חמשת המשרדים הנסקרים כאן קטנים יחסית, אבל הם אחראים לתחומים שמשפיעים על חיי היומיום: התקשורת, המזון, הסביבה, המדע והתיירות. במשרד התקשורת קידם השר שלמה קרעי את סגירת תאגיד השידור וחוק שמעביר את הפיקוח על התקשורת לממשלה, וישראל צנחה למקום ה-112 במדד חופש העיתונות.
במשרד החדשנות קוצץ תקציב סוכנות החלל ב-77%. במשרד החקלאות נמצאו ליקויים בתשעה מתוך עשרה מחסני חירום למזון. המשרד להגנת הסביבה נחלש והתרוקן מאנשי מקצוע, והתיירות הנכנסת נותרה בפחות ממחצית מרמתה שלפני המלחמה.
זהו המאמר השביעי בסדרת "גיליון ציונים", שבה אני בוחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות.
משרד התקשורת: האם השר נלחם בעיתונות?
השר שלמה קרעי הקדיש את כהונתו בעיקר למאבק בגופי התקשורת הביקורתיים. בנובמבר 2024 הגיש הצעת חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי "כאן" בתוך שנתיים. לפי "כלכליסט", ההצעה מחייבת מכרז להפעלת ערוצי הטלוויזיה של התאגיד, סוגרת את כל תחנות הרדיו מלבד רשת ב', ואינה כוללת הגנה לכ-850 העובדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית.
ביוני 2025 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק לחיסול מחלקת החדשות של התאגיד.
המהלך המרכזי הוא חוק השידורים, שעבר בקריאה ראשונה בנובמבר 2025. לפי ניתוח בזמן ישראל, השר ימנה חמישה משבעת חברי הרגולטור החדש, והממשלה תקבל סמכות לקבוע קודים אתיים ולאסוף נתוני צפייה. החוק מבטל את המגבלות על בעלות צולבת ומעביר את מדידת הרייטינג לשליטה ממשלתית. לפי הניתוח, ערוץ 14 זכה בפטורים ייחודיים. היועצת המשפטית לממשלה קבעה שהחוק אינו בשל ושהוא בעייתי מבחינה חוקתית.
במקביל, ובתמיכת השר קרעי, ניסה שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את "גלי צה"ל" – ונכשל. ב-30 במרץ 2025 שלח קרעי לכ"ץ טיוטת החלטת ממשלה משותפת לסגירת התחנה, וביקש להביא אותה לאישור "בהקדם האפשרי". את התדרים שיתפנו הציע להקצות לרישיונות רדיו מסחריים.
ב-22 בדצמבר 2025 אישרה הממשלה את הצעת כ"ץ לסגור את התחנה עד 1 במרץ 2026, אף שהמשנים ליועצת המשפטית לממשלה קבעו כי "הצעת המחליטים אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית".
ב-20 באוגוסט 2026 פסל בג"ץ פה אחד את ההחלטה. לפי השופט יחיאל כשר, ההחלטה התבססה על שיקול זר – חוסר שביעות הרצון של מקבלי ההחלטות מהשידורים ומהעמדות הפוליטיות של התחנה. השופטים ציטטו את מכתבו של קרעי, שבו כתב שהתחנה "הפכה זה מכבר למעוז פוליטי".
כ"ץ הודיע שאינו מקבל את הפסיקה, ושאם ינצח בבחירות "נשלים את הטיפול בנושא". בית המשפט קבע במפורש את מה שהמבקרים טענו מההתחלה: הממשלה ניסתה לסגור כלי תקשורת משום שלא מצא חן בעיניה.
התוצאה נמדדת במדד הבינלאומי. במדד חופש העיתונות של ארגון "כתבים ללא גבולות" (RSF) ירדה ישראל ב-2025 למקום ה-112 מתוך 180 – המקום הנמוך ביותר שלה מאז הוקם המדד ב-2002. הדוח הזכיר במפורש את יוזמות השר קרעי להפרטת השידור הציבורי ולסגירתו.
| שנה | מקום ישראל במדד חופש העיתונות | מקור |
|---|---|---|
| 2022 | 86 | "העין השביעית" / RSF |
| 2023 | 88 | "העין השביעית" / RSF |
| 2024 | 101 | העין השביעית / RSF |
| 2025 | 112 – השפל מאז 2002 | העין השביעית / RSF |
בתוך שלוש שנים ירדה ישראל ב-26 מקומות. RSF ייחס את הירידה גם להרג עיתונאים בעזה ולהגבלות על עיתונאים זרים, אבל ציין במפורש את החקיקה נגד התקשורת בישראל.
משרד החדשנות: מה קרה לסוכנות החלל?
תחת השרה גילה גמליאל קרסה סוכנות החלל הישראלית. לפי תחקיר של יוסי מזרחי ב-N12 מיוני 2026, תקציב הסוכנות צנח מכ-62 מיליון שקל ב-2023 ל-14 מיליון שקל – קיצוץ של 77% בתוך שנתיים. פרויקט "בראשית 2" תקוע.
ראש הסוכנות, אל"מ (מיל') אורי אורון, ויו"ר ועדת ההיגוי, פרופ' דן בלומברג, עזבו. לפי התחקיר, השרה לא נפגשה עם בלומברג במשך השנה האחרונה.
לפי התחקיר, במקום אנשי מקצוע מונו למשרד פעילים פוליטיים, ובהם יועץ שמועסק במקביל בחנות אלקטרוניקה ומי שהוצג כרכז לשכה והודה שהוא מגיע למשרד רק לעיתים. משרד המדע דחה את הטענות והצביע על הישגים: הכשרת אסטרונאוט והסכמי שיתוף פעולה עם נאס"א. משרד שאמור לקדם את המדע הישראלי הפך, לפי התחקיר, למטה פוליטי של השרה.
משרד החקלאות: האם המזון בישראל בטוח?
ב-2024 שינה המשרד את שמו ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". אבל מבקר המדינה מצא שמחסני החירום למזון אינם ראויים. לפי דוח המבקר מאוקטובר 2025, בתשעה מתוך עשרה מחסני חירום שנבדקו בין ינואר 2023 לאוגוסט 2024 נמצאו ליקויים. במלאי החיטה נמצאו חרקים, לשלשת יונים ועובש. המבקר הטיל את האחריות על שרי החקלאות, הכלכלה והבריאות, בשל היעדר תיאום וניהול אחיד של ביטחון המזון.
השר אבי דיכטר התנגד לרפורמת היבוא החקלאית, שהממשלה אישרה באפריל 2024, וטען שהיא מסכנת את ביטחון המזון. בהמשך קידם תוכנית לביטחון מזון עד 2050.
לפי וואלה, גורמים באוצר טענו שהתוכנית מזרימה מיליארדים לחקלאות, משמרת את מכסות היבוא ואת המגבלות על התחרות, ותגרום להתייקרות מיידית של מוצרי מזון בסיסיים. דיכטר השיב שההתנגדות של האוצר חסרת בסיס מקצועי. הוא הצביע על הרחבת היתרי העובדים הזרים בחקלאות מ-30,000 ל-70,000 כהישג.
משרד התיירות: האם השר עסוק מדי?
התיירות הנכנסת קרסה בגלל המלחמה, ועדיין רחוקה מהתאוששות. לפי ביזפורטל, ב-2025 נכנסו לישראל 1.34 מיליון תיירים. זו עלייה של 38% לעומת 2024, אבל ירידה של 58.5% לעומת 3.24 מיליון ב-2023. ב-2019 נכנסו לישראל 4.55 מיליון תיירים. לפי ידיעות אחרונות, אובדן ההכנסות מתיירות נכנסת הגיע ל-19 מיליארד שקל.
| שנה | כניסות תיירים | מקור |
|---|---|---|
| 2019 | 4.55 מיליון | IAS |
| 2023 | 3.24 מיליון | ביזפורטל |
| 2025 | 1.34 מיליון | ביזפורטל |
ב-2025 עמדה התיירות הנכנסת על פחות משליש מרמתה ב-2019.
הסיבה העיקרית לקריסה היא המלחמה, ולא המשרד. אבל שר התיירות חיים כ"ץ מכהן מאז יולי 2025 גם כשר הבריאות, כשר הרווחה וכשר הבינוי והשיכון. שר אחד מנהל ארבעה משרדים, בזמן שענף התיירות צריך תוכנית שיקום ייעודית.
המשרד להגנת הסביבה: למה המשרד נחלש?
תחת השרה עידית סילמן איבד המשרד להגנת הסביבה תקציבים, סמכויות ומדיניות. כבר באפריל 2023 דיווח "כלכליסט" שתקציב המשרד צפוי לרדת ל-384 מיליון שקל, לעומת 428 מיליון ב-2022, ושסמכויות המשרד לפי חוק אוויר נקי עומדות להצטמצם.
האוצר ביטל את המס על כלים חד-פעמיים, שהוריד את השימוש בהם בכ-30%, במחיר של 330 מיליון שקל בשנה להכנסות המדינה. במקום המס הציעה סילמן תקציב לחינוך סביבתי.
לפי דוח של ארגוני "אדם טבע ודין" ו"חיים וסביבה" מאוגוסט 2026, שורה של צעדי ממשלה פגעה בהגנה על הסביבה. בתי הזיקוק במפרץ חיפה קיבלו פטור מהיתרי בנייה, אושר חוק שמאפשר בנייה בשמורות טבע וביערות, ובוטלה מדיניות "אפס סיכון נוסף" במפרץ אילת. נציגי הסביבה הוצאו ממוסדות התכנון, והאכיפה נחלשה. חוק האקלים, שהאוצר התנגד ליעדיו, נתקע. מנכ"ל המשרד הודיע על פרישתו אחרי חצי שנה בלבד. המשרד שאמור להגן על הסביבה לא בלם אף אחד מהצעדים האלה.
במקביל התרוקן המשרד מאנשי מקצוע, ובמקומם מונו מקורבים ופעילים פוליטיים. עד מאי 2024 עזבו את המשרד שמונה בכירים, בהם היועצת המשפטית, ראש אגף התכנון הסביבתי וראש תחום איכות האוויר. לפי "כלכליסט", אנשי המקצוע דיווחו על קושי לעבוד עם השרה, שהפכה את עמדותיה בנושאים מקצועיים.
בינואר 2025 קידמה סילמן למנכ"ל המשרד את רמי רוזן, שכיהן קודם לכן כראש מטה במשרד הבינוי ויועץ במשרד האוצר – ללא ניסיון בתחום הסביבה. ליו"ר מליאת רשות הטבע והגנים ביקשה סילמן למנות את אהרון נויבאואר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון, בלי רקע סביבתי או אקדמי.
לפי נתונים שחשפה התנועה לחופש המידע ופורסמו ב-N12, סילמן דורגה במקום השלישי בין השרים במספר המועמדים בעלי זיקה פוליטית שקידמה לדירקטוריונים – שישה מועמדים. לפי שקוף, תחקיר של יוסי מזרחי ב"חדשות 12" תיאר מעורבות של פעילים ובני משפחה בעבודה המקצועית במשרד, ומינוי של פעיל ליכוד לראש חברה סביבתית. המשרד איבד את שכבת אנשי המקצוע שלו, והשרה מילאה את המקום באנשים שלה.
מה היה פרויקט "כלא התנינים"?
המקרה הבולט ביותר שבו גברו שיקולים פוליטיים על עמדת אנשי המקצוע הוא "כלא התנינים" – יוזמה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שסילמן סללה לה את הדרך. לפי חדשות 13, שירות בתי הסוהר תכנן לחפור תעלה סביב האגף של האסירים הביטחוניים המסוכנים ביותר בכלא קציעות, ולהכניס אליה תניני יאור. בן גביר העלה את ההצעה בהערכת מצב עם נציב שב"ס בדצמבר 2025, ואנשי שב"ס סיירו בחוות התנינים בחמת גדר.
לפי העתירה נגד התוכנית, הוקצו לפיילוט 21 מיליון שקל מתקציב המשרד לביטחון לאומי, ושב"ס כבר החל לחפור את התעלה.
כדי לאפשר זאת, הכריזה סילמן ב-15 ביולי 2026 על תנין היאור כ"חיית בר מטופחת". לפי ynet, היא עשתה זאת בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית של משרדה, עו"ד נטע דרורי, שקבעה שאין לצעד בסיס מקצועי או עובדתי מספק ואין לו תקדים מוכר, ושההכרזה מנועה מבחינה משפטית. גם רשות הטבע והגנים התנגדה.
לפי ynet, אמרו ברשות הטבע והגנים: "אנחנו צריכים לשמור עליהם ולא הם עלינו. זו לא רוח החוק". לפי "חדשות 13", היועצת המשפטית ציינה שבית הכלא האחרון בעולם שהשתמש בתנינים נסגר שנה קודם לכן, משום שהשיטה התבררה כלא אפקטיבית. בן גביר השיב: "האמריקאים לא מספיק טובים לנו?".
ב-2 באוגוסט 2026 הוציא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אברהם רובין, צו ארעי שאוסר לפעול לפי ההכרזה של סילמן, בעקבות עתירה של עמותת "תנו לחיות לחיות". לפי כאן, העותרים טענו שההחלטה התקבלה בלי סמכות ובהתעלמות מאזהרות מקצועיות על סיכון לבעלי החיים, לציבור ולסביבה. בן גביר תקף את בית המשפט וטען שהוא "מתייצב לצידם של המחבלים".
השרה שאמורה להגן על חיות הבר שינתה את מעמדן החוקי כדי לשרת גימיק של שר אחר – בניגוד לעמדת היועצת המשפטית שלה ולעמדת רשות הטבע והגנים.
שאלות שעולות מן הנתונים
מה כולל חוק השידורים של קרעי? לפי ניתוח בזמן ישראל, השר ימנה חמישה משבעת חברי הרגולטור, הממשלה תקבל סמכות לקבוע קודים אתיים ולאסוף נתוני צפייה, ומדידת הרייטינג תעבור לשליטה ממשלתית. היועצת המשפטית לממשלה קבעה שהחוק אינו בשל.
מה קרה לניסיון לסגור את גלי צה"ל? הממשלה החליטה בדצמבר 2025, בהצעת שר הביטחון כ"ץ ובתמיכת השר קרעי, לסגור את התחנה. באוגוסט 2026 פסל בג"ץ פה אחד את ההחלטה, וקבע שהיא התבססה על חוסר שביעות רצון מהשידורים ומהעמדות הפוליטיות של התחנה.
באיזה מקום נמצאת ישראל במדד חופש העיתונות? ב-2025 ירדה ישראל למקום ה-112 מתוך 180 – המקום הנמוך ביותר שלה מאז הוקם המדד ב-2002. ב-2022 היא עמדה במקום ה-86.
מה מצא המבקר במחסני החירום למזון? בתשעה מתוך עשרה מחסנים שנבדקו נמצאו ליקויים, ובהם חרקים, פסולת יונים ועובש במלאי החיטה. המבקר הטיל את האחריות על שרי החקלאות, הכלכלה והבריאות.
אילו מינויים עשתה השרה להגנת הסביבה? עד מאי 2024 עזבו את המשרד שמונה בכירים. סילמן קידמה למנכ"ל את רמי רוזן, בלי ניסיון בתחום הסביבה, ולפי נתוני התנועה לחופש המידע דורגה שלישית בין השרים במספר המועמדים בעלי זיקה פוליטית שקידמה לדירקטוריונים.
מה קרה לסוכנות החלל? לפי תחקיר N12, תקציב הסוכנות ירד מכ-62 מיליון שקל ב-2023 ל-14 מיליון שקל, ראש הסוכנות ויו"ר ועדת ההיגוי עזבו, ופרויקט "בראשית 2" תקוע.
מהו "כלא התנינים"? יוזמה של השר בן גביר להקיף את אגף האסירים הביטחוניים בכלא קציעות בתעלה עם תניני יאור. השרה סילמן הכריזה על התנין כ"חיית בר מטופחת" כדי לאפשר זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של משרדה ושל רשות הטבע והגנים. באוגוסט 2026 הקפיא בית המשפט המחוזי בירושלים את ההכרזה בצו ארעי.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו