ח"כ דן אילוז, שעזב לאחרונה את הליכוד והצטרף לישראל ביתנו, הוא כיום הפוליטיקאי המכהן היחיד שעבר בפועל מהקואליציה אל האופוזיציה. אתמול בערב (שבת), בריאיון ל"פגוש את העיתונות", הוא כבר נשמע כחלק מגוש השינוי. "היעד שלנו הוא קודם כל להחליף את הממשלה הנוכחית", אמר אילוז על ממשלה שעד לפני כמה שבועות היה חלק ממנה.

אומנם כבר כשנה הוא מותח ביקורת חריפה על הקואליציה בסוגיית חוק ההשתמטות, אך בנושאים אחרים המשיך לדבוק בעמדות המזוהות עם הליכוד.

בשנים האחרונות זכורים מעברים מהסוג הזה בעיקר בכיוון ההפוך. אורלי לוי, שהייתה ח"כית בישראל ביתנו ועשתה תעלול אופורטוניסטי על גבה של מפלגת העבודה, דילגה לחיקו החם של הליכוד – ומשם הביתה.

בשנים האחרונות זרמה התנועה הפוליטית כמעט תמיד בנתיב אחד: מהאופוזיציה אל הליכוד ואל ממשלות נתניהו. התנועה בכיוון ההפוך, מהליכוד אל גוש השינוי, הייתה נדירה

כמו כן, גדעון סער, התעלולן הגדול, הטיף במשך שנים לכל מי שרצה לשמוע נגד בנימין נתניהו והליכוד, השלים סיבוב גדול וחזר לשמש כניצב בסרט של נתניהו. הוא סחב איתו את זאב אלקין, שגם הוא היה בצד האופוזיציוני וזחל הביתה.

אי אפשר לשכוח, כמובן, את עידית סילמן, שהייתה בורג מרכזי בקואליציית השינוי ותכננה תרגילים פוליטיים כדי להפיל את בנט ולהצטרף לליכוד.

ח"כ דן אילוז משתתף בדיון של ועדת הכנסת על חוק יסוד לימוד תורה, 7 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היו גם פוליטיקאים כמו בני גנץ, שלא הפך לביביסט, אך נטש מהלכים פוליטיים אפשריים בצד של גוש השינוי – בשיא הקורונה, במרץ 2020 – רק כדי לסיים כמושא של אחד מתרגילי ההונאה הגדולים של נתניהו.

חריגה אחת מהכלל היא ח"כ מיכל שיר, שפרשה עם סער מהליכוד. כאשר סער עדיין לא החל את תהליך חזרתו פנימה, היא פרשה ממנו והצטרפה ליש עתיד, שם היא נמצאת עד היום.

בשנים האחרונות זרמה התנועה הפוליטית כמעט תמיד בנתיב אחד: מהאופוזיציה אל הליכוד ואל ממשלות נתניהו. התנועה בכיוון ההפוך, מהליכוד אל גוש השינוי, הייתה נדירה בהרבה.

ארדן הבהיר אמש בריאיון ל"ערוץ 12" כי לא יצטרף לממשלה צרה בראשות איזנקוט, אלא רק לממשלה רחבה שתגשר בין המחנות. לא ממשלת "ימין על מלא", אך גם לא ממשלת שינוי

אילוז הוא כיום חבר הכנסת המכהן היחיד שעשה את הדרך הזאת, אך ייתכן שבקרוב יצטרפו אליו שני בכירים לשעבר: שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן ויו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר ח"כ יולי אדלשטיין.

השניים הודיעו על עזיבת הליכוד, ובמערכת הפוליטית מעריכים כי הם עשויים לחבור לגוש בהובלת גדי איזנקוט. אלא שבשלב זה המהלך שלהם עדיין רחוק מלהיות מעבר מובהק בין הגושים.

גלעד ארדן ויולי אדלשטיין בכינוס בתל אביב שבו הכריזו על התמודדותם בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה חדשה, 6 באוגוסט 2026 (צילום: עוז שכטר)

ראשית, הסיכוי שיעברו את אחוז החסימה נראה נמוך. שנית, ארדן הבהיר אמש בריאיון ל"ערוץ 12" כי לא יצטרף לממשלה צרה בראשות איזנקוט, אלא רק לממשלה רחבה שתגשר בין המחנות. לא ממשלת "ימין על מלא", אך גם לא ממשלת שינוי, אלא ממשלת "אחדות" לאומית.

ההצהרות האחרונות של מפלגת בית ציוני של חילי טרופר ויועז הנדל הן תמונת המראה. הם אומרים שלא יצטרפו לממשלה צרה בראשות נתניהו – כלומר, לא ישלימו לו ל־61 – אלא רק לממשלה רחבה שתגשר בין המחנות. כולם חוזרים על המנטרה שלא יסכימו לצירוף רע"ם לממשלה, עם יואב סגלוביץ או בלי סגלוביץ.

נתניהו, מצידו, נואם על ממשלה לאומית רחבה. הכוונה היא לגוש המוכר: נתניהו והחרדים – ש"ס ויהדות התורה – עם החרד"לים, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, וכל מי שירצה להצטרף כדי שנתניהו יקים ממשלה. מבחינתו, אם ישר! או ביחד יבואו, זו תהיה הממשלה הלאומית הרחבה. בהובלתו הבלעדית, כמובן.

נתניהו, מצידו, נואם על ממשלה לאומית רחבה. הכוונה היא לגוש המוכר: נתניהו והחרדים – ש"ס ויהדות התורה – עם החרד"לים, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, וכל מי שירצה להצטרף כדי שנתניהו יקים ממשלה

מה שהציבור הישראלי רואה לנגד עיניו, כחודשיים לפני הבחירות, הוא אותה תקיעות פוליטית מוכרת. ח"כ אחד בלבד נטש את הליכוד ועבר צד. מפלגות "הגשר" לא יעברו את אחוז החסימה, ואם יאחדו כוחות ביניהן ויצלחו את רף ה־3.25%, הן עדיין לא יוכלו לפתור את הסבך הפוליטי, משום שכל הפוליטיקאים הישנים־חדשים הללו אינם מוכנים להשלים ל־61 לאף אחד מהצדדים.

יתרה מזאת, כולם פוסלים ישיבה עם רע"ם, וחלקם מדברים בגנות שותפות פוליטית עם הדמוקרטים בהובלת יאיר גולן. בריאיון אתמול הזכיר ארדן במפורש אפשרות של הליכה לבחירות חוזרות, שבהן הציבור הישראלי יידע להעניש את הפוליטיקאי שלא הסכים להצטרף לממשלת אחדות רחבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בטקס לציון 50 שנה למבצע אנטבה במשכן הנשיא בירושלים. 12 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

דהיינו, מבוי סתום פוליטי ומערכות בחירות בסבבים אינסופיים הם דבר שכבר משלימים איתו מראש. כמובן, המרוויח הגדול ממצב כזה יהיה נתניהו, שיכהן בראש ממשלות המעבר לפחות עד יוני 2027.

בעוד חודש בדיוק ייסגרו הרשימות לכנסת, ויתבהר איזו ממפלגות "הגשר" שרדה את התקופה. אם כל השלוש – כחול לבן, בית ציוני וארדן־אדלשטיין – יתמידו עד הסוף, בסבירות גבוהה אף אחת מהן לא תיכנס לכנסת.

השאלה שתישאר בחלל האוויר תהיה לאיזה מהמחנות הפוליטיים הן שרפו קולות: לגוש הליכוד או לגוש השינוי?

אם רק אחת מהן תמשיך, או אם ייווצר איחוד מסוים של כולן או של חלקן, גם אז לא ברור אם מדובר במפלגה שתעבור את אחוז החסימה. השאלה שתישאר בחלל האוויר תהיה לאיזה מהמחנות הפוליטיים הן שרפו קולות: לגוש הליכוד או לגוש השינוי?