מה שהונגריה שיקמה בארבעה חודשים אפשר לשקם גם בישראל

במאי השנה הסתיימה תקופת שלטונו בת 16 השנים של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ובמקומו נבחר פטר מדיאר.

אורבן הפך את הונגריה למדינה עם סממנים סמכותניים. הוא ביצע שינויים חוקתיים שפגעו בעצמאות מערכת המשפט ובחופש התקשורתי, ביצע פוליטיזציה של שירותי הביטחון, הקשה על היכולת להחליף את השלטון וניתק את הונגריה ממוסדות האיחוד האירופי. 

אורבן היה מקורב לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, השניים השפיעו זה על זה ורבים השוו ביניהם, במיוחד בזמן כהונתו הנוכחית של נתניהו.

בארבעת החודשים האחרונים החליפה ממשלת הונגריה החדשה את ארבעת ראשי שירותי הביטחון של המדינה, שינתה את ההרכב שממנה שופטים לבית המשפט לחוקה, וסגרה משרד שתייג עיתונאים ומבקרים כ"סוכנים זרים". למרות זאת, עדיין לא ברור כמה מהנזק של אורבן לדמוקרטיה הליברלית בהונגריה ניתן יהיה לתקן וכמה זמן זה ייקח.

בישראל, תחת ממשלות בנימין נתניהו, נעשו ניסיונות דומים לפגוע בדמוקרטיה בדומה לאלה שאורבן ביצע חלק מהניסיונות הצליחו, חלק נבלמו. הידרדרות ישראל במדדי דמוקרטיה בין-לאומיים כבר החלה. השאלה היא אם ישראל הולכת בדרכה של הונגריה של אורבן ותמשיך להידרדר.

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן נואם בעצרת בחירות, 16 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Denes Erdos)

מה הייתה הבעיה בשלטונו של ויקטור אורבן בהונגריה?

מאז שנבחר ב-2010 הפך ויקטור אורבן, מנהיג מפלגת "פידס" הימנית-קיצונית, את הונגריה למה שמומחים למדע המדינה מכנים "דמוקרטיה לא ליברלית". הוא ביצר את שלטונו מעל שלטון החוק בתחומים רבים.

שינוי חוקתי

ב-2011 אישר הפרלמנט, שנשלט על ידי פידס, חוקה חדשה שהרחיבה מאוד את סמכויותיה של הממשלה והחלישה את כוח האופוזיציה והגופים המקצועיים. החוקה שהנהיג מעניקה למפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר בבחירות רוב אוטומטי של שני שלישים מהמושבים בבית הנבחרים, מה שמקשה על החלפת השלטון.

מינוי שופטים

בתקופת אורבן, בית המשפט ההונגרי לחוקה אוכלס מחדש בשופטים שנבחרו בידי "פידס". בהתחלה, קיצר את גיל הפרישה לשופטים מ-70 ל-62, מהלך שהוציא לפנסיה כ-300 שופטים; מאוחר יותר, העלה את גיל הפרישה כדי להאריך את כהונת השופטים שהוא מינה.

שליטה חלקית בתקשורת

המדינה לא הפקיעה ישירות כלי תקשורת פרטיים, אבל בעלי הון מקורבים לאורבן ולפוליטיקאים מ"פידס" רכשו בזה אחר זה עיתונים, ערוצי רדיו וטלוויזיה ואתרי חדשות, עד שב-2022, לפי נתונים של מדד V-dem, כ-80% מהמדיה ההונגרית תמכה בממשלה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בקרמלין במוסקבה, 28 בנובמבר 2025 (צילום: Alexander Nemenov/Pool Photo via AP)

פוליטיזציה של שירותי הביטחון

אורבן ביטל את הפיקוח החוקתי על מערכת הביטחון והעמיד בראש מערכת הביטחון אנשים קבועים שליוו אותו לאורך כל כהונתו והשתמשו בתוכנת רוגלה ("פגאסוס" מתוצרת ישראל) למעקב אחרי משפטנים, עיתונאים ואנשי אופוזיציה. פרסומים חדשים מעלים חשד ששירותי הביטחון תחת הנהגתו עיכבו חקירת חשדות למעורבות של אורבן עצמו במהלכים לא-חוקיים נגד האופוזיציה (פרשה שזכתה לכינוי "אורבן גייט").

תיוג מבקרים

חוק "ריבונות לאומית" מ-2023 הסמיך משרד ממשלתי לסווג ארגוני חברה אזרחית ועיתונאים כ"סוכנים זרים" אם קיבלו מימון מגורמי חוץ.

מהלכים נגד האיחוד האירופי

הונגריה חברה באיחוד. אורבן, תומך של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סירב לסייע לאוקראינה במלחמה ביניהן והרבה למתוח ביקורת חריפה על האיחוד, אף שהונגריה קיבלה מימון נדיב מהאיחוד והמשיכה לקבל אותו בתקופת כהונתו. בשנים האחרונות ניתק את הונגריה ממועצת אירופה ומבית הדין האירופי לזכויות אדם – שמהווה רשות שלטונית באירופה, והאיחוד הטיל עליו סנקציות.

מיקלוש הורטי ואדולף אייכמן ב־1938 (צילום: Wikimedia commons/ Mareček2000/ CC BY-SA)

תמיכה במנהיג פרו-נאצי

אורבן שיבח את מיקלוש הורטי, שליט הונגריה בשנים 1919-1944, ששיתף פעולה עם גרמניה הנאצית ושלח מאות אלפי יהודים למחנות ההשמדה בזמן השואה.

מדיאר מנסה לשקם כעת בדיוק את אותם מוקדים, ולהחליף מינויים של אורבן.

מי הוא ראש ממשלת הונגריה פטר מדיאר?

מדיאר, שניצח את אורבן בבחירות במאי, אינו אופוזיציונר קלאסי. מדיאר, עורך דין במקצועו, היה פעיל ב"פידס", ושימש כדיפלומט וכפקיד בכיר בלשכת ראש הממשלה אורבן ובחברות ממשלתיות. הוא היה נשוי ליהודית ורגה, שהייתה פוליטיקאית בכירה ב"פידס" ושימשה כשרת המשפטים מטעמה.

ב-2023 העניקה נשיאת הונגריה דאז, קטלין נובק, חנינה לסגן מנהל פנימייה שהסתיר פגיעה מינית בילדים שביצע המנהל. ב-2024 מדיאר חשף הקלטות של ורגה שחשפו את הפרשה. ורגה התפטרה מהממשלה ועזבה את המפלגה; מדיאר פרש גם הוא, החל להשמיע ביקורת חריפה על אורבן והשלטון ולחשוף מעשים לא תקינים שלהם והקים מפלגה חדשה, "טיסה", שהתמודדה מול "פידס" בבחירות.

מדיאר הוא אפוא "מורד מבפנים": מי שמכיר את מנגנוני השליטה מבפנים, ויודע בדיוק איזה מנגנונים צריך לפרק ומה יש לבנות מחדש. מדיאר ומפלגתו ניצלו את החוקה של אורבן שהעניקה להם רוב של שני שלישים בפרלמנט, שמספיק כדי לשנות את החוקה בלי תמיכת האופוזיציה, ומדיאר משתמש בו.

תוך ארבעה חודשים הודחו ראשי ארבעת שירותי הביטחון של הונגריה שמינה אורבן; התובע הכללי שמינה אורבן התפטר בעקבות קריאה פומבית של ראש הממשלה. הנשיא הקודם, טמאש שויוק, מבעלי בריתו המרכזיים של אורבן, הודח בהצבעה בפרלמנט והוחלף באנדראש בקה.

פטר מדיאר בבודפשט, 15 במרץ 2024 (צילום: AP Photo/Denes Erdos)

הפרלמנט אישר הגבלה של כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים או שתי קדנציות, גם רטרואקטיבית (כך שתחול לא רק על מדיאר עצמו וראשי הממשלה הבאים, אלא גם על אורבן) והגבלת כהונה לחברי פרלמנט ל-12 שנה. תיקון נוסף הוריד את גיל הפרישה של שופטי בית המשפט לחוקה לגיל 70, מה שיאלץ חמישה מתוך 15 השופטים שמינה אורבן לפרוש השנה.

המשרד להגנת הריבונות, שתייג עיתונאים ומבקרים כמשרתי "אינטרסים זרים", נסגר. השידור הציבורי ההונגרי פרסם התנצלות פומבית על שנים של שידור שקרים. 

האם יש דמיון בין ישראל של נתניהו להונגריה של אורבן?

אורבן ונתניהו עלו לשלטון לתקופה ארוכה כמעט במקביל, מקורבים ומעריכים זה את זה. אבל במשך שנים ארוכות, נתניהו, בניגוד לאורבן, הצהיר כי הוא מתנגד לכל פגיעה בעצמאות מערכת המשפט.

עם זאת, היחס של נתניהו לתקשורת היה דומה לזה של אורבן מההתחלה: הוא יזם הקמה של כלי תקשורת פרטיים שתומכים בו; לפי כתבי האישום נגדו, הוא ניסה גם, לכאורה, להשתלט על כלי תקשורת פרטיים כדי להביא אותם לתמוך בו. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן במפגש בבודפשט, 19 ביולי 2017 (צילום: חיים צח/לע"מ)

ב-2019 הוגשו נגד נתניהו שלושה כתבי אישום חמורים על שוחד, מרמה והפרת אמונים. מאז, השתנה יחסו למערכת המשפט. למרות שהתחייב בפני בית המשפט העליון לא להיות מעורב במהלכים הנוגעים למערכת המשפט, מאז תחילת כהונת ממשלתו הנוכחית של נתניהו, בה חברים שרים מהימין הקיצוני, היא מובילה "רפורמה" (הפיכה משטרית) שמיועדת לבטל את עצמאותה. 

הממשלה הנוכחית העבירה חוק שמשנה את אופן בחירת השופטים, והופך אותו מבחירה משותפת של הפוליטיקאים ומשפטנים מקצועיים, לבחירה פוליטית. היא הדיחה באופן בלתי-חוקי את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – הדחה שבוטלה בבג"ץ. היא מתעמתת ללא הרף עם בהרב-מיארה ועם בג"ץ, ולמעשה מתעלמת מפסיקות בג"ץ בנושאים שונים, כמו גיוס החרדים.

האם נתניהו מנסה לבצע שינויים דומים גם במערכת הביטחון? רונן בר טען בתצהיר שהגיש לביהמ"ש העליון כי נתניהו ניסה לשכנע אותו לנסח חוות דעת שתסייע לנתניהו להימנע מעדות במשפטו, לפעול באמצעות שב"כ נגד מפגינים, ולעמוד לצידו במקרה של משבר חוקתי סביב הרפורמה המשפטית.

לדברי בר, ניסיון הדחתו החל סמוך לאחר שנפתחה חקירת פרשת "קטארגייט", שבה נבדקה העסקת אנשים בלשכת ראש הממשלה מטעם קטאר. נתניהו הגיש תצהיר נגדי ודחה את הטענות.

ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני בטקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים, 21 באפריל 2026 (צילום: Dor Pazuelo/Flash90)

דוד זיני מונה תחתיו בדצמבר 2025 ומכהן כראש שב"כ הנוכחי. תחת פיקודו של זיני נכתבה אותה חוות דעת שנויה במחלוקת שבר טוען כי נתניהו דרש ממנו לכתוב והוא סירב. 

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כבר ביצע השתלטות פוליטית מלאה של המשטרה.

מה קורה כשממשלה שולטת בגופי אכיפה בלי "בריונים"?

העיתונאי החוקר סאבולץ' פאני, שסיקר את שנות אורבן בהונגריה, הסביר בריאיון ל"הארץ" למה טיהור אלים לא היה נחוץ שם לפגיעה בדמוקרטיה: "כשאתה שולט במשטרה, בתביעה וברשות המיסים, אתה לא צריך בריונים".

האבחנה הזאת עשויה להסביר גם למה הניסיונות לפגוע במשטר הדמוקרטי-ליברלי בישראל לא נזקקים לאלימות כדי להיות משמעותיים. 

מנהיג האופוזיציה של הונגריה פטר מדיאר מנופף בדגל במהלך צעדת בחירות בבודפשט, 15 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Denes Erdos)

האם התיקון הנעשה בהונגריה יוכל להתבצע גם בישראל?

פרופ' גאבור הולמאי, לשעבר יועץ ראשי לנשיא בית המשפט לחוקה של הונגריה, התראיין ל"הארץ" והתייחס לאפשרות שבישראל יתבצע תיקון דומה לזה שמתקיים כיום בהונגריה. הולמאי הצביע על מחאות ההמונים בישראל נגד ה"רפורמה המשפטית" ואמר: "זהו סימן לכך ששינוי אפשרי".

אבל הולמאי הוסיף כי "דמוקרטיה ליברלית לא מסתכמת במערכת המשפט לבדה. יש גם שאלות של שטחים וזכויות מיעוטים, שקשה יותר לפתור מאשר לשמור על עצמאות בית המשפט".

חשוב גם להיזהר מלצייר את התיקון ההונגרי כמהלך מוגמר. הממשלה החדשה עצמה עדיין לא הראתה שיפור מדוד במדדים בינלאומיים כמו V-Dem או Freedom House, פשוט משום שהמדדים האלה מתעדכנים אחת לשנה ולא הספיקו לשקף את השינוי.

