בחודש שעבר הודיעה בריטניה על כוונתה לנקוט צעד מרחיק לכת בכל הנוגע ליחסים שבין רשתות חברתיות לקטינים. לקראת סיום כהונתו כראש הממשלה החליט קיר סטארמר לאסור על בני 16 ומטה להשתמש ברשתות החברתיות. האיסור, שאמור להיכנס לתוקף באביב הקרוב, יחסום בפניהם את הגישה לאינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק, סנאפצ'ט, פייסבוק ו־X.
עם זאת, בריטניה תאפשר לילדים להמשיך להשתמש בשירותי הודעות כמו ווטסאפ וסיגנל. המרוויחה הגדולה מהמהלך היא אלפאבית (גוגל), שתוכל להמשיך להציע לצעירים גישה ל"יוטיוב קידס" ול"גוגל קלאסרום". בכך משאירים יוזמי הצעד פתח גם למתחרות כמו מטא וטיקטוק לפתח פלטפורמות ייעודיות לילדים, שיציעו תכנים חינוכיים ויהיו כרוכות בפחות סיכונים.
משמעות המהלך היא סוף לשידורים החיים, לתמונות נעלמות ולשעות של גלילה אינסופית בסרטוני רילז אל תוך הלילה, וכן חסימת האפשרות ליצור קשר עם מבוגרים באתרי גיימינג. המטרה היא למתן את ההתמכרות, את החרדה החברתית ואת יתר הנזקים הנפשיים הנגרמים לקטינים בעקבות השימוש ברשתות, ואולי גם לצמצם את בריונות הרשת, את החשיפה לתכנים כוזבים ואת הסיכון לפגיעות מיניות ולניצול בידי פדופילים.
משמעות המהלך היא סוף לשידורים החיים, לתמונות נעלמות ולשעות של גלילה בסרטוני רילז אל תוך הלילה, וכן חסימת האפשרות ליצור קשר עם מבוגרים באתרי גיימינג
מצד שני, קיים חשש שהצעירים יאבדו גם קשרים חברתיים מועילים, שבמסגרתם הם יכולים לחלוק את אהבתם למוזיקה ולסדרות, לשאוב השראה למלאכות יד, לבישול, לאפייה ולאמנות באינסטגרם, או ללמוד היסטוריה בטיקטוק.
במובן רחב יותר, הם עלולים לאבד חלק מהקשר שלהם לעולם. כלל לא בטוח שבריטניה תצליח ליישם את החסימה, וייתכן שהצעד רק ידחק משתמשים צעירים לאתרים ולפלטפורמות שאינם מפוקחים.
הגבלת גיל, פחות פרטיות
ילדים עשויים לעקוף את בדיקות הגיל באמצעות התקנת תוספי VPN, המאפשרים לגלוש כאילו הם נמצאים במיקום גאוגרפי אחר. בבריטניה הודיעו כי יהיה צורך לבחון גם כיצד לחסום את דרך העקיפה הזאת.
בעיה נוספת היא שהחובה המוטלת על ענקיות הדיגיטל לאמת את גיל המשתמשים עלולה להביא אותן לבצע הליכי אימות פולשניים גם לחלק מהבגירים שיבקשו לפתוח חשבון חדש, ובכך לפגוע בזכותם לפרטיות.
האיסור הבריטי צועד בעקבות המודל שיישמה אוסטרליה, החלוצה בתחום, שהייתה המדינה הראשונה שחסמה את הגישה לרשתות החברתיות לבני נוער שטרם מלאו להם 16. עוד קודם לכן חוקקה אוסטרליה חוק להגנה על קטינים מפני בריונות ברשת, שבמסגרתו מונה נציב ייעודי המוסמך להורות על הסרת תכנים ועל חסימת משתמשים.
האיסור הבריטי צועד בעקבות המודל שיישמה אוסטרליה, החלוצה בתחום, שהייתה המדינה הראשונה שחסמה את הגישה לרשתות החברתיות לבני נוער שטרם מלאו להם 16
עם זאת, נכון לעכשיו החסימה האוסטרלית אינה אפקטיבית, שכן רוב הילדים במדינה מצליחים לעקוף אותה.
גם ברזיל ואינדונזיה הודיעו לפני כמה חודשים על הגבלות גיל לשימוש ברשתות חברתיות, ובעשרות מדינות נוספות נבחן כעת צעד דומה. קנדה נוקטת גישה מתונה יותר ומתכוונת לחסום, לפחות באופן זמני, את הגישה לרשתות החברתיות לילדים מתחת לגיל 16. החוק הקנדי, שעדיין טעון אישור, יאפשר לרשתות לבצע התאמות כדי לעמוד בדרישות בטיחות שיקבע רגולטור ייעודי שיוקם לצורך כך.
החקיקה מתייחסת לכמה סוגים של תכנים מזיקים, ובהם תכנים המשדלים ילדים לפגוע בעצמם, הסתה לאלימות, דברי שנאה ושיתוף תמונות אינטימיות. החוק כולל גם דרישות להתנהלות אחראית מצד פלטפורמות בינה מלאכותית, ובהן קביעת פרוטוקול להתערבות במצבי משבר ואיסור על שיחות בעלות אופי מיני.
הצעד של ממשלת בריטניה זוכה לתמיכה ציבורית רחבה במדינה. עם זאת, לא כולם סבורים שזו הדרך הנכונה. "העדויות לא תומכות באיסור הגורף, אף שמבחינה פוליטית זה פופולרי ונראה כמו הפתרון הקל, אלא שאין בו דקויות", אומר סנדר ואן דר לינדן, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת קיימברידג'. בסרטון שפרסם הוא קרא להפוך את הרשת לבטוחה לילדים באופן שיגן עליהם מפני הנזקים, ובה בעת יאפשר להם ליהנות מיתרונותיה.
מצד אחד, ואן דר לינדן מעודד מכך שהרשויות מתייחסות ברצינות לסכנות הנשקפות ברשתות החברתיות ולהפצת מידע כוזב. הוא אף סבור שיש היגיון באיסור על שיחות בעלות אופי מיני עם צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית ועל שיחות עם זרים.
מצד שני, הוא טוען שהאיסור יחליש את הילדים וישלול מהם זכויות, במקום להתמקד בפגמים במוצריהן של חברות הדיגיטל ובצורך לחייב אותן לעצב מחדש את המודל העסקי של הרשתות.
הוא מציין לחיוב את האיסור הזמני בקנדה, המחייב את החברות לבטל מאפיינים כמו גלילה אינסופית, הפעלה אוטומטית של סרטונים והודעות מזרים
הוא מציין לחיוב את האיסור הזמני בקנדה, המחייב את החברות לבטל מאפיינים כמו גלילה אינסופית, הפעלה אוטומטית של סרטונים והודעות מזרים. לעומת זאת, הוא מזהיר כי הניסיון האוסטרלי מלמד ש־60% מהילדים עוקפים את האיסור ומעודדים אחרים לעשות את אותו הדבר.
ואן דר לינדן מוסיף כי אם בריטניה או מדינות אחרות ינקטו אמצעי אכיפה אגרסיביים יותר, כמו זיהוי פנים, חברות הדיגיטל עלולות לצבור מאגרים רחבי היקף של תמונות משתמשים – תוצאה שלדבריו אינה רצויה ואינה סבירה.
לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי, הפלטפורמות המובילות בשימוש יום־יומי בקרב בני נוער הן ווטסאפ, יוטיוב וצ'אט GPT, ואחריהן אינסטגרם וטיקטוק. לעומת זאת, רק 9% מבני הנוער נכנסים מדי יום לפייסבוק, המזוהה כרשת של מבוגרים, שכ־90% מהם משתמשים בה מדי יום.
בישראל אין כיום גורם המקדם הגבלות גיל, וגם הצעות לאסדרה בתחום הגנת הפרטיות לא קודמו. לפני כמה שנים פרסם מבקר המדינה דוח על ההגנה על קטינים במרחב המקוון, שהתמקד בעיקר בבריונות ברשת, בעבירות מין ובהפצת סרטונים שבהם הקורבנות היו קטינים. אולם הדוח לא עסק בהשלכות הנפשיות של ההתמכרות לרשתות החברתיות.
בתי הספר מתנתקים
אין חקיקה, ומשרד התקשורת עסוק בהענקת הטבות לערוצים המקורבים לשלטון. עם זאת, דווקא מערכת החינוך מהדקת את הפיקוח בתחום שבאחריותה.
עיריית תל אביב־יפו הלכה צעד נוסף קדימה, ובהמשך לפיילוט שנערך בכמה בתי ספר הודיעה כי החל משנת הלימודים הבאה יישארו הטלפונים הניידים מחוץ להישג ידם גם של תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בעיר
חוזר מנכ"ל שפורסם בתחילת השנה אסר על שימוש בטלפונים ניידים בבתי ספר יסודיים, למעט במסגרת שיעורים ייעודיים. עיריית תל אביב־יפו הלכה צעד נוסף קדימה, ובהמשך לפיילוט שנערך בכמה בתי ספר הודיעה כי החל משנת הלימודים הבאה יישארו הטלפונים הניידים מחוץ להישג ידם גם של תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בעיר.
תוכנית ההתנתקות של בתי הספר חלה רק בשעות הלימודים. לאחר מכן יוכלו בני הנוער להמשיך להיות כלואים במכשירים הניידים, ממש כמו המבוגרים. בהיעדר אסדרה של התכנים והגבלות גיל, נותר כרגע רק לסמוך על השוק הפרטי שיעשה את שלו, בין שבאמצעות ניטור עצמי מצד הרשתות ובין שבאמצעות המפרסמים, שזהותם והחלטותיהם עשויות להשפיע על השיח בקרב צעירים.
בשנים האחרונות היו קריאות למשקיעים מהצד הליברלי להיכנס לשוק התקשורת ולאזן את השיח מול גורמים אחרים. מי שהרימה את הכפפה בהקשר הזה היא קבוצת משקיעים בראשות מיליארדר ההייטק אסף רפפורט. בשבוע שעבר הודיעה הקבוצה על רכישת השליטה ב"ישראל בידור", הנחשב לכלי תקשורת דומיננטי בקרב צעירים, עם מיליוני עוקבים באינסטגרם, בטיקטוק וביוטיוב.
העמודים הללו עוסקים בעיקר ברכילות, אך ייתכן שבעתיד הם יתרחבו לתחומים נוספים, ובהם גם אקטואליה. הרוכשים הודיעו כי אחת ממטרותיהם היא להשפיע על השיח ברשתות. בניגוד לרכישת "רשת 13" בידי אותה קבוצה, העסקה הזאת אינה מצריכה את אישור הרשות השנייה, שכן הרשתות החברתיות אינן נתונות לפיקוחה.
צורך דחוף בחקיקה
לדברי עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, זה לא הכיוון שבו יש למקד את המאמצים הרגולטוריים. לדבריו, "הגבלת גיל גורפת היא כמו פלסטר שטחי שרק דוחה את הבעיה לשלב מאוחר יותר וגם לא באמת מטפל בבעיה".
"בעולם אנחנו כבר רואים מודלים שונים של פיקוח וחקיקה להגנה על צעירים ברשת. אין ספק שהצורך קיים, ויש מגוון של איומים וסכנות שעשויים לפגוע בצעירים שמשתמשים ברשתות ללא הגנה ופיקוח"
הוא מוסיף: "הפתרונות צריכים להיכנס לקרביים של הפלטפורמות ולוודא שהן מונעות פגיעה, התמכרות והקצנה, ומסייעות למי שמדווח. בעיה נוספת באיסור גורף עד גיל מאוחר היא שהוא נותן לרשתות מידע רב וכוח כדי להכריע מה גיל המשתמשים".
ככלל, רינג מזהה ואקום בכל הנוגע לאסדרה הדיגיטלית בישראל, וזו משימה נוספת שהממשלה הנוכחית משאירה לממשלה הבאה: "הרשתות החברתיות בישראל הן תחום פרוץ שאין עליו פיקוח או חקיקה ממשלתית ולמעשה המדינה לא מגדירה לפלטפורמות מה החובה שלהן מבחינת מענה למשתמשים או טיפול בשימוש מזיק ולא חוקי בתשתיות שהן מספקות.
"יש צורך דחוף בחקיקה ובהגדרה כיצד על הרשתות לפעול כדי למנוע פגיעה בילדים ובבני נוער ברשתות. זה נכון גם בתחומים כמו הונאות, השפעה זרה או הסתה נגד קבוצות שונות, אבל במיוחד במקרים של צעירים וילדים, שבישראל נוטים להשתמש ברשתות חברתיות בגיל מוקדם מאוד, לעיתים בניגוד לחוקי הפלטפורמה.
"בעולם אנחנו כבר רואים מודלים שונים של פיקוח וחקיקה להגנה על צעירים ברשת. אין ספק שהצורך קיים, ויש מגוון של איומים וסכנות שעשויים לפגוע בצעירים שמשתמשים ברשתות ללא הגנה ופיקוח.
"עם זאת, ראוי גם ללמוד מהניסיון המצטבר באוסטרליה ובמקומות אחרים, ולהבין שחרם או איסור גורף על השימוש ברשתות עד גיל 16 עשוי להיות לא אפקטיבי, ואולי גם לפגוע בצעירים שמשתמשים ברשתות למטרות חיוביות רבות.
"אני מקווה מאוד שבממשלה הבאה יעשו את מה שלא נעשה בממשלה הנוכחית, יתייחסו ברצינות למוגנות ולזכויות של צעירים ושל משתמשים בכלל ברשתות החברתיות, וישתמשו בידע המצטבר בעולם"
"לצד חקיקה ואמצעים שיבטיחו שילדים מתחת לגיל 13 אכן אינם משתמשים ברשתות חברתיות, בהתאם לכללים, חשוב לקדם רגולציה שתהפוך את הרשתות בכלל למקום בטוח ושקוף יותר עבור כלל המשתמשים, ותאפשר להם גם בגיל ההתבגרות להפיק תועלת, לרכוש ידע ולגלות מעורבות אזרחית, בלי להיחשף לסכנות הנובעות מאנונימיות או לתופעות מזיקות כמו התמכרות ופגיעה עצמית.
"אני מקווה מאוד שבממשלה הבאה יעשו את מה שלא נעשה בממשלה הנוכחית, יתייחסו ברצינות למוגנות ולזכויות של צעירים ושל משתמשים בכלל ברשתות החברתיות, וישתמשו בידע המצטבר בעולם כדי למצוא פתרונות שיהפכו את המרחבים הדיגיטליים לבטוחים יותר, מבלי לנעול אותם לחלוטין בפני מתבגרים שכבר נמצאים רגע לפני הכניסה לעולם המבוגרים".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "סוגיית הרגולציה של הרשתות החברתיות והגבלת גילם של בני נוער אינה מצויה כיום באחריות משרד התקשורת, ואין מטעם המשרד אסדרה בנושא". במענה לשאלת המשך הוסיפו במשרד כי הנושא "חונה אצל משרד המשפטים".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הנושא אכן נמצא בבחינה של גורמי המקצוע במשרד המשפטים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו