ההכנות לעלייה על הקרקע התנהלו כמו מבצע מתוקתק.

בחברת "אנרג'יקס" ידעו על סמך ניסיון העבר שפרויקט הקמת טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן לא יעבור בשקט, ודאגו ליידע מבעוד מועד את כל זרועות המדינה הרלוונטיות שזה עומד לקרות: שבועיים לפני המועד שלחו מכתבים ללשכת ראש הממשלה, למזכיר הצבאי, לשר הביטחון, לשר האנרגיה, לשר לביטחון לאומי, למפכ"ל ולמפקד המחוז.

"דיברו על בסיס יומי עם צמרת המשטרה", מספר גורם הבקיא בהתרחשות, "בשבע בבוקר ביום שני, 11 במאי, העלו על ספיקר את המפכ"ל והוא אמר 'צאו לדרך, פיקוד העורף אישר, האזור ירוק, אתם יכולים לממש את זכותכם'".

והם יצאו לדרך. כלומר ניסו. זמן קצר אחרי שהגיעו לשטח העבודות בקצה הצפון-מזרחי של רמת הגולן, הגיעו למקום כ-300 תושבים מהיישובים הדרוזיים. "המהירות שבה הותקפו אנשים ונשרפו כלים הייתה פסיכית", אומר אחד הנוכחים במקום.

גורם אחר מצביע על האירוניה: "שמו של הפרויקט בראשי תיבות הוא אר"ן – אנרגיית רוח נקייה. בפועל, זה היה יותר אר"ן במונחים של מד"א – אירוע רב נפגעים"

גורם אחר מצביע על האירוניה: "שמו של הפרויקט בראשי תיבות הוא אר"ן – אנרגיית רוח נקייה. בפועל, זה היה יותר אר"ן במונחים של מד"א – אירוע רב נפגעים".

התושבים הדרוזים מסתערים על הציוד של חברת "אנרג'יקס" ברמת הגולן, 11 במאי 2026 (וידאו באדיבות "אנרג'יקס")

ברגעים הראשונים הפורעים פגשו רק את המאבטחים שנשכרו על ידי החברה. זה לא היה כוחות. שמונה מאבטחים ועובדי קבלן הובהלו לבית החולים כדי לקבל טיפול. אנשי "אנרג'יקס" הזעיקו את המשטרה, ששיגרה שישה שוטרים ממשטרת קצרין. חלקם גם חטפו מכות. "זה לעג לרש", אומר מנכ"ל "אנרג'יקס" ישראל ניר ישועה.

לכל משחק כדורגל נפיץ המשטרה שולחת אלפי שוטרים. גם במקרה שלכם הכול היה ידוע מראש.
"גם אני השתמשתי בדימוי דומה. בכל משחק על העלייה בליגה ד' יש יותר שוטרים. איך אמר לי מפקד במשטרה? אם יהיו בעיות חייגו 100".  

שורשי הפארסה שהתחוללה לפני שבועיים נטמנו אי-אז לפני המלחמה. בקיץ 2023, בתום שנים של הכנות ומאבקים, "אנרג'יקס" התכוונה להתחיל בהקמת חוות אנרגיית הרוח – 21 טורבינות שייצרו 104 מגה-וואט.

לחברת האנרגיות המתחדשות יש שדות סולאריים בהיקף של יותר מ-500 מגה-וואט בישראל, מגרופית שבערבה ועד אחיהוד שבגליל, וזה פרויקט הרוח הראשון שלה בארץ אחרי שהקימה כמה חוות טורבינות בפולין.

פרוייקט אר"ן יצא לדרך בתחילת העשור הקודם, כשהממשלה הגדירה אותו כפרויקט תשתיות לאומי והוציאה אותו למכרז. "אנרג'יקס" זכתה במכרז וקידמה את התוכנית מול התנגדות עזה של תושבים וארגוני סביבה

פרוייקט אר"ן יצא לדרך בתחילת העשור הקודם, כשהממשלה הגדירה אותו כפרויקט תשתיות לאומי והוציאה אותו למכרז. "אנרג'יקס" זכתה במכרז וקידמה את התוכנית מול התנגדות עזה של תושבים וארגוני סביבה.

הפגנה של דרוזים בכפר מסעדה נגד הקמת טורבינות בצפון רמת הגולן. 21 ביוני 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

הנימוקים להתנגדות התפרסו על קשת רחבה – פגיעה בבריאות, בנוף ובנראות, באופי החקלאי והכפרי של האזור, ופה ושם גם נשמעו טיעונים עם ניחוח סורי-לאומני. התוכנית עברה כיווץ משמעותי – מ-49 טורבינות ל-21 – ההתנגדויות נדחו בכל הערכאות, ובסופו של דבר ב-2021 התקבל היתר הבנייה והתחילו ההכנות להקמה בפועל.

ביוני 2023 ההכנות הושלמו, אבל מה שהיה אמור להיות יום חגיגי הפך לאירוע מדמם. מאות מפגינים דרוזים התעמתו עם כוחות המשטרה, ירו זיקוקים ויידו בקבוקי תבערה

ביוני 2023 ההכנות הושלמו, אבל מה שהיה אמור להיות יום חגיגי הפך לאירוע מדמם. מאות מפגינים דרוזים התעמתו עם כוחות המשטרה, ירו זיקוקים ואף יידו בקבוקי תבערה. המפכ"ל דאז קובי שבתאי הגיע במסוק מירושלים, המשטרה הפעילה כוח רב כדי לפנות את המפגינים ומספר פצועים פונו לבתי החולים.

התחושה הייתה שהמצב בין הדרוזים למדינה על סף פיצוץ וראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לאירוע. איך נכנס? הוא ביקש מראשי החברה להקפיא את העבודות והבטיח להקים צוות בין-משרדי בשיתוף עם מנהיגי העדה הדרוזית שיגיע במהירות להבנות.

לא ברור אם הצוות הוקם אי פעם; מה שברור זה שהבנות אין עד היום, ושהממשלה והעומד בראשה התאיידו.

ניר ישועה, כששמעתי באותו יום את נתניהו היה לי ברור שזהו סוף דרכו של הפרויקט שלכם. שנתניהו זרק אתכם מתחת לגלגלים כדי לקנות שקט ושאין לו שום עניין להתעמת עם הדרוזים. אתה האמנת שיהיה בסדר?
"לגמרי. אנחנו כנראה היינו תמימים ואופטימיים. התארגנו לעלייה מחודשת על השטח, תכננו את זה לנובמבר. ואז בא השבעה באוקטובר. הקפאנו הכול כי לא רצינו לאתגר את המדינה והצבא בימים הקשים, גם אנחנו חלק מהמדינה הזו. עשינו רק דברים קטנים כמו קידוחי ניסיון, וגם אז בכל פעם שצוות שלנו הגיע למקום היו בעיות ואלימות.

ציוד של חברת "אנרג'יקס" ברמת הגולן שהועלה באש על ידי מפגינים דרוזים, 11 במאי 2026 (צילום: באדיבות חברת "אנרג'יקס")

"ההתפתחויות בסוריה ומטריית ההגנה שישראל נתנה לדרוזים שם גרמו לנו להאמין שזה ישפיע לטובה גם על היחס של הדרוזים לפרויקט שלנו והאווירה תירגע. זה לא קרה".

"ההתפתחויות בסוריה ומטריית ההגנה שישראל נתנה לדרוזים שם גרמו לנו להאמין שזה ישפיע לטובה גם על היחס של הדרוזים לפרויקט שלנו והאווירה תירגע. זה לא קרה"

אם בתחילת הדרך הסיפור של חוות הטורבינות בצפון הגולן היה אירוע תכנוני-סביבתי-חברתי, הוא כבר מזמן עבר לשדה אחר: שדה המשילות. כלומר, אובדנה המוחלט של המשילות.