הביקורת החזקה ביותר על טיסה מגיעה דווקא מפטר מארקי-זאי, שעמד בראש האופוזיציה ההונגרית כשהפסידה לאורבן ב-2022. מארקי-זאי מזהיר כי "לממשלה החדשה בהונגריה יש כיום כוח רב יותר משהיה לאורבן, ואין ערובה שהיא לא תנצל אותו לרעה".

תומכיו של פטר מדיאר בעצרת בחירות של מפלגת טיסה, 11 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Darko Bandic)

במילים אחרות: פירוק מנגנון שליטה אחד לא שווה ערך לבניית דמוקרטיה ליברלית שלמה. אבל הוא כן מוכיח נקודה אחת בבירור: המנגנונים האלה ניתנים לפירוק ברוב פרלמנטרי רגיל, בלי מהפכה ובלי אלימות. זו בדיוק הטענה שמפריכה את ההנחה שהמצב בישראל הוא "ככה זה, אין מה לעשות".

תיקון מוסדי אמיתי מחייב לא רק בנייה מחדש של מה שהרסה הממשלה הנוכחית, אלא בניית מנגנונים שמגנים על עצמאות הממשל גם אם וכאשר הממשלה תתחלף. בישראל, הממשלה תצטרך לעשות בדיוק את שני הדברים – ולפי יעדים שניתן למדוד.

איך אפשר לתקן בישראל את הנזק שנעשה לדמוקרטיה?

אם פירוק מנגנוני שליטה הוא בר-מדידה, אפשר להציב יעדים ברורים לכל ממשלה שתחליף את הממשלה הנוכחית. 

צעדה מכיכר הבימה לרחוב קפלן בשיא ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית (צילום: אלון קורנגרין)

מינוי בלתי-תלוי לתפקידים בכירים במערכת הביטחון ואכיפת החוק

יש להבטיח מנגנון בחירה מקצועי וקדנציה מוגנת מפיטורים בלי עילה שנבדקה בידי גורם עצמאי, לתפקידי המפתח הבאים:

• ראש שב"כ
• ראש המוסד
• ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל)
• הרמטכ"ל
• מפכ"ל המשטרה
• היועץ המשפטי לממשלה

הרכב הוועדה לבחירת שופטים

החזרת החוק הקודם לבחירת השופטים, שעד הבחירות עדיין תקף בפועל, המעניק רוב מקצועי קבוע בוועדה לבחירת שופטים, לצד נוכחות ומעורבות של הפוליטיקאים בוועדה, או תיקון החוק לנוסח אחר, שישמור על הרוב המקצועי.

עצמאות תקציבית לגופי פיקוח

תקציב מבקר המדינה וגופי שידור ציבורי צריך להיות מוגן מפני שינוי חד-צדדי של קואליציה יושבת, באותו האופן שהונגריה כרגע דנה בהקמת מנגנון חקירה עצמאי לפרשות שחיתות.

ונושא שאין לו מקבילה בהונגריה: מערכת חינוך שמלמדת לימודי ליבה לכל

המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על כך שאין פיקוח על רשתות חינוך עצמאיות שאינן מלמדות לימודי ליבה, ושתקצוב מוגדל אינו מלווה בבדיקת תוצאה. היעד המדיד של הממשלה הבאה צריך להיות: כל מוסד חינוך שמקבל תקצוב ציבורי ייבדק על פי תוצאת לימודי ליבה בפועל, לא רק על פי הצהרת תוכנית לימודים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בדיון במליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לסיכום: הונגריה לא תיקנה את עצמה. היא רק התחילה. ארבעה חודשים של ממשלה חדשה לא מוחקים 16 שנה של שליטה מוסדית, ואפילו מבקריה החריפים ביותר של הממשלה הקודמת מזהירים מפני ריכוז כוח גדול מדי בלי בלמים בידי הממשלה החדשה.

אבל התיקון שכבר החל שם מוכיח: מנגנוני שליטה במוקדי כוח – ביטחון, משפט ותקשורת – אינם גזירת גורל. הם תוצר של החלטות ספציפיות של אנשים ספציפיים.

בישראל, תחת ממשלות בנימין נתניהו, חלק מהניסיונות המקבילים הצליחו וחלק נבלמו בבית המשפט – אבל אף אחד מהם לא בוטל בהחלטה פוליטית, ברוב פרלמנטרי, באותה הדרך שבה הם נוצרו, כפי שנעשה כעת בהונגריה. זה עשוי לקרות רק אם הממשלה תתחלף בבחירות הקרובות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.