1
הזמרת הצעירה מאיה דוידוביץ' קידמה במחרוזת שירים את הבאים לכנס שנערך בשבוע שעבר בבית המועצה לישראל יפה שעל גדות הירקון (גילוי נאות: הנחיתי אותו). היא שרה "אפשר ללכת לירקון ולשוט שם בסירה" מתוך "שבת בבוקר יום יפה" האופטימי של אריק איינשטיין, וכמשקל נגד את "תל אביב, גדות הירקון" שכואב את מצבו העגום של הנחל (איי איי איי).
הירקון עשה חתיכת דרך מאז שנת 1983, שבה הגרסה השנייה של השיר נכתבה והוקלטה, אבל הכנס הזה עסק בדרך שעליו עוד לעשות.
דברי הפתיחה הופקדו בידי רון חולדאי, שבהיותו ראש עיריית תל אביב-יפו מכהן גם כיו"ר רשות נחל הירקון שבה חברות הערים השוכנות לגדת הנחל. יש רק שני נחלים בארץ שיש להם רשות – הקישון והירקון – ובשני המקרים הרשות הוקמה כתגובה למחדל (הסרטן בשייטת, גשר המכביה) וכדי להוביל תוכנית שיקום.
יש רק שני נחלים בארץ שיש להם רשות – הקישון והירקון – ובשני המקרים הרשות הוקמה כתגובה למחדל (הסרטן בשייטת, גשר המכביה) וכדי להוביל תוכנית שיקום
בנוסף, פרושות ברחבי הארץ 11 רשויות ניקוז נחלים, ששמן עושה להן עוול: הן כבר מזמן לא עוסקות בניקוז, מונח שלקוח מהימים שבהם לא הבחינו בין נחלים לתעלות, אלא בטיפול, טיפוח והסדרת המרחבים (אגנים) שבהם עוברים נחלי ישראל.
וכך, לצד רשות נחל הירקון פועלת גם רשות ניקוז ונחלים ירקון, ש-27 הקילומטרים של הירקון הם רק חלק קטן מתוך כ-500 ק"מ נחלים באזור המרכז – רובם לא איתנים – שמתפתלים בטריטוריה שלה.
חולדאי דיבר על חיבתו ומחוייבותו לנחל שכל כך מזוהה עם תל אביב, וחתם באמירה ישירה: "אני לא אהיה פה עוד הרבה זמן בשביל לתת רוח גבית לירקון", אמר, "אם אתם רוצים להביא את הירקון למקום שהוא צריך להיות, נצלו את הזמן שאני כאן".
המקום שבו הירקון צריך להיות, מסכימים כולם, הוא חזרה לימים שבהם זרמו בו 100% מים נקיים. יש אפילו תוכנית רשמית שחותרת לכך, "ירקון נקי", שאושרה לפני כשלוש שנים.
חולדאי חתם באמירה ישירה: "אני לא אהיה פה עוד הרבה זמן בשביל לתת רוח גבית. אם אתם רוצים להביא את הירקון למקום שהוא צריך להיות, נצלו את הזמן שאני כאן"
היעד בר השגה. יש סיבה טובה להעריך שזה יקרה, גם אם לא מחר בבוקר, אבל כדי שזה יקרה צריכים להתרחש כמה דברים במקביל.
בעיקר: שתופסק הזרמת הקולחים (מי ביוב מטוהרים שמוזרמים לירקון אחרי טיפול במכוני טיהור שפכים), ובמקביל תוגדל מכסת המים הנקיים שמוזרמים לנחל מצינור של "מקורות" שממוקם, ובכן, סמוך למקורות הירקון.
צעד חשוב בכיוון נרשם לאחרונה בפגישת עבודה שהתקיימה ברשות המים בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. בסיכום הישיבה שהוציא המשנה למנהל רשות המים, זאב אחיפז, הוא התחייב שרשות המים תגביר את הזרמת המים הנקיים לירקון בכמעט 50 אחוזים – מכ-1,700 קוב/שעה כיום ל-2,500.
זה רגע שאנשי הירקון מייחלים לו זמן רב, אבל הוא מגיע בלי לו"ז נקוב ועם התנייה: זה יקרה במקביל להפסקת הזרמת הקולחים לנחל ממט"ש כפר סבא-הוד השרון והעברתם לחקלאי דרום השרון.
המשנה למנהל רשות המים התחייב להגביר את הזרמת המים הנקיים לירקון בכמעט 50 אחוזים – מכ-1,700 קוב/שעה כיום ל-2,500. זה רגע שאנשי הירקון מייחלים לו זמן רב
כדי שהמהלך הזה יושלם צריכות להתבצע מספר פעולות תשתית ולאלו יש נטייה להתארך, שלא לומר להימרח. ובכל זאת, המספר 2,500 קוב/שעה הוא קול פעמונים באוזניהם של אנשי רשות הנחל ורשות ניקוז ירקון. כדי להבין למה צריך לחזור להיסטוריה.
לפני מאה שנה הירקון שצף בעוז בספיקה של 25,000 קוב/שעה. מאז קרו לירקון, כמו לרוב הנחלים בישראל, בעיקר דברים רעים: מי האקוויפר שהזינו אותו נשאבו באגרסיביות ונוצלו לצרכים אחרים. החקלאות קיבלה, הבתים קיבלו, התעשייה קיבלה, ורק לנחל לא נשאר. מפלס מי התהום ירד מתחת למפלס אפיק הנחל ולמעשה באופן טבעי הנחל היה אמור להתייבש.
בטוב ליבה המדינה החליטה בכל זאת להשאיר את הירקון בחיים, ו"מקורות" הזרימה באופן מלאכותי – באמצעות צינור – מנת מים מינימלית שעמדה על כ-1% מהספיקה המקורית של הנחל.
אל זרזיף המים הטובים הצטרף בשנים הרעות הרבה ביוב מכל גוש דן. אלה היו השנים הקשות והמצחינות של הירקון, השנים שבהן אריק איינשטיין ספד לו.
המדינה החליטה להשאיר את הירקון בחיים, ו"מקורות" הזרימה באופן מלאכותי באמצעות צינור מנת מים מינימלית שעמדה על כ-1% מהספיקה המקורית של הנחל, אליה הצטרף בשנים הרעות הרבה ביוב מכל גוש דן
המצב השתפר משמעותית כשהביוב הפסיק לזרום לנחל במצבו הגולמי ועבר דרך מכוני טיהור ואגנים ירוקים (טיהור טבעי באמצעות צמחייה). באדיבות מתקני ההתפלה ששיפרו את מצב משק המים גם ההקצאה לירקון גדלה בכמה פעימות, והגיעה עד ל-1,700 קוב/שעה כיום.
לפי מחקרים וחוות דעת של מומחים, נחל יכול להשתקם ולקיים את המערכות האקולוגיות ולהיות בית לחי ולצומח עם ספיקה שעומדת על כ-10% מהספיקה המקורית. לכן, 2,500 קוב/שעה מסומן כיעד נחשק – יעד שבו הירקון יהיה מסוגל להתקיים גם בלי הזרמה של קולחים.
חשוב לציין: הירקון כיום אינו נחל רעיל. לפי כל המדדים, והוא נמדד ומנוטר בלי הפסקה, איכות המים בו רוב הזמן לא שונה בהרבה מאיכות המים בחופי הים או בנחלי הצפון שבהם נהוג לטבול.
הירקון כיום אינו נחל רעיל. לפי כל המדדים, והוא נמדד ומנוטר בלי הפסקה, איכות המים בו רוב הזמן לא שונה בהרבה מאיכות המים בחופי הים או בנחלי הצפון שבהם נהוג לטבול
במעלה הנחל, מהמקורות ועד הכניסה של היובל הראשון (נחל קנה) שנושא איתו קולחים, הירקון נקי וכבר משמש כאתר טבילה פופולרי. בחלק התיכון של הנחל רון חולדאי כבר קפץ לטבילה לפני עשור וחזר כדי לספר, עקרונית זה אפשרי גם כיום.
אחד החסמים לרחצה היא הקרקעית, שלא ברור אם אין בה מפגעים בטיחותיים. ובכל מקרה, כל עוד הנחל מכיל גם ביוב מטוהר, משרד הבריאות לא יאשר להפוך אותו לאתר רחצה רשמי.
השנים הקרובות יעמדו בסימן חתירה לניתוק עוד ועוד מקורות של הזרמת קולחים לנחל והפנייתם ליעדים אחרים, ובמקביל הגדלת הזרמת המים הנקיים.
"מקורות" עובדת בימים אלה על פרוייקט גדול שמכונה 'המוביל המזרחי' – שאמור לאסוף את השפכים המטוהרים מכל אזור השרון ולהוריד אותם אל החקלאים בנגב, במקביל לצינור המערבי שמזרים דרומה את הקולחים מהשפד"ן. החקלאות תרוויח, הנחל ירוויח, ישראל תרוויח.
השנים הקרובות יעמדו בסימן חתירה לניתוק מקורות של הזרמת קולחים ובמקביל הגדלת הזרמת המים הנקיים לנחל. החקלאות תרוויח, הנחל ירוויח, ישראל תרוויח
חוץ משירים לירקון יש גם סרט תעודה, "פתלתל" שמו, שמספר את סיפורו של הנחל גם באמצעות קטעי ארכיון נדירים.
הירקון עבר במאה האחרונה אין ספור פיתולים, עוד כמה פיתולים והוא יכול להגיע אל היעד. חבל שאריק איינשטיין לא יהיה כאן בשביל לשיר על זה.
2
זו לא תחנת אוטובוס בעיירה נידחת באפגניסטן. ככה נראה אחד המרכזים התחבורתיים החשובים בצפון: התחנה המרכזית טבריה. שער הכניסה לעיר שבימים כתיקונם היא גם עיר תיירות, לתושבי הגליל ואזור הכינרת ולחיילים מכל הארץ שמשרתים בבסיסים באזור.
גם לפני ה'שיפוץ' זו לא הייתה בדיוק המילה האחרונה בתחבורה מודרנית, אבל מאז שהתחילו העבודות, לפני חודשים ארוכים, הנוסעים והנהגים עוברים גיהנום.
התחנה המרכזית בטבריה עוברת בימים אלה שיפוץ, שגם לפניו היא לא הייתה בדיוק המילה האחרונה בתחבורה מודרנית, אבל מאז שהתחילו העבודות, לפני חודשים ארוכים, הנוסעים והנהגים עוברים גיהנום
"הגעתי לקחת אוטובוס למרכז אחרי תקופה שלא יצא לי להיות שם והייתי בהלם", אומר בן, תושב בקעת בית שאן. "ניסיתי להבין מאיפה להיכנס. חוצים את הכבישים בדרכים לא דרכים, אין מעבר חצייה, אין שילוט, אין בידוק.
"כולם מסתובבים מבולבלים, הלכתי אחרי המבולבלים. אתה מגיע למגרש אספלט לוהט, אי אפשר לפקוח את העיניים מהסינוור. יש רק כמה ספסלים רותחים. מה הבעיה להתקין כמה רשתות צל? להציב סדרן שיעזור?".
"יום אחד הגיעו והודיעו לבעלי העסקים בתחנה שמתחילים עבודות", אומר איימן והייב, רכז איגוד מקצועי בארגון 'כוח לעובדים' שמייצג את נהגי האוטובוסים בכמה חברות. "תוך 24 שעות הרסו את הבניין, לא השאירו כלום.
"כשעושים פרוייקט כזה צריך לחשוב מראש על הנוסעים ועל הנהגים. כבר חודשים כולם בתוך אבק. זו סכנת חיים, זלזול נוראי. זה לא היה נראה ככה אם לא היו מזלזלים באוכלוסייה, הם יודעים שבטבריה זה חרדים, חיילים, ילדים, שקופים שתלויים בתחבורה הציבורית".
"יום אחד הגיעו והודיעו לבעלי העסקים בתחנה שמתחילים עבודות, תוך 24 שעות הרסו את הבניין, לא השאירו כלום. זו סכנת חיים, זלזול נוראי. זה לא היה נראה ככה אם לא היו מזלזלים באוכלוסייה המקומית"
והייב, שבעבר עבד כנהג אוטובוס, מספר שאת הזעם הנוסעים פורקים על הנהגים, שאיתרע מזלם להיות הנציגים היחידים בשטח שאליהם אפשר לבוא בטענות.
"פגשתי בתחנה מישהי מהמרכז שקבעה תור לעשות דרכון בלשכת האוכלוסין בטבריה והחליטה על הדרך לעשות יום כיף בכינרת", הוא מספר, "היא הייתה בהלם, אמרה לי 'מה זה הדבר הזה, איך אפשר לחכות לאוטובוס בשמש ב-38 מעלות?".
שרת התחבורה מירי רגב הצהירה השבוע שהיא שואפת לחזור למשרד לקדנציה נוספת כדי לדאוג לתחבורה ציבורית בחינם.
הניתוק של רגב מהשטח ומהמציאות של מיליוני נוסעים גורם לה לחשוב שהישראלים בורחים מהתחבורה הציבורית בגלל המחיר. אם תסור יום אחד למרכזית טבריה ותמתין לאוטובוס, אולי היא תפנים שאת הסחורה הזו אי אפשר לשווק אפילו בחינם.
מירי רגב המנותקת חושבת שהישראלים בורחים מהתחבורה הציבורית בגלל המחיר. אם תסור יום אחד למרכזית טבריה ותמתין לאוטובוס, אולי היא תפנים שאת הסחורה הזו אי אפשר לשווק אפילו בחינם
תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית פועלים להצבת גג קל במסוף הזמני ברחוב השילוח בטבריה, לצד התקנת ספסלי המתנה לרווחת הנוסעים. בנוסף, הותקנו מספר ספסלי המתנה בתחנה המרכזית, ובימים הקרובים יותקנו ארבעה ספסלים נוספים.
"אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית הנגרמת בתקופת העבודות, קשובים לפניות ולתלונות ציבור הנוסעים, ופועלים במלוא המאמצים לשיפור התנאים בתחנה המרכזית עד להשלמת הקמת התחנה החדשה".
3
בשעת ערב מאוחרת, כשרון יוצא לריצה בשכונה, הוא חולף ליד הספרייה הפתוחה. תמיד, גם ב-22:00 ו-23:00 בלילה, יש שם אנשים. סורקים את המדפים, מעלעלים, בוחרים את הספר הבא שיקראו. קריית טבעון בלי הפסקה.
רון כספי, בן 74, הוא גמלאי של רפא"ל. מאז שפרש, כמו רבים מוותיקי היישוב שמתגאה בהיקפי ההתנדבות בקרב תושביו, הוא לא מפסיק לפעול למען הקהילה.
הספרייה, שעומדת באוויר הפתוח, כוללת לא פחות מ-5,000 ספרים, כולם כותרים מבוקשים מ-20 השנה האחרונות, מסודרים למופת על מדפים איכותיים
הספרייה, שעומדת באוויר הפתוח, היא מקור גאוותו, ואפשר להבין למה: לא פחות מ-5,000 ספרים, כולם כותרים מבוקשים מ-20 השנה האחרונות, מסודרים למופת על מדפים איכותיים שנרכשו גם בזכות תקציב שהגיע אחרי ששר הרווחה ביקר והתרשם.
הכל חינמי, זמין 24/7, מבוסס על אמון. אם כולם ישאלו ספרים וישכחו להחזיר לא תהיה ספרייה, אז כולם (כמעט) מחזירים. וגם מביאים ספרים מהבית. סביבה, קהילה ותרבות בכרטיס אחד.
ורק בעיה אחת המודל הקסום הזה לא פותר: איך יקבלו הסופרים תמורה לעמלם.
4
כמה פעמים בשבוע אני עובר ליד הגינה הזו ששייכת לבניין דירות ישן ביפו.
בכל פעם אני עוצר ליהנות משפע הצמחייה המסחרר, ולא יכול להימנע מהמחשבה שאם כל חזיתות הבניינים היו נראות ככה, ערי ישראל היו הרבה פחות אפרוריות
בכל פעם אני עוצר לרגע בשביל ליהנות משפע הצמחייה המסחרר, ולא יכול להימנע מהמחשבה שאם כל חזיתות הבניינים היו נראות ככה, ערי ישראל היו הרבה פחות אפרוריות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו