אי אפשר היה לפספס את התסכול על פניהם של שופטי בג"ץ עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, במהלך הדיון שקיימו אתמול (ראשון) בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות שופטים חדשים לכל בתי המשפט שבהם חסרים שופטים.
התסכול לא נבע בהכרח מהמצב הקשה שאליו נקלעה מערכת המשפט, בשנים שבהם השר לוין עושה כל מאמץ לייבש ולהכחיד אותה – אף שעובדה זו ברורה, ידועה ומוצהרת. התסכול נבע מהצורך לקיים דיון רציונלי עם נציגו של שר המשפטים, עו"ד ציון אמיר, המייצג אותו בעתירה זו.
אמיר לא נבחר לתפקיד הזה במקרה. תפקידו איננו לסייע לבית המשפט לקיים דיון מושכל ולהגיע לתוצאה נורמלית, אלא להפוך כל דיון בעתירות בעניינו של שר המשפטים למופע מטורלל של סתירות פנימיות – כולל התעלמות משאלות השופטים וחזרה על נאומים לא רלוונטיים, שתכליתם להסיט את הדיון ולהציג את לוין כקורבן ואת השופטים כמי שרודפים אותו.
עו"ד אמיר לא נבחר לתפקיד הזה במקרה. תפקידו איננו לסייע לבית המשפט לקיים דיון מושכל ולהגיע לתוצאה נורמלית, אלא להפוך כל דיון בעתירות בעניינו של שר המשפטים למופע מטורלל של סתירות פנימיות
השופטים כבר הוציאו צו על-תנאי בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, והדיון אתמול היה השני לאחר הוצאת הצו. המשמעות היא שהשופטים עשו בחירה אסטרטגית: להפעיל על שר המשפטים לחץ להתגמש, ולהביא למינוי שופטים לפחות לבתי המשפט שבהם מצוקת כוח האדם השיפוטי היא הקשה ביותר, וכך לייתר את העתירה.
השופטים יעשו הכול על מנת להימנע מלתת פסק דין בעתירה הזו, שהרי ברור שבדיוק כמו בפרשת מינוי יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, לוין יעשה סיבוב פוליטי אינסופי על ראשם, ויהפוך את הפרשה הנוכחית לקמפיין הבחירות שלו.
הנה דוגמה למופע הסתירות הפנימיות שהציג עו"ד אמיר בשם השר לוין: בחודש האחרון, לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי בעתירה, לוין פרסם שתי רשימות של מועמדים לשפיטה לבתי משפט השלום, ואמיר משתמש בעובדה הזו על מנת לטעון שהעתירה התייתרה. אבל באותה נשימה הוא טורח ומצהיר:
"השר לא עושה את זה בגלל העתירה הזאת. הוא עושה את הדברים מפני שכך הוא עושה במרץ ובנחישות לאורך כל תקופת הכהונה, המורכבת הזו, לממשלה ולמדינה בכלל".
העובדה שהדבר נעשה כעת, לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי, ולא נעשה לאורך השנה וחצי האחרונות היא כנראה מקריות בלבד.
אמיר טוען שלוין פעל לאורך כל הקדנציה במרץ על מנת למנות שופטים. אם כך, איך נוצר בור כל כך קיצוני בתהליך איוש השופטים לערכאות בתי המשפט השונות?
דוגמה שנייה: אמיר טוען, כאמור, שלוין פעל לאורך כל הקדנציה במרץ על מנת למנות שופטים. אם כך, איך נוצר בור כל כך קיצוני בתהליך איוש השופטים לערכאות בתי המשפט השונות?
השופט גרוסקופף שאל את אמיר מדוע לוין בחר למנות רק שופטים לבתי משפט מסוימים ולא לאחרים – למשל לא למנות לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים במחוזות תל אביב והמרכז, אף שהמחסור בשופטים בהם זועק לשמיים. תשובת עו"ד אמיר:
"כאשר השר החל בעבודת המטה והחל להעמיק בצרכים, ובאו בפניו פניות, ופגש נשיאים של בתי המשפט, ועמד על הצרכים הקריטיים בבתי משפט השלום, משפחה ונוער, הגיע לכלל מסקנה שמתעורר צורך אקוטי ומיידי למנות שופטים ולאייש משרות שיפוט בתוך הקטגוריות האלה".
