנה אחר כך עם פרוץ המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים בשנת 67 לספירה. ההשלמה של בניית החומה נעשה בחופזה בשלב זה בגלל הידיעה שהמצור הרומאי קרוב.

בחפירה משנת 2016 התגלו שרידים של ממש מהחומה השלישית וגם עדויות לקרב עצמו סביב החומה. ממצאי החפירה העלו רק את יסודות החומה, אבל לרוב בחפירות ארכיאולוגיות מה שנמצא הם יסודות המבנים.

אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכיאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול

פרט מעניין הוא, שעל סמך מחקר שנעשה, האבנים שכן שרדו את אותו קרב בין יהודי ירושלים לרומאים נלקחו ככל הנראה במאה ה-19 ושימשו בשימוש משני לבניית מבנים בירושלים, חלקם במגרש הרוסים עצמו.

בחפירה נמצאו גם כ–82 אבני בליסטרה, ראש חנית רומי ושברי כלי חרס מתקופת בית שני. אבני הבליסטרא וראש החנית הם עדות ישירה לקרב על החומה השלישית, בעוד כלי החרס מחזקים את הקשר בין הסיפור שמובא אצל יוספוס, לממצא הארכיאולוגי בשטח, זאת על ידי תיארוך הממצא למאה ה–1 לספירה.

בחפירה נוספת במגרש הרוסים שנערכה בשנת 2018 נחשף ממצא, שאפשר לומר שהוא קצת מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים ועצמות. העצמות שנתגלו היו של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, ולפי העדויות לסימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת, הסיקו החופרים זוהי עדות לטבח. סך הכל נמצאו לפחות 125 מתים בבור והחוקרים מייחסים אירוע זה, גם על סמך התיארוך של ממצא כלי החרס, לתקופת אלכסנדר ינאי, שהיה ידוע על פי המקורות ההיסטוריים בתור מלך אכזר.

בחפירה מ-2018 במגרש הרוסים נחשף ממצא מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים, ועצמות של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, עם סימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת – עדות לטבח. סה"כ נמצאו 125 מתים בבור

חפירות אלו הם כמובן רק שני חלונות קטנים מאוד לחלק מהעבר של ירושלים, זה שמסתתר מתחת למרגש הרוסים.

קיומם של ממצאים אלו לא מפתיעים אף אחד, להיפך, עולם הארכיאולוגיה היה יותר מופתע אם היתה נערכת במגרש הרוסים חפירה ולא היו נמצאים ממצאים. זוהי ירושלים ומרכזיותה בהיסטוריה של המזרח הקדום והעולם בכלל הפכה אותה למקום שרווי בעתיקות עד בלי די.

מה שכן מפתיע הוא אופי הממצא, שלפחות מהחפירה הראשונה משנת 2016, השלים בצורה מוחשית ומדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד מהרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול.

מה שמפתיע הוא אופי הממצא, שהשלים בצורה מדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד הרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים ע"י הרומאים במהלך המרד הגדול

ויותר מהכל, ההשלמה הזו של עוד חתיכה בפאזל שהוא ההיסטוריה של ארץ ישראל, זה מה שחשוב.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

הערכת אמ"ן שפורסמה החודש מזהירה שאיראן עלולה להצטייד בנשק גרעיני בתוך כשנתיים, אם כי טרם החליטה לעשות כן, וקובעת שנוצרו תנאים להשגת הסדרה עם החמאס בעזה. לאור טרור הבלונים, הרקטות וחדירות המחבלים, נשאלת השאלה אם מישהו עדכן את החמאס בענין. 

חלקים מההערכה השנתית של אגף המודיעין שהוגשה לדרג המדיני פורסמו לאחרונה. המסמך עודכן לאחר שלפני כשלושה שבועות, בהוראת הנשיא טראמפ, תקפו כלי טיס אמריקניים בבגדד את השיירה שבה נסע מפקד כוחות קודס האיראניים, גנרל קאסם סולימאני, והרגו אותו ומספר פעילי טרור נוספים. החיסול מוגדר במסמך כ"מכה מעצבת" שתשפיע על המציאות האזורית באופן משמעותי, וניכר ששיפרה את הדימוי המרתיע של ארצות הברית בעיני איראן.

מסמך הערכת אמ"ן עודכן לאחר שלפני כ-3 שבועות, בהוראת טראמפ, תקפו כלי טיס אמריקניים בבגדד את השיירה שבה נסע מפקד כוחות קודס האיראניים, גנרל קאסם סולימאני, והרגו אותו ומספר פעילי טרור נוספים. החיסול הוגדר כ"מכה מעצבת"

הסעיף הבולט ביותר במסמך הוא שעד סוף שנת 2020 יהיה בידי איראן די אורניום מועשר בכדי לייצר לפחות פצצה גרעינית אחת.

ייצור ראש נפץ גרעיני יארך כשנה נוספת ולכן, בהנחה שאיראן תחליט לעבור משלב מדינת סף גרעינית למדינה שברשותה נשק גרעיני, יהיה ברשותה נשק גרעיני בעוד כשנתיים. עם זאת, ההערכה ציינה שהמנהיג האיראני, עלי ח'אמנאי, טרם החליט לנוע בווקטור הזה.

ישנו דיון ער בישראל האם פירושו של דבר שלמעשה תהפוך איראן בתוך זמן קצר יחסית למדינה שברשותה נשק גרעיני. ב"הארץ" פרסם שמואל מאיר, מפעיל הבלוג "שיח אסטרטגי", שכותב כי כפי שהוא מבין את הפרסומים מהערכת אמ"ן היא "אינה מזהה האצה איראנית לפיתוח נשק גרעיני".

מפעיל הבלוג "שיח אסטרטגי" כותב, כי להבנתו הערכת אמ"ן "אינה מזהה האצה איראנית לפיתוח נשק גרעיני". נתניהו חושב אחרת. ראוי לשאול מה צריכות להיות המשמעויות לבניין הכוח של ישראל בכלל ושל צה"ל בפרט

נתניהו חושב אחרת. קשה לבוא אליו בטענות שהוא מוכן לקחת את הסיכון, אבל ראוי לשאול מה צריכות להיות המשמעויות לבניין הכוח של ישראל בכלל ושל צה"ל בפרט. תפיסת הביטחון שהציג ראש הממשלה נתניהו בקווים כלליים לפני יותר משנה, מצטיירת ככזו שנועדה לענות על האיום.

זהו איום מרוחק, במעגל השלישי, כפי שהדבר מכונה בצבא, שמציבה מעצמה אזורית בעלת צבא מיומן ומתקנים מוגנים ומבוצרים, שישראל תתקשה לייצר לו פתרון שלם ומלא לבדה.

ניתן להעריך, לאור הצהרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון וראש הממשלה עצמו, שיש ברשות ישראל מענה, גם אם לא מושלם, שעיקרו מבוסס על חיל האוויר. אבל המשך השקעה בכיוון הזה יצטרך לבוא על חשבון משהו, ולא מן הנמנע, ובהמשך ישיר לתפיסה שפרסם ראש הממשלה שעשתה זאת אף היא, שהדבר ייעשה על חשבון שיפור ושימור כשירות זרוע היבשה.

ניתן להעריך שיש ברשות ישראל מענה, גם אם לא מושלם, שעיקרו מבוסס על חיל האוויר. אבל המשך השקעה בכיוון הזה יצטרך לבוא על חשבון משהו, ולא מן הנמנע שהדבר ייעשה על חשבון שיפור ושימור כשירות זרוע היבשה

הבעיה היא שבעוד האיום האיראני עלול להחריף, לישראל ישנם איומים במעגל הראשון בגבולותיה מלבנון ומעזה, שעשויים להיות דחופים בהרבה, וכך גם ביהודה ושומרון. חשיפות "Ynet" בנוגע לכשירות הירודה של אוגדת המילואים 319, גם אם הובלטו מעט יתר על המידה, מצביעות על כך שמוטב להימנע מפגיעה נוספת בכשירות היבשה, שכן צה"ל עשוי להידרש לכוחות קרקעיים מיומנים היקף ניכר כמענה לאיומים הקרובים, הרבה לפני שיידרש לפעול באיראן.

הסדרה?

אמ"ן זיהה בהערכה הזדמנות להשיג השנה הסדרה עם החמאס, שעיקרה הפסקת אש בתמורה להקלות כלכליות משמעותיות. הד לכך נשמע גם בדברים שאמר הרמטכ"ל אביב כוכבי בהרצאתו במרכז הבינתחומי בהרצליה בחודש שעבר. הרמטכ"ל הציג את הג'יהאד האסלאמי, בדגש על אחד מבכירי פעיליו, אבו אל-עטא, כמי שהיוו מכשול להשגת הסדרה והסלימו את המצב.

מבצע "חגורה שחורה" בחודש נובמבר, ימי קרב שניהל צה"ל כנגד הארגון, בהם נמנע החמאס מלקחת חלק בלחימה, נראה כמהלך שהסיר את המכשול.

אמ"ן זיהה בהערכה הזדמנות להשיג השנה הסדרה עם החמאס, שעיקרה הפסקת אש בתמורה להקלות כלכליות משמעותיות. הד לכך נשמע גם בדברי הרמטכ"ל כוכבי בחודש שעבר, שהציג את הג'יהאד האסלאמי כמכשול להשגת הסדרה וכמי שהסלימו את המצב

אלוף פיקוד הדרום, הרצי הלוי, המשיך את הקו ואמר בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" החודש, שנוצרו תנאים לשינוי המצב ברצועה, אך ציין שאין מדובר בהסדרה אלא ב"הבנות לרגיעה".

הלחימה בעזה מוכרת להלוי היטב. הוא פיקד על חטיבת הצנחנים ב"עופרת יצוקה", ועל כוחות הפיקוד במספר ימי קרב בשנה האחרונה, ובהם "גן סגור" במאי ו"חגורה שחורה" בנובמבר. ההבדל, לדבריו בין הסדרה לרגיעה הוא שהסדרה, כשמה כן היא, מהלך שמסדר "את כל הבעיות", ואילו כאן מדובר במהלך שנועד להפסיק את הלחימה. בהסדרה, למשל, מטפלים בסוגיית השבויים והנעדרים, ואילו המשא ומתן על הרגיעה יכול להיעשות בנפרד מהם.

הלוי אמנם ציין שעזה "היא מקום לא יציב", והדגיש שכמפקד פיקוד דרום האחריות שלו היא "להכין את הכוחות, קודם כל", אבל נשאלת השאלה היא האם הצבא לא אופטימי מדי בתרחיש שהוא מציג לדרג המדיני.

הג'יהאד האסלאמי אכן היה קטליזטור להסלמה אבל גם בלעדיו נראה שחמאס נמנע מלהרגיע את השטח. בחודשיים שעברו מאז מבצע "חגורה שחורה" ירו פלגים סוררים וכן חוליות של הג'יהאד האסלאמי רקטות לעבר ישראל, הופרחו בלוני נפץ לעבר שטחי עוטף עזה וישנן גם חדירות מחבלים.

הג'יהאד האסלאמי אכן היה קטליזטור להסלמה, אך גם בלעדיו נראה שחמאס נמנע מהרגעת השטח. מאז מבצע "חגורה שחורה", ירו פלגים סוררים וחוליות הג'יהאד האסלאמי רקטות, הופרחו בלוני נפץ וישנן חדירות מחבלים

לאור אלו יש לשאול כמה נכון קורא אמ"ן את המציאות ואת כוונות חמאס והאם ישנה הזדמנות של ממש, או שמה משאלת לב.

קשה להימנע מההשוואה למבצע "צוק איתן", בו העריך אמ"ן מספר פעמים שלחמאס אין אינטרס להמשיך את הלחימה וכי ישמור על הפסקות האש שגובשו. הערכות אלו התבררו כשגויות פעם אחר פעם, עד שהושגה פגיעה קשה ומצטברת בחמאס ובבכירי פעיליו.

המצב הפוליטי בישראל מקשה על השגת הסכם כלשהו עם חמאס, ואם זה לא מספיק הארגונים בעזה, חמאס והג'יהאד האסלאמי כאחד, מזהים את מצוקתו הפוליטית של ראש הממשלה. זה האחרון רוצה להשיג רגיעה מחד, ולכן יהיה מוכן לוויתורים מפליגים, ומנגד מבקש להצטייר כסמכות ביטחונית עליונה המגנה על ישראל. נראה שהם כמעט נהנים להעמיד אותו על קרני הדילמה.

הארגונים בעזה, חמאס והג'יהאד האיסלמי, מזהים את מצוקתו הפוליטית של ראש הממשלה, שרוצה להשיג רגיעה מחד, ולכן יהיה מוכן לוויתורים מפליגים, ומנגד מבקש להצטייר כסמכות ביטחונית עליונה המגנה על ישראל

נראה אותך חרוב

בתחילת השבוע סיכלו כוחות מסיירת חרוב, שהינו גדוד הסיור של חטיבת כפיר, וגדוד 52 מחטיבת השריון 401, חדירה של שלושה מחבלים מרצועת עזה. בהמשך השבוע ביקר הרמטכ"ל כוכבי את כוחות סיירת חרוב באוגדת עזה ושיבח אותם על המקצועיות והנחישות, אבל הזכיר להם "שזה יכול לקרות הלילה או למחרת".

זו לא התקרית הראשונה שסיירת חרוב, עליה מפקד סא"ל ג', יוצא יחידת החילוץ של חיל האוויר (669), סיימה בהצלחה בגזרה מאז שירדה לשם לתעסוקה מבצעית. מוקדם יותר באותו יום חדר פלסטיני חמוש בסכין לשטח חקלאי הסמוך לגדר, וכוח מהגדוד, כפי שדיווח כתב "Ynet" יואב זיתון, ניטרל אותו בירי מדויק לברך.

זו לא התקרית הראשונה שסיירת חרוב, עליה מפקד סא"ל ג', יוצא יחידת החילוץ של חיל האוויר (669), סיימה בהצלחה בגזרה מאז שירדה לשם לתעסוקה מבצעית

חרוב הפכה מגדוד חי"ר רגיל לגדוד סיור בשנת 2017, בתהליך הכשרה שהובילו מפקד החטיבה, גיא חזות, והמג"ד דאז, יניב בארוט, יוצא סיירת צנחנים. העובדה שלחטיבה יש גדוד סיור היא אולי המהלך העיקרי שאיפשר לרמטכ"ל להחליט, כפי שהודיע למפקדי הגדוד במפגש עמם באוגדת עזה, כי החטיבה תהפוך לחטיבת חי"ר מעולה כמו אחיותיה בחיל הרגלים.

מפקדי החטיבה לאורך השנים שמעו ממפקדיהם והבטיחו לפקודיהם שהנה אוטוטו קם הדבר ונהיה והחטיבה תשלים את המהלך. הפעם, בכהונתו של המח"ט אל"מ ערן אוליאל, ששירת תחת הרמטכ"ל כמ"פ בצנחנים, נראה שזה עומד להתרחש.

המהלך יקנה לצה"ל חטיבת חי"ר סדירה נוספת שאותה יוכל להטיל ללחימה בצפון או בדרום, אבל ישלול מאוגדת איו"ש את אחד מכוחות ביטחון השוטף המיומנים והעיקריים שלו, לצד משמר הגבול.

הדבר יקנה לצה"ל חטיבת חי"ר סדירה נוספת שאותה יוכל להטיל ללחימה בצפון או בדרום, אבל ישלול מאוגדת איו"ש את אחד מכוחות ביטחון השוטף המיומנים והעיקריים שלו, לצד משמר הגבול

השבוע פורסם שמפקד החטיבה הצפונית ברצועה, אל"מ יואב ברונר, שוחח עם חיילים בעת סיור שערך בגזרת החטיבה וכינה את נהגי הביטחון השוטף "ערסים". המח"ט לא עצר שם והבהיר כי בעיניו "ערסים הם לא בני אדם. הם תופעת טבע שאי אפשר לסדר אותה".

ברונר החל את שירותו בחטיבת כפיר ועבר לצנחנים כמפקד פלוגה. הוא פיקד על פלוגה בגדוד 890 במלחמת לבנון השנייה ועל הגדוד כולו במבצע "צוק איתן". לאחר מכן פיקד על בסיס האימונים החטיבתי ועל חטיבת צנחנים במילואים. אחרי כל התחנות הללו בשירות, אפשר היה לצפות שידע מה אסור ומה מותר למפקד לומר לחייליו.

מאז התקרית כבר הספיק ברונר להתנצל בפני חייליו באופן אישי, וטוב שכך. אבל ראוי לציין שאף שהדרך היתה שגויה, סביר שהנוקשות והגסות שהפגין נבעו מכך שהוא זיהה את המצב בגבול הרצועה כנפיץ, וביקש לחדד את הדריכות והערנות של חייליו. ניסיונות החדירה, הבלונים והרקטות, מלמדים שבזה הוא צודק.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.