החרדים אינם מתגייסים לצה"ל ואינם נושאים בנטל הביטחון, אך דווקא הסוגיה הזאת ממשיכה לטלטל את הפוליטיקה הישראלית. החקיקה שאושרה השבוע, המקפיאה את מעצריהם של עריקים חרדים, כבר הותירה אחריה שובל של פרישות פוליטיות, קרעים בקואליציה ונזק משמעותי למפלגת השלטון, הליכוד.

חברי הכנסת שהתמידו בקו תקיף נגד מהלכיהם של בנימין נתניהו והמפלגות החרדיות משלמים כעת מחיר פוליטי, או בוחרים לפרוש.

השר אופיר סופר הרבה להתראיין בחודשים האחרונים ולתקוף את הרחבת הפטורים לחרדים ואת הניסיונות לעגן עבורם עוד ועוד הגנות והקלות. השבוע, ברגע האמת, הוא בחר שלא להגיע למליאה ולא להצביע נגד החוק להקפאת מעצריהם של העריקים החרדים. שעות ספורות לאחר מכן הודיע כי לא יתמודד בבחירות לכנסת הבאה.

אילוז כתב: "אני פשוט לא יכול לקרוא לכם להצביע למפלגה שאני בעצמי כבר לא מסוגל להצביע לה"

כך קרה גם לשורה של מתנגדים בולטים נוספים: יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין, סגנית שר החוץ שרן השכל וח"כ דן אילוז.

אילוז כתב אמש: "אני פשוט לא יכול לקרוא לכם להצביע למפלגה שאני בעצמי כבר לא מסוגל להצביע לה. מהבריחה מאחריות על ה־7 באוקטובר, דרך קידום קומבינות השתמטות בזמן שחברינו קורסים במילואים, ועד הכניעה לקבוצות אינטרסים שמעלות לכולנו את יוקר המחיה. זה כבר לא הליכוד. זו מפלגה שנחטפה".

חבר הכנסת דן אילוז בישיבה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, 1 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקרה של השכל, היא נאבקה בעקביות בחוקי הפטור, אף שהמשיכה לכהן כסגנית שר. רק לקראת היציאה לפגרת הבחירות כתבה השכל מכתב התפטרות בוטה לשר החוץ גדעון סער. אתמול (רביעי) היא כבר הודיעה על הקמת מסגרת פוליטית חדשה, אך לא נראה שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה גבוהים.

ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית הצביע נגד שני החוקים, חוק יסוד: לימוד תורה והחוק להקפאת מעצריהם של העריקים החרדים, ועדיין לא הודיע כיצד ימשיך את דרכו הפוליטית.

מנגד, היו גם מי שהתיישרו. כמה חברי כנסת מהליכוד, שהתבטאו בעבר נגד השתמטות החרדים ונגד חקיקת הפטור, בחרו השבוע להצביע עם הקואליציה. ח"כ אלי דלל, שהתנגד בעבר בחריפות לחוק ההשתמטות, תמך בהקפאת מעצריהם של העריקים. גם ח"כ משה סעדה וח"כ מיכל וולדיגר, שסיפרו בעבר כיצד בניהם, חתניהם ואחיהם זועמים על חקיקה הפוטרת חרדים מגיוס, נשמעו השבוע למשמעת הקואליציונית.

המחיר אינו מסתכם בזירה הפנים־מפלגתית. החקיקה פגעה גם במעמדו האלקטורלי של הליכוד. בכל הסקרים שפורסמו השבוע נרשמה ירידה חדה בכוחה של המפלגה

המחיר אינו מסתכם בזירה הפנים־מפלגתית. החקיקה פגעה גם במעמדו האלקטורלי של הליכוד. בכל הסקרים שפרסמו ערוצי התקשורת השבוע נרשמה ירידה חדה בכוחה של המפלגה, מכ־25–26 מנדטים לפני שבועות ספורים לכ־21–22 מנדטים בלבד.

אפילו ש"ס אינה חסינה. בסקרים האחרונים היא יורדת מ־11 המנדטים שבהם היא מחזיקה כיום בכנסת לשבעה מנדטים בלבד. חלק ניכר מבוחריה הם מסורתיים המשרתים בצה"ל, או שבני משפחותיהם משרתים בו, וגם הם מתקשים להשלים עם מציאות שבה, בעיצומה של מלחמה, ש"ס מקדמת חקיקה שנועדה להגן על משתמטים.

יו"ר ש"ס אריה דרעי בהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

גם בשלטון המקומי נרשמה מחאה חריגה. אתמול פרסמו ראשי עיריות ומועצות מכל רחבי הארץ, ובהם בכירים בליכוד, מכתב חריף נגד החקיקה. "החקיקה שאושרה בימים האחרונים היא פגיעה קשה בחוסן הלאומי ובלכידות החברה הישראלית. מוטב היה שלא הייתה באה לעולם", כתבו.

בין החותמים: יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג', ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידאן וראשת עיריית אור יהודה ליאת שוחט – כולם בכירים במפלגת הליכוד.

מלכתחילה היה ברור כי חוק המקפיא מעצרים לבני מגזר אחד בלבד, תוך שלילת אותה הגנה מכל יתר החייבים בשירות בישראל, יתקשה מאוד לשרוד ביקורת שיפוטית. ואכן, כבר אתמול הוציא השופט עופר גרוסקופף צו ביניים המונע את כניסת החוק לתוקף עד לדיון בעתירות.

הקואליציה בזבזה ימים ארוכים של דיונים במליאה ושעות רבות בוועדת החוץ והביטחון כדי להעביר חוק כה בוטה וחריג, עד שהוא הוקפא בתוך פחות מ־24 שעות. ייתכן שהוא כלל לא ייכנס לתוקף

במילים אחרות, הליכוד עלול לשלם את מלוא המחיר מבלי ליהנות אפילו מהתמורה. הקואליציה בזבזה ימים ארוכים של דיונים במליאה ושעות רבות בוועדת החוץ והביטחון כדי להעביר חוק כה בוטה וחריג, עד שהוא הוקפא בתוך פחות מ־24 שעות. ייתכן שהוא כלל לא ייכנס לתוקף.

חברי הכנסת החרדים לחצו על הליכוד עד הקצה כדי להשיג את החקיקה הזאת, ובסופו של התהליך השיגו בעיקר זעם ציבורי, משבר פוליטי ועתירות שעשויות לרוקן את החקיקה מתוכן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של ח"כ משה גפני במהלך ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק יסוד לימוד תורה במליאת הכנסת, 1 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

ככל שמערכת הבחירות תתקרב, נתניהו והקואליציה ינסו להסיט את סדר היום לסוגיות כמו מערכת המשפט, או לטענות ש"גדי איזנקוט יישב עם הערבים". אלא שספק אם יצליחו להרחיק את הדיון מסוגיית ההשתמטות.

הזעם הציבורי סביב הפטור לחרדים עמוק ומתמשך, ואם איזנקוט ונפתלי בנט יבקשו להפוך את הסוגיה לנושא המרכזי של מערכת הבחירות, יש להם כל הסיבות להמשיך ולהחזיק אותה בכותרות.