הודעת הממשלה סוללת לבג"ץ את הדרך להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית

הודעת הממשלה לבג"ץ שלשום (רביעי), על כך שלא הספיקה להעביר בכנסת בטרם פיזורה חקיקה בדבר הקמת ועדת חקירה פוליטית לחקר מתקפת השבעה באוקטובר ומלחמת עזה – סוללת את הדרך בפני שופטי בג"ץ לקבל את העתירות בעניין זה ולתת פסק דין שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

למעשה, ההתפתחויות שאירעו מאז הדיון המסכם שקיים בג"ץ בעתירות הללו לפני שלושה חודשים, מקלות על השופטים לקבל את ההחלטה המתחייבת.

הודעת הממשלה הוגשה על ידי עורכי דין פרטיים ממשרדו של עו"ד מיכאל ראבילו, מקורבו ואיש אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההודעה הוגשה בהתאם להחלטה שנתן הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, לאחר הדיון שהתקיים בעתירות בחודש אפריל.

השופטים קבעו אז כי עצם העובדה שלמעלה משנתיים וחצי לאחר האסון, טרם נקבע המנגנון המתאים לחקור את אירועי השבעה באוקטובר ואת המלחמה שבאה בעקבותיהם, "אינה מתקבלת על הדעת ומעוררת קושי משפטי ניכר".

השופטים קבעו כי עצם העובדה שלמעלה משנתיים וחצי לאחר האסון, טרם נקבע המנגנון המתאים לחקור את אירועי השבעה באוקטובר ואת המלחמה, "אינה מתקבלת על הדעת ומעוררת קושי משפטי ניכר"

עם זאת, השופטים נתקלו בקושי משלהם: לא רק מכיוון שהקמת ועדת חקירה ממלכתית באמצעות צו של בית משפט היא ככל הנראה תקדים ברמה העולמית; אלא גם מכיוון שהם אינם מעוניינים לנקוט צעד אקטיביסטי כפול – גם להורות על עצם הקמת הוועדה, וגם לנסח את מנדט הפעולה של ועדת החקירה שתוקם. "קושי במתן סעדים שיפוטיים בענייננו", הם קראו לזה בהחלטתם לאחר הדיון.

בג"ץ דן בעתירות בעניין העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח השבעה באוקטובר, 23 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהינתן הקושי הזה, השופטים ביקשו מהממשלה לעדכן מה מצב הצעת החוק שכבר נדונה באותו שלב בכנסת. לפני שלושה שבועות עדכנה הממשלה כי ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק לקריאה ראשונה; והשבוע נמסר עדכון שלפיו ב-6 ביולי, אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה, אך הכנסת התפזרה בלי שהספיקה לאשר את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית.

"למרבה הצער", נכתב בהודעת העדכון מטעם הממשלה, "בשל אילוצי לוח הזמנים של הכנסת, לא עלה בידי הכנסת להשלים את הליכי החקיקה של הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בטרם יציאת הכנסת לפגרת הבחירות. יחד עם זאת, בכוונת הממשלה להחיל על הצעת החוק בכנסת הבאה דין רציפות ולהשלים את הליך החקיקה סמוך לאחר כינון הכנסת ה-26".

אלה הם כמובן דברים מופרכים, ובחלקם שקריים. לא אילוצי לוח זמנים מנעו מהממשלה להעביר בכנסת את הצעת החוק אלא קשיים פוליטיים, ומכל מקום מדובר בהחלטה מודעת על סדרי עדיפויות בחקיקה – אילו החליטו קברניטי הממשלה לאשר את ההצעה, היא הייתה מתקבלת בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

כמו כן, אין בסמכותה של הממשלה הנוכחית להבטיח דבר ביחס לעתיד, לא ביחס לפעולות חקיקה שיינקטו בכנסת הבאה, ובוודאי לא ביחס להרכבה או למדיניותה של הממשלה הבאה. אלה הן משאלות לב מופרכות, ותו לא.

אין בסמכותה של הממשלה הנוכחית להבטיח דבר ביחס לעתיד, לא ביחס לפעולות חקיקה שיינקטו בכנסת הבאה, ובוודאי לא ביחס להרכבה או למדיניותה של הממשלה הבאה. אלה הן משאלות לב מופרכות, ותו לא

הממשלה שבה והזהירה את בית המשפט מפני התערבות בשאלת הקמתה של ועדת חקירה לחקר המלחמה. "אופן חקירת האירועים מצוי בלב מחלוקת פוליטית בין מפלגות המתמודדות בבחירות", כתבה הממשלה, "אין זה ראוי כי בית המשפט יידרש להכרעה בסוגיה זו או יתערב בה בשלב זה".

הדיון וההצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לחקר טבח השבעה באוקטובר. מליאת הכנסת, 6 ביולי 2026 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

גם הטענה הזו אינה מחזיקה מים: עצם עובדת היותו של נושא מסוים שנוי במחלוקת פוליטית, בוודאי אינה מאיינת את ההיבט המשפטי שבו ואת סמכותו של בית המשפט להכריע בו.

אבל – בתוך ערימת המניפולציות הזו מסתתר גם הפתרון, שיאפשר לשופטי בג"ץ לעשות את הדבר הנכון והמתחייב: לא לקבל רגליים קרות אל מול המחלוקת הציבורית בתקופת בחירות; לא להמתין להתגבשותה של הכנסת הבאה ושל הממשלה הבאה כדי שמישהו אחר יוציא עבור בית המשפט את הערמונים מהאש; אלא – להכריע בהתאם לסמכותם, ועל יסוד ההתפתחויות שאירעו מאז הדיון שקיימו לפני שלושה חודשים.

ההתפתחויות הללו, מבחינת המידע המשפטי המצוי על שולחנם, הן שתיים, השלובות זו בזו: האחת, עצם אישורה של הצעת חוק בדבר הקמת ועדת חקירה לחקר האסון והמלחמה, אמנם בקריאה ראשונה בלבד; והשנייה, ההגדרה של היקף החקירה שתערוך הוועדה, כפי שהדבר מופיע בהצעת החוק.

ההתפתחויות הללו הופכות את פסק הדין המתחייב להרבה פחות אקטיביסטי מכפי שהצטייר תחילה. הנה, כנסת ישראל עצמה אישרה, בקריאה ראשונה, הצעת חוק שמטרתה המוצהרת, בסעיף 1 לחוק, היא "להביא לחקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה של אירועי טבח שמיני עצרת (טבח השבעה באוקטובר) ומלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם, בוועדת חקירה".

הנה, כנסת ישראל עצמה אישרה, בקריאה ראשונה, הצעת חוק שמטרתה המוצהרת, בסעיף 1 לחוק, היא "להביא לחקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה של אירועי טבח שמיני עצרת ומלחמת התקומה בוועדת חקירה"

בכך, הכנסת עצמה גילתה דעתה, באופן רשמי וגם אם לא בחקיקה סופית, כי יש להקים ועדת חקירה שתחקור את הנסיבות שהובילו למתקפת השבעה באוקטובר, את אירועי השבעה באוקטובר עצמם, ואת המלחמה שבאה בעקבותיהם.

מפגינים מחוץ לכנסת קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון שבעה באוקטובר, 19 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יש בכך הצהרה רשמית מטעם הפרלמנט, גם על כך שדרושה הקמת ועדת חקירה, וגם הגדרה מספקת של גבולות המנדט של ועדת החקירה העתידית.

לפני שלושה חודשים כתבו השופטים: "ראינו לנכון בשלב זה לאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים, מתוך תקווה שיימצא בקרוב מתווה ראוי לחקר האירועים, אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה".

אפילו אם כוונתם הייתה ל"הסכמה ציבורית" בדרך של רוב קואליציוני בכנסת, הסכמה כזו לא הושגה. חלפו לא חודשיים אלא שלושה. השופטים נתנו את כל החבל האפשרי, והגיעה העת לשרטט את קו הגבול – ולכתוב פסק דין המקבל את העתירות.