1

בשבוע שבו האירועים הפוליטיים מעוררי הקבס רודפים זה את זה, דווקא הסרטון הזה – 30 שניות בלבד – השרה עליי עצבות. שאול מרידור, הפרצוף הכלכלי של גדי איזנקוט, מראה בו קטע קצר מריאיון עם טל גלבוע, שגרירת בעלי החיים בסביבת נתניהו, שבו היא מתנאה בהישג: ועדת הכלכלה אישרה השבוע תקנות חדשות שמחייבות איכון של ספינות דיג.

"בואנ'ה עכשיו נרגעתי", מלגלג מרידור, "ארבע שנים, שלושה חוקי הסדרים, חסרים לנו חיילים, יוקר המחיה בשמיים, והם מתעסקים באיכון ספינות דיג?" ואז הוא פונה לציבור ומבטיח: "אנחנו נעבוד בשבילכם".

זה עצוב מפני שבשבוע השחור שעבר על הכנסת, התיקון של תקנות הדיג הוא דווקא נקודת אור, מהלך ראוי בהסדרת המצב בים הישראלי שיצא לפועל אחרי שנים של התבשלות. ועצוב שמרידור בחר דווקא בו כדי ללעוג לממשלה ולקואליציה. הרי יש כל כך הרבה חוקים חשובים שנזנחו ותחומים קריטיים שהופקרו לטובת השעטה להפיכה המשטרית, ודווקא את המהלך האחד הראוי שכן הושלם מרידור בוחר להגחיך?

יש כל כך הרבה חוקים חשובים שנזנחו לטובת השעטה להפיכה המשטרית, ודווקא את המהלך האחד הראוי שכן הושלם – איכון ספינות הדיג – שאול מרידור בוחר להגחיך

האירוניה היא שהיוזמה לניסוח התקנות ומי שדחפו אותן בתחילת הדרך הם בכלל גורמים מחוץ לממשלה ולקואליציה – החברה להגנת הטבע וחברי כנסת כמו מיקי לוי ויסמין סאקס-פרידמן (שניהם מיש עתיד). כעת, בשיתוף פעולה של משרדי החקלאות והאנרגיה ועם רוח גבית של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, הן אושרו סופית.

אמנם ממשלת ישראל המשיכה היום במסע קידום ההשתמטות ופגיעה בצה"ל,
אבל !! לראשונה יש איכון ספינות דייג.

בקרוב נסיים את הבדיחה הלא מצחיקה הזו על חשבון אזרחי ישראל.

ישראל חייבת לנצח והיא תנצח. pic.twitter.com/wGdQV8pEPB

— Shaul Meridor שאול מרידור (@meridors) July 13, 2026

מדובר בשני סעיפים. הראשון: איסור על דיג של ספינות מכמורת בקרבת תשתיות גז ונפט בים – צעד חיוני כדי למנוע תאונה שעלולה לגרום לדליפת מזהמים, נזק סביבתי עצום וכמובן נזק כלכלי אדיר. מוזר ששאול מרידור, שכיהן בשעתו כמנכ"ל משרד האנרגיה ועסק בקידום קידוחי הגז בים, לא ער לחשיבות העניין.

הנקודה השנייה היא התקנת מכשירי איכון על ספינות המכמורת, על מנת לאפשר ליחידת הפיקוח הימית של רשות הטבע והגנים לדעת היכן הספינות נמצאות ולוודא שאינן נעות באזורים אסורים לדיג ופוגעות בדגה ובמערכות האקולוגיות הימיות.

המשילות והאכיפה בים השתפרו בשנים האחרונות ביחס הפוך למה שקורה ביבשה, והאיכון הוא עוד נדבך בתהליך. ברוח ימי המונדיאל, להתמקד דווקא במהלך הזה כדי לבקר את הממשלה זו החמצה מקו השער

המשילות והאכיפה בים השתפרו בשנים האחרונות ביחס הפוך למה שקורה ביבשה, והאיכון הוא עוד נדבך בתהליך. ברוח ימי המונדיאל, להתמקד דווקא במהלך הזה כדי לבקר את הממשלה זו החמצה מקו השער.

הבעיה היא שזה לא מקרי. כבר כתבתי כאן על העובדה שחלק ניכר מהמחנה הדמוקרטי-ליברלי, שאמור להציע אלטרנטיבה לסדר היום החשוך של הממשלה, מנותק ומנוכר לנושאי סביבה, מחזיק בתפיסה מיושנת לפיה מדובר בנישה של מחבקי עצים וחסר את הידע והתשוקה לחלץ את ישראל מהבור הסביבתי העמוק שבו היא שקועה.

על רקע העיר העתיקה, סירות דיג בנמל עכו שבצפון הארץ. 9 ביולי 2013 (צילום: Mendy Hechtman/Flash90)

נכון לעכשיו וככל הידוע, ברשימות של איזנקוט ובנט-לפיד, למעט ח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד שסיכוייו לכהן בכנסת הבאה מעורפלים, אין אפילו אדם אחד שמזוהה עם התחום וצפוי לקדם אותו בכנסת ובממשלה הבאה. איפה אנחנו ואיפה מדינות המערב, שבהן גושים דמוקרטיים-ליברליים מתאפיינים בגוון ירוק בוהק.

מכיוון שזה המצב בגוש המרכז, האחריות נופלת על השמאל, כלומר על הדמוקרטים. בתחילת השבוע יצביעו יותר ממאה אלף מתפקדים עבור המועמדים המועדפים עליהם בפריימריז של הדמוקרטים.

בסוף האחריות הירוקה נופלת על השמאל, כלומר על הדמוקרטים. יש לקוות שהמצביעים בפריימריז יכללו את השיקול הירוק בעת הצבעתם למועמדים בשבוע הבא

ברשימה יש הרבה יותר שמות איכותיים וראויים ממספר המקומות שכנראה מבטיחים מקום בכנסת, ואלה מבין המצביעים שסבורים שסביבה היא לא פריבילגיה של מחבקי עצים, שמבינים שהגנה על הסביבה היא הגנה על הבריאות שלנו, על איכות החיים ועל החיים עצמם, על הכלכלה, על התחבורה, על המים, על האנרגיה, על החקלאות, על הטבע והשטחים הפתוחים, על הכתמים הירוקים בתוך הערים, ועל זכותו של אדם סביר במדינה מתוקנת לדברים בסיסיים כמו למשל צל – כל מי שמאמין בכל אלה, ראוי שישקלל בהצבעתו את השיקול הירוק ויבדוק מי הם המועמדים שהסביבה נמצאת בחזית סדר היום והפעילות הציבורית שלהם.

ח"כ יוראי להב-הרצנו מוצא מדיון בוועדת הכנסת, 11 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ארבעה כאלה לדוגמה: מוסי רז, עם רקורד של פרלמנטר מעולה, הבנה עמוקה של תחום הסביבה וגם מי שיכול להיות גשר לחידוש שיתוף הפעולה הסביבתי החיוני עם הפלסטינים שאיתם הוא ממשיך לדבר מאחורי הקלעים בלי הפסקה לאורך כל שנות המלחמה;

אבי דבוש – איש הדרום, מנכ"ל "רבנים למען זכויות אדם", פעיל סביבה וחברה שמחבר היטב בין שני התחומים ומאמין שהגנה על הסביבה היא הגנה על הצדק לבני האדם באשר הם וגם לבעלי החיים;

מוסי רז יכול להיות גשר לחידוש שיתוף הפעולה הסביבתי עם הפלסטינים; אבי דבוש מאמין שהגנה על הסביבה היא הגנה על הצדק; יעל כהן-פארן צמחה בתנועה הסביבתית; ותומר אביטל שואף להנגיש את הסביבתיות

יעל כהן-פארן, שצמחה בתנועה הסביבתית, עשתה עבודה מצוינת בתחום כחברת כנסת עם דגש והתמחות באנרגיות מתחדשות ומתחייבת להקדיש את עצמה לקידומו אם תיבחר;

תומר אביטל, שהגיע מעולם התקשורת והאקטיביזם ושואף להנגיש את הפרקטיקות הסביבתיות לציבור, או כדבריו "הגישה שלי לא מבקשת להטיף מוסר לאזרחים, אלא לבנות תשתית שהופכת את הבחירה הסביבתית לברירת המחדל הפשוטה ביותר. שיהיה קל יותר לשמור על הסביבה מאשר לזהם אותה. כשהבחירה הנכונה היא גם הבחירה הקלה ביותר, רוב הציבור פשוט בוחר בה".

יעל כהן-פארן, מוסי רז, אבי דבוש ותומר אביטל מתמודדים בפריימריז של הדמוקרטים (צילום: אבשלום ששוני, גילי יערי, מרים אלסטר, יונתן זינדל/פלאש90)

ברשימת המועמדים יש עוד רבים וטובים שברור שהשקפת עולמם תאפשר לרתום אותם לקידום מהלכים וחקיקה סביבתית, אבל כדי לשקם את ההריסות שפעם היו המשרד להגנת הסביבה, וכדי להחזיר את ישראל לחיק העולם המתקדם באחד התחומים הקריטיים לקיומנו, חיוני שיהיו כמה חברות וחברי כנסת שזה יהיה הדגל שלהם, שירוצו בראש המחנה בוועדות ובמליאה.

כדי לשקם את ההריסות שפעם היו המשרד להגנת הסביבה חיוני שיהיו כמה חברות וחברי כנסת שזה יהיה הדגל שלהם, שירוצו בראש המחנה בוועדות ובמליאה

אם סיעת הדמוקרטים בכנסת הבאה לא תהיה צבועה בגוון ירוק חזק, הטון השולט בקואליציה החדשה – בהנחה כמובן שתהיה אחת כזו – עלול להיות של אנשים שבזים לאיכון של ספינות דיג.

סירות דיג בנמל עכו שבצפון הארץ, על רקע העיר העתיקה. 9 ביולי 2013 (צילום: Mendy Hechtman/Flash90)

2

הודעת הוואטסאפ ששיגר השבוע יו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ יצחק קרויזר, לעמיתיו חברי הכנסת, הייתה הדבר הכי קרוב לתחנונים. "הצעת החוק להסדרת פסולת הבניין ממתינה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית", כתב להם. "כל שנותר הוא להעלות אותה להצבעה ולאפשר את כניסתה לספר החוקים של מדינת ישראל.

"זהו רגע של מנהיגות ואחריות. בידיכם הזדמנות לייצר היסטוריה, להסדיר תחום שסובל מהזנחה במשך שנים, לצמצם את תופעת השלכת ושרפות הפסולת ולהגן על בריאות הציבור… זהו חוק שמשרת את הציבור כולו ללא הבדל בין קואליציה לאופוזיציה, ללא שיקולים פוליטיים, אלא מתוך מחויבות אמיתית לטובת המדינה ואזרחיה. ההחלטה בידיים שלכם. העלו את הצעת החוק להצבעה והשאירו חותם לדורות!", התחנן קרויזר.

ח"כ יצחק קרויזר התחנן השבוע לעמיתיו בקואליציה לתמוך בהצעת החוק להסדרת פסולת הבניין. "זהו רגע של מנהיגות ואחריות", ניסה לשכנע אותם. שבוע שלם החוק התנדנד על בלימה, ועבר ממש ברגע האחרון

קשה להגיד שהח"כים התרגשו מהניסיון של קרויזר לדבר אל הלב שלהם. היה יותר חשוב להם להשאיר חותם לדורות בתחומים אחרים – חיסול התקשורת החופשית, למשל.

שבוע שלם החוק התנדנד על בלימה, השתרך בסוף רשימת ההצבעות על סדר היום של המליאה, נדחה מיום ליום ואז לעוד יום, עד שהגיע – ממש לפני ששריקת הסיום של הקדנציה נשמעה – הרגע המיוחל: לפנות בוקר בלילה שבין חמישי לשישי, בנוכחות 13 ח"כים מותשים, החוק עלה להצבעה ועבר פה אחד.

"באופן אירוני", אומר גורם שעקב אחרי הנעשה במליאה, "החוק הזה עבר בזכות זה שהאופוזיציה כבר הייתה מותשת ולא עשתה פיליבסטרים לחוקים אחרים. עוד קצת נאומים ומריחת זמן ולא היו מספיקים להצביע עליו".

ח"כ יצחק קרויזר והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, 3 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל הזמן הספיק, החוק עבר ואולי סוף סוף יתחיל תהליך של ריפוי וניקוי של הארץ משכבות פסולת הבניין שמכסות אותה. רק שיחלוף עוד זמן עד שהחוק ייכנס לתוקף והשינוי יורגש בשטח.

בינתיים, בהיעדר חוק, ההפקרות מתפשטת במהירות וכבר מגיעה לליבו השבע של גוש דן. לא מזמן דיווחתי כאן על ערימות פסולת הבניין שצצו בפאתי רמת אפעל ומכסות את אחרוני השטחים הפתוחים שמאפשרים לתושבים לצאת להליכות ולשאוף אוויר. קבלנים שפועלים באתרי בנייה סמוכים גילו שהרבה יותר נוח וזול לרוקן את המשאיות בשדה הקרוב מאשר לנסוע לאתר הטמנה מוסדר ולשלם בכניסה לפי משקל.

אחרי שהתנערה מאחריות בתחילת הדרך, עיריית רמת גן התחילה לפעול נגד משליכי פסולת הבניין ברמת אפעל בעזרת רחפנים. הקבלנים מנגד התחילו להפעיל תצפיתנים, והשלכת הפסולת נמשכת

אחרי שהתנערה מאחריות בתחילת הדרך, עיריית רמת גן נכנסה לעובי הקורה והתחילה לפעול בשטח. העירייה ביצעה כמה סבבים של פינוי פסולת והתחילה להפעיל רחפנים למעקב אחרי המשאיות העברייניות.

אבל זה לא פשוט. גם הצד השני עלה מדרגה בקרב המוחות. תושבי רמת אפעל מספרים שהקבלנים התחילו להפעיל תצפיתנים שמשקיפים על האזור ומזהירים את המשאיות לא להתקרב כשהם מזהים רחפנים באוויר. כשהשטח נקי מרחפנים המשאיות מגיעות במהירות, פורקות את הפסולת ומסתלקות. אם הן לא נתפסות על חם, זה כאילו לא קרה.

פסולת בניין ברמת אפעל, יולי 2026

המערב הפרוע הזה יכול להתרחש כי אין חוק שמחייב התקנת GPS על המשאיות ואין שום דרך לוודא שהן מגיעות לאתר הטמנה. הפיתוי הכספי מספיק גדול כדי להפעיל מערך תצפיתנים והלקונה החוקית מאפשרת לחמוק מאכיפה וענישה.

המערב הפרוע הזה יכול להתרחש כי אין חוק שמחייב התקנת GPS על המשאיות ואין שום דרך לוודא שהן מגיעות לאתר הטמנה. הפיתוי הכספי מספיק גדול והלקונה החוקית מאפשרת לחמוק מאכיפה וענישה

המשטרה הכחולה לא באירוע, המשטרה הירוקה סובלת ממחסור קשה בכוח אדם, ועירייה במרכז הארץ מוצאת את עצמה מפעילה רחפנים ורודפת אחרי הרוח. לפחות ההצבעה בעד החוק בפוטו פיניש של הכנסת נותנת תקווה שבעתיד זה ייראה אחרת.

פסולת בניין ברמת אפעל, יולי 2026

3

שעת בוקר לחוצה על רציפי תחנת רכבת השלום, העמוסה בישראל (17 מיליון נוסעים בשנה). אני ממתין לרכבת לירושלים, ומבחין בבחורה שמסתובבת מוטרדת, מפנה שאלה לכמה נוסעים ואפילו לעובד הרכבת ולא מצליחה לקבל מענה. מתברר שהיא דוברת אנגלית. כשהצעתי עזרה, היא שאלה מאיזה רציף יוצאת הרכבת לנתיבות.

מאחר שניצבנו מול הלוח האלקטרוני, תהיתי למה היא לא שואבת ממנו את המידע המבוקש. אחרי כמה שניות התברר: נתיבות היא אחת מתחנות הביניים בקו שנוסע לבאר שבע. ושמן של תחנות הביניים – להבדיל מתחנת היעד – מופיע על הלוח האלקטרוני רק בעברית.

נוסעת דוברת אנגלית ניסתה להגיע לנתיבות ברכבת, אבל שמן של תחנות הביניים מופיע על הלוח האלקטרוני רק בעברית, ולא הייתה לה שום דרך לדעת שכדי להגיע לשם היא צריכה לעלות על הרכבת שנוסעת לבאר שבע

כדוברת אנגלית היא ראתה שמשני הרציפים הסמוכים יוצאות רכבות לבאר שבע ולירושלים – אבל לא הייתה לה שום דרך לדעת שכדי להגיע לנתיבות היא צריכה לעלות על זו שנוסעת לבאר שבע.

אם היינו עומדים על הרציף בכל מדינה מערבית והמידע החיוני היה מופיע בשפה המקומית בלבד, היינו מקללים את המארחים מעומק הלב. עוד סעיף קטן אבל חשוב ברשימה הארוכה של הדברים שצריך לשפר בתחבורה הציבורית בישראל כדי להפוך אותה לידידותית למשתמשים – גם אם הם לא יודעים עברית.

תחנת רכבת נמל התעופה בן גוריון, יוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

4

תינוקות מלבישים כדי שלא יהיה להם קר, קרחונים מלבישים כדי שלא יהיה להם חם. בשווייץ מכסים קרחונים ביריעות תרמיות כדי לעכב את תהליך ההפשרה.

הצבע הלבן הבוהק של היריעות מחזיר את רוב קרינת השמש במקום שהקרח הכהה או המלוכלך יספוג את החום, ובנוסף היריעות פועלות כשמיכה מבודדת ששומרת על הטמפרטורה של הקרחון.

בשווייץ מכסים קרחונים ביריעות תרמיות כדי לעכב את תהליך ההפשרה. הצבע הלבן הבוהק של היריעות מחזיר את רוב קרינת השמש במקום שהקרח יספוג את החום, והן פועלות כשמיכה מבודדת ששומרת על הטמפרטורה

הפרקטיקה הזו יקרה ובאופן אירוני גם מזהמת (המון פלסטיק) ולכן משתמשים בה בעיקר באזורים שבהם פועלים אתרי סקי קיץ או מערות קרח תיירותיות שעלולים להינזק כתוצאה מהפשרה מסיבית.

"המקומיים מספרים שב-15 השנים האחרונות הקרחונים באזור התכווצו ב-50%", מספר גיא רילוב, שמטייל בפסגות האלפים וגם צילם.

קרחונים מכוסים יריעות פלסטיק נגד הפשרה, בפסגות האלפים, שווייץ, יולי 2026 (צילום: גיא רילוב)

קרחונים מכוסים יריעות פלסטיק נגד הפשרה, בפסגות האלפים, שווייץ, יולי 2026 (צילום: גיא רילוב)