שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נראים בלתי מתרשמים מעתירה המבקשת לבטל את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, וקובעים כי הטענות של העותרים שלפיהן זיני הוא בחירה לא מתאימה לעמוד בראש שירות הביטחון הפנים מבוססות על פרסומים תקשורתיים בלבד.
"קראתי את העתירה שלכם, זה אוסף של גזירי עיתונות. אני לא מגיע לבית המשפט בשביל אוסף של גזירי עיתונות," אומר השופט נעם סולברג, לפי דיווח של i24NEWS.
בעקבות מינויו של זיני, ראשי שב"כ לשעבר נדב ארגמן, כרמי גילון ועמי איילון, יחד עם כמה ארגוני חברה אזרחית, עתרו לבג"ץ וטענו כי לזיני אין ניסיון רלוונטי וכי הוא "משיחי" באמונותיו הדתיות והפוליטיות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה קראה גם היא לדחות את העתירות, בטענה שמאחר שוועדת המינויים הבכירים, שבחנה את מועמדותו של זיני לפני מינויו, כבר בחנה את העניין, אין עילה להתערבות שיפוטית.
תמיכת היועצת המשפטית לממשלה במינוי משמעותה שלעתירות יש סיכוי נמוך להתקבל.
העותרים, ובהם תנועת איכות השלטון, טוענים בעתירותיהם כי הוועדה, שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, לא בחנה כראוי את כישוריו ואת הרקורד האתי של זיני.
"יש טענות רבות לגבי טוהר המידות של מי שמינה את זיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטענות נוספות לגבי טוהר המידות של זיני עצמו," אמר לפני הדיון יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא.
מוקדם יותר ביום שלישי, פעילים מארגון הימין "אם תרצו" קיימו הפגנת מחאה מחוץ לביתו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אחד משלושת השופטים היושבים בהרכב הדן בעניינו של זיני.
ב"אם תרצו" אמרו כי ההפגנה נועדה לומר לעמית שלבית המשפט "אין סמכות" לקבוע מי יעמוד בראש השב"כ, וטענו כי עצם הדיון בתיק אינו לגיטימי.
השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.
מירית שם אור - עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".
ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם
בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.
ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.
ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו