שלוש החלטות כמעט מיידיות עומדות כעת לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

לאחר שהכנסת אישרה אתמול (שלישי) את החוק להקפאת מעצרם של משתמטים ויממה לאחר שאושרה הצעת חוק יסוד לימוד תורה, נדרשת היועצת לגבש את עמדתה בשלוש חזיתות שונות אך משיקות: בעתירה שכבר הוגשה לביטולו של חוק היסוד; בעתירות שכבר הוגשו לביטולו של חוק הקפאת המעצרים; ובהכרעה הדחופה מכולן – מה משמעותם של החוקים הללו ביחס להליכי האכיפה וההתמודדות עם בני ישיבות המשתמטים משירות צבאי.

השופט התורן בבג"ץ השבוע, עופר גרוסקופף, הורה אתמול לכנסת ולבהרב־מיארה להגיש את תגובותיהם לעתירה בעניין חוק היסוד בתוך חודשיים ימים. באשר לבקשת העותרת, התנועה לאיכות השלטון, להוציא צו ביניים שיקפיא את תוקפו של חוק היסוד, כתב גרוסקופף: "בהיעדר הוראות אופרטיביות קונקרטיות בחוק היסוד, לא ראיתי בעת הזו מקום למתן צו ביניים".

גרוסקופף יצטרך לבחון האם התחולה המיידית של חוק הקפאת מעצר המשתמטים מצדיקה הוצאת צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של החוק, והאם יש לו השפעה גם על בחינתו החוקתית של חוק יסוד לימוד תורה

טוב, זה היה מזמן, בזמן שכל מה שהיה קיים בספר החוקים בהקשר זה היה חוק היסוד, הכולל סעיף אחד ויחיד, הנראה כסעיף הצהרתי בלבד, בדבר היותו של לימוד תורה ערך יסוד בעם היהודי ובמדינת ישראל.

בינתיים קלט ספר החוקים גם את חוק הקפאת מעצר המשתמטים, שהיה ידוע עד לאחרונה בתיאור המתעתע "חוק הגיוס".

יו"ר ש"ס אריה דרעי בדיון ובהצבעה על הצעת החוק להקפאת מעצרם של משתמטים חרדים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אם השופט גרוסקופף חיפש הוראות אופרטיביות קונקרטיות, הוא יכול למצוא אותן בסעיף הפותח את חוק המשתמטים וביתר הוראות החוק החדש:

"מתוך הכרה בחשיבות לימוד תורה", נכתב בפתח החוק, "נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם". בהמשך החוק נקבע בצורה פשוטה, ש"לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי חוק השיפוט הצבאי" כלפי תלמידי ישיבות הנכללים בישיבות המופיעות ברשימה שגיבש שר הביטחון.

גם העתירות בעניין החוק הזה נחתו על שולחנו של גרוסקופף. כעת הוא יצטרך לבחון האם התחולה המיידית של חוק הקפאת מעצר המשתמטים מצדיקה הוצאת צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של החוק השערורייתי הזה, והאם יש לו השפעה גם על בחינתו החוקתית של חוק היסוד. בשאלות הללו, בית המשפט עשוי לדרוש את עמדתה של היועצת בפרקי זמן קצרים בהרבה מהחודשיים שהוקצבו כדי להשיב לעתירה בעניין החוק היסוד.

שאלה אחרת לחלוטין הניצבת בפני היועצת היא כיצד עליה לפעול בטווח הזמן המיידי, כמי שעומדת בראש התביעה הכללית בישראל, לנוכח אישור החוק המקפיא את הליכי האכיפה הפלילית בעניינם של משתמטים

שאלה אחרת לחלוטין הניצבת בפני היועצת המשפטית לממשלה היא כיצד עליה לפעול בטווח הזמן המיידי, כמי שעומדת בראש התביעה הכללית בישראל, לנוכח אישור החוק המקפיא את הליכי האכיפה הפלילית בעניינם של משתמטים.

החוק יוצר שורה של בעיות מיידיות, ולא רק במישור המשפטי התיאורטי. האם הקפאת האפשרות לאכוף את חוק שירות ביטחון על תלמידי ישיבות מוציאה אותם באופן בלתי הפיך מ"בריכת המועמדים" לשירות ביטחון, כך שגם אם החוק יבוטל, הבריכה כבר תתרוקן?

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בדיון במליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כמו כן, האם ניתן להמשיך בהליכי אכיפה נגד עריקים ומשתמטים אחרים, שאינם תלמידי ישיבות, ובכך ליצור פרקטיקת אכיפה הפוגעת באופן חריף בשוויון? והאם "הלבנתם" של תלמידי הישיבות הללו פירושה גם הלבנת הישיבות עצמן, כך שיוכלו לדרוש את הפשרתן של כלל התמיכות הכספיות ואת ביטול הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליהן מכוח המצב המשפטי שקדם לחקיקת החוק?

המשמעות: חוק יסוד לימוד תורה בצירוף חוק הקפאת מעצר משתמטים עלולים ליצור מציאות משפטית חדשה, שאולי תהיה בלתי הפיכה, בלא התערבות שיפוטית מיידית. מה שמעורר את השאלה הבוערת מכולן: האם היועצת המשפטית לממשלה צריכה ליזום בעצמה פעולה להקפאת שרשרת ההתרחשויות ההרסנית הזו?

הגשת עתירה לבג"ץ על ידי היועצת המשפטית לממשלה היא מהלך מאוד קיצוני. היו מקרים נדירים שבהם היועץ המשפטי הגיש עתירה נגד רשויות שלטוניות – למשל נגד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אך מעולם לא עתירה חוקתית נגד הכנסת.

הגשת עתירה לבג"ץ על ידי היועצת היא מהלך מאוד קיצוני. היו מקרים נדירים שבהם היועץ המשפטי הגיש עתירה נגד רשויות שלטוניות – אך מעולם לא עתירה חוקתית נגד הכנסת

אהרן ברק סיפר שכאשר שימש בתפקיד היועץ המשפטי, במהלך פרשת חשבון הדולרים של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, שאל אותו שר האוצר באותה עת, יהושע רבינוביץ, אם הוא רשאי להטיל על רבין תשלום כופר ובכך לחסום את האפשרות להעמיד אותו לדין, שאלה שעמדה אז על הפרק.

ברק סיפר שהשיב לו: אתה רשאי, אך במקרה כזה אני, היועץ המשפטי לממשלה, אעתור נגדך לבג"ץ ואבקש לבטל את ההחלטה. רבינוביץ נסוג מהרעיון.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה משתתפת בדיון של ועדת הכנסת בירושלים. 9 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יש יותר מקו אחד המחבר את הסיפור הזה עם הנסיבות הנוכחיות. גם בפרשת חשבון הדולרים תכליתו של המהלך השלטוני הייתה מניעת אכיפה פלילית; גם אז כמו עכשיו, המשמעות המיידית הייתה הגבלת סמכויותיו של היועץ המשפטי כראש התביעה הכללית בנושא קונקרטי.

עם זאת, מדובר בצעד מרחיק לכת. התייצבות של היועצת המשפטית לממשלה לצד עותרים ונגד הממשלה והכנסת היא דבר אחד; הגשת עתירה יזומה על ידי היועצת, היא דבר אחר לגמרי.

את התסבוכת המשטרית־משפטית הנוכחית חייבים להתיר, כי הכאוס האכיפתי מאיים להשפיע על צה"ל, ועל כלל הליכי הגיוס והאכיפה, בטווח זמן מיידי

אף על פי כן, את התסבוכת המשטרית־משפטית הנוכחית חייבים להתיר, כי הכאוס האכיפתי מאיים להשפיע על צה"ל, ועל כלל הליכי הגיוס והאכיפה, בטווח זמן מיידי.