יש אמת אחת פשוטה: מצב מלחמה משחק תמיד לטובת השלטון. אם המלחמה מתנהלת היטב, יש לה גם דיווידנדים בבחירות. מפלגת העבודה זכתה ב־56 מנדטים בבחירות אחרי מלחמת ששת הימים, שיא שלא שוחזר מאז.
אם המלחמה נכשלת – הממשלה משלמת מחיר, אבל לא תמיד בטווח המיידי. בבחירות לכנסת בדצמבר 1973, חודשיים אחרי המחדל של מלחמת יום כיפור, מפלגת העבודה עדיין ניצחה את הבחירות.
ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין נאלצו להתפטר רק אחרי חצי שנה, כאשר ועדת החקירה הממלכתית של השופט שמעון אגרנט סיימה את עבודתה – אף שהוועדה לא הטילה אחריות על הדרג המדיני. המהפך הפוליטי לטובת הימין הושלם ב־1977.
אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מחדל שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו לא נגמרים כבר שנתיים ושמונה חודשים. קרב רודף קרב וסיבוב אחרי סיבוב
מפלגת הליכוד עלתה ב־50% בכוחה בבחירות דצמבר 1973 (מ־26 ל־39 מנדטים), אבל עדיין לא ניצחה. מחדל יום כיפור היה טרי, הבחירות התקיימו צמוד להפסקת האש, ועשרות אלפי מצביעים עדיין שירתו במילואים, שם הוצבו קלפיות רבות.
הכלל הלא כתוב הוא שלא מחליפים את השלטון באמצע מלחמה. אחרי המלחמה עושים את החשבונות הכלליים, כמו עם מאיר שהתפטרה, ועם אהוד אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה.
אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מחדל 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו לא נגמרים כבר שנתיים ושמונה חודשים. קרב רודף קרב וסיבוב אחרי סיבוב.
אף אחד לא יכול להאשים בפה מלא את נתניהו על שהוא מדרבן את המלחמה הבלתי פוסקת הזו, אבל אפשר להניח כי מצבי החירום מרתיעים את הציבור משינוי פוליטי, וזה כבר הוכח בעבר – ולא רק בישראל.
אצל נתניהו אין גם ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את המחדל הנורא של שבעה באוקטובר ותדיח את האשמים. כאשר הוועדה הזו תקום, אם בכלל, היא כבר לא תהיה רלוונטית מבחינת נתניהו ושרי ממשלת המחדל שלו.
בימים כאלה הכותרות הן אחרות ותשומת הלב הציבורית היא למלחמה ולא לחוק הפטור מגיוס, ועדת חקירה ממלכתית שלא קמה, ההפיכה המשטרית או הביזיון של בחירת מבקר המדינה
שלשום (ראשון) החליט ראש הממשלה לתקוף בניינים ברובע הדאחייה בביירות למרות האזהרות של איראן, שהן אמינות בדרך כלל, כי תגיב בעוצמה – ועל אף שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה לו שלא לתקוף את עיר הבירה.
אף אחד לא יכול להוכיח שנתניהו עשה את זה כדי לגרום להתלקחות ביטחונית חדשה־ישנה באזור. להיפך: בקואליציה, באופוזיציה וגם תושבי הצפון תקפו את נתניהו במלים בוטות כאילו היה בן חסות ואפילו חסיד שוטה של הנשיא טראמפ, שיש לו חשבונות אחרים.
איש גם לא יכול לבוא בטענות על התקיפות אתמול של תשתיות אסטרטגיות ומתקנים לפיתוח ושיגור טילים באיראן, בעקבות שיגור טילים איראניים לישראל שלשום בלילה.
הכול נכון, אבל תמונת המצב משחקת לטובתו של ראש הממשלה, גם אם היא תוקעת ציבור שלם שלא יכול ללכת לעבודה ולשלוח ילדים לגנים ולבתי הספר, ושוב חוזר לחפש ממ"דים ומקלטים עד יעבור זעם. כאשר מתנהלת מלחמה שלושה–ארבעה חודשים לפני הבחירות צריך לשרוד אותה, לדאוג למשפחה ולמלא את המקרר.
בימים כאלה הכותרות הן אחרות ותשומת הלב הציבורית היא למלחמה ולא לחוק הפטור מגיוס, ועדת חקירה ממלכתית שלא קמה, ההפיכה המשטרית או הביזיון של בחירת מבקר המדינה.
אם המצב עוד יתדרדר, למרות הפסקת האש הרופפת והניסיונות של טראמפ להציל אותנו גם מעצמנו, אפשר יהיה להכריז על מצב חירום כללי. מצב כזה דוחה בחירות, או לפחות משבש את התודעה של החלפת השלטון
אם המצב עוד יתדרדר, למרות הפסקת האש הרופפת והניסיונות של טראמפ להציל אותנו גם מעצמנו, אפשר יהיה להכריז על מצב חירום כללי. מצב כזה דוחה בחירות, או לפחות משבש את התודעה של החלפת השלטון.
אולי גם החברים החדשים של נתניהו במערכות הביטחון השונות – ראש המוסד, ראש שב"כ, מפכ"ל המשטרה ואפילו מבקר המדינה הטרי – יעזרו לו לאשר כי אנחנו אכן במצב כוננות.
בינתיים שר הביטחון ישראל כ"ץ, בלי שום סיבה חוץ מהפריימריז בליכוד, מאיים כי דין "הדאחייה בביירות כדין יישובי הצפון. כל ניסיון איראני לקשור בין לבנון ואיראן ולתקוף את ישראל ייענה בעוצמה".
כל זה לא אומר שנתניהו לא מכין את עצמו במרץ לבחירות. ועדת חקירה לא קמה ולא תקום, אבל כתב ההגנה והתביעה שלו כבר מהדהד בקולי קולות. כל מי ששמע אתמול את ח"כ טלי גוטליב בוועדת הכנסת שוטחת את תיאוריית המרד והקונספירציה שלה, הבין כי זהו גם הקו הממשלתי הלא רשמי בבחירות ובכלל.
גם העבודה הפרלמנטרית מתנהלת במרץ, במקביל למלחמה ולטובת נתניהו. ח"כ שמחה רוטמן ממשיך לעמול על חוק פיצול תפקיד היועמ"ש שנועד לבחור תובע חדש שיסגור את תיק נתניהו
בכירים בליכוד שישבו בוועדה כמו יו"ר הקואליציה אופיר כץ, רק עודדו את המסרים שגוטליב חזרה עליהם אתמול עשרות פעמים מול עיניהם הנדהמות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן. בפרקליטות מבקשים להעמיד את גוטליב לדין אחרי שחשפה את שמו של בכיר בשב"כ וסיכנה אותו.
גם העבודה הפרלמנטרית מתנהלת במרץ, במקביל למלחמה ולטובת נתניהו. ח"כ שמחה רוטמן ממשיך לעמול על חוק פיצול תפקיד היועמ"ש שנועד לבחור תובע חדש שיסגור את תיק נתניהו; ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן ממשיכה עם החוק להשתלטות על גופי התקשורת של השר שלמה קרעי.
גם החרדים, בתמיכת נתניהו, ממשיכים לקדם חוקים בסוף הקדנציה שיעקפו בחדות את חוק הפטור מגיוס שאותו הם לא מצליחים להעביר. בתמורה הם מבטיחים לנתניהו שישמרו לו על גוש הימין־חרדים־חרד"לים־דתיים־ציוניים במהלך הבחירות ובכלל.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו