שר המשפטים יריב לוין ומנכ"ל משרדו איתמר דוננפלד משחקים משחק מתוחכם במטרה לקדם את מינוי ראשי המחלקה לחקירות שוטרים החדשה בתקופת בחירות, ובמקביל "להרדים" את בג"ץ.
בית המשפט אמור לקבל החלטה אם להוציא צו ביניים שיקפיא את הליכי הקמת ועדת המינוי, וכפועל יוצא מכך גם את מינוי שני הגורמים הבכירים שאמורים לנהל את מח"ש ולהפוך אותה לזרוע אכיפה פוליטית פרטית בשליטה ישירה של שר המשפטים.
כך עולה מהודעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהוגשה אתמול (חמישי) לבג"ץ, במסגרת הדיון בעתירות לביטול "חוק מח"ש".
אין לדעת אם את לוין מדריכים בהקשר זה גם שיקולים פוליטיים, הנוגעים לקיומם של הפריימריז בליכוד בשבוע הבא, אך ברור שהמוטיבציה שלו ושל דוננפלד, עושה דברו, היא להשלים את המינויים ולקבוע עובדה מוגמרת בדמות מחלקה הנתונה לשליטה פוליטית התקועה כעצם בגרונו של משרד המשפטים.
ברור שהמוטיבציה של לוין ושל דוננפלד היא להשלים את המינויים ולקבוע עובדה מוגמרת בדמות מחלקה הנתונה לשליטה פוליטית התקועה כעצם בגרונו של משרד המשפטים
הרכב שלושת השופטים הבכירים בעליון – הנשיא יצחק עמית, המשנה נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – הורה ללוין ולבהרב-מיארה להודיע אם בכוונתם לקדם את מינוי חברי ועדת האיתור ומנהלי מח"ש החדשה. לוין ביקש מהיועצת ייצוג נפרד, והיא אישרה את בקשתו באופן מיידי, כבר לפני חודש.
למרות זאת, רק היועצת הגישה הודעה השבוע לבית המשפט בעניין זה. לוין עדיין מתמהמה. הוא הודיע ליועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, וזו הודיעה לפרקליטות ולאנשי היועצת כי "שר המשפטים טרם גיבש את עמדתו בשאלה האמורה".
גרירת הרגליים של לוין היא רק ביחס לדיווח לבג"ץ – לא ביחס למהלכי המינויים, שמהם עולה בבירור כי לוין דווקא גיבש את עמדתו בשאלה אם בכוונתו למנות את ועדת האיתור ואת ראשי מח"ש.
יו"ר ועדת האיתור יהיה מנכ"ל המשרד, דוננפלד. על פי פרסומים, לתפקיד חבר הוועדה שהוא עורך דין בעל ניסיון בפלילים, לוין מינה את עו"ד אבי עמירם, שייצג את מפקד כוח 100 בפרשת הפצ"רית. נציב שירות המדינה דורון כהן מתמנה מכוח תפקידו.
וביחס למינוי "אדם בעל ניסיון בחקירות או תביעות", דוננפלד העביר לנציב שירות המדינה רשימת מועמדים מטעמו, שכוללת מועמד אחד בלבד. הנציב בדק את המועמד והחליט לאשרו. כל זאת קרה עוד לפני שהעניין דווח ללשכה המשפטית במשרד המשפטים.
השר והמנכ"ל מקדמים מהלכים בחשכה, בבהילות, כגנבים בלילה, ללא הליך תקין ומבלי לעדכן איש, וממדרים אפילו את הגורמים שנחשבים אוהדים כלפיהם, מחשש שמא המהלכים יודלפו ויטורפדו בדרך כלשהי
בין השורות עולה תמונה סוריאליסטית לחלוטין ביחס לאופן שבו מתנהל כעת משרד המשפטים: השר והמנכ"ל מקדמים מהלכים בחשכה, בבהילות, כגנבים בלילה, ללא הליך תקין ומבלי לעדכן איש, וממדרים אפילו את הגורמים שנחשבים אוהדים כלפיהם, מחשש שמא המהלכים יודלפו ויטורפדו בדרך כלשהי.
התוצאה המצטברת כעת היא שרובם המוחלט של חברי ועדת האיתור כבר מונו לתפקידם, ואף שהרכבה טרם הושלם, בהתאם לחוק מח"ש היא רשאית להתחיל לפעול.
ואכן, כבר פורסם קול קורא לתפקיד מנהל מח"ש החדשה, והמועד האחרון שנקבע להגשת מועמדות הוא בשבוע הבא. מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מקבלת מידע רשמי מלשכת השר, היא נאלצה לדווח לבג"ץ כך:
"ככל הידוע, ואלא אם שר המשפטים יודיע אחרת, שר המשפטים ומנכ"ל המשרד מתכוונים לקדם בעיצומה של תקופת בחירות ולקראת הבחירות, מינויים לשני התפקידים מהמרכזיים והרגישים ביותר במערכת אכיפת החוק, תוך פוליטיזציה בעריכת המינויים".
הסכנות הגלומות בחוק מח"ש ידועות וברורות. נוכח הפגיעה הברורה והעמוקה שלו בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו אכיפה פלילית תהיה לעולם נקייה מכל הטיה פוליטית – היה על בג"ץ לעצור את המינויים לתפקידים הבכירים במח"ש החדשה גם אם לא היינו כיום בעיצומה של תקופת בחירות.
הסכנות הגלומות בחוק מח"ש ידועות וברורות. אך העובדה שמדובר בתקופת בחירות, שבה לכאורה חלים דיני האיפוק והריסון ביחס לביצוע מינויים בכירים בשירות הציבורי – מעוררת כאן מורכבות כפולה
אך העובדה שמדובר בתקופת בחירות, שבה לכאורה חלים דיני האיפוק והריסון ביחס לביצוע מינויים בכירים בשירות הציבורי – מעוררת כאן מורכבות כפולה.
מצד אחד, דיני האיפוק והריסון אמורים לחול כאן באופן ישיר. מתגובת היועצת לבג"ץ עולה שעמדת משרד המשפטים בעניין זה מעט מסויגת. דיני האיפוק והריסון נולדו ב-25 השנים האחרונות, במערכות בחירות שבהן התפטר ראש ממשלה, או שהכנסת חוקקה חוק להתפזרות מוקדמת של הכנסת, ולא במקרים שבהם הכנסת והממשלה כיהנו קדנציה מלאה.
במצב שבו הכנסת מחליטה להתפזר או הממשלה נופלת, קל יותר להסיק כי הממשלה אינה מכהנת עוד מכוח אמון הכנסת אלא מכוח עקרון רציפות כהונת הממשלה. המסקנה הזו פחות ברורה במצב שבו הכנסת מילאה את ימיה.
במצב שבו הכנסת מחליטה להתפזר או הממשלה נופלת, קל יותר להסיק כי הממשלה אינה מכהנת עוד מכוח אמון הכנסת. המסקנה הזו פחות ברורה כשהכנסת מילאה את ימיה
מצד שני, אף אם דיני האיפוק והריסון אמורים לחול כפי שהם, מתעורר מתח בינם לבין ההוראות המפורשות של החוק הקונקרטי הזה בעניין מח"ש.
החוק עבר בשלהי ימיה של הכנסת הנוכחית, ואף שנקבע שכמכלול הוא ייכנס לתוקף רק בתחילת שנת 2027, נקבע בו מפורשות כי הליכי האיתור והמינוי של מנהל מח"ש ושל הממונה על התיאום בין מח"ש החדשה לבין היועצת המשפטית לממשלה – יתקיימו באופן מיידי, החל מחודש ימים לאחר שהחוק נחקק.
כלומר – המחוקק קבע במפורש שהליכי המינוי ייעשו במהלך תקופת הבחירות, ומתעוררת השאלה האם הוראות קונקרטיות אלה עשויות לגבור על העקרונות הכלליים בדבר ריסון ואיפוק בתקופת בחירות.
מבחינת בהרב-מיארה, התשובה לשאלה הזו ברורה: עצם העובדה שמדובר במינויים בכירים במערכת אכיפת החוק עצמה מביאה, לשיטתה, למסקנה הברורה שדיני הריסון חלים על אף ההוראות שבחוק, שהרי את ההוראות הללו בדיוק מתבקש כעת בית המשפט להקפיא בצו ביניים.
מבחינת בהרב-מיארה, עצם העובדה שמדובר במינויים בכירים במערכת אכיפת החוק עצמה מביאה, לשיטתה, למסקנה הברורה שדיני הריסון חלים על אף ההוראות שבחוק
ואכן כך ראוי שייעשה, עוד בטרם ישלימו שר המשפטים ומנכ"ל משרדו את המהלכים הנכלוליים למינוי בעלי התפקידים הללו, מתחת לאפה של מערכת אכיפת החוק המוכרת.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו