המבחן של בג"ץ: האם יעצור את הפוליטיזציה המסוכנת של מח"ש לפני שיהיה מאוחר מדי?

שלושת השופטים הבכירים בבית המשפט העליון – הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – יצטרכו להחליט בזמן הקרוב אם להקפיא את "חוק מח"ש" – אחד מהחוקים המרכזיים של ההפיכה המשטרית שהכנסת קיבלה כחודש לפני התפזרותה.

להקפאת החוק תהיה משמעות מיידית בנוגע למהלכים שכבר מתרחשים במסדרונות משרד המשפטים והפרקליטות בכל הקשור ליישום החוק, וכן משמעות עקרונית רחבת היקף, במסגרת הטיפול הכולל בחוקי ההפיכה המשטרית.

הכוונה האמיתית מאחורי החוק מסתתרת בתוכנו. מעבר לעיוות מוחלט של מערך התמריצים כלפי שוטרי משטרת ישראל, שיהיו נתונים בסיכון של חקירה והעמדה לדין על ידי מחלקה שתונחה על ידי גורמים פוליטיים, למחלקה החדשה יהיו סמכויות החורגות בהרבה מהתחום המשטרתי.

מעבר לעיוות מוחלט של מערך התמריצים כלפי שוטרים, שיהיו נתונים בסיכון של חקירה והעמדה לדין על ידי מחלקה שתונחה על ידי גורמים פוליטיים, למחלקה החדשה יהיו סמכויות החורגות בהרבה מהתחום המשטרתי

החוק החדש יוצר מערכת אכיפה פלילית נפרדת לחלוטין מזו שבראשה עומד ראש התביעה הכללית בישראל, שהוא היועץ המשפטי לממשלה – ואף מציב גורם חדש מעל ראשו של היועץ המשפטי לממשלה שייקרא "הממונה על התיאום" שאמור להכריע כביכול במחלוקות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין מנהל מח"ש. כל הגורמים החדשים הללו ימונו ישירות על ידי שר המשפטים, על פי המלצת ועדה שרוב חבריה הם בעלי נאמנות פוליטית לשר.

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים בירושלים, 2 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החוק עבר בכנסת באמצע חודש יוני ונקבע שרוב סעיפיו ייכנסו לתוקף בתוך שמונה חודשים ממועד קבלתו, דהיינו באמצע חודש פברואר 2027. אבל שלושה מסעיפיו נכנסו כבר לתוקף מיידי – ואלה הם הסעיפים הנוגעים למינוי מנהל מח"ש החדשה, "הממונה על התיאום" וכן תקציב המחלקה.

על פי דיווחים בתקשורת, מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, איש אמונו של שר המשפטים יריב לוין, כבר פועל על מנת למוטט את מח"ש הנוכחית ולמשוך מתוכה אנשים לטובת הקמת המחלקה החדשה.

על פי דיווחים בתקשורת, מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, איש אמונו של שר המשפטים יריב לוין, כבר פועל על מנת למוטט את מח"ש הנוכחית ולמשוך מתוכה אנשים לטובת הקמת המחלקה החדשה

הוועדה למינוי מנהל מח"ש החדשה וכן הממונה על התיאום – ועדה שבראשה יעמוד לפי החוק דוננפלד עצמו – אמורה להתכנס במצוות החוק חודש לאחר כניסתו לתוקף, דהיינו כבר לפני כשבועיים. החוק קובע כי הוועדה תמנה את המנהל והממונה "בהקדם האפשרי" על מנת שאלה יפקחו על הקמת המחלקה החדשה, שתתחיל לפעול מקץ שמונה חודשים ממועד חקיקת החוק.

מנסחי החוק ידעו היטב מה הם מנסים להשיג: קביעת עובדות בשטח עוד לפני שהיועמ"שית, פרקליטות המדינה, העותרים ושופטי בג"ץ יתעשתו ויבינו את גודל המהפכה ועוצמתה.

הדיון בשלוש העתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לביטול החוק נקבע לסוף חודש דצמבר נוכח העומס הכבד המוטל על כתפי השופטים והרצון לפזר את המשימות הכבדות על ציר הזמן. אך סוגיית צו הביניים אמורה להיות מוכרעת כבר עתה, ובימים האחרונים הגישו המשיבים לעתירות את עמדותיהם.

שר המשפטים יריב לוין לצד הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים. מימין: מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, הסניגורית השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן, הסניגורית הציבורית הארצית, ענת מייסד-כנען. אפריל 2025 (צילום: מירי שמעונוביץ', עבור לע"מ)

באופן מפתיע, הכנסת מצאה לנכון להתנגד למתן צו ביניים שיקפיא את כניסתם לתוקף של הסעיפים שכבר נמצאים בתוקף, אף שסוגיה זו עניינה בהפעלת החוק – דהיינו בעניין המצוי לפתחה של הרשות המבצעת – ולא בחוקתיות החוק, שבו לכנסת יש בסיס הולם להשמיע את עמדתה.

"אם הבקשה לצו ביניים תתקבל", כתבה הלשכה המשפטית של הכנסת לבג"ץ בתחילת השבוע, "ובסופו של יום העתירה תידחה – תתקצר תקופת ההתארגנות שקבע המחוקק להקמת מח"ש במתכונתה החדשה, ואם תקופה זו תתקצר באופן משמעותי – ייתכן שהחוק המתקן לא יוכל להיכנס לתוקף ביום התחילה. מחלקה אינה יכולה להתחיל לפעול מהיום למחר".

זו עמדה משונה, שבה הכנסת מגלה לפתע דאגה חריגה לכך שעניינים ברשות המבצעת לא יפעלו בלוח הזמנים המתוכנן, דבר שקורה מדי יום ביומו, בשורה ארוכה של עניינים חשובים בהרבה ממועד תחילת פעולתה של מח"ש החדשה.

זו עמדה משונה, שבה הכנסת מגלה לפתע דאגה חריגה לכך שעניינים ברשות המבצעת לא יפעלו כמתוכנן, דבר שקורה מדי יום ביומו, בשורה ארוכה של עניינים חשובים בהרבה ממועד תחילת פעולתה של מח"ש החדשה

שר המשפטים לוין הודיע כי הוא מצטרף לעמדתה של הכנסת בנוגע לצו הביניים. היועצת המשפטית לממשלה הגישה, באופן טבעי, עמדה הפוכה: "לפוליטיזציה של גוף החקירה והתביעה העוסק בעבירות שבהן חשודים שוטרים ואנשי שב"כ או בצוותא עם אזרחים, ישנם מעגלי השפעה הרסניים על שלטון החוק ומערכת אכיפת החוק כולה".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה משתתפת בדיון של ועדת הכנסת בירושלים. 9 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתגובתה לבקשות למתן צו ביניים, היועצת מעלה היבט נוסף ביחס לדחיפות הנדרשת מצד בית המשפט: לגישתה, אין צורך בכך שהחוק אכן ייכנס לתוקף, ראשי המחלקה החדשה אכן ימונו והיא אכן תתחיל לפעול, כדי שהשפעתה ההרסנית על שלטון החוק תעשה את פעולתה.

זה טבעה של פוליטיזציה של גופים שאמורים להיות נאמנים לקוד המקודש של הממלכתיות: די במראית עין של פוליטיזציה באכיפת החוק הפלילי, על מנת לפגוע פגיעה קשה בציבור, בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק.

שליטתו של שר המשפטים באמצעות מנכ"ל המשרד הן בהליכי המינוי והן בהליכי הפיטורים של שתי הפונקציות הבכירות במח"ש החדשה – המנהל ו"הממונה על התיאום" – מאיינת למעשה כל סיכוי ששני בעלי התפקידים הללו יוכלו לפעול בעצמאות. התובנה הזו היא בין היתר לקח ישיר של המהלך לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה עצמה, ופסיקת בג"ץ בעניין; וכן חוק היסוד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ודבריהם הברורים של שופטי בג"ץ במסגרת הדיון בעתירות בעניין זה.

בג"ץ למעשה כבר קבע שכך הדבר: אם גורם השוקל שיקולים פוליטיים יכול לפטר את ראשי מערכת אכיפת החוק בלי קריטריונים סדורים ומנגנוני בקרה, פירוש הדבר הוא שהם אינם יכולים להיות עצמאיים בתפקידם

בג"ץ למעשה כבר קבע שכך הדבר: אם גורם השוקל שיקולים פוליטיים יכול לפטר את ראשי מערכת אכיפת החוק הפלילי בלי קריטריונים סדורים ומנגנוני בקרה של איזונים ובלמים, פירוש הדבר הוא שהם אינם יכולים להיות עצמאיים בתפקידם, מאחר שהם יודעים שאם לא יפעלו כרצונו של השר, יודחו.

השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם בית המשפט ימשיך להיות נאמן לאותם עקרונות – ואין כל סיבה שיסטה מפסיקות דרמטיות שניתנו בהרכבים מורחבים בעת האחרונה ובהרכבו הנוכחי של בית המשפט – חוק מח"ש ימצא את עצמו גם הוא בדרך אל פח האשפה של ההיסטוריה. במובן זה, סיכוייהן של העתירות לביטולו גבוהים.

גם "מאזן הנוחות", שעניינו הצורך בהימנעות מגרימת נזק בלתי הפיך, מוליך למסקנה שיש להקפיא את חוק מח"ש בהקדם האפשרי.

ההחלטה בעניין זה נדרשת אפוא בהקדם. הקפאת חוק בצו ביניים היא כידוע צעד לא שגרתי, אבל מצבים קיצוניים דורשים אמצעים קיצוניים: גם מבול החוקים ההרסניים שהעבירה הקואליציה בשלהי ימיה בכנסת, הוא אקט קיצוני של ממשלה ושל כנסת שאיבדו את דרכן.