לא ברור איך נוצר צורך אקוטי ומיידי למנות שופטים בבתי המשפט האלה, כל כך אקוטי שהצורך בהם גובר על הצורך למנות שופטים בבתי משפט אחרים שאף בהם המצב קשה מאוד. מי נרדם על ההגה?
לא ברור איך נוצר צורך אקוטי ומיידי למנות שופטים בבתי המשפט האלה, כל כך אקוטי שהצורך בהם גובר על הצורך למנות שופטים בבתי משפט אחרים שאף בהם המצב קשה מאוד. מי נרדם על ההגה?
אך אמיר לא ויתר על מופע ההתקרבנות בשם שולחו. בא-כוחו של השר – שאמר בריאיון כי בקדנציה הבאה, אם יישאר שר המשפטים, בית המשפט העליון יוכחד – הצהיר בלי בושה:
"השר הוא לא איזה סרבן שמחליט לשבר מערכות ולפרק את כל הסדר התקין. זה לא המצב. השר עשה הרבה מאוד דברים בתוך הקדנציה הזאת. הניסיון לצייר אותו ככזה מתנגש באופן חזיתי עם שורה ארוכה של עובדות".
ה"עובדות" שבהן מנפנף אמיר: מינוי 196 שופטים לבתי משפט השלום והמחוזי, בחלק הראשון של הקדנציה. "אני זוכר תקופות אחרות שהיו חסרים הרבה שופטים", אמיר שוב התקרבן, "ואף אחד לא נזעק. מאות שופטים היו חסרים במהלך השנים. אף אחד לא בא והוציא צווים כאלה נגד שר המשפטים".
אלא ששני הנתונים האלה הם שני חלקים בפאזל המלמד עד כמה הטענה הזו מיתממת. הדוגמה שנתן אמיר לשרים שבתקופתם הצטבר פיגור במינוי שופטים היא מתקופת שרשרת מערכות הבחירות, בין השנים 2019 ל-2021. והרי באותה תקופה כלל לא ניתן היה למנות שופטים חדשים, שכן מבחינה משפטית זו הייתה תקופת בחירות אחת מתמשכת שבה הוועדה לבחירת שופטים ממילא מנוטרלת מפעילות.
זה גם המפתח להבנת "מבול המינויים" שעשה לוין: הוא מינה בבת אחת שופטים רבים במהלך שנת 2024 מאחר שהוא עצמו יצר את הפקק בשנתו הראשונה בתפקיד, בטרם שב לסורו והכריז כי לא ימנה שופטים אלא בקונצנזוס מלא בוועדה – כלל מומצא שכידוע אינו מאפיין את המכניקה שהמחוקק יצר עבור הוועדה לבחירת שופטים, שהבחירה בה מבוססת על רוב, רגיל ביחס לכלל הערכאות, ומיוחד ביחס לבית המשפט העליון.
זה גם המפתח להבנת "מבול המינויים" שעשה לוין: הוא מינה בבת אחת שופטים רבים במהלך 2024 אחרי שבעצמו יצר את הפקק בשנתו הראשונה בתפקיד, בטרם שב לסורו והכריז כי לא ימנה שופטים אלא בקונצנזוס מלא בוועדה
לוין ואמיר רק מחפשים פרובוקציה, לא לפתור בעיות. לגבי חלק מבתי המשפט הקושי הזה אמור להיפתר, שכן בג"ץ כמעט כפה על השר להודיע על כינוס הוועדה לשלוש ישיבות במהלך חודש יוני, במטרה למנות שופטי שלום לחלק מבתי המשפט.
ביחס לחלק מבתי המשפט המחוזיים לוין מסכים רק למינוי שופטים זמניים, וביחס לאחרים גם זה לא. למה? השופטים שאלו את אמיר בדיוק את זה. תשובות ענייניות הם לא קיבלו.
"אני מבקש שלא נהפוך את השר בעצם הדיון הזה, לנטול כמעט כל סמכות. כמעט לשלול ממנו את ליבת הסמכויות שלו", התאונן עו"ד אמיר. השופט גרוסקופף לא התאפק וענה לו בעוקצנות:
"אמנם יש לנו הרבה זמן פנוי ואנחנו מחפשים לעצמנו עיסוקים, אבל למרות שאנחנו שופטים, אנחנו לא שופטים את השר על ביצועיו הכלליים ועל תפקודו כשר משפטים. את זה הציבור יעשה".























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו