הציבור הישראלי מנתק את הקשר בין שאלת הכוונה לבין המציאות, ומסתכל על הדברים בצורה משפטית-דווקאית, שאינה הולמת את היקף ההרס. כך אתה טוען. חבל שאתה לוקה בדיוק באותה הבעיה שאותה אתה מציג כאן, וזה עצמו מה שגורם לך להתבטא כך.
חמאס אינו ארגון שצנח מהירח או ממאדים. חמאס הוא הוא הציביליזציה הפלסטינית, שרבים רבים מתוכה מאמינים באמת ובתמים בהשמדת ישראל בדם ואש. ולכן המלחמה אינה נגד ארגון כזה או אחר, אלא נגד הציביליזציה הפלסטינית הזו. נגד הרעיון של השמדת ישראל, ונגד כל אלו המחזיקים בו. כפי שאמר בזמנו ראש אמ"ן המתפטר, הפלסטינים חייבים לחטוף נכבה כל חמישים שנה, פשוט כדי שיזכרו שישראל כאן כדי להישאר. האם אתה, פרופסור, רואה בחברה הפלסטינית ארגון טרור? מובן שלא. ומדוע? משום שאתה מנתק את הקשר בין שאלת הכוונה לבין המציאות, ומסתכל על הדברים בצורה משפטית-דווקאית. ואם יורשה לי, גם בצורה מגוחכת למדי. דהיינו: לשיטתך, מי שמחזיק נשק הוא מחבל. אבל אמא שמסבירה לבנה איך לאנוס יהודיות היא אזרחית חפה מפשע, עד שתוכח אשמתה בבית המשפט.
במילים פשוטות: עד שאתה מאשים את ישראל בהסתכלות משפטית טכנית על המונח "ג'נוסייד", תאשים את עצמך בהסתכלות משפטית טכנית על המונח "ארגון טרור", ועל המונחים "ציביליזציה", "חופש הביטוי" ו"חפים מפשע".
בכל אופן, אני איני מודאג. כבר עכשיו הציביליזציה הארורה הזאת חטפה מכות איומות, והמכות הבאות עוד יגיעו בהמשך. במוקדם או במאוחר צהל יכבוש גם את העיר עזה עצמה, וחיילי צהל יישארו שם עוד שנים רבות. עזה לעולם לא תחזור למה שהייתה.
