כדי להחליף את נתניהו, איזנקוט יצטרך ללמוד ממנו

במפלגת ישר! החלו לעבוד על תיקון לחוק ועדות חקירה, שיאפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית בהחלטת מליאת הכנסת. לפי ההצעה, לאחר שהמליאה תאשר את הקמת הוועדה לחקר טבח 7 באוקטובר, יועבר המנדט לנשיא בית המשפט העליון, שימנה את יו"ר ועדת החקירה ואת חבריה.

התיקון נדרש משום שעל פי החקיקה הקיימת, יש שתי דרכים להקים ועדת חקירה ממלכתית: בהחלטת ממשלה או בהחלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.

המסלול השני כרוך בכמה קשיים. ראשית, כדי לקדם את המהלך יש להבטיח את הרוב הדרוש בוועדה, ורצוי שגם בראשה יעמוד חבר כנסת מגוש השינוי. שנית, הקמת ועדת חקירה במסלול הזה חייבת להתבסס על דוח של מבקר המדינה. אלא שעדיין לא פורסם דוח מקיף של המבקר על הכשלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר.

אותם 67 חברי כנסת אינם מסוגלים כרגע להקים ממשלה משותפת, אך לפי הצהרותיהם הם נחושים לפעול יחד נגד קואליציית נתניהו בכל ההיבטים הפרלמנטריים

נוסף על כך, לפי תקנון הכנסת, בראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חייב לעמוד חבר כנסת מהאופוזיציה. אם תקום ממשלה ללא הליכוד, ייתכן שבחודשים הקרובים ימונה לתפקיד דווקא חבר כנסת מהמפלגה. לנוכח הקשיים האלה שוקלים בישר! לקדם מסלול חלופי, באמצעות תיקון חקיקה שיאפשר למליאת הכנסת להחליט בעצמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

היוזמה הזאת היא מבוא לאופן שבו עשויה להתנהל הכנסת ה־26, לפחות בתקופה הראשונה לכהונתה. המשא ומתן להקמת ממשלה עשוי להתארך, ועדיין לא ברור אם תקום ממשלת רוב, ממשלת מיעוט או קואליציה בהרכב פוליטי חריג.

הפגנה בתל אביב בקריאה להקמת ממשלה יהודית־ערבית, 31 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/David Goldman)

בינתיים, הממשלה המכהנת תמשיך בתפקידה, אך מאזן הכוחות בכנסת השתנה באופן דרמטי. לקואליציה בהובלת בנימין נתניהו נותרו 53 חברי כנסת, וגם מידת מחויבותם של כל חבריה לגוש מוטלת בספק, לנוכח הצהרות ראשי יהדות התורה שכבר אינם חלק ממנו. מנגד, 67 ח"כים נמנים עם הסיעות המתנגדות לנתניהו, ובהם 48 חברי גוש השינוי בהובלת גדי איזנקוט ו־19 חברי הסיעות הערביות.

אותם 67 חברי כנסת אינם מסוגלים כרגע להקים ממשלה משותפת, אך לפי הצהרותיהם הם נחושים לפעול יחד נגד קואליציית נתניהו בכל ההיבטים הפרלמנטריים. התוצאה היא שלראשונה זה שנים עשויה להתגבש בישראל כנסת לעומתית לממשלה המכהנת: כנסת שבה רוב חברי הכנסת מתנגדים לראש הממשלה ויכולים לפעול נגד מדיניותו.

היינו במצב דומה במשך כמה שבועות ב־2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, כאשר ח"כ בני גנץ נבחר ליו"ר הכנסת במקומו של ח"כ יולי אדלשטיין, שסירב לקיים הצבעה על בחירת מחליפו ונדרש לעשות זאת בהוראת בג"ץ.

אם הרוב הזה יישמר, יו"ר הכנסת עשוי להיבחר מקרב חברי גוש איזנקוט. מדברים על לפיד כמועמד לתפקיד, אך הדבר עדיין אינו ודאי. לאחר מכן ניתן יהיה לאייש את ראשות הוועדות הקבועות בכנסת

ישראל כבר ידעה ממשלות שאיבדו את הרוב שלהן בכנסת במהלך כהונתן, בעקבות פרישת סיעות והתפרקות קואליציות. אולם רוב פרלמנטרי לעומתי, שיפעל לאורך זמן מול ממשלה המוחזקת בידי הגוש היריב, הוא מצב חדש.

איך ייראו הדברים? אם הרוב הזה יישמר, יו"ר הכנסת עשוי להיבחר מקרב חברי גוש איזנקוט. מדברים על יאיר לפיד כמועמד לתפקיד, אך הדבר עדיין אינו ודאי. לאחר מכן ניתן יהיה לאייש את ראשות הוועדות הקבועות בכנסת: בראש ובראשונה ועדת הכנסת, המנהלת את ענייני המשכן, ובהמשך גם ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט.

יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט סמוך לגבול ישראל–עזה, 15 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

חברי הכנסת של הליכוד לא יוכלו עוד להסתמך על הרוב שהיה לגוש נתניהו כדי לחסום הליכי חקיקה, וכך גם את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.

איך מקימים ממשלה?

בעוד שבגוש איזנקוט עשויים למצוא בקלות יחסית שפה משותפת בכל הנוגע להפעלת כוחה של הכנסת, הקמת ממשלה היא כבר סיפור אחר לגמרי. הדרך להחלפת נתניהו עדיין רצופה מכשולים פוליטיים, הבטחות בחירות סותרות ושותפים שלא בהכרח מוכנים לשבת זה לצד זה.

ובכל זאת, בפני איזנקוט ושותפיו עומדים כמה תרחישים. הצעד הראשון הוא להפוך את גוש ה־48 לגוש פוליטי ממושמע ומתואם. אם היה מהלך אחד שסייע לנתניהו לבצר את שלטונו לאורך שנים, הרי שזה היה בנייתו של גוש פוליטי יציב.

גוש השינוי, המונה 48 חברי כנסת, צריך לאמץ דווקא את השיטה שנתניהו שכלל במשך שנים: להבהיר שכל הסיעות נכנסות לממשלה יחד, או נשארות יחד בחוץ. בלי עריקות, בלי עסקאות נפרדות ובלי מו"מ עצמאי עם הליכוד

נתניהו נהג לסכם עם שותפיו את תנאי הקואליציה הבאה עוד לפני הבחירות, לדאוג לאינטרסים של ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית וקודמותיה, ובהמשך גם עוצמה יהודית. המסר היה פשוט: הולכים ביחד, נשארים ביחד ולא מתפצלים.

אלא שבשנים האחרונות החל הגוש להיסדק. יהדות התורה משדרת מאז יוני 2025 שאינה מחויבת עוד לשותפות עם נתניהו. בשבוע שלפני הבחירות התרוצצו חברי הכנסת שלה באולפנים והצהירו שאינם עוד חלק מגוש נתניהו.

בצלאל סמוטריץ' וצבי סוכות במליאת הכנסת, 15 ביולי 2026 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

במקביל, הממשל האמריקאי מתנגד לשילובה של עוצמה יהודית בממשלה, וייתכן שגם לשילובה של הציונות הדתית. בוושינגטון מעוניינים בהתקדמות מדינית מול ערב הסעודית, ומבינים שממשלה שבה איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מחזיקים בעמדות כוח מרכזיות תתקשה להתקדם בכיוון הזה.

כך נותר הגרעין הפוליטי המצומצם של נתניהו עם 33 מנדטים בלבד: 27 לליכוד ושישה לש"ס. זה עדיין לא אומר שיתר מפלגות הימין לא יתמכו בו, אבל הברית שבעבר נראתה בלתי ניתנת לפירוק כבר אינה מובנת מאליה.

מנגד, גוש השינוי, המונה 48 חברי כנסת, צריך לאמץ דווקא את השיטה שנתניהו שכלל במשך שנים: להבהיר שכל הסיעות נכנסות לממשלה יחד, או נשארות יחד בחוץ. בלי עריקות, בלי עסקאות נפרדות ובלי משא ומתן עצמאי עם הליכוד.

לאחדות כזאת יש מחיר. אביגדור ליברמן, למשל, יוכל להטיל וטו על מהלכים ששותפיו דווקא מעוניינים בהם. אבל יש לה גם יתרון עצום: היא תהפוך את גוש ה־48 לכוח פוליטי שאי אפשר לעקוף או לפרק

לאחדות כזאת יש מחיר. אביגדור ליברמן, למשל, יוכל להטיל וטו על מהלכים ששותפיו דווקא מעוניינים בהם. אבל יש לה גם יתרון עצום: היא תהפוך את גוש ה־48 לכוח פוליטי שאי אפשר לעקוף או לפרק בקלות.

מכאן אפשר להגיע לתרחיש הראשון, שנשמע כמעט מופרך: איזנקוט מקבל מנשיא המדינה את המנדט להרכבת הממשלה, מתייצב בראש גוש מאוחד של 48 חברי כנסת ומציע לליכוד, על 27 המנדטים שלו, להצטרף לממשלה בראשותו.

לא ממשלת נתניהו עם איזנקוט כגלגל רזרבי, אלא ממשלה שבה הליכוד מצטרף לגוש השינוי ומוותר, לפחות בשלב הראשון, על ראשות הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים בפני נציגי כלי התקשורת לאחר שהצביע בקלפי בירושלים, 27 באוקטובר 2026 (צילום: Jewel Samad/Pool Photo via AP)

הסיכוי לכך נראה קלוש. ובכל זאת, כדאי להעלות גם את האפשרות הזאת על הכתב. במרץ 2021, יום או יומיים לאחר הבחירות, כתבתי כאן על תרחיש שנשמע אז דמיוני לא פחות: ממשלה בראשות נפתלי בנט, בהשתתפות לפיד, גדעון סער, ליברמן ומנסור עבאס. כעבור כמה שבועות קמה ממשלה בהרכב הזה.

על כניסה לממשלה הקרויה "אחדות", שבה נתניהו מכהן ראשון ומייד לאחר מכן פועל לרמות את כל שותפיו, אין מה לדבר. האפשרות הזאת נידונה לכישלון מוחלט.

אם הליכוד יסכים להצטרף לממשלה, יהיה עליו לקבל את העובדה שאיזנקוט עומד בראשה. נוסף על כך, נתניהו יידרש למצוא פתרון למצבו המשפטי, בין אם באמצעות הסדר טיעון ובין אם באמצעות בקשת חנינה אמיתית, בהתאם לדרישות החוק, ולא חנינה שמשמעותה ביטול המשפט.

סביר יותר שנתניהו ינסה למשוך את המו"מ, להתיש את איזנקוט עד תום תקופת המנדט להרכבת הממשלה ולפרק את גוש השינוי באמצעות ניסיונות למשוך אליו חלקים ממנו

הממשלה שתקום עשויה להיות רחבה ובעלת רוב יציב, ולהתפנות ליעדים אסטרטגיים כמו הסדרת עתידה של רצועת עזה וקידום נורמליזציה עם ערב הסעודית.

אלא שנתניהו אינו מעלה על דעתו לוותר על ראשות הממשלה, בוודאי לא לטובת יריב פוליטי. שמענו אותו במהלך הקמפיין. מישהו אחר בראשות הממשלה יוביל לכך "שכולנו נמות". סביר יותר שנתניהו ינסה למשוך את המשא ומתן, להתיש את איזנקוט עד תום תקופת המנדט להרכבת הממשלה ולפרק את גוש השינוי באמצעות ניסיונות למשוך אליו חלקים ממנו.

מבחינת נתניהו, בחירות נוספות יהיו התרחיש המועדף, בוודאי בהשוואה לממשלה בראשות איזנקוט.

משכן הכנסת בירושלים. 29 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התרחיש השני מחייב את חברי גוש השינוי לחצות קווים אדומים שהציבו לעצמם. מדובר בהקמת ממשלת מיעוט של 56 חברי כנסת, בהשתתפות רע"ם, כאשר חברי הרשימה המשותפת אינם מצטרפים לקואליציה אך נמנעים מהצבעה נגדה בעת השבעתה.

בתרחיש כזה יהיו 56 תומכים מול 53 מתנגדים, וממשלת איזנקוט תוכל לקום גם בלי רוב של 61 חברי כנסת.

אלא שלשם כך יצטרכו כמה מהשותפים לבלוע הבטחות בחירות מפורשות. איזנקוט ידרוש מרע"ם לעמוד בתנאי הרביעי שהציב להצטרפות לממשלתו – הסכמה ליעד חיסול חמאס. ליברמן, בנט ולפיד יצטרכו להסביר לבוחריהם מדוע הם מוכנים לשבת בממשלה הנשענת על רע"ם.

המוקש יהיה חוק הגיוס והתקציבים המיועדים לציבור החרדי. קשה לראות את ליברמן ואת השותפים האחרים בגוש השינוי מגיעים להסכמות עם יהדות התורה בלי להתנגש בסוגיות האלה

גם לאחר השבעתה, ממשלה כזאת תהיה תלויה בהסכמות עם סיעות שמחוץ לקואליציה. אחת האפשרויות היא הימנעות של יהדות התורה בהצבעות מכריעות. במקרה כזה מספר המתנגדים עשוי לרדת מ־53 ל־46, והמרחב הפרלמנטרי של הממשלה יתרחב.

המוקש יהיה חוק הגיוס והתקציבים המיועדים לציבור החרדי. קשה לראות את ליברמן ואת השותפים האחרים בגוש השינוי מגיעים להסכמות עם יהדות התורה בלי להתנגש בסוגיות האלה. וזה מוביל למנוף הפוליטי הבא: תקציב המדינה.

ישראלים מפגינים בחיפה בקריאה להקמת קואליציה יהודית–ערבית, 31 באוקטובר 2026 (צילום: שרון לייבל/פלאש90)

לפי חוק יסוד הכנסת, לאחר בחירות וכינון ממשלה חדשה, המועד האחרון לאישור התקציב הוא המאוחר מבין שני מועדים: 31 במרץ או תום 145 ימים ממועד כינון הממשלה, כפוף להוראות החוק. לכן, אם תושבע ממשלה חדשה, מועד אישור התקציב עשוי להידחות מעבר ל־31 במרץ.

לוח הזמנים הזה מעניק לממשלה החדשה מנוף משמעותי במשא ומתן עם המפלגות החרדיות. בין אם יהדות התורה תצטרף לקואליציה ובין אם תתמוך בה מבחוץ, אישור התקציב יהיה רגע מבחן: החרדים יידרשו להחליט אם הם מעדיפים להישאר מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות, או לנהל משא ומתן עם ממשלה שאינה בראשות נתניהו.

איזנקוט יכול להגיע לבית הנשיא עם 67 ממליצים, ואולי גם להשביע ממשלת מיעוט. אבל כדי לשרוד את התקציב הראשון, הוא יצטרך להפוך את הברית נגד נתניהו לברית שמסוגלת למשול

כך עשוי להתברר שהשאלה החשובה אינה רק מי יצליח להרכיב ממשלה, אלא מי יצליח להחזיק אותה בחיים. איזנקוט יכול להגיע לבית הנשיא עם 67 ממליצים, ואולי גם להשביע ממשלת מיעוט. אבל כדי לשרוד את התקציב הראשון, הוא יצטרך להפוך את הברית נגד נתניהו לברית שמסוגלת למשול.