זה התחיל בעיוורון ואטימות בשלב ההחלטה והתעלמות מכל סימני האזהרה, על אף שלכל אורך הדרך היה ברור שרבים בעדה הדרוזית יתנגדו לפרויקט ויתקשו להשלים איתו; והסתיים בחוסר יכולת לממש ולאכוף את ההחלטה משזו התקבלה.

"מדברים על לכפות גיוס לצה"ל על מאות אלפי חרדים? הצחקתם. לכפות תכנית על 300 מתנגדים זה גדול על המדינה", אומר גורם בתחום האנרגיה.  

ניר ישועה אומר שהוא ואנשיו צפו את ההתנגדות, אבל הופתעו מעוצמתה. "לא האמנו שזה יגיע לרף כזה של אלימות", הוא אומר.

תושבים דרוזים מסתערים על שטח העבודה של חברת "אנרג'יקס" ברמת הגולן, 11 במאי 2026 (צילום: באדיבות חברת "אנרג'יקס")

אתם באמת מאמינים ביכולתכם לממש את הפרויקט? או שעליתם על השטח רק כדי להראות שאתם מנסים לצורך ההתדיינות המשפטית שבוודאי עוד תגיע?
"אם היינו עולים בשביל שיורידו אותנו לא היינו מביאים משרדים – כי יש סיכוי שישרפו אותם ואחד מהם באמת הפכו. לא היינו מביאים ארבעה שופלים אלא אחד שיעשה משחקים של רעש ואבק. לא היינו מביאים חברת גידור שתגדר, לא היינו מביאים 120 מאבטחים במשמרת ראשונה ובסך הכול 200 בשתי משמרות. תבין, שילמנו מיליוני שקלים לחברת האבטחה.

"לא היינו מכינים מחנה קבלן. הבאנו שמונה תאי שירותים. הבאנו גנרטור, מערכת תאורה, הקמנו עמודי תאורה היקפיים. לא היינו מביאים קרון עם תורן עם מצלמות שעולה 600 אלף שקל. אם לא הייתה לנו כוונה באמת לעבוד, היינו מביאים טרקטור זול ולא שופל במיליון שקל ששרפו לנו".

יממה אחרי שהאירוע התפוצץ, ישועה שלח מכתב זועם לכל הגורמים הרלוונטיים – מראש הממשלה ועד מפקדי המשטרה. "אוזלת ידם של הגורמים השלטוניים זועקת לשמיים", כתב, "רשויות המדינה כשלו ונתנו לקבוצה אלימה להכתיב ולהחליט שלא לאפשר ליישם את החלטות הממשלה".

"רשויות המדינה כשלו ונתנו לקבוצה אלימה להכתיב ולהחליט שלא לאפשר ליישם את החלטות הממשלה. "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה. אפס משילות ומקסימום הפקרה ורפיסות"

"ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה. אפס משילות ומקסימום הפקרה ורפיסות", סיכם.

שום גורם – כולל כאלה שאנשי "אנרג'יקס" שוחחו איתם על בסיס יומי בימים שקדמו לאירוע – לא טרח להשיב.

ציוד של חברת "אנרג'יקס" ברמת הגולן שהועלה באש על ידי מפגינים דרוזים, 11 במאי 2026 (וידאו: באדיבות חברת "אנרג'יקס")

אחרי שהתקפלתם מהשטח, מה אמרת לדירקטוריון שלך?
"שמדינת ישראל צריכה לקבל שתי החלטות. הראשונה – האם הפרויקט הזה הוא פרויקט תשתיות לאומי שהמדינה ממשיכה לקדם, ואם כן היא צריכה לתמוך את זה בפעם הבאה באמצעות כל הגופים והכלים שיש לה.

"השנייה – האם אנחנו נותנים ל-300 פורעי חוק להכתיב למדינה איזה פרויקט לאומי יקרה ואיזה לא. הפרויקט שלנו דומה לכביש 6 – פרויקט תשתיות לאומי שמבוצע על ידי חברה פרטית שזכתה במכרז. אם זה היה קורה בכביש 6 אז לא היו סוללים את הכביש? אני לא יודע מה התשובה לשתי השאלות, ומחכה לתשובות מהמדינה".

"הפרויקט שלנו דומה לכביש 6 – פרויקט תשתיות לאומי שמבוצע על ידי חברה פרטית שזכתה במכרז. אם זה היה קורה בכביש 6 אז לא היו סוללים את הכביש?"

זו לא הפעם הראשונה שהממשלה מפנה עורף ליזם שהשקיע סכומי עתק ברגע שבו הוא עולה עם הכלים על השטח. זה קרה לפני כ-15 שנה בחוף פלמחים.

עניינית, סביבתית וציבורית ההחלטה לבלום את הקמת המלון על החוף הייתה מוצדקת מאוד, אבל כשהממשלה נזכרת מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון, ההגינות מחייבת לפצות את היזם – שבסך הכול פעל כחוק ומילא את הדרישות הרגולטוריות – על הנזק האדיר שנגרם לו.

אלא שתיק פלמחים נגרר כבר שנים בבתי המשפט ואולי משרטט את העתיד שצפוי גם ל"אנרג'יקס".

רכב של עובדי חברת "אנרג'יקס" שהותקף על ידי מפגינים דרוזים ברמת הגולן, 11 במאי 2026 (צילום: באדיבות חברת "אנרג'יקס")

בהיותה חברה בורסאית, "אנרג'יקס" דיווחה על ההתפתחויות לבורסה וצפתה שתבצע הפרשה של 200 מיליון שקל בשל ירידת ערך ההשקעה בפרויקט.

"אנחנו מבינים מה עולה לנו הפעולה הישירה הזו וכל העיכובים עד כה", אומר ישועה, "בסוף הטורבינות נמצאות בארץ כבר שלוש שנים. האחסנה שלהן עולה המון כסף. הן מאוחסנות בחיפה וגם יש פה עובדים של היצרנית 'ג'נרל אלקטריק' שמטפלים בהן. לאירוע הזה יש עלויות מאוד גבוהות".

"בסוף הטורבינות נמצאות בארץ כבר שלוש שנים. האחסנה שלהן עולה המון כסף. הן מאוחסנות בחיפה וגם יש פה עובדים של היצרנית 'ג'נרל אלקטריק' שמטפלים בהן. לאירוע הזה יש עלויות מאוד גבוהות"

אז אתה הולך לתבוע מהמדינה את ה-200 מיליון האלה?
"אני עדיין לא יודע. נעשה הערכת מצב מסודרת ונחליט מאיפה תובעים. בסוף זה פרויקט תשתיות לאומי. למדינת ישראל יש עליו אחריות, אז אם הוא לא ייצא לפועל מדינת ישראל תצטרך לפצות, אבל זו לא המטרה שלנו. המטרה שלנו היא להקים את הפרויקט".

אז מה עכשיו?
"עושים הערכת מצב. צריך להבין שכל עוד לא נאמר אחרת אין לנו זכות לא לעלות לשטח. המכרז קיים, יש אבני דרך שאני מחויב בהן מול רשות החשמל ואף אחד לא מתכוון לוותר לי עליהן כרגע.

"מצד שני אם ננסה לעלות ברור שיקרה אותו דבר, אנחנו לא מצפים לתוצאה אחרת. המדינה שמה אותנו בבעיה. אנחנו מקווים שמישהו יתעשת ויקבל החלטה לכאן או לכאן, אבל אם ההחלטה היא לעלות אז בואו נעשה את זה כמו שצריך. ואם לא – אז תודיעו, נקפל את הזנב ונרד מזה".

ציוד של חברת "אנרג'יקס" ברמת הגולן שהועלה באש על ידי מפגינים דרוזים, 11 במאי 2026 (צילום: באדיבות חברת "אנרג'יקס")

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד מוחלט לנטען, כוחות משטרה רבים וביניהם לוחמי משמר הגבול, פעלו במקום החל משעות הבוקר המוקדמות ובלמו את הפרות הסדר. זאת ועוד, בהמשך בוצעו מעצרים של מספר מפרי סדר".