במשך תקופה ארוכה התקוממה הקואליציה בכל פעם שהצעת החוק לתיקון חוק שירות הביטחון כונתה בתקשורת או על ידי האופוזיציה "חוק ההשתמטות".
בדצמבר 2025, למשל, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר מעל בימת הכנסת כי "חוק הוא תחילתו של תהליך היסטורי לשילוב חרדים בשירות בצה"ל ובמערכות הביטחון, והוא משלב יעדי גיוס משמעותיים".
פחות מחודש אחר כך, שוב מעל בימת הכנסת, נתניהו הטיח באופוזיציה: "אתם נוקטים עמדה קיצונית ומפלגת, בעוד אנו מחפשים הסכמה רחבה. אנחנו מקדמים מתווה היסטורי, שיביא לגיוס של 23 אלף חרדים בשלוש השנים הקרובות".
מעל בימת הכנסת, נתניהו הטיח באופוזיציה: "אתם נוקטים עמדה קיצונית ומפלגת, בעוד אנו מחפשים הסכמה רחבה. אנחנו מקדמים מתווה היסטורי, שיביא לגיוס של 23 אלף חרדים בשלוש השנים הקרובות"
חצי שנה אחר כך, ואחרי עשרות דיונים על החוק בוועדת החוץ והביטחון, הפסאדה הזאת נגמרה. המסכות הוסרו.
כפי שהיה ברור מהרגע הראשון, הצעת "חוק שילוב בני הישיבות" שתכליתה לייצר פטור אמוני לציבור החרדי בחסות החוק, תוך יצירת עלה תאנה של גיוס וולונטרי סמלי – נתקלה בקיר בלתי עביר. יותר נכון – תהום שמפרידה בין המינימום המשפטי הנדרש לבין המקסימום שהפוליטיקאים החרדים דורשים.
כעת, במסגרת בליץ החקיקה האחרון של הקואליציה לפני שריקת הסיום של הכנסת ה-25, נזנחו הנוסחות הסבוכות וחסרות הסיכוי.
במקומן מתכוונת ועדת החוץ והביטחון לחוקק בשבועות הקרובים חוק פטור על מלא לחרדים. כל צעיר חרדי שכעת מצוי בסכנת מעצר על ידי המשטרה או המשטרה הצבאית, יוכל "להצהיר" על היותו תלמיד ישיבה החל מ-1 ביולי 2023, והופ! כמו במטה קסם, הוא יהיה חסין מפני מעצר, ייחשב לתלמיד ישיבה לגיטימי, וכפועל יוצא מכך ומהפסקת הגדרתו כמשתמט, יהיה זכאי מחדש לכל ההטבות הכלכליות שנשללו ממנו נוכח היותו משתמט מחובת גיוס.
כל צעיר חרדי שכעת מצוי בסכנת מעצר יוכל "להצהיר" על היותו תלמיד ישיבה החל מ-1 ביולי 2023, והופ! כמו במטה קסם, הוא יהיה חסין מפני מעצר ויהיה זכאי מחדש לכל ההטבות שנשללו ממנו נוכח היותו משתמט
זו הצעת חוק כה קיצונית, שאין טעם להתחיל לנתח אותה בכלים חוקתיים. במסגרת הפסאדה של חוק ההשתמטות שהיה על השולחן עד עתה, במענה לטענה כי מדובר בחוק הפוגע בזכות היסוד החוקתית לשוויון, התשובה תמיד הייתה – צריך לראות את התמונה הרחבה, לאורך שנים מכסות הגיוס החרדי יעלו והפגיעה בשוויון תצטמצם.
ביחס לנוסח החדש, שעניינו הלבנת משתמטים בלבד, לא ניתן עוד לתת תשובות מתעתעות כאלה. זהו חוק בלתי חוקתי באופן מלא, בוטה, במפגיע.
התכלית הפוליטית של החוק נעוצה בסעיף המכונה "הוראת שעה", שאמורה לחול כביכול לשלושה חודשים בלבד. בהתאם לסעיף, במהלך 90 הימים שמרגע חקיקת החוק, "לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בשל אי מילוי חובת התייצבות על פי החוק", למי שהצהיר כי הוא עומד בתנאים של תלמיד ישיבה.
גם זו מניפולציה: אם החוק הזה ייחקק בשבועות הקרובים, ממילא 90 הימים יסתיימו במהלך תקופת בחירות, לפני הבחירות או אחריהן, ובכל מקרה בטרם הקמת ממשלה חדשה.
סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע הארכה אוטומטית של תוקפם של חוקים שאמורים לפקוע בתקופת בחירות, עד לאחר הקמת ממשלה חדשה בכנסת חדשה. אם לא תהיה הכרעה פוליטית אחרי הבחירות, ויתקיימו בחירות חדשות, תקופת הבחירות תימשך ברציפות לאורך מערכות הבחירות הרצופות, וכפועל יוצא מכך – גם החוק למניעת מעצר משתמטים מצה"ל. עד להודעה חדשה.
אם לא תהיה הכרעה פוליטית אחרי הבחירות, ויתקיימו בחירות חדשות, תקופת הבחירות תימשך ברציפות לאורך מערכות הבחירות הרצופות, וכפועל יוצא מכך – גם החוק למניעת מעצר משתמטים. עד להודעה חדשה
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט, אמורה לקיים השבוע דיונים מרתוניים בהצעת החוק הזו, ולהכינה לחקיקת בזק. זאת לאחר שביום שישי האחרון פנה מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, לביסמוט, בבקשה לקדם חקיקת "הקפאת הליכים פליליים ללומדי תורה בהוראת שעה".
פוקס דיווח בבעתה כי "גל המעצרים של תלמידי הישיבות ולומדי התורה מחולל זעזוע קשה בלב הציבור החרדי. במקום לקרב – הוא מרחיק. במקום לבנות אמון – הוא שובר אותו. ובמקום לאפשר שיח של אחריות – הוא יוצר תחושת רדיפה, כאב והקצנה".
מכתבו של פוקס מפנה אצבע מאשימה, כרגיל, לעבר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אך מבצעי האכיפה ושלילת ההטבות הכלכליות ממשתמטים חרדים אינם יוזמה של היועצת, אלא הוראה ישירה של בג"ץ, שנתן הוראות ברורות בנושא, במסגרת הליכי ביזיון בית משפט, לאחר שניתן פסק הדין המחייב לגייס את כלל בני הציבור החרדי בהתאם לחקיקה הקיימת – דהיינו, סעיף הגיוס הכללי בחוק שירות ביטחון, החל ביחס לכלל האוכלוסייה.
"קשיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים, וזאת פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים", כתב פוקס.
מתחשק לומר לו: פתחת טלוויזיה לאחרונה? אתה יודע מה הולך בחוץ? ההפגנות החרדיות ההמוניות במחאה על אכיפת חובת הגיוס מצד אחד, המשך נפילתם של חיילים בקווי החזית מצד שני, וזעקתם של ראשי הצבא על מחסור הולך וגובר, כמעט קריטי, בכוח אדם המיועד ללחימה, מצד שלישי. החבל עומד להיקרע, ולא רק עם הציבור החרדי.
השאלה היא כיצד בג"ץ יתייחס לחוק הזה, ככל שהוא אכן ייחקק בשבועות הקרובים בטרם יסתיימו מהלכי החקיקה של הכנסת היוצאת. הבחינה המשפטית תהיה שונה: בעוד שפסק הדין המחייב גיוס בהתאם לחוק שירות ביטחון הנוכחי הוא פסק דין במישור המנהלי, שעניינו חובת אכיפה, הפיגול החקיקתי החדש הזה יצטרך להיבחן במשקפיים חוקתיים.
בעוד שפסק הדין המחייב גיוס בהתאם לחוק שירות ביטחון הנוכחי הוא פסק דין במישור המנהלי, שעניינו חובת אכיפה, הפיגול החקיקתי החדש הזה יצטרך להיבחן במשקפיים חוקתיים
תוצאת הבחינה המשפטית ידועה מראש, אך השאלה היא מה יקרה בתקופת הביניים עד למתן פסק דין, דבר שיכול להימשך חודשים ואף שנים. בית המשפט יצטרך לשקול הוצאת צו-ביניים המקפיא את הוראת השעה, על יסוד סיכוייה הגדולים של עתירה נגדו להתקבל בסופו של יום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו