הפרטים הולכים ומתבררים בשעות האחרונות, ואם יש בהם קצה של אמת, הם מקפיאי דם, לא פחות.

המשטרה חושדת שצחי ברוורמן, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, סחט קצין במזכירות הצבאית בעזרת מה שמוגדר "תיעוד רגיש" שלו, כדי לאלץ אותו לאפשר גישה לפרוטוקולים מהימים הראשונים של המלחמה, כדי שבלשכת ראש הממשלה יוכלו לשנות אותם.

צחי ברוורמן, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כלומר: משטרת ישראל חוקרת חשד שלשכת ראש הממשלה פעלה בדרכים עברייניות מובהקות כדי לשנות פרוטוקולים של שיחות שהתקיימו בתחילת המלחמה בין ראש הממשלה נתניהו לבין מזכירו הצבאי לשעבר, אלוף אבי גיל.

על פי פרסום ראשון של נדב איל כבר לפני חודשים אחדים, גיל פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה והתריע שאנשיו של ראש הממשלה פועלים לשנות פרטים מסוימים באותם פרוטוקולים רגישים, המתעדים שיחות של ראש הממשלה ומזכירו הצבאי בימים הראשונים של המלחמה.

ב"ידיעות אחרונות" פורסם ביום שישי שבין היתר נבדק חשד נוסף, לשינוי פרוטוקול של דיון בקבינט המדיני-ביטחוני שעסק בהכנות של ישראל לקראת הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג.

פרשת הסחיטה ופרשת שינוי הפרוטוקולים הם החשדות האחרונים המתפרסמים בנוגע להתנהלות חריגה בלשכת ראש הממשלה בנוגע למלחמה. קדמו להם חשד לגניבת מידע מודיעיני רגיש מהצבא והדלפתו לכלי תקשורת זרים, תוך סילופו, ותוך התעלמות מכך שההדלפה עלולה להסגיר מקורות מידע. החשוד המרכזי בפרשה הזו, אלי פלדשטיין, ששימש כדובר בלשכת ראש הממשלה, נתון במעצר מזה כעשרה ימים.

במסגרת החקירה הזו נערך לפני כשבוע חיפוש בלשכת ראש הממשלה ונלקחו משם מסמכים שונים.

לשכת ראש הממשלה מתנערת מאחריותה למעשים בהם חשוד פלדשטיין, ומכחישה בתוקף את החשדות החדשים בנוגע לפרשת הסחיטה ולניסיון לשנות פרוטוקולים. היא מגדירה את החקירות "מסע ציד נוסף נגד הלשכה בזמן מלחמה תוך הטחת שקרים משוללי יסוד".

מטעמו של ברוורמן נמסר הבוקר: "הטענה החמורה שאני מחזיק בתיעוד של קצין כלשהו או שניסיתי לסחוט מישהו – היא שקרית, וכך גם הדיווח. מדובר בשקר מתחילתו ועד סופו שמטרתו לפגוע בי ובלשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה".

התחזית: כל השופרות יצאו למלחמה. בזמן מלחמה.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בפגישה עם ראש ממשלת קטאר שיח' תמים בין חמד אל-ת'אני בקטאר. 12 ביוני 2024 (צילום: Ibraheem AL-OMARI / POOL / AFP)

ממשלת קטאר הודעה בסוף השבוע לישראל ולחמאס כי היא מקפיאה את מאמצי התיווך שלה במשא ומתן על עסקה לשחרור חטופים והפסקת אש ברצועת עזה. הסיבה הרשמית: "הצדדים אינם מגלים נכונות לפשרות שיובילו להסכם".

על פי ההודעה שיצאה מטעם משרד החוץ של קטאר, המתווכים בדוחה יסכימו לחזור לשולחן המשא ומתן "כשהצדדים יגלו רצינות בכוונה לשים קץ למלחמה, לסבלם של האזרחים ולמצבה הקטסטרופלי של רצועת עזה".

מהניסוח הבלתי דיפלומטי בעליל הזה, קל להבין למי מופנית האצבע המאשימה במקרה הזה. בסוף השבוע התפרסמו גם דיווחים שונים לפיהם הוחלט במקביל לסלק מקטאר את בכירי חמאס שמתגוררים שם, אבל נראה שאין להם ביסוס.

"לקטאר התחוור כי התיווך בעסקת החטופים מתפתח לאיום על מעמדה המדיני והאזורי, בעיקר מול הממשל האמריקאי", כותב הבוקר ב"הארץ" הפרשן לענייני ערבים צבי בראל. "בחירתו של טראמפ, שהיחסים איתו ידעו עליות ומורדות, מוסיפה אי ודאות למצב.

"עבור החטופים ומשפחותיהם, זוהי בשורה קשה שמותירה אותם לא רק ללא מתווך, אלא עם ממשלה וראש ממשלה שינסו להפיל את מלוא האשמה על חמאס וקטאר ולהתנער באופן סופי מאחריותם לגורל יקיריהם".

ילדים בעזה מביטים בהרס בעקבות מתקפת צה"ל במחנה הפליטים נוסייראת במרכז הרצועה, 7 בנובמבר 2024 (צילום: Eyad BABA / AFP)

• נציבות האו"ם לזכויות האדם פרסמה ביום שישי אומדן לפיו כ-70% מהרוגי המלחמה הפלסטינים ברצועת עזה שזהותם אומתה היו נשים וילדים. המדובר בסך הכול בכ-43 אלף הרוגים עליהם דיווחו רשויות הבריאות ברצועת עזה. ספירת קורבנות המלחמה של האו"ם מתחילת המלחמה בעזה כוללת רק מקרי מוות שאומתו על ידי שלושה מקורות.
• הודעת האו"ם, המפורטת במסמך של 32 עמודים, כוללת גם גינוי חריף לישראל על "הפרה שיטתית של עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כולל הבחנה ומידתיות".
• על פי דיווחים פלסטיניים, לפחות 32 בני אדם נהרגו הלילה בתקיפה אווירית של צה"ל על בית בשכונת ג'באליה בצפון הרצועה.
• דובר צה"ל מוסר הבוקר כי ביממה האחרונה "כוחות צה"ל חיסלו עשרות מחבלים והשמידו תשתיות טרור ומחסן אמצעי לחימה בג'באליה. בבית לאהיה חיסלו הכוחות מחבלים בסגירות מעגל מהאוויר ומהקרקע. במקביל לוחמי חטיבת הנח"ל איתרו ברפיח אמצעי לחימה, חיסלו מחבלים והשמידו תשתיות טרור".
• על פי דובר צה"ל, ביממה האחרונה מטוסי חיל האוויר תקפו וחיסלו עשרות מחבלי חזבאללה בדרום לבנון, ובנוסף תקפו והשמידו מחסנים עם אמצעי לחימה, משגרים ועמדות שיגור.
• ארה"ב ובריטניה תקפו הלילה בבירת תימן צנעא ובאזור שסמוך לה. לפי הדיווחים שהתפרסמו בערוץ התקשורת אל-מסירה של החות'ים, שתי המדינות ביצעו יחד תשע תקיפות שונות.
• חיילי צה"ל תיעדו את עצמם שורפים דגל לבנון והעלו את התיעוד לרשתות החברתיות. הצילומים הללו פורסמו בתקשורת הלבנונית וגררו שובל של תגובות נזעמות. דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי, הגיב על כך בשם צה"ל וכתב: "אנחנו רואים בשריפת דגל לבנון בידי כמה חיילים בדרום לבנון פעולה שמפירה את הפקודות".

שוטרים מלווים את אוהדי מכבי תל אביב לתחנת המטרו שמובילה לאצטדיון אייאקס, לאחר צעדה של תומכי פלסטין ליד האצטדיון, באמסטרדם, הולנד, 7 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo InterVision)

ב"ידיעות אחרונות" מפרסם הבוקר נדב צנציפר עשרה מונולוגים של אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל המתארים מה קרה להם בליל האימה באמסטרדם, אחרי התבוסה של קבוצתם 5:0 לאייאקס המקומית.

על פי העדויות, אוהדי מכבי תל אביב נתקלו בקבוצות פורעים שהתארגנו מראש וכללו עשרות אנשים מצוידים באלות ובסכינים.

"ראינו את הטרוריסטים עם רעל בעיניים לבוא ולהרביץ לשחוט אותנו", מספר אופק זיו מפתח תקווה.

"השוטרים התעלמו מאיתנו", מספר ליב זנגי מתל אביב.

"נהגי מוניות צחקו עלינו", מספק רוי צוקרמן מתל אביב.

"מאות מוסלמים זרקו רימונים וחזיזים. כל מי שהלך באזור היה ברווז במטווח", מעיד אורן אברהמי מגבעתיים.

סוכנות הידיעות "רויטרס" ריכזה עדויות והכינה ציר זמן המתאר את מהלך האירועים האלימים באמסטרדם, שבמהלכם עשרות אוהדים ישראליים נרדפו והותקפו, חמישה נפגעו ונזקקו לטיפול בבית חולים, ו-63 חשודים נעצרו לחקירה.

זו הייתה השתלשלות האירועים באמסטרדם על פי "רויטרס":

• המתח החל לעלות ביום רביעי כאשר חלק מ-3,000 אוהדי מכבי שהגיעו לעיר נקלעו לעימותים קלים עם מקומיים, כולל נהגי מוניות ואוהדי אייאקס במרכז העיר. על פי דוח של משטרת אמסטרדם, קבוצות של אוהדי מכבי תל אביב שרפו דגל פלסטין בכיכר דאם, הורידו דגל נוסף מבניין סמוך והשחיתו מונית.

שוטרים מלווים אוהדי מכבי תל אביב לכיוון המטרו, לאחר צעדה של תומכי פלסטין ליד אצטדיון הכדורגל באמסטרדם, הולנד, 7 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo InterVision)

• לאחר קריאה ברשתות החברתיות, התאספו נהגי מוניות מוסלמים זועמים מחוץ לקזינו שבו התכנסו כ-400 אוהדי מכבי, והמשטרה התערבה במהלך עימותים.
• התקשורת ההולנדית דיווחה על סרטונים המראים לכאורה את תקיפתו של נהג מונית מוסלמי ועל קבוצת צעירים שצועקת עלבונות אנטישמיים לעבר אדם שנדחף לתוך תעלה. סוכנות "רויטרס" לא הצליחה לאשר שהאירועים הללו התרחשו כפי שתוארו.

• ביום המשחק, אוהדי מכבי תועדו שרים קריאות גנאי נגד ערבים מול האנדרטה הלאומית בכיכר דאם במרכז אמסטרדם, כולל "זין על פלסטין", בסרטונים שזוהו על ידי רויטרס. המשטרה אבטחה את האזור, אך דווחו עימותים סביב השוליים.
• ארגונים פרו-פלסטיניים בהולנד תכננו הפגנה מחוץ לאצטדיון במהלך המשחק, בטענה כי המשחק היה צריך להתבטל בגלל פשעי מלחמה שישראל לכאורה מבצעת בעזה. הרשויות ההולנדיות היו מודעות לזעם בנוגע למלחמה בעזה, אך לא ראו סיבה לבטל את המשחק.
• מאחר שהעימות בין מפגינים לאוהדי כדורגל נחשב לאיום הביטחוני הגדול ביותר, ראשת העיר העבירה את ההפגנה נגד המשחק לאזור מרוחק. קבוצת האוהדים הקיצונית ביותר של אייאקס הצהירה כי יש להפריד בין פוליטיקה לכדורגל וכי תתערב אם יהיה צורך בכך אם ההפגנה תתקיים במגרש.
• כוחות משטרה התמקמו באצטדיון כדי להפריד בין קבוצות מנוגדות, ומעט אירועים דווחו כאשר המשחק הסתיים סביב השעה 23:00.

תומכי פלסטין צועדים עם דגלי פלסטין בסמוך לאצטדיון אייאקס באמסטרדם, הולנד, 7 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo InterVision)

• במרכז העיר, סביב חצות, איבדה האבטחה שליטה. קריאות לכוון את אוהדי מכבי השבים החלו להסתובב בקבוצות מסרים הולנדיות, מה שהוביל למה שראשת העיר תיארה כ"תקיפות אנטישמיות בשיטת פגע וברח".
• המשטרה, שהייתה מורגלת לפיזור המונים של אוהדי כדורגל, התקשתה לעצור קבוצות קטנות וניידות של תוקפים ללא זיקה מובהקת למועדון כלשהו.
• המשטרה אספה כ-200 אוהדי מכבי בכיכר דאם כדי להגן עליהם ולהחזירם למלונותיהם, אך רבים הותקפו במקומות אחרים בעיר, כאשר התוקפים נמלטים במהירות על קטנועים.
• סרטונים ברשתות החברתיות, שאומתו על ידי רויטרס, הראו קבוצות תוקפות ישראלים, בועטים בקורבנות שנפלו, זורקים זיקוקים ובמקרה אחד צועקים "זאת פלסטין. זאת עזה, בן זונה… עכשיו אתה יודע איך זה מרגיש".
• מתוך 63 האנשים שנעצרו, רובם שוחררו בהמשך בכפוף לאישומים. אמסטרדם אסרה על הפגנות במהלך סוף השבוע ונתנה למשטרה סמכויות חירום לחיפוש ועיכוב.

ביונסה בעצרת בחירות למען קמלה האריס, 25 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

לביונסה יש 99 בעיות, אבל הגראמי הוא לא אחד מהן.

בסוף השבוע פורסמה בארצות הברית רשימת המועמדים לגראמי, הפרס היוקרתי ביותר של תעשיית המוזיקה האמריקאית.

ביונסה מובילה את הרשימה עם 11 מועמדויות, ובסך הכול אספה לאורך הקריירה שלה 99 מועמדויות – מה שהופך אותה לאומנית עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר בתולדות הפרס.

החידוש השנה: ביונסה מועמדת לראשונה לגראמי בקטגוריית אלבום הקאנטרי של השנה (בנוסף להתמודדות על תואר אלבום השנה הכללי).

עוד בולטים ברשימת המועמדויות השנה: בילי אייליש, קנדריק לאמאר, צ'ארלי XCX ופוסט מלון (עם שבע מועמדויות כל אחד) וטיילור סוויפט, צ'אפל רואן וסברינה קרפנטר (עם שש מועמדויות לכל אחת).

אנקדוטה היסטורית חמודה: גם הביטלס וגם הרולינג סטונס מתמודדים השנה על הגראמי. הביטלס בקטגוריית "הקלטת השנה" והסטונס על אלבום הרוק של השנה. הסיקסטיז עדיין כאן.

אנקדוטה ישראלית מעוררת גאווה: הבמאים וניה היימן וגל מוג'ה מועמדים לפרס קליפ השנה על קליפ שביימו לאסאפ רוקי. לשיר קוראים, אגב, "טיילור סוויף".