ישראל השקיעה 1.7 מיליארד שקל בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית, שהכניסה את ההפרדה המגדרית לתוך האקדמיה. יותר מעשור אחר כך, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד במקום.
שילוב החברה החרדית בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי מוצהר של מדינת ישראל, ובשנים 2011 עד 2022 הוקצו לו כ-1.7 מיליארד שקל, לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025.
הפער שהיעד הזה נועד לסגור נמצא בעיקר אצל הגברים: ב-2008, התקופה שבה עוצבו התוכניות, עמד שיעור ההשתתפות שלהם בתעסוקה על כ-40% בלבד, לעומת 82% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים; עד 2015 שיעור תעסוקת הגברים החרדים עלה ל-53%, בקירוב, ומאז הוא עומד במקום.
כדי לקדם את שילובם בשוק העבודה בנתה המדינה מסגרות לימוד נפרדות שהפכו לברירת המחדל של הלימודים האקדמיים בחברה החרדית. יותר מעשור אחר כך, שיעור הגברים מקרב הסטודנטים החרדים לא עלה. לפי מבקר המדינה, איש לא בחן את מידת ההצלחה של התוכניות.
האם לימודים בהפרדה עוזרים לחרדים לצאת לעבודה?
מאז 2012 קיימים באוניברסיטאות ובמכללות לימודים בהפרדה מגדרית בהיקף גדול ובמימון נדיב, במסגרת תוכניות החומש של המועצה להשכלה גבוהה. הם נועדו לעודד רכישת השכלה אקדמית בקרב חרדים, כדי לעזור להם להשתלב בשוק העבודה.
לפיכך, ניתן היה לצפות שבעקבות השקת הלימודים הללו, שיעור החרדים שלומדים באקדמיה ושיעור הגברים החרדים בשוק התעסוקה יעלו. זה לא המצב.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 על 53.3%. לפי שנתון החברה החרדית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה זהו נתון קרוב מאוד לנתונים שנרשמו ב-2015.
חלקם של הגברים בקרב הסטודנטים החרדים ירד מ-35% בשנת הלימודים התשע"ב (2021-2022) ל-31% בתשפ"ג (2022-2023), בעוד שבכלל האוכלוסייה שיעור הגברים מקרב הסטודנטים עומד על כ-40%. דוח מבקר המדינה ל-2025 קבע כי "תמונת המצב לא השתנתה".
שני היעדים הכמותיים של התוכניות לא הושגו אפוא. לפי דוח מבקר המדינה, לשנת הלימודים התשע"ז (2016-2017) נקבע יעד של 14,500 סטודנטים חרדים ובפועל נרשמו 11,465; ל-2021 נקבע יעד של 19,000 ובפועל נרשמו 16,430.
המל"ג ענתה למבקר שתנסה להגדיל את מספר הסטודנטים תוך שמירה על היחס המגדרי הקיים, כך שלפחות שליש מהסטודנטים בוגרי החינוך החרדי בכלל רמות התואר יהיו גברים.
שיעור הסטודנטים החרדים בהנדסה ובאדריכלות ירד מ-9% ב-2016 ל-6.6% ב-2022, לעומת 15.8% בקרב כלל הסטודנטים בישראל, לפי דוח המבקר.
שכרם הריאלי הממוצע של גברים חרדים בעלי תואר אקדמי עלה בעשור האחרון בכ-4% בלבד, לעומת עלייה של כ-38% בשכר הממוצע של גברים יהודים בעלי תואר שאינם חרדים, כך לפי דוח מצב החברה החרדית 2024 של המכון החרדי למחקרי מדיניות.
למה המדינה השקיעה כסף בתוכניות הפרדה באקדמיה?
המל"ג הציגה את קיומה של ההפרדה המגדרית באקדמיה כאילוץ. בהחלטת מדיניות מאפריל 2020 קבעה המועצה כי "הנחת היסוד היא שהפרדה מגדרית לציבור החרדי בלימודים אקדמיים להשכלה גבוהה היא אילוץ וכורח המציאות".
המועצה נימקה את המסגרות הייעודיות בפערי ההשכלה של הציבור החרדי, בעיקר באנגלית ובמתמטיקה, ואת ההפרדה המגדרית נימקה בכך ש"אורח החיים החרדי ופסקי הלכה של חלק ניכר מקהילה זו אינם מתירים לימודים מעורבים בין גברים לנשים". באותה החלטה נקבע גם כי "לא תותר הפרדה במרחב הציבורי".
ההפרדה המגדרית כרוכה, בהגדרה, באפליה, ולכן מרצות וארגונים חברתיים עתרו לבג"ץ וביקשו להפסיק אותה. בג"ץ קיבל את הטיעונים של המל"ג בעד קיומה של ההפרדה, אך הגביל אותה ללימודים לתואר ראשון בלבד. אבל התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שאושר בכנסת לאחרונה ברוב של 52 מול 43 ח"כים, הרחיב את ההפרדה גם לתארים מתקדמים.
לפי מבקר המדינה, התקציב שיועד להנגשת ההשכלה לחרדים – כולל, בעיקר, לימודים בהפרדה מגדרית – הסתכם ב-1.7 מיליארד שקל בשתי תוכניות רב-שנתיות, מ-2011 עד 2022.
כמה חרדים לומדים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות?
אין מדידה רציפה של שיעור הגברים החרדים באקדמיה, ואפשר רק להתרשם מנתונים שפורסמו בנקודות זמן שונות. הסדרה היחידה שפרסם מבקר המדינה מתחילה ב-2019, והוא קובע כי "אין בידי מל"ג נתונים כמותיים לגבי חרדים שלא התקבלו ללימודים או כיתות שלא נפתחו".
מה שעולה מהנתונים הקיימים הוא שהגידול היה במספרים ולא בחלקם היחסי של הגברים החרדים בכלל אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות.
מספרם הכולל של הסטודנטים החרדים (גברים ונשים גם יחד) גדל בעשור האחרון כמעט פי שלושה; אך חלקם של הגברים בתוכם הגיע ב-2022 ל-31%, אחרי שכבר הגיע בעבר ל-35% וירד. זאת, בשעה ששיעור הסטודנטים הגברים מכלל הסטודנטים והסטודנטיות באוכלוסייה הכללית מגיע לכ-40%.
!["קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/mehadrin-1024x640.jpg ""קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)")
דוח מצב החברה החרדית 2024 מדווח ששיעור בעלי התואר בקרב גברים חרדים בגילי 25 עד 49 עומד על 4% בלבד, לעומת 31% בקרב יהודים שאינם חרדים.
כמה גברים חרדים עובדים כיום?
שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך ביותר, ולאחר עלייה קלה, חזר לנקודה שבה היה לפני עשור. לפי שנתון החברה החרדית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור הגברים החרדים בשוק התעסוקה הגיע ב-2023 לכ-55.5%, וירד שוב ל-53.3% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 – "קרוב מאוד לנתונים שנרשמו ב-2015".
הממשלה קבעה ב-2010 יעד לפיו שיעור תעסוקת החרדים – גברים ונשים כאחד, בגילי 25-64 היה אמור להגיע עד 2020 ל-63%. היעד לגברים לא הושג. ב-2021 קבעה הממשלה יעד חדש: "שיעור תעסוקה של 65% לגברים חרדים בגילים 25 עד 66 שנים עד 2030". לפי שיעורי התעסוקה כיום והמגמה הקיימת, ספק רב אם גם היעד הזה יושג.
גם מי שכן עובדים, משתכרים הרבה פחות מהממוצע באוכלוסייה. לפי אותו שנתון, ההכנסה החודשית הממוצעת של גברים חרדים עמדה ב-2023 על 10,579 שקל – 49% מזו של גברים יהודים שאינם חרדים – והם עבדו בממוצע 36.5 שעות שבועיות לעומת 44.5.
מה גברים חרדים לומדים באוניברסיטה?
המספרים דווקא מראים שיפור בשיעור השלמת התואר אצל הגברים החרדים שכן הגיעו לאקדמיה. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025, שיעור הגברים החרדים המסיימים תואר ראשון עלה מפחות מ-60% אצל מי שהתחילו ללמוד ב-2010 לכמעט 70% אצל מי שהחלו ב-2017, לעומת 77% בקרב גברים שאינם חרדים. הפער עדיין קיים, אך הוא הצטמצם.
השאלה המשמעותית אינה רק האם מסיימים תואר, אלא איזה תואר. כ-30% מכלל הסטודנטים החרדים לומדים חינוך והכשרה להוראה. מקצוע ההוראה, שאליו פונים יותר ממחצית מבוגרי התואר החרדים, הוא מקצוע רווי. דוח מבקר המדינה מ-2019 קבע: "לפי נתוני משרד החינוך, בכל שנה כ-6,500 חרדיות מקבלות תעודת הוראה", בעוד שהמערכת "אינה זקוקה ליותר מ-1,500 מורות".
ואילו שיעור החרדים הלומדים הנדסה ואדריכלות עומד על 6.6%, בעוד שבקרב כלל הסטודנטים בישראל הוא עמד על 15.8%.
המבקר סיכם: "משמעות הדבר היא שתוכניות המל"ג לא הביאו לגידול בקליטת סטודנטים בתחומים שבהם יש אופק לתעסוקה ולשכר גבוה".
מה המדינה עושה כדי לעודד חרדים לרכוש השכלה גבוהה?
המדינה לא הסתפקה במימון שכר לימוד ובנתה מערך תמיכה שלם. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025, בתשפ"ד עמד תקציב מל"ג-ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים על כ-200 מיליון שקל, מתוכם כ-120 מיליון תקציב ייחודי למכינות קדם-אקדמיות, למלגות לימוד ולתוכניות מעטפת במוסדות.
ב-2021 אושרה תוכנית מעטפת ייעודית שמלווה את הסטודנט מהשלב שלפני ההרשמה ועד ההשמה בעבודה, וכוללת ייעוץ, תגבור לימודי וליווי שוטף לצמצום נשירה. טרם פורסמו נתונים על הצלחת התוכנית.
אתגר משמעותי הוא הפער בין הסטודנט החרדי לסטודנטים אחרים. בדוח המבקר נכתב כי "מרבית הסטודנטים החרדים מתקבלים ללימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות ובלא שנבחנו במבחן הפסיכומטרי".
ב-2024 עודכן מודל התקצוב כך שמוסד המקבל סטודנט חרדי שלא למד לימודי ליבה יזכה בגינו בתקציב כפול. התקווה היא ש"מאחר שרוב הסטודנטים שאינם לומדים לימודי ליבה בתיכון הם גברים, התקציב הכפול יתמרץ את המוסדות האקדמיים לקלוט יותר גברים".
מדוע גברים חרדים מתקשים להשתלב בלימודים אקדמיים?
מבקר המדינה מציין את היעדר לימודי הליבה כחסם מרכזי המונע השתלבות חרדים בהשכלה הגבוהה.
לפי הדוח, מדובר ב"רקע לימודי חסר והרגלי למידה לא מתאימים: רוב הגברים אינם לומדים לימודי ליבה בתיכון". הדוח, מוסיף כי "מרבית הגברים החרדים מגיעים ללימודים אקדמיים ללא הידע המינימלי הדרוש במקצועות חובה, ובעיקר במתמטיקה ובאנגלית". חסמים נוספים שהדוח מציין הם גיל כניסה מבוגר יותר והעובדה שרוב הסטודנטים החרדים הם בעלי משפחה.
מודל התקצוב מ-2024 ממחיש את הבחירה שעשתה המדינה: במקום להבטיח לימודי ליבה וסגירת הפער הלימודי, המדינה משלמת פעמיים על אותו פער – פעם כשהיא מממנת מערכת חינוך שאינה חייבת ללמד לימודי ליבה, ופעם כשהיא מנסה לפצות את האקדמיה על התוצאה ולתמרץ אותה להשלים את הפער.
האם ההפרדה המגדרית באקדמיה פוגעת במישהו?
המחיר של המערך הזה אינו רק כלכלי, אלא גם חברתי, והוא נגבה מנשות הסגל האקדמי. נשות הסגל, המרצות והסגל הזוטר שכמעט ואינן מלמדות במסלולי הלימוד הנפרדים.
למרות אזהרת שופטי בג"ץ מפני הדרה של מרצות בלימוד במסלולים בהפרדה מגדרית, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2025 מצא כי "לא צוינו קורסי חובה שבהם נשות סגל לימדו בתוכניות הייעודיות לגברים באופן פרונטלי". לפי נתונים שאסף ארגון "ישראל חופשית" נמצא במסלולים בהפרדה שיעור נמוך של מרצות ביחס לחלקן במסלולים הרגילים.
הנשים באקדמיה מודרות ממסלולים שהמדינה מממנת לטובת תוכניות שהתועלת שלהן מוטלת בספק.
תמונת המצב אחרי עשור
| הנתון | בעבר | היום | בכלל האוכלוסייה |
|---|---|---|---|
| שיעור הגברים מכלל הסטודנטים החרדים | 35% בתשע"ב | 31% בתשפ"ג | כ-40% |
| שיעור הלומדים הנדסה ואדריכלות | 9% בתשע"ז | 6.6% בתשפ"ג | 15.8% |
| שיעור בוגרי חינוך והכשרה להוראה | 57.3% בתשע"ז | 53.4% בתשפ"ב | 15% |
| שיעור התעסוקה של גברים חרדים | מתחת ל-50% עד 2015 | 53.3% ב-2025 | כ-87% |
שאלות שעולות מן הנתונים
שיעור הסטודנטים ושיעור התעסוקה של החרדים לא עלו, אולי צריך עוד זמן?
עשר שנים הן מספיק זמן לראות שמרבית המדדים לא השתנו. בכל מקרה, אין בכך כדי להסביר את העובדה שאיש לא מדד את התוצאה התעסוקתית.
האם אפשר לקבוע שהשכלה גבוהה לא מקדמת תעסוקה?
לא. מחקר מרכז טאוב מצא ששיעור התעסוקה של גברים חרדים בעלי תואר עומד על 71%, לעומת כשליש בקרב מי שאין לו תואר, ושהשכר הממוצע גבוה בכ-80%. התואר עובד, אבל מעטים מדי מגיעים אליו.
למה משקיעים בהשכלת חרדים באקדמיה, אם החסם נמצא בתיכון?
זו שאלה שהמדינה לא ענתה עליה. אבל מודל התקצוב מ-2024 עונה עליה בלי לומר זאת: המדינה בחרה לפצות את המערכת האקדמית על פער שנוצר בשלב מוקדם יותר – בבתי הספר שבהם לא מלמדים לימודי ליבה – במקום לטפל בפער עצמו.
האם הלימודים הנפרדים באוניברסיטה פתרו את בעיית ההשכלה לחרדים?
לא. ההפרדה הסירה חסם הלכתי, וזו הייתה מטרתה המוצהרת. אבל היא אינה נוגעת באף אחד מהחסמים האחרים בפני רישום חרדים לאוניברסיטאות: היעדר לימודי ליבה ומיומנויות למידה, גיל הכניסה ללימודים, העובדה שרוב הסטודנטים החרדים הם בעלי משפחה, והתנגדות פנימית בתוך החברה החרדית.
לצד ההשקעה הגדולה, תוכניות ההפרדה המגדרית משנות את פני האקדמיה ועושות זאת על חשבונן של נשות הסגל. המדינה ממשיכה להשקיע סכומי עתק ואף מרחיבה את ההפרדה המגדרית, למרות שכלל לא ברור אם זה המקום שבו צריך להשקיע, ולא בחסמים אחרים לגמרי.
מקורות
- מבקר המדינה, "הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית – ביקורת מעקב", מאי 2025
- מבקר המדינה, דוח שנתי 62, "פעילות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה", 2012
- שנתון החברה החרדית בישראל 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרק תעסוקה
- דוח מצב החברה החרדית 2024, המכון החרדי למחקרי מדיניות, איתן רגב ויהודית מילצקי
- מרכז טאוב, "התשואה להשכלה בקרב חרדים בישראל", איתן רגב
- המועצה להשכלה גבוהה, "הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי – עדכון מדיניות", אפריל 2020
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוות דעת לוועדת החינוך בעניין הצעת חוק זכויות הסטודנט, יולי 2026
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית, יוני 2025
- בג"ץ 8010/16 ברזון נ' מדינת ישראל, 12.7.2021, כפי שדווח ב"הארץ"
- ישראל חופשית, נתוני שיעור המרצות במסלולים מופרדים, יולי 2025
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו