קמפיין "רק העם מחליט" מתנהל במלוא המרץ, ובמקביל יוצאים בימין בחירוף נפש להגנת לשון חוק יסוד: הממשלה, הקובע שראש ממשלה נאשם יכול לכהן עד פסק דין חלוט.
הציבור הישראלי שמע כבר מאות פעמים שלשון החוק ורוחו, המתבטאת בדיונים שהתקיימו עליו בכנסת, משקפות אחדות מרשימה שתמציתה חוזרת לרישא: רק העם מחליט. לא פקידים ולא שופטים.
בפוסט חריף בצורה יוצאת דופן שפירסם שר התיירות יריב לוין לקראת הדיון בבג"ץ על יכולתו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, הוא השווה את שופטי בית המשפט העליון ל"מועצת שומרי החוקה" האיראנית, שחבריה פוסלים מועמדים שאינם נוחים למשטר. כך כתב לוין:
"התהליך אותו מנהלת עכשיו מערכת המשפט דומה באופן מבהיל להליך המתקיים באיראן. יושבים בבג"ץ שלושה אנשים שחושבים שהם אלוהי המוסר והם בעלי החכמה והידע מעל העם. הם לוקחים לעצמם את הסמכות שאין להם, כדי לקבוע מי יכול להתמודד ומי לא.
"אפילו עצם קיום הדיון בבג"ץ זו שערורייה שאין כדוגמתה. במדינה דמוקרטית העם קובע מי ינהיג ולא בית המשפט. את העתירה הזו השופטים היו צריכים לסלק על הסף. הם לא נמצאים מעלינו! הם לא נמצאים מעל העם!
"אולי השופטים הם אנשים נפלאים, אולי, אך שיקול דעתם לא יותר טוב משל אף אחד אחר. לכל שופט ולכל אזרח צריך להיות קול שווה בבחירות. זו הדמוקרטיה, כי אחרת זה ההפך מדמוקרטיה. זה שלטון השופט. המאבק עכשיו הוא לא רק על מי ינצח בבחירות, המאבק הוא על עצם קיומה של הדמוקרטיה שלנו".
באיזו מדינה שאתם מכירים יושבת קבוצה קטנה של אנשים, שמונו בשיטת חבר מביא חבר, ומחליטה במקום העם מי יהיו רשאים להיות…
Posted by יריב לוין – Yariv Levin on Sunday, December 29, 2019
כפי שנכתב כאן לאחרונה, הצמצום של הדמוקרטיה לעקרון הרוב הוא מאפיין פופוליסטי מובהק, המבטל את הרכיבים הליברליים ומגדיל את הסכנה למשטר אוטוקרטי. אך אפילו לשיטת לוין אי אפשר לטעון שהשופטים "לוקחים סמכות שאין להם", או ש"שיקול דעתם לא יותר טוב משל אף אחד אחר".
אם לוין אכן מאמין שנבחרי העם הם בעלי הסמכות היחידים לנהל את המדינה, עליו להתייחס לחוקים שהם עצמם אישרו, ומסמיכים מפורשות את שופטי בית המשפט העליון להתערב בזהות מועמדים ונושאי תפקידים ציבוריים.
אם לוין אכן מאמין שנבחרי העם הם בעלי הסמכות היחידים לנהל את המדינה, עליו להתייחס לחוקים שהם עצמם אישרו, ומסמיכים מפורשות את שופטי בית המשפט העליון להתערב בזהות נושאי תפקידים
חוק יסוד: הכנסת, למשל, קובע כי "החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות, טעונה אישור בית המשפט העליון".
לא מדובר רק במועמדים מהשורה. השיח הציבורי הער של השבועות האחרונים מדגיש את הטענה שחוק יסוד: הממשלה מבוסס על עקרון "רק העם מחליט", ולכן ראש ממשלה נאשם יכול להמשיך בתפקידו. אך השיח הזה מתעלם מהיבט אחר ומוחשי מאוד המופיע מפורשות בחוק, ומוביל למסקנה הפוכה.
כאשר כלו כל הקיצים, והכנסת כושלת מלהדיח ראש ממשלה העומד למשפט, קובע החוק, הסמכות להדחת ראש ממשלה ולהפלת הממשלה כולה נתונה בידי יחידי סגולה שאינם נבחרים ואינם מייצגי העם. ואת הסמכות הזאת נתנו בידיהם אותם נבחרי ציבור אשר אפשרו לראש ממשלה נאשם להמשיך לכהן.
מנקודת מבט צרה מדובר בשניים או שלושה שופטי בית המשפט העליון, שבפניהם נידון ערעור אפשרי של ראש ממשלה שהורשע בבית המשפט המחוזי.
מרגע שלפחות שניים מחברי ההרכב מחליטים לדחות את הערעור ולהותיר את ההרשעה – ראש הממשלה מודח והממשלה כולה נופלת.
מנקודת מבט רחבה יותר, חוק יסוד: הממשלה מפקיד את גורלו של ראש הממשלה בידי קבוצה קטנה של חמישה עד שבעה אנשים – רבים יותר משניים, אך רחוקים מלהיכנס תחת ההגדרה "עם". מדובר ביועץ המשפטי לממשלה המחליט להאשים, בשניים או שלושה שופטי המחוזי בירושלים המחליטים להרשיע, ובשניים או שלושה שופטי עליון הדוחים את הערעור.
מנקודת מבט רחבה יותר, חוק יסוד: הממשלה מפקיד את גורלו של ראש הממשלה בידי קבוצה קטנה של אנשים. מדובר ביועץ המשפטי לממשלה המחליט להאשים, בשופטי המחוזי ובשופטי בית המשפט העליון
במילים אחרות: גם לשיטת נתניהו ולוין, "העם החליט", דרך נבחריו, שמנגנון האל-כשל להצלת המדינה יימצא בידי השופטים.
המחוקקים קיוו אמנם שנבחרי הציבור העתידיים שיעמדו למבחן ישמרו על המצפון והמוסר ולא יחכו לפסק דין חלוט, אך הם גם הבינו שמעורבות שופטי בית המשפט העליון נחוצה ושיש להעניק להם מעמד מיוחד. לכן, הטענה העקרונית נגד מעורבות השופטים סותרת את החוק גם לשיטת תומכי נתניהו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו