יו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט על מכתב האזהרה של הרמטכ"ל:

"הרמטכ"ל שוב מתריע מפני אסון מתקרב, וממשלת השבעה באוקטובר שוב בוחרת להתעלם מכל האזהרות.

"מכתב הרמטכ"ל מוכיח שיש פה רק שני צדדים: הצד של צה"ל והלוחמים שלנו, מול הצד של קואליציית דרעי-נתניהו. אין צד שלישי.

" בבחירות הקרובות עם ישראל יעמוד לצד צה"ל וישלח הביתה את הממשלה שעובדת נגד חיילי צה"ל. ביחד נתקן".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, מסר בתגובה למכתב הרמטכ"ל:

"הרמטכ"ל מתריע בפני ראש הממשלה ושר הביטחון מפני הפגיעה באמון המשרתים.

"נתניהו וקואליציית ההשתמטות פוגעים בצה"ל ובביטחון המדינה כדי לשמור על השותפים דרעי וגולדקנופף – בשביל עוד כמה ימים בשלטון. זו בגידה בביטחון המדינה ובלוחמי צה"ל".

הרמטכ"ל אייל זמיר שיגר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, שבו הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק המבקשת לעצור הליכי אכיפה נגד עריקים חרדים, והזהיר כי המהלך ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים ויגדיל את אי השוויון.

הצעת החוק, שאושרה בוועדת החוץ והביטחון לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, קובעת הסדר מיוחד המונע נקיטת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי תלמידי ישיבות למשך מספר חודשים. לפי המכתב, תקופה זו אף צפויה להתארך בשל מערכת הבחירות הקרבה.

במהלך הדיונים בוועדה, הבהיר ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל כי ההצעה לא תביא לתוספת כוח אדם בטווח המיידי. תחת זאת, טוענים בצבא כי החוק מעניק תמריץ לאי התייצבות לשירות בכך שהוא פוטר את העריקים מהעמדה לדין, וזאת בניגוד מוחלט לצרכים המבצעיים בעיצומה של מערכה רב-זירתית.

מוקד ההתנגדות של המערכת הצבאית הוא לסעיף המקים ועדה צה"לית בת שלושה קצינים בכירים, שתהיה מוסמכת לבחון ולאשר את מעמדם של תלמידי הישיבות. במכתב נדרשת הסרה מיידית של מנגנון זה, תוך פירוט שלושה נימוקים מרכזיים.

ראשית, מזהירים בצבא מפגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים. נטען כי בשעה שצה"ל פועל להרחבת שורותיו ודורש ממשרתיו הקרבה חסרת תקדים, המערכת אינה יכולה להיות חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין.

נוסף על כך, נכתב כי לצה"ל אין כל יתרון מקצועי או מומחיות בבחינת הקריטריונים להענקת מעמד של "בן ישיבה", שכן מדובר בבחינה טכנית לחלוטין המבוססת על תצהירים.

לבסוף, מדגישים בצבא כי הטלת המשימה המורכבת והשנויה במחלוקת על צה"ל תהווה נטל ארגוני כבד, ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות בעיצומה של מלחמה. לפיכך, דורש זמיר כי אם החוק יעבור – יש להסיר את מנגנון הוועדה לאלתר. 

שרי החוץ של גרמניה, צרפת ובריטניה גינו את התקיפות האיראניות נגד אוניות סחר במצר הורמוז ונגד מדינות באזור.

"אנו מגנים את התקיפות המתועבות של איראן נגד אוניות סחר במצר הורמוז ונגד מדינות באזור, בהן קטאר, כווית, עומאן וירדן", מסרו השרים בהצהרה משותפת.

המדינות, המוכרות יחד כקבוצת E-3, קראו להשיב את הפסקת האש על כנה ולחדש את המשא ומתן בין הצדדים הלוחמים.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פתח בדיון חריג ביותר בעתירות נגד חקיקה שטרם אושרה בכנסת – חוק התקשורת השנוי במחלוקת של הממשלה שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי, הכולל רפורמות מרחיקות לכת בעלות השפעה ניכרת על חופש העיתונות.

בית המשפט כמעט אינו דן בעתירות בנושאים שבהם טרם התקבלה החלטה סופית, ולרוב מגדיר מקרים אלו כ"מקדימים את זמנם". מסיבה זו, הדיון בטענות פרוצדורליות נגד חקיקה שטרם עברה קריאה סופית נחשב ליוצא דופן.

העתירות הוגשו באוקטובר ובדצמבר 2025 נגד הליכי חקיקה שתוארו כפגומים ופסולים, במיוחד בתחילת התהליך. נטען כי הליכים אלו הפרו את תקנון הכנסת, הנוהג המקובל והייעוץ המשפטי, ולכן יש לבטל את החקיקה עוד לפני שתאושר סופית.

העתירות הוגשו על ידי מועצת העיתונות בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת".

מועצת העיתונות טענה בעתירתה כי יש לבטל את החקיקה משום שהיא הוגשה כהצעת חוק ממשלתית, הפטורה מקריאה טרומית במליאת הכנסת, אך ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה. כל הצעת חוק ממשלתית מחויבת באישור היועצת המשפטית בטרם קידום תהליך החקיקה, אולם בהצעת חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי צוין במפורש כי לא התקבל אישור כזה.

עוד נטען בעתירה כי החלטת ועדת הכנסת להקים ועדה מיוחדת להכנת חוק התקשורת הייתה פסולה. זאת משום שהיועצת המשפטית לכנסת קבעה במפורש שאין להקים ועדה כזו, וכן מכיוון שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, שבוועדתו הייתה אמורה החקיקה להיות נידונה, התנגד להעברתה לוועדה אחרת.

טענות נוספות הועלו אמש על ידי האופוזיציה נגד הליך החקיקה, לאחר שברגע האחרון הוכנסו שינויים בהצעת החוק בטרם תעלה להצבעה לאישור סופי במליאת הכנסת.

חוק התקשורת הוא המקרה השני בחודשיים האחרונים שבו בג"ץ דן בעתירות הנוגעות להתנהלות הכנסת, תחום שבית המשפט ממעט בדרך כלל להתערב בו. מוקדם יותר החודש קבע בג"ץ כי הליך בחירתו של מבקר המדינה החדש בכנסת היה פסול, והורה על קיום הבחירות מחדש.