בשנים האחרונות גוברת המודעות בישראל ובעולם לקיומם של פעילים חמושים במאחזים בגדה המערבית (יהודה ושומרון) הפועלים באלימות קשה נגד תושבים פלסטינים. מנהיגים בכירים גינו את התופעה, ביניהם גם נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג, שכינה את התקיפות "מזעזעות וחמורות" וקרא לשים להן קץ.
פוליטיקאים מהימין, רבנים ופעילים פוליטיים מההתנחלויות ביו"ש טוענים כי מדובר, כביכול, ב"שוליים אלימים, קבוצה זעירה של פורעי חוק שאינם חלק מההתיישבות ואינם מייצגים אותה".
אבל הנתונים מראים תמונה אחרת לגמרי: מדובר במאחזים הפועלים באופן מאורגן בגיבוי הממשלה, משתמשים בתשתית שהמדינה מממנת, מעשי האלימות מתבצעים בציוד מבצעי שגם הוא נרכש במימון המדינה, ואנשי ביטחון נוכחים ברבים מאירועי האלימות ואינם עוצרים את פורעי החוק.
האם רק קומץ מקרב המתנחלים משתתף באלימות?
משרד האו"ם לתיאום פעולות הומניטריות (OCHA) תיעד שלוש תקיפות של מתנחלים נגד תושבי הכפר חאלת אל-לוזה שבגדה המערבית בין ינואר 2017 לאוגוסט 2023. באותו זמן הוקם מאחז סמוך לכפר, ומאז אירעו בכפר 21 תקיפות מתנחלים.
דוברים רבים של הממשלה וארגוני הימין טוענים כי אלימות מתנחלים היא מעשה ידיהם של קומץ קיצוני מנותק, "נערי גבעות" שאינם מייצגים את ציבור המתנחלים שומר החוק. הנתונים מספרים סיפור אחר.
רובם הגדול של מאות אלפי המתנחלים בשטחים הינם אכן אנשים שומרי חוק שאינם מעורבים במעשי אלימות. אך הנתונים מראים כי באלימות לא משתתף רק "קומץ" אלא המוני צעירים חמושים, שעברו להתגורר במאחזים הנהנים ממימון מדינתי, משתמשים באמצעי לחימה שגם הם במימון ממשלתי, ונעזרים לעתים בגיבוי של המשטרה וצה"ל שנמצאים בגזרות ברבים מאירועי האלימות.
לפי דיווח בערוץ 12 בדצמבר 2025, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על פינוי 14 מאחזים וחוות של "נערי גבעות" בשומרון ובבנימין. לפי הדיווח, כוחות הביטחון הגדירו את המאחזים כ"יצואני טרור ופשיעה לאומנית" וכ"מוצבים קדמיים מהם פושטים על כפרים פלסטיניים".
לשכת רה"מ מיהרה להתנער מהדיווח. גורם מדיני מטעם הלשכה מסר כי רה"מ "אינו עוסק כלל בפינוי מאחזים", וכי מדובר בטיפול ב"קבוצת נערים פורעי חוק שאינה חלק מההתיישבות ואינה מייצגת אותה".
אלא שהתיאור הזה – "נערים פורעי חוק שאינם חלק מההתיישבות" – מתנגש עם עצם ההגדרה הרשמית של כוחות הביטחון למאחזים, "מוצבים קדמיים". מאחז אינו יכול להיות בעת ובעונה אחת "מנותק" וגם "מוצב קדמי" של אלימות מאורגנת.
כמה מאחזים קמו בשטחים בשנים האחרונות?
תחת שלטון הממשלה הנוכחית קמו בגדה המערבית (יו"ש) 191 מאחזים. כ-130 מהם הם חקלאיים, רובם עוסקים במרעה. המאחזים חולשים על כמיליון דונם, 18% משטח הגדה.
דו"ח שפרסמו הארגונים שלום עכשיו וכרם נבות מצא כי הממשלה הנוכחית מבצעת "סיפוח בפועל" של הגדה באמצעות שינוי מבני במערכת השלטון הישראלית ביו"ש. לפי הדו"ח, רק כ-40% מהשטחים שעליהם השתלטו המאחזים מוגדרים רשמית כ"אדמות מדינה" – כלומר מרבית ההשתלטות נעשתה על קרקע שאינה של המדינה אלא על קרקע פרטית של תושבים פלסטינים.
חוקי התכנון בשטחים קובעים כי כל שלב בהליך התכנוני דורש אישור מראש של שר הביטחון. כלומר, ההליך נמצא בשליטה ישירה של ממשלת ישראל.
ארגון "שלום עכשיו" תיעד גם את המנגנון שבו המדינה עוקפת את הצורך בהחלטת ממשלה גלויה: במקרים רבים מגדירה הממשלה מאחז כ"שכונה" של התנחלות קיימת, אפילו אם המאחז מרוחק קילומטרים ממנה.
הממשלה אף הקימה צוות מיוחד שמרכז את העבודה על הכשרת המאחזים, והשקיעה תקציבים ייחודיים לכך.
ארגונים העוקבים אחרי הבנייה בשטחים מצאו קשר ישיר בין הקמת מאחזים לגלי אלימות נגד פלסטינים. OCHA תיעד 21 תקיפות מתנחלים בכפר חאלת אל-לוזה מאז הקמת המאחזים והרחבתם, לעומת שלוש תקיפות בלבד שתועדו בין ינואר 2017 לאוגוסט 2023. המאחז אינו זירת מגורים בלבד – הוא נקודת זינוק.
מי מממן את אמצעי הלחימה של נערי הגבעות במאחזים?
הממשלה העבירה תקציבים רבים למטרות שסומנו כביטחוניות בהתנחלויות, במסגרת העברת הכספים הקואליציוניים. הכספים הללו כללו גם תשתיות אזרחיות לבניית המאחזים, וגם ציוד בעל אופי מבצעי – רחפנים ומשקפי ראיית לילה. עשרות מיליוני שקלים ממשלתיים זרמו למאחזים ולאמל"ח הנמצא בהם.
הזרמת ציוד כזה מטשטשת את הגבול בין "אזרחים שומרי חוק" לבין כוח מבצעי-למחצה. משקפי ראיית לילה ורחפן אינם כלי עבודה חקלאיים. לא מדובר ב"קומץ מנותק" אלא בציבור גדול ומאורגן שממשלת ישראל ציידה אותו, מימנה אותו, ושילבה אותו במערך הביטחוני.
כיצד מתנהלים החיילים והשוטרים מול אלימות מתנחלים?
לפי נתוני ארגון יש דין, ב-16 מתוך 30 אירועי אלימות המונית שתועדו לאחרונה בשטחים – יותר ממחצית – נכחו או סייעו חיילים או שוטרים. זו אינה תקלה מקומית של חייל בודד. זהו דפוס.
לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), קיימת תופעה רווחת של הצטרפות חברי כיתות כוננות וחיילי מילואים מיחידות ההגנה המרחבית, לבושים במדים וחמושים בנשק צה"לי, לקבוצות המתנחלים הצעירים שפועלים באלימות כלפי פלסטינים. לפי INSS, רבים מהמתנחלים האלימים משתמשים בנשק צה"לי ולובשים מדים עם שיוך ליחידות בצה"ל.
אם היה מדובר ב"קומץ" שהמדינה נאבקת בו, נתוני האכיפה היו אמורים לשקף מלחמת חורמה באלימות במאחזים. אבל הנתונים משקפים את ההיפך. לפי נתוני יש דין, מתוך מאות מקרי אלימות מתנחלים מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, רק 2% מהתיקים הסתיימו בהגשת כתב אישום.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור ההרשעות בתיקים שנפתחו בעקבות עבריינות אידיאולוגית נגד פלסטינים מאז 2005 נותר זעום לאורך שני עשורים.
שיעור הרשעה זעום אינו מצביע על מאבק של הצבא והמשטרה בתופעה, אלא על אדישות, ואולי אף על שיתוף פעולה בשתיקה. מערכת אכיפת החוק אינה נאבקת באלימות אלא מאפשרת אותה.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם רק קומץ קיצוני מקרב המתנחלים משתתפים באלימות?
רובם המכריע של המתנחלים אינם אלימים, אך באלימות מעורבים אלפי בני אדם שמשתמשים בתשתית רחבה במימון מדינתי. בזמן כהונת הממשלה הנוכחית הוקמו 191 מאחזים, כ-130 מהם חקלאיים, והם חולשים על כ-18% משטח הגדה המערבית. תשתית בסדר גודל כזה אינה יכולה להיות "מנותקת" מהממשלה, צה"ל והנהגת ההתנחלויות.
מה הקשר בין מאחזים לא-חוקיים בשטחים לאלימות?
המקרה של חאלת אל-לוזה ממחיש: לפני הקמת מאחז סמוך תועדו שלוש תקיפות; אחריה – 21. המאחז החדש הפך לנקודת זינוק, לא לבית מגורים בלבד.
מה עושים החיילים והשוטרים מול אלימות המתנחלים?
ב-16 מתוך 30 אירועי אלימות המונית שאירעו לאחרונה נכחו חיילים או שוטרים, ובחלק מהם הם אף סייעו לפורעים. המכון למחקרי ביטחון לאומי תיעד חיילי מילואים במדים ובנשק צה"לי שהצטרפו לפעילים האלימים.
האם יש מתנחלים שהורשעו באלימות נגד פלסטינים?
רק 2% מהתיקים שנפתחו בחשד לאלימות מתנחלים מאז הטבח ב-7 באוקטובר הסתיימו בכתבי אישום, ורק 3% מהתיקים מאז 2005 הובילו להרשעה. שיעורים נמוכים אלה מעידים על כשל אכיפה מובנה.
נתונים מסכמים
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| מאחזים תחת הממשלה הנוכחית | 191 (כ-130 חקלאיים-מרעה) | שלום עכשיו |
| שטח הגדה שהושתלט דרך מאחזי מרעה | כ-14% | שלום עכשיו |
| שטח בשליטת חוות מרעה (כולל שטחי מרעה נרחבים) | כמיליון דונם, כ-18% מהגדה | הארץ |
| חלק המוגדר "אדמות מדינה" | כ-40% בלבד | הארץ |
| תקיפות בחאלת אל-לוזה אחרי הקמת מאחז | 21 (מול 3 קודם) | OCHA |
| אירועי אלימות המונית שבהם נכחו/סייעו כוחות | 16 מתוך 30 | יש דין |
| תיקים שהסתיימו בכתבי אישום (מאז 10.2023) | 2% | זמן ישראל |
| תיקים שהובילו להרשעה (מאז 2005) | 3% | יש דין |
המקורות: שלום עכשיו – נתוני הכשרת מאחזים; OCHA – עדכון מצב הומניטרי; INSS – טרור יהודי בגדה; יש דין – דף נתוני אכיפת חוק, דצמבר 2024
צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו