מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, אמר ל"הארץ" בתגובה לפרסומים על הצטרפותו למטה V26 שהקימו פעילי ליכוד בכירים כדי למצות הצבעה לגוש הימין בבחירות הקרובות: "לכל אדם, ובכלל זה אנשי חינוך, שמורה הזכות לפעול בזמנו הפרטי למען החברה ולהשפיע על עתידה. ברמה האישית, מעבר לשעות העבודה ומתוך מחויבות לערכים יסודיים של עיצוב פניה היהודיים והציוניים של מדינת ישראל, החלטתי לפעול בהתנדבות לקידומם".
"הפעילות הזו נעשית בזמני הפרטי", הוסיף, "ואין לה כל השפעה על תפקידי המקצועי בישיבות ואולפנות בני עקיבא".
גלט טועה ומטעה. בחוזר מנכ"ל מ-2009, שקבע הנחיות כלליות לסייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה, נכתב, בין היתר, שעל מנהלי מוסדות חינוך חל איסור "להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני", כמו גם "להשתתף בתעמולה פומבית, בכתב או בעל-פה, לבחירות לכנסת".
"הפעילות נעשית בזמני הפרטי", טען מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא בעניין הצטרפותו למטה פעילי הליכוד למיצוי הצבעה לגוש הימין בבחירות, "ואין לה כל השפעה על תפקידי המקצועי". אך הוא טועה ומטעה
בכל מקרה נדרשת מנה די גדושה של תמימות כדי להאמין שגלט וינקי פרידמן, מנכ"ל רשת החינוך נעם-צביה שהתגייס גם הוא למטה V26, יישארו לבד מבלי שישפיעו כך או אחרת על המתחנכים ברשתותיהם.
ניסיון העבר לא מותיר הרבה מקום לספק. ב-20 באוקטובר 2022, 12 יום לפני הבחירות הקודמות, כתב יהודה ולד, מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית, ברשת X:
"הערב הורדנו פקודת מבצע לקראת הבחירות למנהלי הישיבות, המכינות, המדרשות והאולפנות. אנחנו הולכים להוציא את מצביעי הימין מהבית כדי להקים פה ממשלת ימין".
פרידמן, שהרשת שלו מונה 68 בתי ספר יסודיים ותיכוניים, נוהג באופן דומה. "כחלק מ'הציונות הדתית', תרתי משמע", אמר לאתר כיפה, "הצטרפתי למאמצים לחיזוק 'העמוד הימיני' הכוח האמוני, לקראת הבחירות המהותיות, הבאות עלינו, בס"ד, לטובה".
לא רק הפרת תקשי"ר (תקנון שירות המדינה) מובהקת, התגייסות מנהלי רשתות החינוך לטובת השלטון המכהן פותחת פתח לכאורה גם לשורת הפרות בוטות של חוקי בחירות שונים. עוד יותר מהבעיה החוקית, מטרידה הנכונות הנלהבת של גלט ופרידמן לערבב בין חינוך ממלכתי לפוליטיקה מפלגתית פעילה.
לא רק הפרת תקנון מובהקת, התגייסות מנהלי רשתות החינוך לטובת השלטון המכהן היא פתח לשורת הפרות בוטות של חוקי בחירות שונים. מטרידה גם הנכונות הנלהבת לערבב בין חינוך ממלכתי לפוליטיקה מפלגתית פעילה
לא בכדי נקבע איסור מפורש על ערבוב לא קדוש שכזה. מותר ורצוי לחנך נערות ונערים שבעתיד יידרשו לתרום למדינה את מיטב שנותיהם בשירות צבאי, למודעות פוליטית, למעורבות ולאכפתיות אזרחית. אבל קו אדום מפריד בין זה ובין אינדוקטרינציה מפלגתית במערכת החינוך הממלכתית על כל זרמיה.
אין זה ראוי שבתי ספר ומנהלים שהמדינה מתקצבת יפעילו את מלוא כובד השפעתם, עקיפה וגם ישירה, על קהל שבוי של תלמידים בדיוק בתקופה שבה מתעצב עמוד השדרה הערכי שלהם, ויקדמו בקרבם באופן בלתי הגון אג'נדות פוליטיות.
משרד החינוך תחת השר יואב קיש הקפיד לזמן לבירורים ולשימועים מורים ומנהלים מהזרם הממלכתי-עברי שהביעו ברשתות חברתיות ובעצומות פומביות דעות נגד השלטון הנוכחי. ניכר היה כי מדובר באכיפה סלקטיבית, ולא פעם ללא סמכות בחוק. על מורים, להבדיל ממנהלים, לא חל איסור להביע עמדות פוליטיות מחוץ לכיתות ולהשתתף בהפגנות.
לא כדאי לפתח ציפיות מוגזמות עכשיו לאכיפה נחושה גם נגד גלט ופרידמן. מעניין כמובן יהיה לעקוב באיזו תגובה ייתקלו מנהלים שיודיעו על התגייסותם לקמפיין "גוש השינוי".
אלא שזה פתרון קל – ולא נכון. האתגר כעת הוא לדבוק ביתר שאת בחינוך לאוריינות פוליטית בלי אינדוקטרינציה, אך גם בלי חשש: להעמיק את הידע בעניינים העומדים במרכז סדר היום, ובהם ביטחון לאומי, ביטחון אישי, יוקר המחיה והמאבק על אופי המשטר במדינת ישראל.
לא בכדי נקבע איסור מפורש על הערבוב הלא קדוש. מותר ורצוי לחנך נוער שיידרש בעתיד לתרום למדינה – למודעות פוליטית, למעורבות ולאכפתיות אזרחית. אבל קו אדום מפריד בין זה ובין אינדוקטרינציה מפלגתית
לצד זאת יש לסמן בלי פשרות קו מוסרי ברור בין מגוון הדעות הרחב מאוד בחברה, מימין ומשמאל, בעד ונגד שורת נושאים בוערים מעוררי מחלוקות עזות ולגיטימיות, לבין דעות ומעשים שבאופן חד-משמעי חייבים להישאר מחוץ לבתי הספר. למשל הבעת תמיכה ישירה או משתמעת במאבק מזוין נגד המדינה, השמעת דעות גזעניות נגד מיעוטים במדינה וגם חלוקת סיכות חבל תלייה לתלמידים.
ד"ר אריאל לוי הוא מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי ולשעבר סמנכ"ל משרד החינוך וראש המנהל הפדגוגי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו