המגעים בין ח"כ מנסור עבאס לח"כ יואב סגלוביץ' התנהלו במשך תקופה ממושכת על אש קטנה.

החיזור הפומבי הראשון התרחש אי־שם בינואר 2026, עוד לפני אישור תקציב המדינה, שבישר כי הקואליציה הצליחה להאריך את ימיה עד למועד הבחירות הקבוע בחוק, אוקטובר 2026. עבאס התראיין ברדיו א־נאס אצל שירין יונס ומוחמד מג'אדלה, ונשאל על המודל שהוא מציע להרכב הרשימה לכנסת.

במהלך השיחה שאל מג'אדלה: "למה שלא תצרף את יואב סגלוביץ' כמועמד ברשימה שלכם?" עבאס השיב כי זהו אחד הרעיונות שהם בוחנים. כעבור דקות אחדות העלו שני המראיינים את סגלוביץ' לשידור ועדכנו אותו בדברים. סגלוביץ' השיב כי ההצעה מחמיאה לו, אך הדגיש שהוא נשאר ביש עתיד.

ברע"ם שאלו 750 מאזרחי ישראל הערבים מיהו חבר הכנסת היהודי הקרוב ביותר לעמדותיהם, ושבו הם רואים מי שמייצג את צורכיהם. 75% מהנשאלים בחרו בסגלוביץ'

כמה שבועות לאחר מכן, במהלך פגישה בכנסת, סיפר לי עבאס כי בחן כמה שמות של מועמדים, אך סירב לפרט מי היו האנשים שנבחנו ומה העלתה הבדיקה. הבחינה נעשתה באמצעות סקר פנימי של המפלגה – שבאותה עת עדיין הייתה כפופה לתנועה האסלאמית – ובדקה את מידת הנכונות של החברה הערבית לצירוף מועמד יהודי לרשימה. ביום שישי חשפה יונס את תוצאות הבדיקה.

ברע"ם שאלו 750 מאזרחי ישראל הערבים מיהו חבר הכנסת היהודי הקרוב ביותר לעמדותיהם, ושבו הם רואים מי שמייצג את צורכיהם. 75% מהנשאלים בחרו בסגלוביץ', ואילו יתר השמות – נעמה לזימי, רם בן ברק, גלעד קריב, חילי טרופר ופנינה תמנו־שטה – נותרו הרחק מאחור. אלה היו תוצאות מובהקות.

תוצאות סקר פנימי של רע"ם בנושא שילוב מועמד יהודי במפלגה (צילום: מתוך עמוד הטלגרם של שירין יונס)

בסוף השבוע האחרון פרסם נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" כי המגעים בין הצדדים מתחממים. זמן ישראל פנה אתמול (שבת) לכמה מנציגי רע"ם וכן לסגלוביץ', אך לא התקבלה מהם תשובה.

אם עבאס יתקדם עם שיבוצו של סגלוביץ' ברשימה, יהיה זה צעד חדשני ומתוחכם, המעיד על אומץ מצד שניהם.

סגלוביץ' המשיך לקיים קשר הדוק עם הציבור הערבי בישראל גם לאחר שממשלת השינוי סיימה את תפקידה. גורמים שונים מעידים כי בארבע השנים שחלפו מאז 2022 הוא סייר ביישובים הסובלים מפשיעה קשה, שמר על קשר עם מנהיגי ציבור ערבים והמשיך לעסוק במיגור הפשיעה.

עבאס מעוניין מאוד במהלך, ואילו סגלוביץ', החושש כי רשימת יש עתיד לא תכניס לכנסת יותר משישה או שבעה נציגים, מעוניין לכהן כשר ולטפל באלימות בחברה הערבית

סגלוביץ' הוא ניצב בדימוס במשטרה, דרגה המקבילה לאלוף בצה"ל, כיהן כראש אגף החקירות והמודיעין בין 2009 ל־2013, והקים את להב 433, היחידה למאבק בשחיתות ובפשע המאורגן. מן ההיבט הזה בלבד מדובר במהלך פוליטי נדיר: מפלגה ערבית־דתית המשבצת ברשימתה ניצב בדימוס, שהקריירה הציבורית שלו לפני כניסתו לפוליטיקה התנהלה במדים כחולים.

כיצד משליך מהלך כזה על מפלגת ביחד ועל יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד? במשך חודשים אנחנו שומעים מכל ראשי גוש השינוי – למעט יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן – כי לא יישענו על רע"ם לצורך השבעת ממשלה, וכי יצרפו לגוש שלהם רק מפלגות המאמינות בערכי מגילת העצמאות, פועלות למען שירות לאומי ו/או גיוס לכולם, ומכירות בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מנסור עבאס בחדר הסיעה של רע"ם בכנסת, 12 בינואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ביש עתיד לא רצו להתייחס ישירות למהלך של סגלוביץ', אך צריך לומר שאיש אינו מופתע ממנו – בוודאי לא מאז שיחת החיזור הפומבית הראשונה ברדיו א־נאס. עבאס מעוניין מאוד במהלך, ואילו סגלוביץ', החושש כי רשימת יש עתיד לא תכניס לכנסת יותר משישה או שבעה נציגים, מעוניין לכהן כשר ולטפל באלימות בחברה הערבית.

ההערכה היא כי למרות רצונו העז של עבאס במהלך, הוא עדיין עשוי להיתקל בהתנגדות בוועידת מפלגתו, שתתקיים ב־22 באוגוסט, בשל הקולות המתנגדים לכך – וזאת אף לאחר הניתוק ממועצת השורא.

שאלה נוספת שיש לבחון היא האם סגלוביץ' ישמש כ"חפץ המעבר" שיאפשר את כניסתה של רע"ם לקואליציית גוש השינוי, באמצעות הכשרת דעת הקהל לשינוי שעוברת המפלגה – וזאת בניגוד להצהרות מנהיגי הגוש במהלך הקמפיין.

במונחים היסטוריים, שותפות פוליטית של סגלוביץ' עם רע"ם אינה חסרת תקדים. חד"ש הייתה מאז ומתמיד מפלגה ערבית־יהודית, וברשימתה כיהן תמיד לפחות נציג יהודי אחד

מצידו של לפיד, הוא ניסה תמיד למצוא פתרונות יצירתיים עבור הגוש. ב־2022 הוא היה האדריכל של ממשלת השינוי, והעניק לנפתלי בנט את הבכורה כדי למשוך אותו מזרועות הימין. ב־2019 הוא ויתר על ההובלה והתייצב במקום השני אחרי בני גנץ.

עוד ב־2022 לחץ לפיד על מרב מיכאלי ועל זהבה גלאון להתאחד – מהלך שלא יצא לבסוף אל הפועל והשפיע על תוצאות הבחירות. לאחרונה, כשראה שיש עתיד מתרסקת, ירד מן הבמה ונכנס תחת חסותה של ביחד בראשות בנט. היצירתיות שלו לא תמיד עובדת.

מנסור עבאס ויאיר לפיד במליאת הכנסת, 21 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אילו הייתה רע"ם חוזרת לזרועות הרשימה המשותפת, לצד חד"ש־תע"ל ובל"ד, היה הדבר עשוי להעניק לבנימין נתניהו מתנת בחירות: קמפיין אנטי־ערבי על מלא־מלא. ניתוקה של רע"ם מהקבוצה מקשה עליו, בעיקר משום שהוא עצמו ניהל בעבר מסע חיזורים אינטנסיבי אחר עבאס.

על כל פנים, במונחים היסטוריים, שותפות פוליטית של סגלוביץ' עם רע"ם אינה חסרת תקדים. חד"ש הייתה מאז ומתמיד מפלגה ערבית־יהודית, וברשימתה כיהן תמיד לפחות נציג יהודי אחד. המפורסם שבהם הוא דב חנין, שהיה מוקד משיכה משמעותי לבוחרים יהודים, בין היתר בשל עיסוקו בנושאי הגנת הסביבה.

מפלגה נוספת המנסה להציג לציבור הישראלי שותפות יהודית־ערבית היא "מקום לכולנו", בהובלת רולא דאוד ואלון־לי גרין. השניים היו מראשי תנועת "עומדים ביחד" – תנועת שטח יהודית־ערבית, המזוהה עם החולצות הסגולות

עם זאת, החיבור בחד"ש בין יהודים לערבים נעוץ גם במורשת של מאבק מעמדי, בתפיסת העולם של המפלגה הקומוניסטית ובקשרים בין אנשי מעמד הפועלים הערבים והיהודים.

מפלגה נוספת המנסה להציג לציבור הישראלי שותפות יהודית־ערבית היא "מקום לכולנו", בהובלת רולא דאוד ואלון־לי גרין. השניים היו מראשי תנועת "עומדים ביחד" – תנועת שטח יהודית־ערבית, המזוהה עם החולצות הסגולות, שקיימה בעשור האחרון פעילות נרחבת בנושאים חברתיים ופוליטיים וזכתה לחשיפה רבה.

פעילי "עומדים ביחד" מפגינים מחוץ למטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים נגד העלייה באלימות בחברה הערבית, 23 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בשלב הזה קשה לאמוד את מידת התמיכה בזרוע הפוליטית, בין היתר משום שמפלגת "מקום לכולנו" אינה מופיעה כלל בסקרים הפוליטיים.