גם אסון השבעה באוקטובר והמלחמה הממושכת מאז לא מיתנו את התשוקה הבלתי מרוסנת של קואליציית נתניהו לרסק את המוסדות הדמוקרטיים שאינם סרים למרותו ולא נאמנים נאמנות מוחלטת למנהיג ולעושי דברו.

מבול הצעות החקיקה בימים האחרונים אינו מקרי. דגל שחור מתנוסס מעליו.

אילסוטרציה: תושבת טייבה מצביעה בבחירות לכנסת, 1 בנובמבר 2022 (צילום: Mahmoud Illean, AP)

חסימת המצביעים הערבים

הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית תיקון לחוק, שמטרתו להקשות על ערבים להתמודד בבחירות המקומיות. מדובר בתיקון לחוק הרשויות המקומיות שירחיב מאוד את האפשרות לפסול רשימות או יחידים מהתמודדות בבחירות המוניציפליות, אם הם תמכו במעשים או בדיבורים במאבק נגד מדינת ישראל.

כל מי שמכיר מעט את החברה הערבית בישראל יודע שהבחירות המוניציפליות חשובות ומרכזיות בחיי התושבים לא פחות – ועל פי רוב יותר – מהבחירות הכלליות.

בחודש שעבר העבירה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק דומה, המרחיבה באותו אופן את הסיבות לפסול מועמדים מלרוץ לכנסת – תיקון שמטרתו המובהקת היא להקשות בפועל על התמודדותם של המפלגות הערביות, שמחזיקות כרגע בעשרה מנדטים.

את החוקים האלה יהיה קל לשווק לבייס הפוליטי (למה שתומכי טרור יכהנו בכנסת או בעירייה?) אבל המטרה האמיתית שלהם היא להרחיק ערבים מהזירה הפוליטית, מחשש שישלפו נגדם איזה פוסט לא מוצלח בפייסבוק או תמונה עם דגל פלסטין מאיזו הפגנה ויאשימו אותם בתמיכה בטרור.

תוצאת משנה תהיה אובדן אמון של המצביעים הערבים ביכולתם להשפיע על הנעשה במדינה והגדלת הניכור (הגדול ממילא), מה שיגדיל מאוד את סיכויי הקואליציה הנוכחית לבצר את אחיזתה במדינה.

רדיפת התקשורת

מי שעשויים להפריע למהלך שתואר קודם הם אנשי תקשורת שממשיכים בחוצפתם למתוח ביקורת על השלטון הטוב והמיטיב. גם בהם מתכוונת הקואליציה הנוכחית לטפל ביד קשה.

הפוקוס כרגע הוא על תאגיד השידור הציבורי "כאן", שהוא הגוף הגדול ביותר בישראל המממן סרטים וסדרות דוקומנטריות, מוציא להפקה בידור ודרמה שאינם פונים אך ורק למכנה המשותף הרחב ביותר ומחלקת החדשות שלו שומרת (במידה מסוימת) על עצמאות.

שר התקשורת שלמה קרעי מקדם כעת שלוש הצעות חוק פרטיות שנועדו כולן לפרק את התאגיד.

הראשונה והמרכזית היא הצעת חוק להפרטת התאגיד, שקרעי עצמו הציע כבר בדצמבר 2022, דקה וחצי אחרי שהממשלה הנוכחית זכתה בבחירות (מה שמעיד על מידת החשיבות שייחסו לעניין במפלגת השלטון), וחוזרת עכשיו בגרסה חדשה מבית היוצר של ח"כ טלי גוטליב. ההצעה הזו כבר אושרה בקריאה טרומית בכנסת.

הצעות חוק נוספת, של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, מבקשת להכפיף את תקציב התאגיד לשליטת הממשלה, וכך בעצם להשפיט אותו לגחמות השלטון.

מחאה נגד התוכניות לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן" בתל אביב, 25 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

וזה לא הכול: חבר הכנסת ניסים ואטורי, גם הוא מהליכוד, יזם השבוע הצעת חוק המבקשת להפריט את גלי צה"ל. חבר הכנסת אלי דלל מקדם הצעת חוק שתאפשר לאנשי עסקים המקורבים לשלטון להשתלט על תדרי הרדיו (על פי הצעת החוק, תחנות הרדיו האזוריות יקבלו תדרים לשידור ארצי, חדשות מעולות לאנשי העסקים אלי עזור, דוד בן בסט, צביקה שלום ויצחק מירילשוילי, השולט גם בערוץ 14).

הצעת חוק אחרת, של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, מבקשת להעביר לממשלה את קביעת הרייטינג (וכך לשלוט בתקציבי הפרסום שמופנים גם לערוצים הפרטיים 12 ו-13 שלממשלה אין יכולת לפגוע בהם. כרגע).

וחוץ מזה, חברי הממשלה החרוצים מצאו השבוע לנכון בזמן מלחמה לאשר פה אחד את ההצעה שיזם שר התקשרות קרעי, לפיה כל גופי הממשלה וכל הגופים המתוקצבים על ידי הממשלה לא יוכלו יותר לפרסם בעיתון "הארץ".

המשך המתקפה על מערכת המשפט

הצעתו של קרעי להחרים את עיתון "הארץ" לא הגיעה בכלל לשולחנה של היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד מוחלט לנוהלי עבודת הממשלה המקובלים. היחס של נתניהו ושריו לגלי בהרב-מיארה ידוע ומוכר.

קרעי טען אתמול שאסף 13 חתימות של שרים על קריאה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. בראיון לאתר החדשות החרדי "כיכר השבת" אמר קרעי כי ברגע שיהיו לו 17 חתימות – יותר ממחצית שרי הממשלה – הממשלה תחויב לדון בהליכי ההדחה. "אני חושב שהיועמ"שית היא יועצת פוליטית שאינה ראויה לתפקידה", אמר קרעי.

במקביל, צפוי היום שר המשפטים יריב לוין להתעמת עם חברי הוועדה לבחירת שופטים סביב השאלה הגורלית מי יהיה נשיא בית המשפט העליון הבא.

עינב צנגאוקר בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, 27 בנובמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון שנכנס אתמול לתוקף החזיר מעט תקווה למשפחות החטופים, שאולי עכשיו, כשהחזית הצפונית נרגעה, אפשר יהיה לחתור במהירות לעסקת חטופים. אבל כפי אפשר להתרשם מהתנהלות הקואליציה, נושא החטופים הוא לא מהנושאים שנמצאים גבוה על סדר היום של הממשלה.

עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, שהגיעה עם בני משפחות החטופים אתמול לכנסת, התעמתה עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וצעקה עליו "תחתום על עסקה ותפסיק להיות שר פופוליסטי" (שזו בעצם דרישה שיפסיק להיות מי שהוא). בן גביר השיב בלי למצמץ: "אני לא מוכן לשחרר אלף סינווארים שיאנסו את אלפי בנותינו". זאת בזמן שבנותינו כבר נאנסות היום, עכשיו, בשבי חמאס.

בהמשך היום הפגינו בני משפחות החטופים מול בית ראש הממשלה בירושלים וחסמו את כיכר פריז. ארבעה מפגינים נעצרו.

אתמול צוטט מקור אלמוני מחמאס בסוכנות הידיעות הצרפתית כאומר שארגון הטרור מעוניין בהפוגה בעזה ושחרור אסירים תמורת עסקת חטופים. ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב הבוקר, כי בוושינגטון מעריכים שאין סיכוי לעסקה כזו לפני חילופי השלטון בארצות הברית.

"גורם מדיני" ישראלי המצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" מאשר שגם טורקיה משתלבת כעת במאמץ האזורי להגיע להסדר בעזה שיכלול גם עסקת חטופים.

"אם הטורקים ירצו לסייע, זה מבורך", אמר המקור, "כל סיוע של מדינה לקדם מו"מ לשחרר חטופים הוא מבורך. וייתכן שדווקא בגלל שחלק מבכירי חמאס בטורקיה, היא תוכל לסייע. אבל טורקיה לא הולכת להיות חלק מהמתווכים. הקטארים והמצרים ימשיכו להיות דומיננטיים".

ההרס במטולה אחרי למעלה משנה של מלחמה, 27 בנובמבר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

המערכה בלבנון נפסקה, לפחות לעת עתה. חיילי צה"ל עדיין לא השלימו את מלוא הנסיגה לגבול הבינלאומי, אבל מטחי הרקטות, הנ"ט והכטב"מים פסקו. וכולנו מקווים שהמצב הזה יימשך.

תושבי הצפון מתקשים לגלות אופטימיות לנוכח ההתפתחויות. רבים מהם מאוכזבים מהסיוע הכלכלי הדל שקיבלו מהמדינה. "מס רכוש נתן לי אלף שקל על רסיס שנפל בבית שלי, אבל השיפוץ הולך לעלות 30 אלף שקל לפחות", מצוטט אחד מהם ב"דה מרקר" הבוקר.

קשה לדעת כמה מהמפונים יחזרו לבתיהם. העסקים בצפון ספגו מכה קשה ביותר בשנה האחרונה, ורבים מהם מתקשים לראות איך יצליחו להתאושש. התיירות לא צפויה לחזור בקרוב, וקשה להאמין שגם תיירות הפנים תחזור בחודשים הבאים לפרנס את הצימרים, המסעדות ואתרי הנופש הסמוכים לגבול עם לבנון.

ברשויות רבות בצפון קיוו לחזור הבוקר לשגרת לימודים בבתי הספר, אחרי שמתחילת השנה מערכת החינוך בצפון בקושי תפקדה. למרבה האכזבה, הגיעה אתמול בעשר בלילה ההודעה כי בניגוד להמלצות הצבא, שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה שלא להסיר עדיין את ההגבלות.

בהודעה שפרסם כ"ץ בלילה, הסביר כי ההחלטה התקבלה כ"צעד של זהירות מתבקשת ומסר ברור ביחס לנחישותה של ישראל לאכוף את ההסכם".

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: SARATSTOCK/iStock)

מדינת ישראל הגישה אתמול שני מסמכי ערעור לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הכוללים דרישה להשעות את צווי המעצר הבינלאומיים שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

מלשכת נתניהו נמסר אמש: "מדינת ישראל כופרת בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ובלגיטימיות של צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר".

במקביל, התיווך של צרפת והמעורבות שלה בהסכם בין ישראל ללבנון – שאפשר לצרפת לחזור למרכז הבמה הדיפלומטית הבינלאומית – הגיע בלוויית הצהרה לפיה צרפת אמנם מכבדת את התחייבויותיה הבינלאומיות, אבל גם מכבדת במקביל את החסינות שיש לראש הממשלה ולשר הביטחון בנוגע להעמדה לדין פלילי.

לפי פרסומים בארץ, ההכרזה הזו הייתה דרישה של ישראל כחלק מהמשא ומתן על הסכם בלבנון.

חמי רודנר בהופעה בבת חפר, מרץ 2024 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

להקת "איפה הילד?" הוציאה אתמול שיר חדש ומצוין בשם "נחגוג ומגוג" (מילים ולחן: חמי רודנר) שמתכתב עם כל הנושאים האקטואליים הבוערים שתוארו למעלה. שימו ווליום.

בנימין נתניהו, מאי 2008