בשלב זה, היועמ"שית ובג"ץ הם היחידים שמחזיקים את שלטון החוק בחיים

על אף שמדובר בסך הכול בצו זמני שמוציא בית משפט, צו ביניים של בג"ץ הוא כלי רב-עוצמה. לפעמים הוא משנה עולמות.

מכוחו של צו ביניים שהקפיא את החלטת הממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, היא המשיכה לכהן בתפקידה עד שההדחה בוטלה בפסק דין סופי. מכוחו של צו ביניים שהקפיא את פיצול תאגיד השידור הציבורי לשני תאגידים, ערב תחילת שידוריו בשנת 2017, החל התאגיד לשדר ביום הקובע ומהדורת החדשות של "כאן רשת ב'" עלתה לאוויר.

ומכוחו של צו הביניים שהוציא השופט עופר גרוסקופף למוחרת חקיקת חוק ביטול מעצר משתמטים חרדים – ממשיך לחול חוק שירות ביטחון הכללי, התקף ביחס לכלל האוכלוסייה, גם על משתמטים חרדים.

תלות של מדינה בצווי ביניים שיפוטיים לשם המשך השלטת שלטון החוק איננה מצב בריא מבחינה משטרית, אבל בשלב הנוכחי, זה מה שיש; צווי הביניים של בג"ץ מאפשרים לשלטון החוק להמשיך לנשום עוד יום.

תלות של מדינה בצווי ביניים שיפוטיים לשם המשך השלטת שלטון החוק איננה מצב בריא מבחינה משטרית, אבל בשלב הנוכחי, זה מה שיש; צווי הביניים של בג"ץ מאפשרים לשלטון החוק להמשיך לנשום עוד יום

הממשלה היוצאת לא רק נמנעה מלטפל באכיפת חובת הגיוס על משתמטים מקרב הציבור החרדי, אלא שהיא פעלה ופועלת ככל יכולתה על מנת למסמס את מאמצי האכיפה הללו.

אלפי חרדים מפגינים מחוץ לכלא הצבאי בבית ליד במחאה על מעצר עריקים, 17 ביוני 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

נוכח החידלון המוחלט הזה, היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם היחיד הפועל בשטח על מנת לגרום לרשויות המדינה השונות למלא את חובתן על פי חוק ועל פי פסיקת בג"ץ, לאכיפה שוויונית של חובת הגיוס.

אתמול (שלישי) פרסם משרד המשפטים את סיכום הדיון התקופתי שערכה היועצת בעניין זה, לפני כשבועיים, בהשתתפות גורמי צה"ל, המשטרה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.

בדיון התברר שפעולתם של צה"ל ושל המשטרה בעניין מעצר משתמטים חרדים רחוקה מלהיות משביעת רצון. מתחילת השנה הנוכחית הוגשו כ-350 כתבי אישום נגד משתמטים משירות צבאי, אך רק כ-10% מהם נגד משתמטים חרדים. זאת, על אף שכ-83% מסך המשתמטים משירות צבאי בישראל הם חרדים.

שיעור ההעמדה לדין של משתמטים חרדים מתוך כלל כתבי האישום שהוגשו נמוך בשנה הנוכחית אף יותר מזה שהיה ב-2025. הסיבה: ירידה בהיקף המבצעים היזומים של צה"ל ומשטרת ישראל לתפיסת משתמטים חרדים, וקושי גם בשיתוף הפעולה בין המשטרה לצה"ל כאשר משתמטים חרדים נתפסים באקראי.

שיעור ההעמדה לדין של משתמטים חרדים מתוך כלל כתבי האישום שהוגשו נמוך בשנה הנוכחית אף יותר מזה שהיה ב-2025. הסיבה: ירידה בהיקף המבצעים היזומים של צה"ל והמשטרה לתפיסת משתמטים חרדים

בעניין זה צפוי שינוי: צה"ל והמשטרה הציגו ליועצת המשפטית תוכנית לחידוש מבצעי המעצר היזומים. פרטיה של התוכנית לא פורסמו, כדי לא לאפשר להתארגנויות בקרב הציבור החרדי לסכל את המעצרים המתוכננים.

חרדים מפגינים נגד מעצר עריקים שלא התייצבו לגיוס, מול כלא 10 בבית ליד, בסמוך לנתניה, 14 באוגוסט 2025 (צילום: טל גן/פלאש90)

בעיות קיימות גם בתחום מעצרי אקראי: אם שוטר עוצר או מעכב במקרה אזרח חרדי ומתברר שמדובר בחייב גיוס, בהתאם לסיכום של משטרת ישראל עם צה"ל, על המשטרה לעכב את האזרח במשך 30 דקות. אם עד אז יגיעו נציגי המשטרה הצבאית – מה טוב; לא הגיעו – השוטר משחרר את המשתמט לביתו.

גם כאשר משתמטים נתפסים במעברי הגבול – למשל בנתב"ג בדרכם לצאת מישראל – ברוב המקרים מתקבלת החלטה לאפשר להם לצאת מהארץ ולטוס.

בהרב-מיארה סיכמה את הדיון כך:

"המצב הנוכחי, כפי שתואר על ידי גורמי הצבא ומשטרת ישראל, אינו עולה בקנה אחד עם המצופה מהמדינה. משמעות הדברים היא פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס, אי מיצוי פוטנציאל הגיוס ותוצאה של אכיפה לא שוויונית ואכיפת יתר כלפי המגזרים האחרים".

ובמילים פשוטות: לא ניתן להגן על כך בבג"ץ.

סיכום הדיון שהוציא משרד המשפטים מרמז כי גורמים במשטרת ישראל טענו כי כעת שוררת "עמימות משפטית" בסוגיית מעצרם של משתמטים חרדים. ואולם היועצת הבהירה באופן חד-משמעי שאין כל עמימות בעניין זה.

מרגע שבג"ץ הוציא צו ביניים, על כל רשויות המדינה לפעול בהתאם לצו, ולהמשיך בפעולות האכיפה של חובת הגיוס השוויונית. "חובת כלל גורמי המדינה לפעול לאכיפת החוק עומדת בעינה וברורה", הבהירה היועצת

מרגע שבג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את תוקף החוק, על כל רשויות המדינה לפעול בהתאם לצו, ולהמשיך בפעולות האכיפה של חובת הגיוס השוויונית. "חובת כלל גורמי המדינה לפעול לאכיפת החוק עומדת בעינה וברורה", הבהירה היועצת.

שופט בית המשפט העליון עופר גורסקופף בדיון בעתירות נגד שר המשפטים יריב לוין, 20 במאי 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

היבט נוסף שהתחדד בדיון שהתקיים במשרד המשפטים הוא שנתונים כלכליים ומשפטיים עושים עבודה במציאות. כך, סנקציות כלכליות דוגמת שלילת הטבות ממשפחות של חייבי גיוס – למשל בעניין מימון צהרונים – הן סנקציות אפקטיביות המתבטאות במספרים.

שנת הגיוס שהסתיימה בסוף יוני גילתה כי מספר המתגייסים החרדים עלה מ-2,800 בשנה הקודמת ל-4,300 מתגייסים בשנת הגיוס האחרונה. העלייה הזו הובילה לגידול של 13% במספר הלוחמים בני הציבור החרדי.

שנת הגיוס שהסתיימה בסוף יוני גילתה כי מספר המתגייסים החרדים עלה מ-2,800 בשנה הקודמת ל-4,300 מתגייסים בשנת הגיוס האחרונה. העלייה הזו הובילה לגידול של 13% במספר הלוחמים בני הציבור החרדי

עוד התברר שחקיקת חוק איסור מעצר משתמטים חרדים הביאה לירידה בהיקף הגיוס, נוכח הציפייה של חלקים מבני הציבור החרדי לכך שיקבלו הלכה למעשה מעין פטור מהגיוס עצמו.

מכאן גם נובעת החשיבות הרבה בכך שרשויות המדינה, צה"ל, המשטרה, משרדי הממשלה הרלוונטיים וגם בית המשפט יצטרפו למאמץ הכביר שמובילה היועצת – על מנת להטמיע בקרב הציבור את המסר שאכיפת חובת הגיוס, לרבות ביחס לציבור החרדי, איננה נותרת על הנייר בלבד.

מלבד העתירות התלויות והעומדות בעניין חוק המשתמטים, בג"ץ דן במקביל גם בעתירות בעניין שלילת הטבות כלכליות מתלמידי ישיבות המשתמטים מחובת גיוס, וכן באיסור העברת תקציבים למוסדות חינוך חרדיים שאינם מקפידים על הוראת לימודי ליבה.

הפגנה של חרדים נגד הגיוס לצה"ל, סמוך ללשכת הגיוס בירושלים, 12 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בחזית המאבק בכל התחומים הללו ניצבת בהרב-מיארה עצמה. לא בכדי מיהר ח"כ משה גפני לכנות אמש את היועצת, לאחר שפורסמו פרטי הדיון בעניין זה, "חצופה ופועלת בניגוד לחוק".

בחזית המאבק בכל התחומים הללו ניצבת בהרב-מיארה עצמה. לא בכדי מיהר ח"כ גפני לכנות אמש את היועצת, לאחר שפורסמו פרטי הדיון בעניין זה, "חצופה ופועלת בניגוד לחוק"

אפשר רק לקוות שהמאמצים הללו של היועצת ואנשיה יעשו את פעולתם, ושהחומה השברירית הזו של שלטון החוק תחזיק מעמד עד לבחירות ולכינון ממשלה לאחריהן.